## Steinsaltz on Chullin Daf 131a

###### Steinsaltz on Chullin 131a:1
[Steinsaltz on Chullin 131a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/131a:1)

**דאתו לידיה בטבלייהו** [שבאו הפירות בתחילה לידיו של הכהן בטבלם], **וקסבר האי תנא** [וסבור תנא זה] כי **מתנות שלא הורמו** — **כמי שהורמו דמיין** [הן נחשבות], ולכך זכה בהם הכהן מן ההפקר (שהרי קדם לכל כהן אחר בתפיסתן), ומסירתם לכהן, אף שהם עדיין בטבלם, נחשבת כ"משעת הרמה", ולכך חייב בעל הבית על אכילתם. ומציעים עוד בבירור דברי רב חסדא,


###### Steinsaltz on Chullin 131a:2
[Steinsaltz on Chullin 131a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/131a:2)

**תא שמע** [בוא ושמע] ממה ששנינו: **הרי שאנסו** אנשי **בית המלך** את הבעלים למסור להם את **גרנו** (ערימת התבואה), **אם** היה זה **ב**פרעון **חובו,** שהיה חייב להם סכום כסף מוגדר שנזקף עליו כחוב — הריהו **חייב לעשר** מתבואות אחרות שיש לו, כשיעור המעשרות שהיה מפריש מהתבואה שנלקחה ממנו. שהרי כבר נתחייב בהפרשת מעשרותיה, וכאילו מכרה לאחר. ואולם **אם באנפרות** [בשרירות] נלקחה ממנו התבואה בידי אנשי בית המלך — הריהו **פטור מלעשר.** ומתוך שחייב לשלם לכהן את מעשרות תבואה שנלקחה ממנו בפרעון חובו, נלמד שהרי זה ממון שיש לו תובעים (שאילולי היה צריך לשלם בעל כרחו, לא היה צריך להפריש תבואה ממקום אחר), ושלא כשיטת רב חסדא!


###### Steinsaltz on Chullin 131a:3
[Steinsaltz on Chullin 131a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/131a:3)

ודוחים: **שאני התם** [שונה שם] הדין, משום שנמצא **דקא משתרשי ליה** [שהוא מרויח לו] בזה שנלקחה ממנו התבואה בחובו, שמעתה אין הוא צריך להפריש ממנה מעשרות שהתחייב כבר בהם. לכך אמרה הברייתא שחייב להפריש מעשרות ממקום אחר, ולא משום שהוא נתבע על ידי הכהנים לשלם להם.


###### Steinsaltz on Chullin 131a:4
[Steinsaltz on Chullin 131a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/131a:4)

ומציעים עוד: **תא שמע** [בוא ושמע] ממה ששנינו: **אמר לו** ישראל לטבח **"מכור לי בני מעיה של פרה"** מסויימת, **והיה בהן** בתוך המעיים **מתנות כהונה** (קיבה) שלא ניתנו לכהן — הקונה הוא ש**נותנן** את המתנות **לכהן, ו**הטבח **אינו מנכה לו** בשל כך **מן הדמים** ששילם עבור בני המעיים, שכן ידע הקונה שהקיבה נמצאת בבני המעיים ואינה בכלל המכירה. ואולם אם **לקח** (קנה) **הימנו** (ממנו) **במשקל,** ששילם עבור משקל מסויים של בני מעיים — הקונה אמנם **נותנן לכהן** את מתנותיו, **ו**אולם הטבח **מנכה לו** את משקל הקיבה **מן הדמים** שקיבל.


###### Steinsaltz on Chullin 131a:5
[Steinsaltz on Chullin 131a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/131a:5)

ומעתה יש לשאול: **אמאי** [מדוע] נדרש הקונה לתת את הקיבה לכהן, **ליהוי** [יהא] נחשב הטבח שמכר בני מעיה של פרה עם הקיבה שבהם, **כמזיק מתנות כהונה או שאכלן,** שלשיטת רב חסדא הריהו פטור מלשלם. ושלא כשיטת רב חסדא! ודוחים: **שאני התם** [שונה שם] הדין, שהקונה חייב לתת את מתנות הכהונה שבידו משום **דאיתנהו בעיניהו** [שהן נמצאות בעינן, שלא נאכלו או אבדו], ורב חסדא דיבר באופן שאינן בעין.


###### Steinsaltz on Chullin 131a:6
[Steinsaltz on Chullin 131a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/131a:6)

ומציעים עוד: **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה נוספת לענין דברי רב חסדא, ממה ששנינו: **תשעה** דברים הם **נכסי כהן:** ה**תרומה,** **ותרומת מעשר, וחלה, ראשית הגז, ומתנות, והדמאי, והבכורים, ו**שווים של של נכסי הגר שנגזלו בידי אדם, ונשבע הגזלן לשקר שלא גזלו, ולאחר מכן מת הגר בלא יורשים, והודה הגזלן שנשבע לשקר שהריהו משלם לכהן את שווי **ה****קרן** של נכסי הגר, **ו**בתוספת **החומש** (חמישית) שלהם.


###### Steinsaltz on Chullin 131a:7
[Steinsaltz on Chullin 131a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/131a:7)

ונברר: **למאי** [למה, לאיזה ענין] אמרו בדברים הללו שהם נכסי כהן? **לאו** [האם לא] לענין **להוציאן בדיינין,** ושלא כשיטת רב **חסדא!** ודוחים: **לא,** כוונת הדברים **לכדתנן** [לכמו ששנינו]: **למה אמרו** שהם **נכסי כהן? שקונה בהן עבדים וקרקעות ובהמה טמאה, ובעל חוב** של הכהן **נוטלן ב**פרעון **חובו, ואשה** של כהן המתגרשת ממנו נוטלת מהם **בכתובתה, ו**יכול הכהן לקנות בדמי אלה **ספר תורה.**


###### Steinsaltz on Chullin 131a:8
[Steinsaltz on Chullin 131a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/131a:8)

א מסופר: **ההוא ליואה דהוה חטף מתנתא** [לוי אחד שהיה חוטף מתנות כהונה, זרוע לחיים וקיבה] מידיהם של ילדים שהיו מוליכים את מתנות אביהם לכהן. **אתו** [באו] **אמרו ליה** [לו] **לרב** שכך נוהג אותו לוי. **אמר להו** [להם]: **לא מסתייה** [לא דיו] שכאשר הוא שוחט את בהמתו **דלא שקלינן מיניה** [שאין אנו לוקחים ממנו] מתנות **כהונה,** **אלא** הוא **מיחטף נמי חטיף** [לחטוף גם כן חוטף] מתנות הנשלחות לכהן?!


###### Steinsaltz on Chullin 131a:9
[Steinsaltz on Chullin 131a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/131a:9)

ושואלים: **ו**לדעת **רב, אי איקרו** [אם הלוים נקראים] **"עם"** — **משקל נמי לשקול מינייהו** [שיקחו גם כן מהם] זרוע לחיים וקיבה, שהריהם בכלל הנאמר במצות נתינת זרוע לחיים וקיבה "מאת העם מאת זובחי הזבח" (דברים יח, ג). ו**אי לא איקרו** [אם לא נקראים] הלוים **"עם"** — **רחמנא פטרינהו** [התורה פטרה אותם], ואין אנו עושים להם טובה אם איננו לוקחים מהם מתנות זרוע לחיים וקיבה!


###### Steinsaltz on Chullin 131a:10
[Steinsaltz on Chullin 131a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/131a:10)

ומשיבים: **מספקא ליה אי איקרו** [מסופק היה לו לרב אם נקראים] הלוים **"עם" אי לא איקרו** [או לא נקראים] **"עם".** ומשום הספק פטר את הלוים מלתת מתנות לכהן, שהרי כלל הוא שהמוציא מחבירו עליו הראיה.


###### Steinsaltz on Chullin 131a:11
[Steinsaltz on Chullin 131a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/131a:11)

ב ובענין זה מסופר: **יתיב** [ישב] **רב פפא וקאמר לה להא שמעתא** [ואמר את ההלכה הזו] של רב. **איתיביה** [הקשה לו] **רב אידי בר אבין לרב פפא** ממה ששנינו, **ארבע מתנות עניים** הן **שב**פירות ה**כרם,** ואלו הן: **הפרט** (גרגרי ענבים מועטים הנושרים מן האשכול בזמן הבציר), **והעוללות** (אשכולות ענבים שאינם שלמים), **והשכחה** (אשכולות ענבים הנשכחים בכרם), **והפאה** (מעט אשכולות בקצה הכרם). **ושלש** מתנות עניים הן **שבתבואה: הלקט** (שיבולים הנושרות בזמן הקצירה) **והשכחה, והפאה. שנים** מתנות עניים הן **שב**פירות ה


###### Steinsaltz on Chullin 131a:12
[Steinsaltz on Chullin 131a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/131a:12)

**אילן: השכחה, והפאה. כולן אין בהם טובת הנאה לבעלים,** שאין לבעלים זכות בהם, אפילו זכות לחלק אותם לאדם מסויים, וכל הקודם וזכה בהן, הריהן שלו. **ואפילו עני שבישראל** שיש לו כרם או שדה תבואה או אילן חייב לתת מתנות עניים בפירותיו, ואם אינו נותנן — בית דין **מוציאין מידו.**


###### Steinsaltz on Chullin 131a:13
[Steinsaltz on Chullin 131a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/131a:13)

ואולם **מעשר עני** (המופרש מן התבואות והפירות בשנים השלישית והשישית לשנות השמיטה) **המתחלק בתוך ביתו** (שלא כשאר מתנות עניים הניתנות בהיות הפירות בשדה) **—** **יש בו טובת הנאה לבעלים,** שרשאי לתת את מעשר העני שברשותו לאיזה עני שירצה. **ו**בדומה לשאר מתנות עניים, **אפילו עני שבישראל** אם אינו מפריש מפירותיו מעשר עני — בית הדין עומדים ו**מוציאין אותו מידו. ו**אילו **שאר מתנות כהונה, כגון הזרוע והלחיים והקבה** אינן כמתנות עניים, ש**אין מוציאין אותן לא מכהן** אחד ליתנן **לכהן** אחר, **ולא מלוי** אחד ליתנן **ללוי** אחר. ועתה מפרשים את דברי ברייתא זו.


###### Steinsaltz on Chullin 131a:14
[Steinsaltz on Chullin 131a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/131a:14)

שנינו בה כי **ארבע מתנות** עניים הן **שב**פירות ה**כרם, הפרט, והעוללות, והשכחה, והפאה.** ומפרטים את מקורן בכתובים: **דכתיב** [שנאמר]: **"וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט** לעני ולגר תעזוב אותם" (ויקרא יט, י)


###### Steinsaltz on Chullin 131a:15
[Steinsaltz on Chullin 131a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/131a:15)

**—** שמצוה להניח את העוללות לעני ("לא תעולל"), וכן את הפרט ("ופרט... לא תלקט"). **ו**עוד **כתיב** [נאמר]: **"כי תבצור כרמך לא תעולל אחריך** לגר ליתום ולאלמנה יהיה" (דברים כד, כא), **אמר ר' לוי: "אחריך"** — **זו** רמז ל**שכחה,** שעומר השכחה הוא זה שנשכח מאחוריו של הקוצר, ואילו זה שלפניו — אינו שכחה. ובאשר למקור מצות


###### Steinsaltz on Chullin 131a:16
[Steinsaltz on Chullin 131a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/131a:16)

**פאה** שחייבים גם בה בפירות הכרם — **גמר** [למד] בגזירה שווה **"אחריך" "אחריך" מ**מה שנאמר ב**זית, דכתיב** [שנאמר]: **"כי תחבוט זיתך לא תפאר אחריך** לגר ליתום ולאלמנה יהיה" (דברים שם, כ), **ותנא דבי** [ושנה החכם של בית] מדרשו של **ר' ישמעאל** בפירוש הלשון "לא תפאר": **שלא תטול תפארתו ממנו** אלא תשאיר פאה.


###### Steinsaltz on Chullin 131a:17
[Steinsaltz on Chullin 131a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/131a:17)

ועוד שנינו בברייתא כי **שלשה** מתנות עניים הן **שבתבואה,** והן: **הלקט,**