## Steinsaltz on Chullin Daf 132b

###### Steinsaltz on Chullin 132b:1
[Steinsaltz on Chullin 132b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/132b:1)

**אמר רב אושעיא** בתשובה: אכן כרגיל, יכול הכהן לטעון כך, ואולם במשנתנו מדובר **ב**אופן שבתחילה **בא** הבכור **לידי** ה**כהן** כשהוא תמים, ולאחר מכן נפל בו מום קבוע, **ומכרו** הכהן **לישראל במומו,** ומעתה שוב אין הכהן יכול לתבוע את כל הבהמה בטענה שאם היא קדושה בקדושת בכור, שיתנו לו הבעלים את כולה, שהרי כבר קיבלה הכהן כבכור.


###### Steinsaltz on Chullin 132b:2
[Steinsaltz on Chullin 132b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/132b:2)

א שנינו במשנתנו כי **השוחט לכהן ו**כן **לגוי פטור מן המתנות.** ושואלים: **וליתני** [ושישנה] התנא באופן פשוט: **כהן ו**כן **גוי פטורין מן המתנות! אמר רבא** בתשובה: **זאת אומרת,** נוסח זה של המשנה בא להורות לנו כי **הדין** (ההתדיינות) של הכהן לקבלת מתנות הכהונה, אינה עם בעלי הבהמה הנשחטת, אלא **עם הטבח** (השוחט) את הבהמה. ואף טבח שהוא עצמו כהן ופטור ממתנות כהונה, כיון ששחט לישראל — הריהו חייב בהן.


###### Steinsaltz on Chullin 132b:3
[Steinsaltz on Chullin 132b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/132b:3)

וכן **דרש רבא** על האמור בדין מתנות זרוע לחיים וקיבה, "וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זובחי הזבח אם שור אם שה ונתן לכהן הזרוע והלחיים והקיבה" (דברים יח, ג): **"מאת העם"** — דווקא מן הישראל ניתנות מתנות הכהונה, **ולא מאת הכהנים,** ואולם **כשהוא** הכתוב מוסיף ו**אומר "מאת זובחי הזבח",** שמשמעו שניתנות המתנות מכל שוחט בהמה — **הוי אומר** מכאן כי **אפילו טבח כהן** השוחט בהמות לישראל **במשמע,** שאף הוא חייב במתנות.


###### Steinsaltz on Chullin 132b:4
[Steinsaltz on Chullin 132b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/132b:4)

ב שנינו במשנתנו כי ישראל השותף עם כהן בבהמה, פטור ממתנות כהונה. ומסופר בענין זה כי **אושפיזיכניה** [מארחו] של **ר' טבלא כהן הוה** [היה], **והוה דחיק ליה מלתא** [והיה דחוק לו הדבר, שהיה נצרך מפני עוניו]. **אתא לקמיה** [בא לפני] **ר' טבלא,** להיוועץ בו מה יעשה. **אמר ליה** [לו] ר' טבלא: **זיל אישתתף בהדי** [לך השתתף עם] **טבחי ישראל** בבהמותיהם, **דמגו דמפטרי ממתנתא** [שמתוך שבשל שותפותם אתך הם נפטרים מחיוב מתנות כהונה], יסכימו **משתתפי בהדך** [להשתתף אתך] אף בלא תשלום.


###### Steinsaltz on Chullin 132b:5
[Steinsaltz on Chullin 132b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/132b:5)

הלך אותו כהן ועשה שותפות עם טבח ישראלי, ואולם לאחר שנשחטה הבהמה **חייביה** [חייבו] **רב נחמן** לאותו טבח לתת מתנות כהונה, למרות שותפותו עם כהן בבהמה. **אמר ליה** [לו] אותו אדם לרב נחמן: **והא** [והרי] **ר' טבלא פטרן** [פטר אותנו] מלתת מתנות כהונה, שעשיתי כן בעצתו של ר' טבלא! **אמר ליה** [לו] רב נחמן בתשובה: **זיל אפיק** [לך הוצא] את מתנות הכהונה שתחת ידך ותן אותם לכהן, **ואי** [ואם] **לא** תעשה כן — הריני **מפקינא** [מוציאני] **לך** את **ר' טבלא מאונך** [מאוזנך]!


###### Steinsaltz on Chullin 132b:6
[Steinsaltz on Chullin 132b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/132b:6)

**אזל** [הלך] **ר' טבלא קמיה** [לפני] **רב נחמן, אמר ליה** [לו]: **מאי טעמא עביד מר הכי** [מה טעם עשה אדוני כך], להורות באופן זה, ושלא כדברי משנתנו? **אמר ליה** [לו] רב נחמן בתשובה: משום **דכי אתא** [שכאשר בא] מארץ ישראל לבבל **ר' אחא בר חנינא מדרומא, אמר** כי **ר' יהושע בן לוי** וכל **זקני דרום אמרו** ש**כהן טבח** — **שתים ושלש שבתות** (שבועות) ראשונים הריהו עדיין **פטור מן המתנות,** משום שעדיין לא נקבע בכך כטבח, ואין הכל יודעים ומכירים אותו בתורת שכזה. ואולם **מכאן ואילך** — הריהו **חייב במתנות,** שכן כבר נקבע כטבח.


###### Steinsaltz on Chullin 132b:7
[Steinsaltz on Chullin 132b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/132b:7)

**אמר ליה** [לו] ר' טבלא לרב נחמן: **ולעביד ליה מר מיהת** [ושיעשה לו אדוני לפחות] **כ**הוראת **ר' אחא בר חנינא,** ויהיה פטור מנתינת מתנות כהונה במשך שלושה שבועות ראשונים לשותפות! **אמר ליה** [לו] רב נחמן בתשובה: **הני מילי** [דברים אלה] של ר' אחא בר חנינא נאמרו רק בזמן שהכהן הטבח **לא קבע מסחתא** [איטליז], לכך נדרשים שנים ושלושה שבועות עד שהוא נקבע בתודעת הכל כטבח, **אבל הכא** [כאן] **הא** [הרי] מדובר במי ש**קבע מסחתא** [איטליז], ולכך חייב מיד בנתינת מתנות.


###### Steinsaltz on Chullin 132b:8
[Steinsaltz on Chullin 132b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/132b:8)

ג ועוד בדיני מתנת כהונה בשחיטתו של כהן, **אמר רב חסדא: האי כהנא דלא מפריש מתנתא** [כהן זה שאינו מפריש מתנות] לכהן אחר — **ליהוי בשמתא** [יהא בחרם] של **אלהי ישראל. אמר רבה בר רב שילא: הני טבחי** [אלה הטבחים] של העיר **הוצל** הריהם **קיימי בשמתא** [עומדים בחרם] של **רב חסדא** **הא עשרים ותרתי שנין** [זה עשרים ושתים שנה]. שכבר עברו עשרים ושתים שנה מאז הוחרמו על שאין הם מפרישים מתנות כהונה, ועדיין הם בחרם זה.


###### Steinsaltz on Chullin 132b:9
[Steinsaltz on Chullin 132b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/132b:9)

ושואלים: **למאי הלכתא** [למה, לאיזו הלכה] השמיענו כן רב בר רב שילא: **אילימא דתו לא משמתינן להו** [אם תאמר כדי להשמיענו שיותר מכך אין מחרימים אותם] — **והא תניא** [והרי שנויה ברייתא] שאמנם אין מחרימים את עובר העבירה, ואולם **במה דברים אמורים** — **ב**עובר על **מצות לא תעשה,** שהרי הוא כבר עומד בעונש חמור ביותר, כמיתה וכרת. **אבל ב**נמנע מלקיים **מצות עשה, כגון** ש**אומרים לו** בית הדין **"עשה סוכה!", ו**הוא **אינו עושה** כן, או שאומרים לו "טול **לולב!", ואינו עושה** כן, או שאומרים לו **"עשה ציצית** לבגדך!", **ואינו עושה** כן — **מכין אותו, עד שתצא נפשו.** ואף עם טבחי העיר הוצל יש להחמיר מעבר לעשרים ושתים השנה שעברו!


###### Steinsaltz on Chullin 132b:10
[Steinsaltz on Chullin 132b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/132b:10)

**אלא** בא רבה בר רב שילא להשמיענו שמאחר שעמדו הטבחים הללו בעבירתם זמן כה רב, **דקנסינן להו** [שקונסים אנו אותם] אף **בלא אתרייתא** [התראה]. **כי הא** [כמו זה] ש**רבא קניס** [היה קונס] את זה שאינו נותן מתנותיו לכהן, בלקיחת כל ה**אטמא** [ירך] הבהמה, ונתינתה לכהן. ובדומה לכך **רב נחמן בר יצחק קניס** [היה קונס] את זה שאינו נותן מתנותיו לכהן בלקיחת **גלימא** [לבוש עליון] ממנו ונתינתה לכהן.


###### Steinsaltz on Chullin 132b:11
[Steinsaltz on Chullin 132b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/132b:11)

ד **ו**עוד **אמר רב חסדא** בדיני מתנות כהונה: ה**זרוע** ניתנת **ל**כהן **אחד, ו**ה**קבה** ניתנת **ל**כהן **אחד,** ואילו ה**לחיים** ניתנות **לשניים** כהנים. ותוהים: **איני** [האמנם] כך הוא? **והא כי אתא** [והרי כאשר בא] **רב יצחק בר יוסף** מארץ ישראל לבבל **אמר** ש**במערבא פלגינן להו גרמא גרמא** [בארץ ישראל מחלקים אנו את מתנות הכהונה עצם עצם], שכל עצם שבהן ניתנת לשני כהנים! ומשיבים:


###### Steinsaltz on Chullin 132b:12
[Steinsaltz on Chullin 132b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/132b:12)

**התם** [שם בארץ ישראל] מדובר **ב**מתנות כהונה **דתורא** [של שור], שהוא בעל חיים גדול, וגם כאשר מחלקים כל אבר לשני כהנים, יש בכל אחד שיעור נתינה של ממש. מה שאין כן בבהמה דקה, שאם נחלק את איבריה לשני כהנים — שוב **לא יהיה בכל חלק נתינה של ממש, והתורה אמרה "ונתן לכהן" (דברים יח, ג) —** שתהא זו נתינה יפה.


###### Steinsaltz on Chullin 132b:13
[Steinsaltz on Chullin 132b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/132b:13)

ה ועוד בדיני מתנות כהונה, **אמר רבה בר בר חנה, אמר ר' יוחנן: אסור לאכול מבהמה** שנשחטה כל זמן **שלא הורמה** (הופרשו) **מתנותיה.** ועוד **אמר רבה בר בר חנה, אמר ר' יוחנן** בענין זה כי **כל האוכל מבהמה שלא הורמה מתנותיה** — הרי זה **כאילו אוכל טבלים** (מפירות שנקבעו לתרומות ומעשרות, ולא הופרשו אלה מהם). ומסכמים: **ולית הלכתא כוותיה** [ואין הלכה כשיטתו זו של ר' יוחנן].


###### Steinsaltz on Chullin 132b:14
[Steinsaltz on Chullin 132b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/132b:14)

ו ועוד **אמר רב חסדא** בדיני מתנות כהונה: **מתנות כהונה,** אף שהן ניתנות מבהמת חולין, **אין** הן **נאכלות אלא צלי, ואין** הן **נאכלות אלא ב**תוספת תבלין ה**חרדל.** **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר — שכן **אמר קרא** [התורה] במתנות הניתנות לכהנים "וידבר ה' אל אהרן ואני הנה נתתי **לך את משמרת תרומותי לכל קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה** ולבניך לחק עולם" (במדבר יח, ח), ומשמע המלה **"למשחה"** — **לגדולה,** שיאכלו הכהנים את המתנות הניתנות להם **כדרך שהמלכים אוכלים,** ודרך המלכים לאכול בשר צלי ובחרדל.


###### Steinsaltz on Chullin 132b:15
[Steinsaltz on Chullin 132b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/132b:15)

ז **ו**עוד **אמר רב חסדא** בדיני מתנות כהונה: כל **עשרים וארבע מתנות כהונה, כל כהן שאינו בקי** (מתמצא) **בהן** כיצד יש לנהוג בהן — **אין נותנין לו מתנה.** ומסכמים: **ולאו מילתא** [ולא דבר הלכה] **היא, דתניא** [שכן שנויה ברייתא]: **ר' שמעון אומר: כל כהן שאינו מודה** (מאמין בלבו) **בעבודה** במקדש בקרבנות שהריהי ציווי מאת ה' שניתן לנו על ידי משה — **אין לו חלק ב**קדשים הניתנים ל**כהונה, שנאמר "המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה"** (ויקרא ז, לג) — שרק


###### Steinsaltz on Chullin 132b:16
[Steinsaltz on Chullin 132b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/132b:16)

המאמין בעבודת הולכת הדם ("המקריב את דם השלמים") זכאי במתנות הקרבן ("לו תהיה שוק הימין למנה"). ומוסיפים: **אין לי אלא זה** (המוליך את הדם) **בלבד,** שאם אינו מודה בעבודה זו, אין לו חלק במתנות כהונה, ו**מנין לרבות** כן אף בשאר **חמש עשרה עבודות, כגון** עבודות המנחה: **היציקות** (נתינת השמן במנחה) **והבלילות** של השמן, ושוב נתינת שמן על המנחה, **והפתיתות** הנעשות במנחת המחבת והמרחשת ומנחת מאפה תנור, שהיו נקמצות לאחר אפיה ונפתתות וחוזרות לסולתן, **והמליחות** הנעשות במנחה (ככתוב "וכל קרבן מנחתך במלח תמלח". ויקרא ב, יג), ה**תנופות** (הולכה והבאה של המנחות החייבות בהנפה, שלא כל המנחות חייבות בה), **והגשות** של המנחות בעודן בכלי קודם הקמיצה והבאתן לכדי נגיעה בקרן מערבית דרומית של המזבח, [והקמיצות], הקטרות של הקרבנות על המזבח, **(והמציות,** מיצוי הדם) [והמליקות הנעשות בקרבן העוף]