## Steinsaltz on Chullin Daf 133a

###### Steinsaltz on Chullin 133a:1
[Steinsaltz on Chullin 133a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/133a:1)

ו**קבלות** (קבלת הדם לשם זריקתו על המזבח), ו**הזאות** דם הקרבנות על המזבח, כל קרבן כדינו. **והשקאת סוטה** במי סוטה לבדיקתה אם זינתה, **ועריפת עגלה ערופה** בידי כהנים בנחל שלא נעבד, במקום בו נמצא גופת אדם שלא נודע מי הרגו. **וטהרת מצורע** המביא צפורים ביום טהרתו, ובכלל שמזה הכהן מדם הצפור על המזבח, **ונשיאות כפים** של כהנים המברכים את העם, **בין** ברכת כהנים ש**מבפנים** (בבית המקדש), **בין** זו ש**מבחוץ** למקדש, בבתי הכנסת במקומות יישובם של ישראל — לכך **תלמוד לומר** (מלמדנו הנאמר) בדינו של הכהן הזכאי למנה מן הקדשים, **"מבני אהרן"** (ויקרא ז, לג), שלא רק בהולכה אמורים הדברים, אלא בכל **עבודה האמורה לבני אהרן. ו**מעתה יש לדייק בדברי הברייתא: שנינו בה כי


###### Steinsaltz on Chullin 133a:2
[Steinsaltz on Chullin 133a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/133a:2)

**כל כהן שאינו מודה בה** — **אין לו חלק ב**מתנות **כהונה.** ונדקדק: **טעמא** [הטעם] שאין לו חלק — מפני ש**אינו מודה בה, הא** [הרי] אם הוא **מודה בה** — יש לו חלק, **אף על גב** [אף על פי] ש**אינו בקי בהן,** ושלא כדברי רב חסדא שאין נותנים מתנות כהונה לכהן שאינו בקי בהן.


###### Steinsaltz on Chullin 133a:3
[Steinsaltz on Chullin 133a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/133a:3)

א ועוד בענין הכהנים שאין נותנים להם מתנות כהונה, **אמר ר' אבא, אמר רב הונא, אמר רב:** ה**חוטין** (כלי דם) **ש**נמצאים **בלחי** הבהמה **אסורים** באכילה, **ו**משום כך **כל כהן שאינו יודע** כיצד **ליטלן** ממקומם, ויש חשש שיבוא לאוכלם — **אין נותנין לו** את הלחיים ב**מתנה** של כהונה.


###### Steinsaltz on Chullin 133a:4
[Steinsaltz on Chullin 133a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/133a:4)

ומעירים: **ולא היא,** שאף שיש בחוטים הללו דם, אין הנותן מכשיל את הכהן באכילה אסורה. שכן בכל אופן שבו יתקין הכהן את הלחי לאכילה, לא יימצא דם בלחי. כי **אי בטויא** [אם בצלי] הוא מתקין לאכילה את הלחי — **מידב דייבי** [זב] הדם מהלחי באש הצלייה. **ואי** [ואם] הוא מתקין את הלחי **ל**בישול ב**קדרה, אי דמיחתך להו ומלח להו** [אם הוא חותך אותם ומולח אותם] — **מידב דייבי** [זב] מהם הדם, ומותרת הלחי באכילה.


###### Steinsaltz on Chullin 133a:5
[Steinsaltz on Chullin 133a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/133a:5)

ב ובענין הדרך בה הכהן נוטל את מתנותיו מידי הבעלים, **אמר רבא: בדק** (בחן) **לן** [אותנו התלמידים] **רב יוסף** בשאלה הבאה: **האי כהנא דחטיף מתנתא** [כהן זה שחוטף מתנות כהונה], האם בכך **חבובי קא מחבב** [לחבב הוא מחבב] את ה**מצוה, או זלזולי קא מזלזל** [לזלזל הוא מזלזל] **במצוה? ופשטנא ליה** [ופתרתי לו] את שאלתו מן האמור במתנות כהונה "ונתן לכהן הזרוע והלחיים והקבה" (דברים יח, ג), שבאה הלשון **"ונתן"** להורות שהבעלים הוא שיתן, **ולא שיטול** הכהן **מעצמו.** ומכאן שהחוטף את מתנותיו, מזלזל במצוה ולא מחבבה.


###### Steinsaltz on Chullin 133a:6
[Steinsaltz on Chullin 133a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/133a:6)

ובענין זה **אמר אביי,** שכהן היה: **מריש הוה חטיפנא מתנתא** [בתחילה הייתי חוטף מתנות], שכן **אמינא** [אמרתי] לעצמי כי בכך **חבובי קא מחביבנא** [לחבב הריני מחבב] את ה**מצוה.** ואולם **כיון דשמענא להא** [ששמעתי את זו] דרשת הכתוב **"ונתן"** — **ולא שיטול מעצמו, מיחטף לא חטיפנא** [לחטוף לא הייתי חוטף], אלא **מימר אמרי הבו לי** [הייתי אומר] לבעל הבהמה שיתן לי את מתנותיו. **ו**אולם **כיון דשמענא להא דתניא** [ששמעתי את זו ששנינו בברייתא] על הכתוב בבני שמואל הנביא **"ויטו אחרי הבצע"** (שמואל א ח, ג) ובפירוש הכתוב **ר' מאיר אומר: בני שמואל,** את **חלקם** (מתנות לוי, כמעשר ראשון) **שאלו בפיהם,** שדרשו מהבעלים שיתנו להם את מתנותיהם. מאז **מימר נמי לא אמינא** [לומר לבעלים גם כן לא הייתי אומר], **ו**אולם **אי יהבו** [היו נותנים] **לי, שקילנא** [הייתי לוקח] מהם.


###### Steinsaltz on Chullin 133a:7
[Steinsaltz on Chullin 133a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/133a:7)

ואולם **כיון דשמענא להא דתניא** [ששמעתי את זו ששנינו בברייתא] בכהנים שאכלו מלחם הפנים כי הכהנים **הצנועים מושכין את ידיהם, ו**אילו אלה **הגרגרנים חולקים, משקל נמי לא שקילנא** [לקחת גם כן לא הייתי לוקח], אף שנותנים לי, **לבר ממעלי יומא דכיפורי** [חוץ מערב יום הכיפורים], שמצות היום באכילה, ומרובות מאד הן הבהמות הנשחטות בו לאכילה, ולכך ניתנות ביום זה מתנות כהונה לרוב — כדי **לאחזוקי נפשאי בכהני** [להחזיק עצמי, להעמידני בחזקת כהנים], שאילו לא הייתי מקבל ממתנות הכהונה, עלול היה הדבר להטיל ספק בכהונתי.


###### Steinsaltz on Chullin 133a:8
[Steinsaltz on Chullin 133a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/133a:8)

ושואלים: **ו**הרי לצורך זה יכול היה **לפרוס ידיה** [לפרוש ידיו] בברכת כהנים כל השנה, ובכך יודעים היו הכל כי הוא כהן? ומשיבים: **אנסיה ליה עידניה** [אנסו זמנו], שלא נמצאה לו עת לפרוש ידיו בברכת כהנים, משום שטרוד היה בכל עת בהרבצת תורה לתלמידיו, אף בעת שהציבור נאסף בבית הכנסת לתפילה.


###### Steinsaltz on Chullin 133a:9
[Steinsaltz on Chullin 133a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/133a:9)

ג ועוד **אמר רב יוסף** בענין חלוקת מתנות כהונה: **האי כהנא דאית ליה צורבא מרבנן בשבבותיה ודחיקא ליה מילתא** [כהן זה שיש לו תלמיד חכם הגר בשכנותו ונצרך לו הדבר, כי עני הוא] — **ליזכי ליה מתנתא** [שיזכה לו בעל הבהמה את מתנותיו, מתנות הכהונה שעתידים לבוא לידו מאנשי העיר] לאותו תלמיד חכם עני, ויקחם העני לעצמו, **ואף על גב דלא אתי לידיה** [ואף על פי שלא באו מתנות הכהונה לידו של הכהן]. וניתן לעשות כן **במכרי כהונה ולויה,** באלה הרגילים ומוחזקים לתת את מתנותיהם לכהנים ולויים מסויימים. ובענין זה מסופר כי


###### Steinsaltz on Chullin 133a:10
[Steinsaltz on Chullin 133a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/133a:10)

**רבא ורב ספרא איקלעו לבי** [הזדמנו לבית] **מר יוחנא בריה** [בנו] של **רב חנא בר אדא, ואמרי לה** [ויש אומרים] שהזדמנו **לבי** [לבית] **מר יוחנא בריה** [בנו] של **רב חנא בר ביזנא. עביד להו עגלא תילתא** [עשה להם עגלה משולשת], **אמר ליה** [לו] **רבא לשמעיה** [לשמשו] של בעל הבית שהיה כהן, והיה בעל הבית רגיל לתת לו מתנותיו: **זכי לן מתנתא** [זכה לנו מתנות], **דבעינא למיכל לישנא בחרדלא** [שרוצה אני לאכול לשון בחרדל] והלשון עם הלחיים היא ממתנות הכהונה!


###### Steinsaltz on Chullin 133a:11
[Steinsaltz on Chullin 133a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/133a:11)

**זכי ליה** [זכה לו] השמש, ומסופר כי **רבא** אמנם **אכל, ו**אילו **רב ספרא לא אכל,** ובעקבות מעשה זה **אקריוה** [הקריאו] **לרב ספרא בחלמא** [בחלום] את הכתוב **"מעדה בגד ביום קרה חומץ על נתר ושר בשירים על לב רע"** (משלי כה, כ), שיש במשמעו נזיפה ללומד תורה ("שר בשירים", וכדרך שיתבאר להלן) שאינו ראוי ("לב רע").


###### Steinsaltz on Chullin 133a:12
[Steinsaltz on Chullin 133a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/133a:12)

**אתא לקמיה** [בא רב ספרא לפני] **רב יוסף, אמר ליה** [לו]: **דלמא** [שמא] **משום דעברי אשמעתא דמר אקריין הכי** [שעברתי על דברי אדוני שהורית כי אפשר לזכות מתנות כהונה לתלמיד חכם ואני לא נהגתי כן, הקריאו לי כך] להשמיעני נזיפה חמורה? **אמר ליה** [לו] רב יוסף לרב ספרא: אין זה כך, שכן נהגת כראוי, שהרי **כי אמרי אנא** [כאשר אמרתי אני] את הוראתי זו — היה זה דווקא **ב**כהן המזכה את מתנותיו לאדם **אחר** מדעתו, ואולם **שמעא** [בשמש] המזכה את מתנותיו לאורח חשוב המתארח בבית אדונו — לא אמרתי שמותר לעשות כן, שהרי **בעל כרחיה מזכי** [בעל כרחו הוא מזכה], שחושש מאדונו. **ו**מלבד זאת, **כי אמרי אנא** [כאשר אמרתי אני] את הוראתי זו — היה זה דווקא **למאן דלא אפשר ליה** [למי שאי אפשר לו] לאכול אלא בדרך זו, שתלמיד חכם עני הוא, ואולם **הא** [זה] המקרה שהיה אצלך עם רבא — הרי **אפשר ליה** [לו] לרבא לאכול בשר משלו בחרדל, שהרי אין הוא עני ונזקק. ולכך נהגת **כראוי בכך שלא אכלת.**


###### Steinsaltz on Chullin 133a:13
[Steinsaltz on Chullin 133a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/133a:13)

שאל רב ספרא את רב יוסף: **ואלא** אם כך הוא, **מאי טעמא אקריין הכי** [מה טעם הקריאו לי כך]? השיב לו רב יוסף: לא הקריאו כן כלפיך אלא **כלפי רבא** שאכל, ושלא כהוראתי. ושואלים: **ולקריין** [ושיקריאו] **לרבא** עצמו? ומשיבים: **רבא נזוף הוה** [היה] באותו זמן בשל מעשה זה, ולכך הקריאוהו לרב ספרא.


###### Steinsaltz on Chullin 133a:14
[Steinsaltz on Chullin 133a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/133a:14)

ד למעלה הובא שהוקרא לרב ספרא בחלום הפסוק "מעדה בגד ביום קרה חומץ על נתר ושר בשירים על לב רע", כרמז להנהגה הראויה באותו מעשה, ועל כך **אמר ליה** [לו] **אביי לרב דימי: ופשטיה דקרא במאי כתיב** [ופשוטו של מקרא זה במשלי במה הוא אמור]? **אמר ליה** [לו]: **ב**רב ה**שונה לתלמיד שאינו הגון.** שבדומה לבגד בלוי שאינו ראוי עוד ללבישה ויש להסירו ("מעדה בגד") ביום קרה, שאין בו כל תועלת, ובדומה לחומץ הניתן על החומר הנקרא "נתר" שהחומץ מקלקלו לבלי תועלת, כן אין תועלת בללמד תורה ("שר בשירים") לתלמיד שאינו הגון, שאין בלבו לקיימה ("על לב רע").


###### Steinsaltz on Chullin 133a:15
[Steinsaltz on Chullin 133a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/133a:15)

שכן **אמר רב יהודה, אמר רב: כל השונה לתלמיד שאינו הגון** — **נופל בגיהנם, ש**כן **נאמר "כל חושך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נופח ירע שריד באהלו"** (איוב כ, כו), **ואין "שריד" אלא תלמיד חכם, ש**כן **נאמר "ובשרידים אשר ה' קורא"** (יואל ג, ה).


###### Steinsaltz on Chullin 133a:16
[Steinsaltz on Chullin 133a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/133a:16)

ועוד בענין זה מדברי רב, שכך **אמר ר' זירא, אמר רב: כל השונה לתלמיד שאינו הגון** — הריהו **כזורק אבן למרקוליס, ש**כן **נאמר "כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד"** (משלי כו, ח), **וכתיב** [ונאמר] **"לא נאוה לכסיל תענוג"** (שם יט, י).


###### Steinsaltz on Chullin 133a:17
[Steinsaltz on Chullin 133a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/133a:17)

ה **ו**עוד שנינו במשנתנו כי **המשתתף עמהן צריך לרשום. ו**מקשים: מלשון הדברים עולה כי כך הדין **אפילו** במשתתף **עם הגוי, ורמינהו** [ומשליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו כי **המשתתף עם כהן** — **צריך לרשום, והמשתתף עם הגוי ופסולי המוקדשים** — **אין צריך לרשום!**