## Steinsaltz on Chullin Daf 133b

###### Steinsaltz on Chullin 133b:1
[Steinsaltz on Chullin 133b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/133b:1)

ומשיבים: **הכא במאי עסקינן** [כאן בברייתא זו, במה אנו עוסקים] — **דיתיב** [שיושב] ה**גוי אמסחתא** [באטליז, בחנות למכירת בשר] של הטבח הישראל, שבכך ניכר לכל שהגוי הוא שותפו של הישראלי, ולכן אין צריך לסמן שותפות זו. ואילו משנתנו מדברת בגוי שאינו יושב בחנות.


###### Steinsaltz on Chullin 133b:2
[Steinsaltz on Chullin 133b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/133b:2)

ושואלים על כך: אם כן מסתבר **דכותה** [בדומה לכך] גם זה ששנינו באותה ברייתא **גבי** [אצל] המשתתף עם ה**כהן** שצריך לרשום, שמדובר גם כן באופן **דיתיב אמסחתא** [שיושב הכהן באטליז], ו**אמאי** [מדוע] **צריך לרשום** שיש לו בה שותפות עם הכהן? ומשיבים: בזה שהכהן יושב בחנות הבשר, אין היכר שהריהו שותף במכירת הבשר, **דאמרי בשרא קא זבין** [שכן אומרים האנשים כי הוא קונה בשר], ולכן הוא נמצא שם. ותוהים: **אי הכי** [אם כך], על **גוי נמי** [גם כן] **אמרי בשרא קא זבין** [אומרים האנשים כי בשר הוא קונה]!


###### Steinsaltz on Chullin 133b:3
[Steinsaltz on Chullin 133b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/133b:3)

**אלא הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] — **דיתיב** [שיושב] ה**גוי אכספתא** [על הכספת, בצד הקופה בה ניתן הכסף מאת הלקוחות], והרי זו הוכחה ברורה שהגוי שותף במכירת הבשר, ולכך אין צריך לציין את שותפותו. ותוהים גם על הסבר זה: אם כן מסתבר **דכותה** [בדומה לכך] גם זה ששנינו באותה ברייתא **גבי** [אצל] המשתתף עם ה**כהן** שמדובר באופן **דיתיב אכספתא** [שיושב הכהן על הכספת], ומעתה **אמאי** [מדוע] **צריך לרשום** שותפות עם הכהן, והרי ניכר לכל שהכהן הוא שותפו? ומשיבים: גם כשהכהן יושב בצד הקופה, אין בכך הוכחה כי הוא שותף במכירת הבשר, שכן **אמרי המוני הימניה** [אומרים האנשים שמניח לו בעל החנות לשבת שם כי הוא מאמינו] שיכול הוא להפקידו על הקופה לשומרה מפני גנבים. ומקשים על הסבר זה: והרי ב**גוי נמי גם כן]** היושב בצד הקופה [אומרים האנשים כי מאמינו] בעל החנות שלא יקח כסף לעצמו!


###### Steinsaltz on Chullin 133b:4
[Steinsaltz on Chullin 133b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/133b:4)

ומשיבים: **אין** זה דבר רגיל בישראל שתהא **אמונה בגוי.** ומוסיפים: **איבעית אימא** [אם תרצה אמור] הסבר אחר: אמנם מדובר (כפי שהוסבר בתחילה) בברייתא הן בכהן והן בגוי היושבים בחנות (ולא בצד הקופה), וניכר שהגוי שותף במכירת הבשר, שכן **סתם גוי** השותף בחנות הריהו **מפעא פעי** [צועק] על המוכר בהערות ובהוראות, וכגון "אל תמכור במחיר זה אלא במחיר אחר". ואילו הכהן, אף שהוא יושב בחנות, אינו מתערב בעבודתו של המוכר, שהריהו צנוע וסומך על המוכר שיודע מלאכתו נאמנה, ואין זה ניכר שהריהו שותף, ולכך צריך לסמן שהוא שותף.


###### Steinsaltz on Chullin 133b:5
[Steinsaltz on Chullin 133b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/133b:5)

א ועוד באותו ענין שנינו ש**אמר מר** [החכם]: **ופסולי המוקדשין** לאחר שנפדו ויצאו לחולין כדינם, ונשחטו, והרי הם פטורים ממתנות כהונה — **אין צריך לרשום** שאלה פסולי מוקדשים. ושואלים: **אלמא** [מכאן נסיק] כי בפסולי המוקדשים **מוכחא מלתא** [מוכח הדבר] מצד עצמם שהריהם פסולי מוקדשים, ולכן אין צורך ברישום. **ו**אולם **הא אנן תנן** [הרי שונים אנו] בדרך מכירת **פסולי המוקדשין** שהם **נמכרים באיטליז** (מקום ממכר בשר), כשאר בשר בהמות חולין, **ו**בדומה לכך הם **נשחטים באיטליז, ונשקלים ב**יחידות משקל שונות כ**ליטרא,** ונמצא אם כן שנוהגים בהם כבבשר בהמות חולין, ואין היכר לבשר פסולי המוקדשים!


###### Steinsaltz on Chullin 133b:6
[Steinsaltz on Chullin 133b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/133b:6)

ומשיבים: אכן **תרגמא** [פירש] **רב אדא בר אהבה קמיה** [לפני] **רב פפא** את דברי משנתנו שמדובר בה רק **באותן** פסולי המוקדשים **הנמכרים בתוך הבית,** בהמת בכור ובהמת מעשר, שדמי פדיונן ניתן לבעליהן, שכן אין קדושה לדמיהן. ולא התירו **חכמים למוכרן בשוק, אלא רק בתוך הבית, אף שיש בדבר הפסד מסויים (שכן במכירה בשוק מרובים הם הקונים, והמחיר גבוה יותר). ומעתה ניכר בהם שהריהם פסולי המוקדשים, ואין צורך לרשום כן.**


###### Steinsaltz on Chullin 133b:7
[Steinsaltz on Chullin 133b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/133b:7)

ב ועוד בדין מתנות כהונה בשותפים, **אמר רב הונא:** אם היה הישראל בעל הבהמה **שותף** עם הכהן או הגוי רק **בראש** הבהמה, ולא בשאר גופה — הריהו **פטור** רק **מן** מתנת **הלחי** שהוא חלק מראש הבהמה, ואולם הריהו חייב בנתינת הזרוע והקיבה. וכיוצא בזה אם היה הישראל **שותף** עם הכהן רק **ביד** הבהמה — הריהו **פטור** רק **מן הזרוע,** שהיא חלק מיד הבהמה. וכן הוא אם היה **שותף** רק **בבני** ה**מעיין** — הריהו **פטור** רק **מן הקבה,** שהיא חלק מבני המעיים של הבהמה. **ו**אילו **חייא בר רב אמר** כי **אפילו** היה הכהן **שותף** רק **באחת מהן** — הריהו **פטור מ**כל המתנות **כולן. מיתיבי** [מקשים] על שיטת חייא


###### Steinsaltz on Chullin 133b:8
[Steinsaltz on Chullin 133b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/133b:8)

בר רב ממה ששנינו: כהן המציע לטבח שותפות בבהמה באופן ש"רק **הראש** של הבהמה הוא **שלי, ו**שאר כל הבהמה **כולה שלך", ואפילו** אם הציע לו שותפות בבהמה באופן שרק חלק **אחד ממאה בראש** הבהמה הינו שלו, והשאר של חבירו — הריהו **פטור.** וכן אם הציע לו שותפות באופן ש"רק **היד** של הבהמה הינה **שלי ו**שאר כל הבהמה **כולה שלך".** ו**אפילו** הוא מותיר לעצמו רק **אחד ממאה ביד** — הריהו **פטור.** ובדומה לכך בשותפות וכן אם אמר כי "רק **בני** ה**מעיין** של הבהמה הם **שלי, ו**שאר כל הבהמה **כולה** הוא **שלך",** ו**אפילו** כשאמר שרק חלק **אחד ממאה בהן,** מבני המעיים הוא שלו, ושאר כל הבהמה של חבירו — **פטור.**


###### Steinsaltz on Chullin 133b:9
[Steinsaltz on Chullin 133b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/133b:9)

ומציעים: **מאי לאו** [האם אין] הכוונה שהריהו **פטור מן הלחי** (בשותפות בראש בלבד), **ו**אולם הריהו **חייב בכולן** (זרוע וקיבה), וכן הריהו **פטור מן הזרוע** (בשותפות ביד בלבד), **ו**אולם **הוא** **חייב בכולן** (לחיים וקיבה). וכן הריהו **פטור מן הקבה** (בשותפות בבני המעיים בלבד), **ו**אולם **הוא** **חייב בכולן** (לחיים וזרוע), ושלא כדעת חייא בר רב! ודוחים: **לא,** כוונת הדברים שהריהו **פטור מכולן.**


###### Steinsaltz on Chullin 133b:10
[Steinsaltz on Chullin 133b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/133b:10)

ושואלים: אם כך הוא, **ליתני** [שישנה] התנא במפורש **פטור מכולן** (במקום הלשון "פטור" שאינה מבוררת דיה)! **ועוד** מקשים על דעת חייא בר רב: שכן **תניא** [שנויה ברייתא] מפורשת בדין שותפות שאם אומר הכהן לטבח הישראל "רק **הראש** של הבהמה הוא **שלי ו**שאר כל הבהמה **כולה** הוא **שלך",** ו**אפילו** לא היה לו אלא חלק **אחד ממאה בראש** הבהמה — הריהו **פטור מן הלחי** בלבד, **ו**אולם הריהו **חייב ב**שאר המתנות **כולן,** שלא כדברי חייא בר רב! ומסכמים: אכן **תיובתא** [קושיה חמורה] זו שעל דעת **חייא בר רב** היא **תיובתא** [קושיה חמורה] שאין עליה מענה, ונדחו דבריו.


###### Steinsaltz on Chullin 133b:11
[Steinsaltz on Chullin 133b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/133b:11)

ג **אמר רב חסדא** בהסבר דבריו של חייא בר רב (שנדחו דבריו למעלה מפני דברי ברייתא): **הא מתניתא אטעיתיה** [ברייתא זו שתובא בהמשך היא שהטעתו] **לחייא בר רב,** **דתניא** [שכן שנויה ברייתא]: **עשרים וארבע מתנות כהונה הן,** הניתנות לכהנים, **וכולן ניתנו** (ציוותה התורה על נתינתן) **לאהרן ולבניו ב**לשון **כלל** (שבתחילת פרשת מתנות הכהונה נאמר "וידבר ה' אל אהרן ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומותי לכל קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק עולם", במדבר יח, ח). **ו**חזרו וניתנו בלשון **פרט** שבהמשך הפרשה באה רשימה מפורטת של מתנות הכהונה. **ו**בסוף פרשת מתנות הכהונה נאמר **"ברית מלח** עולם היא" (שם פסוק יט), שהבטחה היא: כשם שברית מלח אינה שובתת, כן מתנות כהונה לא תשבותנה.


###### Steinsaltz on Chullin 133b:12
[Steinsaltz on Chullin 133b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/133b:12)

ולכך **כל המקיימן,** שנותן מתנות כהונה — **כאילו קיים** את מצוותן ש**ב**לשון **כלל ו**שבלשון **פרט ו**קיום הבטחת **ברית מלח, וכל העובר עליהן,** שאינו נותנן **—** **כאילו עובר על בכלל ופרט וברית מלח.**


###### Steinsaltz on Chullin 133b:13
[Steinsaltz on Chullin 133b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/133b:13)

**ואלו** עשרים וארבע המתנות, מתחלקות **הן** לקבוצות: **עשר** מהן נאכלות בעזרה ש**במקדש, וארבע** מהן נאכלות **בירושלים, ועשר** מהן נאכלות **בגבולים,** בארץ ישראל מחוץ לירושלים. ומפרטים: **אלו הן** **עשר** **מתנות כהונה שנאכלות** **במקדש:** בשר קרבן ה**חטאת, וחטאת העוף** ו**אשם ודאי, ואשם תלוי, וזבחי שלמי צבור** (כבשי עצרת, שהינם קדשי קדשים הנאכלים רק בעזרה), **ולוג שמן** הנשאר לאחר נתינת השמן **של מצורע** עליו לטהרו, שהריהו נאכל לכהנים בעזרה. **ו**קרבן **שתי הלחם, ולחם הפנים, ושירי מנחות, ומנחת העומר. ו**אלו הן


###### Steinsaltz on Chullin 133b:14
[Steinsaltz on Chullin 133b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/133b:14)

**ארבע** מתנות כהונה שנאכלות **ב**כל **ירושלים: הבכורה** (בהמה הקדושה בקדושת בכור שאין בה מום), **והבכורים, ו**ה**מורם מן** קרבן **התודה** (חזה ושוק וארבע חלות הבאות מארבעת מיני החלה שבמנחת התודה: חלות, רקיקים, רבוכה וחמץ). **ומאיל נזיר** (הזרוע בשלה וחלה ורקיק, שכל אלה נמנים כדבר אחד, ובכלל אלה אף חזה ושוק של שאר שלמים), **ועורות קדשים** של קרבן עולה וחטאת ואשם, שניתנים לכהנים.


###### Steinsaltz on Chullin 133b:15
[Steinsaltz on Chullin 133b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/133b:15)

**ו**אלו הן **עשר** מתנות כהונה שניתנות **בגבולים: תרומה, ותרומת מעשר, וחלה, וראשית הגז, ומתנות** כהונה (זרוע, לחיים וקיבה), **ו**חמש סלעים דמי **פדיון הבן, ו**שה הניתן **ב****פדיון פטר חמור,**


###### Steinsaltz on Chullin 133b:16
[Steinsaltz on Chullin 133b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/133b:16)

**ושדה אחוזה** שהקדיש אדם ולא גאלה ומכרה הגזבר לאחר, והריהי יוצאת ביובל ומתחלקת לכהנים של המשמר העובד במקדש בעת שאירע בו היובל, **ושדה** וקרקע שאמר בהן אדם שהריהן **חרמים,** שהן ניתנות לכהנים, **וגזל הגר** שאין לו יורשים, ונשבע הגזלן שלא גזלו, ולאחר שמת הגר הודה הגזלן שנשבע לשקר, שחייב בנתינת קרן (שווי הגזילה) ועוד חמישית, ואלו ניתנים לכהנים.


###### Steinsaltz on Chullin 133b:17
[Steinsaltz on Chullin 133b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/133b:17)

ועתה מסביר רב חסדא כיצד הוטעה חייא בר רב מדברי ברייתא זו, שכן **הוא** (חייא בר רב) **סבר: מדקא חשיב להו** [מתוך שהוא התנא בברייתא חושב, מונה אותן] ה**מתנות** (זרוע לחיים וקיבה) לא כשלש מתנות אלא **בחדא** [באחת] — מכאן שכל השלוש מתנה **חדא נינהו** [אחת הן], ואם נפטר אדם מאחת מהן, הריהו פטור מכולן. **ו**אולם, מסכם רב חסדא **כי** **לא היא** המסקנה הנכונה. וראיה לדבר: **אטו** [וכי] ה**מורם מ**קרבן **תודה ואיל נזיר דקא חשיב להו כחדא** [שהוא התנא בברייתא מונה אותם כאחד], האם **משום דחדא נינהו** [שאחד הם]?! והרי אלה מתנות נפרדות לחלוטין! **אלא כיון דדמיין להדדי** [שהם דומים זה לזה] — **חשיב להו כחדא** [מנה אותם כאחד], **הכי נמי** [כך גם כן] לענין זרוע לחיים וקיבה, **כיון דדמיין להדדי** [שדומות זו לזו] — **חשיב להו כחדא** [מנה אותן כאחד].


###### Steinsaltz on Chullin 133b:18
[Steinsaltz on Chullin 133b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/133b:18)

ד ועוד בדין שותפות כהן וטבח ישראל לענין מתנות כהונה, **איבעיא להו** [נשאלה להם, לחכמים]: אם אמר הכהן לטבח הישראלי קודם שנשחטה הבהמה (שהוא זמן חיובה במתנות כהונה) שישתתפו בבהמה באופן ש**הראש** של הבהמה הוא **שלך ו**שאר כל הבהמה **כולה** הוא **שלי, מהו** הדין, האם חייב בנתינת הלחיים לכהן? וצדדי השאלה: האם **בתר חיובא אזלינן** [אחר איברי הבהמה שיש בהם חיוב מתנות אנו הולכים], **ו**הרי **חיובא גבי** [חיוב מתנת לחיים אצל] **ישראל הוא, או דלמא בתר** [שמא אחר] **עיקר** ה**בהמה אזלינן** [הולכים אנו], **ועיקר** גוף ה**בהמה** של ה**כהן הוא?**


###### Steinsaltz on Chullin 133b:19
[Steinsaltz on Chullin 133b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/133b:19)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לבעיה ממה ששנינו: **גוי ו**כן **כהן שמסרו צאנם לישראל** שיהיה שליחם **לגזוז** אותו — **פטור** הגוזז מנתינת ראשית הגז. וכמו כן **הלוקח** (הקונה) את **גז צאנו של גוי,** עוד בטרם נגזז הצאן — הריהו **פטור מראשית הגז. ו**מוסיפים כי בנושא


###### Steinsaltz on Chullin 133b:20
[Steinsaltz on Chullin 133b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/133b:20)

**זה** של הקונה דבר טרם התחייבותו במתנות כהונה יש צד **חומר** (חומרה) שיש **ב**מתנת **זרוע ובלחיים ובקבה יותר מראשית הגז.** שכן הקונה מן הכהן קודם שחיטת הבהמה את חלקי הבהמה החייבים במתנות, הריהו חייב במתנות כהונה, ואילו הקונה מן הגוי קודם גזיזת הצאן את גז צאנו, הריהו פטור ממתנות כהונה. **שמע מינה** [למד מכאן] כי **בתר חיובא אזלינן** [אחר החיוב אנחנו הולכים], ומסיקים: אכן **שמע מינה** [למד ממנה] שכך הוא, ונפתרה בעייתם של חכמים.


###### Steinsaltz on Chullin 133b:21
[Steinsaltz on Chullin 133b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/133b:21)

ה שנינו במשנתנו ש**אם אמר לו** הכהן לישראל שהוא מוכר לו את בהמתו **חוץ מן המתנות** שבה — הישראלי **פטור מן המתנות,** שכן אינן שלו, ואינו חייב לתת לכהן את דמיהן.