## Steinsaltz on Chullin Daf 134b

###### Steinsaltz on Chullin 134b:1
[Steinsaltz on Chullin 134b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/134b:1)

ובענין ספק אם התחייב בנתינת **ראשית הגז,** שספק אם נגזז צאנו לפני שהתגייר או לאחר מכן. **ו**כן אם התחייב בנתינת **המתנות** לכהן, (זרוע לחיים וקיבה), שספק הוא מתי נשחטה בהמתו. **ו**כן אם הוא חייב בתשלום חמש סלעים הניתנים בדמי **פדיון הבן,** **ו**כן בספק אם הוא חייב ב**פדיון פטר חמור** בשה — כל אלה הריהם ספק ממון בלבד, ולכך נקבע בהם **לפטור,** שאין הוא חייב לתת אותם לכהן.


###### Steinsaltz on Chullin 134b:2
[Steinsaltz on Chullin 134b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/134b:2)

ובענין המשא ומתן שבין ר' שמעון בן לקיש ור' יוחנן מוסרים ש**כי אתא** [כאשר בא] **רבין** מארץ ישראל לבבל, ומסר לחכמי בבל מתורת חכמי ארץ ישראל, **אמר** כי ממה ששנינו בברייתא אחרת שר' מאיר פוטר מנתינת לקט ב**קמה** של הגר שספק אם נקצרה לפני התגיירותו או לאחר מכן, על מה ששנינו בדברי ר' מאיר בדין **קמה** שספק לקט לקט הוא, ר' שמעון בן לקיש **רמי ליה** [השליך לו, הראה לר' יוחנן סתירה בין השיטות], והשיב לו ר' יוחנן שאין להקשות מאותה ברייתא, שכן היא דעתו של חכם יחיד, בן אגרא.


###### Steinsaltz on Chullin 134b:3
[Steinsaltz on Chullin 134b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/134b:3)

א ועוד בענין מתנות עניים, מסופר כי החכם **לוי זרע** תבואה **ב**מקום הנקרא **כישר, ולא הוו** [היו] **עניים** באותו מקום **למשקל** [לקחת] **לקט** משדהו. **אתא לקמיה** [בא לוי לפני] **רב ששת** לשאול כיצד עליו לנהוג בלקט שבשדהו. **אמר ליה** [לו] רב ששת: נאמר במצוות פאה ולקט **"לעני ולגר תעזוב אותם"** (ויקרא כג, כב), **ו**אמרו חכמים שאם אין שם עניים — לא ישאיר את הפאה והלקט **לא לעורבים ולא לעטלפים,** אלא יקחם לעצמו. ואף אתה קחם לעצמך.


###### Steinsaltz on Chullin 134b:4
[Steinsaltz on Chullin 134b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/134b:4)

**מיתיבי** [מקשים] על כך ממה ששנינו כי **אין** הבעלים צריכים להטריח עצמם שיהיו **מביאין** את ה**תרומה לא מ**ה**גורן** (מקום ערימת התבואה בשדה) **לעיר** לידי **הכהן,** **ולא ממדבר לישוב.** אלא הדבר מוטל על הכהן מקבל התרומה. **ואם אין שם** בגורן או במדבר **כהן** שיתנו לו את התרומה — הבעלים **שוכר פרה ומביאה** את התרומה לעיר ולמקום ישוב, וטעם הדבר: **מפני הפסד תרומה,** אם תושאר במקומה. ומדוע אין אומרים אף בלקט במקום שאין בו עניים, שיביאו אותו הבעלים למקום שיש בו עניים!


###### Steinsaltz on Chullin 134b:5
[Steinsaltz on Chullin 134b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/134b:5)

ומשיבים: **שאני** [שונה, מיוחד הוא דין] **תרומה** — **דטבלה** [שכן היא טובלת, גורמת לכל הפירות שיהיו באיסור טבל], כל עוד לא הופרשה מהם התרומה, **ו**לכן **לא סגיא דלא מפריש לה** [אין זה מספיק להתיר את התבואה כל עוד שלא הפריש אותה]. מה שאין כן לקט, שאינו אוסר את התבואה.


###### Steinsaltz on Chullin 134b:6
[Steinsaltz on Chullin 134b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/134b:6)

ומקשים: **והרי** אף **מתנות** כהונה (זרוע לחיים וקיבה) **דלא טבלי** [שאין הן טובלות], שאין הן אוסרות באכילה את כל בשר הבהמה שלא ניתנו ממנה המתנות, **ו**בכל זאת **תניא** [שנויה ברייתא] כי ב**מקום שנהגו למלוג** (להטיל אל תוך מים רותחים) **ב**בשרם (עם עורם עליהם) של **עגלים** הנשחטים כדי להסיר מהם את השער, שאוכלים אותם עם העור שעליהם — **לא יפשיט את הזרוע** מעורו, אלא יתן לכהן את הזרוע עם העור שעליה.


###### Steinsaltz on Chullin 134b:7
[Steinsaltz on Chullin 134b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/134b:7)

וכן במקום שבו נוהגים **להפשיט את הראש** של הבהמה מעורה — הנותן מתנות כהונה **לא יפשיט את הלחי,** אלא יתן אותה עם העור שעליה. **ואם אין שם כהן** שיקבל מתנות כהונה — **מעלין** (שמים, מעריכים את השווי הכספי) **אותן בדמים, ואוכלן** הבעלים, ולאחר מכן יתן את דמיהן לכהן. ונהגו כן **מפני הפסד כהן.** הרי שאף במתנה שאינה אוסרת באכילה את השאר ("אינה טובלת") צריכים הבעלים לטרוח שתגיע המתנה לידי הכהן. ומדוע לא נקבע כן אף בלקט?


###### Steinsaltz on Chullin 134b:8
[Steinsaltz on Chullin 134b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/134b:8)

ומשיבים: **שאני** [שונה, מיוחד הוא דין] **מתנות כהונה,** שכן לשון **נתינה כתיבא ביה** [נאמרה בו], ככתוב "ונתן לכהן הזרוע והלחיים והקבה" (דברים יח, ג). מה שאין כן בלקט. ומעירים: **השתא דאתית להכי** [עכשיו שבאת לכך, להסבר זה], שוב אין צורך לומר שבתרומה צריכים הבעלים להביא אותה למקום שיש בו כהן, משום שהריהי טובלת את הפירות, אלא ההסבר ב**תרומה נמי** [גם כן] משום שלשון **"נתינה" כתיבא ביה** [נאמרה בה], ככתוב "ראשית דגנך תירושך ויצהרך... תתן לו" (שם פסוק ד).


###### Steinsaltz on Chullin 134b:9
[Steinsaltz on Chullin 134b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/134b:9)

**ו**שואלים: **אלא** הלשון **"תעזוב" יתירא** [היתירה] שנאמרה בלקט (שנאמר "ולקט קצירך לא תלקט... לעני ולגר תעזוב אותם", ויקרא יט, ט—י. ושוב נאמר "ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזוב אותם", שם כג, כב) **למה לי,** מה היא באה ללמדנו, האם לא ללמדנו שאף במקום שאין בו עניים, על הבעלים לאסוף את הלקט, ולשומרו עבור העניים?


###### Steinsaltz on Chullin 134b:10
[Steinsaltz on Chullin 134b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/134b:10)

ומשיבים: לשון יתירה זו באה ללמדנו **לכדתניא** [לכמו ששנויה בברייתא]: **המפקיר את כרמו, ול**מחרת ב**שחר** (בבוקר) **השכים** וזכה בכרם מן ההפקר **ובצרו** — אף שכרם של הפקר פטור ממתנות עניים, כרם זה **חייב בפרט ובעוללות ובשכחה ובפאה,** שכן בכל המתנות הללו נאמר לשון "תעזוב" נוספת, ללמדנו שיש לתיתן אף באופן זה. **ו**מכל מקום הפקר זה (כשאר הפקר) **פטור מן המעשרות.**


###### Steinsaltz on Chullin 134b:11
[Steinsaltz on Chullin 134b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/134b:11)

ב ומתוך שנדון למעלה אופן בו בעל שדה זוכה לעצמו במתנות עניים, מביאים ענין דומה. מסופר: **ההוא שקא דדינרי דאתא לבי מדרשא** [שק אחד של דינרי זהב שנשלח עבור בני בית המדרש והובא לבית המדרש], **קדים** [הקדים, הזדרז] **ר' אמי וזכה בהן,** ושואלים: **והיכי עביד הכי** [וכיצד עשה כן], **והא כתיב** [והרי נאמר] במתנות כהונה **"ונתן** לכהן" (דברים יח, ג), ולמדנו מכאן הוראה שדווקא כך יש לקבל מתנות כהונה, **ולא שיטול מעצמו,** וכמו כן במתנות **עניים, אין על המקבל לקחת מעצמו!**


###### Steinsaltz on Chullin 134b:12
[Steinsaltz on Chullin 134b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/134b:12)

ומשיבים: **ר' אמי נמי** [גם כן] לא לעצמו לקח, **אלא** **לעניים זכה בהן. ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] הסבר אחר: **אדם חשוב** כראש ישיבה, וכר' אמי, **שאני** [שונה] הוא, שהריהו יכול לקחת לעצמו. **דתניא** [שכן שנויה ברייתא על הכתוב **"והכהן הגדול** **מאחיו"** (ויקרא כא, י) — צריך **שיהא** הכהן הגדול **גדול מאחיו בנוי בחכמה ובעושר.**


###### Steinsaltz on Chullin 134b:13
[Steinsaltz on Chullin 134b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/134b:13)

**אחרים אומרים: מנין שאם אין לו,** לכהן הגדול עושר משל עצמו, **שאחיו הכהנים מגדלין** (מעשירים) **אותו** עד שיהא עשיר מהם — **תלמוד לומר** (מלמדנו הנאמר) **"והכהן הגדול מאחיו"** — **גדלהו משל אחיו.** וכיון שהיו צריכים בני בית המדרש להעשיר את **ר' אמי מכספם, כל שכן הוא שרשאי ר' אמי לקחת לעצמו כדי לזכות עבורם.**


###### Steinsaltz on Chullin 134b:14
[Steinsaltz on Chullin 134b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/134b:14)

ג משנה לאחר שנשנו דיניהן של מתנות הזרוע והלחיים והקיבה מגדירים מהם הזרוע והלחיים שבבהמה: **איזהו הזרוע** — זה חלק הבהמה ש**מן הפרק של** ה**ארכובה** (הברך התחתונה), **עד כף** הירך **של יד** (הרגל הקדמית, הם השוק והקולית של הרגל הקדמית הימנית), **ו**זה **הוא** ה"זרוע" הנזכר בתורה בדינו **של** ה**נזיר** ("ולקח הכהן את הזרוע בשלה מן האיל", במדבר ו,יט). **וכנגדו ברגל** האחורית הימנית, באותם החלקים (מן הברך התחתונה ועד כף הירך), היא ה**שוק** והקולית, שהרי מבהמת קרבן שלמים נותנים לכהן את השוק. **ר' יהודה אומר:** ה**שוק** הניתן לכהן בקרבן השלמים אינו כולל את הקולית, אלא הוא **מן הפרק של ארכובה עד סובך של רגל,** הוא הברך העליונה המחברת את החלק האמצעי של הרגל עם החלק העליון. **אי זהו לחי** — זה חלק הבהמה ש**מן הפרק של לחי** (הלחי התחתונה, לאחר הצדעיים, ולמטה) **עד פיקה** (הטבעת העליונה) **של גרגרת** (הקנה).


###### Steinsaltz on Chullin 134b:15
[Steinsaltz on Chullin 134b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/134b:15)

ד גמרא שנינו במשנתנו מהו חלק הבהמה הנקרא "זרוע" שניתן לכהן. ועוד בענין זה, **תנו רבנן** [שנו חכמים] על הנאמר במצות מתנות כהונה "וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זובחי הזבח אם שור אם שה ונתן לכהן הזרוע והלחיים והקבה" (דברים יח, ג): **"הזרוע"** — **זה זרוע ימין** של הבהמה. ודנים בדבר: **אתה אומר** ש**זה זרוע ימין, או** אולי **אינו אלא זרוע שמאל?** ומשיבים: לכך **תלמוד לומר** **"הזרוע"** בה"א הידיעה, הזרוע הימנית.


###### Steinsaltz on Chullin 134b:16
[Steinsaltz on Chullin 134b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/134b:16)

ושואלים: **מאי תלמודא** [מה, הלימוד], כיצד נלמד הדבר מתוספת ה"א הידיעה שבמלה? ומשיבים: הרי זה **כ**דרך ש**אמר רבא** בדרשת הכתוב האמור **"על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך"** (בראשית לב,לב) — באה ה"א הידיעה שבמלה **"הירך"** ללמדנו שזו **המיומנת** (החשובה) **שבירך. הכא נמי** [כאן גם כן] למדים אנו מן ה"א הידיעה שבמלה **"הזרוע"** — זה **המיומן שבזרוע,** שהיא הזרוע הימנית.


###### Steinsaltz on Chullin 134b:17
[Steinsaltz on Chullin 134b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/134b:17)

וממשיכים בדרשת הנאמר במתנות כהונה, הכתוב **"והלחיים" למאי אתא** [למה בא, מה הוא מלמדנו]? **להביא** (לרבות) אף את ה**צמר שבראש** **כבשים, ו**ה**שער שבזקן** ה**תיישים,** שאף הם ניתנים לכהן. והכתוב **"והקבה" למאי אתא** [למה בא, מה הוא מלמדנו]? **להביא** **אף את ה****חלב שעל גבי הקבה, ו**את ה**חלב שבתוך הקבה,** שאף אלה ניתנים לכהן. שכן **אמר ר' יהושע: כהנים נהגו בו** (בחלב, זה שעל גבי הקיבה וזה שבתוך הקיבה) **עין יפה ונתנוהו** (הסכימו שלא לקבלו, וויתרו עליו) **לבעלים,** ויש לדייק בדברים: **טעמא** [הטעם] שאין החלב ניתן לכהנים — משום שכך **נהגו** הכהנים משום עין יפה שלהם, **הא** [הרי] נסיק מכאן כי אם הכהנים **לא נהגו** כן — **דידיה** [שלו, של הכהן] **הוא** החלב.


###### Steinsaltz on Chullin 134b:18
[Steinsaltz on Chullin 134b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/134b:18)

ומביאים עוד מדרשת חכמים במצות נתינת זרוע הלחיים והקיבה: **דורשי חמורות היו אומרים** בטעמה של מצות נתינת זרוע ולחיים וקיבה: **הזרוע** — **כנגד היד** של פינחס בן אלעזר הכהן, שהרג את זמרי בן סלוא, ועצר בכך את המגיפה מעל בני ישראל, **וכן הוא,** הכתוב, **אומר "ויקח רומח בידו"** (במדבר כה, ז).


###### Steinsaltz on Chullin 134b:19
[Steinsaltz on Chullin 134b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/134b:19)

**ולחיים** — **כנגד** ה**תפלה** שהתפלל פינחס באותה עת, **וכן הוא אומר "ויעמוד פנחס ויפלל** ותעצר המגפה. ותחשב לו לצדקה לדור ודור עד עולם" (תהלים קו,ל-לא). ה**קבה** לכהנים — זו הקיבה **כמשמעה,** כדרך שהיא נזכרת בתיאור מעשה פינחס, **וכן הוא אומר** **"וידקור את שניהם את איש ישראל** **ואת האשה אל קבתה** ותעצר המגפה מעל בני ישראל" (במדבר שם,ח).


###### Steinsaltz on Chullin 134b:20
[Steinsaltz on Chullin 134b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/134b:20)

למעלה הובא מאין למדים אנו כי מתנת הזרוע היא מזרוע ימין של הבהמה, **ו**מעירים כי ה**תנא** של הברייתא הבאה **מייתי לה** [מביא, למד אותה הלכה שהזרוע הניתנת לכהן היא של ימין] **מהכא** [מכאן], מן האמור בנתינה לכהן מקרבן השלמים: "ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם". ודנים בכתוב: **"שוק הימין"** — **אין לי אלא שוק הימין** של קרבן השלמים, ואולם **זרוע מוקדשין** של איל נזיר **מנין** לנו שאף היא של ימין — **תלמוד לומר** "תתנו **תרומה** לכהן". ואף **זרוע** של בהמת **חולין** הניתנת לכהן במתנותיו **מנין** לנו שהיא של ימין — **תלמוד לומר "תתנו".**


###### Steinsaltz on Chullin 134b:21
[Steinsaltz on Chullin 134b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/134b:21)

ה שנינו במשנתנו: **איזהו לחי** — **מן הפרק של לחי ועד פיקה של גרגרת.** ושואלים: **והתניא** [והרי שנויה ברייתא] בענין נתינת לחי לכהן ש**נוטלה** מן הבהמה הנשחטת **ובית שחיטה עמה,** והרי בית השחיטה הוא מעבר לפיקה של הגרגרת!


###### Steinsaltz on Chullin 134b:22
[Steinsaltz on Chullin 134b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/134b:22)

ומשיבים: **לא קשיא** [אין זה קשה], שכן הן המשנה והן הברייתא סבורות כי הכהן מקבל את הלחי שעד הפיקה של הגרגרת, ואולם **הא** [זו] ששנינו במשנתנו שמקבל הכהן עד הפיקה של הגרגרת — הריהי כשיטת **רבנן** [חכמים], **ו**אילו **הא** [זו] ששנינו בברייתא שנוטלה הכהן עם בית השחיטה — הריהי כשיטת **ר' חנינא בן אנטיגנוס.**


###### Steinsaltz on Chullin 134b:23
[Steinsaltz on Chullin 134b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/134b:23)

**דתניא** [שכן שנויה ברייתא]: שחיטה שנעשית בה הבהמה **מוגרמת,** שהחיתוך נעשה גבוה מן המקום הראוי בצואר, למעלה מבית הבליעה — הריהי שחיטה **פסולה** לדעת חכמים. ואולם **העיד ר' חנינא בן אנטיגנוס על מוגרמת שהיא כשרה.** שלשיטתו הכהן מקבל עד פיקה של הגרגרת שלדעתו אף היא מקום שחיטה.


###### Steinsaltz on Chullin 134b:24
[Steinsaltz on Chullin 134b:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/134b:24)

**איבעית אימא** [אם תרצה אמור] הסבר אחר: **הא והא** [זו וזו, המשנה והברייתא] — כשיטת **רבנן** [חכמים] **ומאי** [ומה] פירוש הנאמר **"עמה"** — **עמה** של ה**בהמה,** שבית השחיטה נשאר עם גוף הבהמה אצל הבעלים, שאין הכהן נוטלה.