## Steinsaltz on Chullin Daf 135a

###### Steinsaltz on Chullin 135a:1
[Steinsaltz on Chullin 135a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/135a:1)

א משנה דין **ראשית הגז** שצריך כל אדם מישראל הגוזז את צאנו לתת לכהן כמתנת כהונה, **נוהג** (קיים) בכל המקומות, הן **בארץ** ישראל **ו**הן **בחוץ לארץ.** וכן בכל הזמנים, הן **בפני הבית,** בזמן שבית המקדש קיים **ו**הן **שלא בפני הבית,** מאז נחרב בית המקדש. והריהו נוהג רק **ב**צאן של **חולין, אבל לא ב**צאן **ה****מוקדשים.**


###### Steinsaltz on Chullin 135a:2
[Steinsaltz on Chullin 135a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/135a:2)

ומשווים הלכה זו להלכה הנידונה בפרק הקודם, מתנות הכהונה, הזרוע הלחיים והקבה: יש צד **חומר** (חומרה) **ב**מצות **זרוע ולחיים ובקבה** יותר **מ**מצות **ראשית הגז** — **ש**כן **הזרוע והלחיים והקבה נוהגין בבקר** (הבהמות הגסות) **ובצאן** (הבהמות הדקות), שכן נאמר במצוה זו "אם שור אם שה". ובין **במרובה** (בהרבה) בהמות שנשחטו, **ו**בין **במועט** (במעט). **ו**אילו דין **ראשית הגז אינו נוהג אלא ברחלות** (כבשים) בלבד, ולא בעיזים. **ואינו נוהג אלא במרובה** (הרבה) כבשים שנגזזו.


###### Steinsaltz on Chullin 135a:3
[Steinsaltz on Chullin 135a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/135a:3)

**וכמה הוא מרובה,** בכמה כבשים שנגזזו חלה מצות ראשית הגז? **בית שמאי אומרים:** **מ****שתי רחלות, ש**כן **נאמר "יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן"** (ישעיהו ז, כא) — הרי ששתי בהמות דקות נקראות בשם "צאן", והן בכלל הציווי "ראשית גז צאנך" (דברים יח, ד). **ובית הלל אומרים:** מ**חמש** רחלות, **ש**כן **נאמר** בנתינתה של אביגיל אשת נבל הכרמלי לדוד ואנשיו "ו **חמש צאן עשויות"** (שמואל א כה, יח) — הרי שחמש בהמות דקות נקראות "צאן", ובהם חלה מצוה זו.


###### Steinsaltz on Chullin 135a:4
[Steinsaltz on Chullin 135a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/135a:4)

**ר' דוסא בן הרכינס אומר:** רק **חמש רחלות** ה**גוזזות** (שגיזת) כל אחת מהן לפחות **מנה, מנה ופרס** (וחצי מנה), כלומר, כל אחת מהן מנה וחצי. הן ה**חייבות ב**נתינת **ראשית הגז** מהן. **וחכמים אומרים:** כל **חמש רחלות** חייבות בנתינת ראשית הגז מהן, אף שהן **גוזזות כל שהן.**


###### Steinsaltz on Chullin 135a:5
[Steinsaltz on Chullin 135a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/135a:5)

ודנים עוד בפרטי הלכה זו: **וכמה** מן הגיזה **נותנין לו** לכהן? **משקל חמש סלעים** ש**ביהודה, שהן** משקל **עשר סלעים** לפי החשבון ש**בגליל,** שמשקל הסלע הגלילי הוא מחצית ממשקל הסלע שביהודה. ומשקל זה של צמר הניתן לכהן הריהו אמור דווקא בצמר ה**מלובן** (נקי ורחוץ) **ולא** בצמר **צואי** (מלוכלך, כצמר בשעת גזיזתו). ואם נותן לכהן צמר צואי, צריך שיהיה בו כשיעור זה לאחר ליבונו. ונקבע שיעור זה, שזה הוא השיעור שיש בו **כדי לעשות ממנו בגד קטן** שזו נחשבת מתנה ראויה. **ש**כן **נאמר** "וראשית גז צאנך **תתן לו"** — **שיהא בו כדי מתנה** של ממש.


###### Steinsaltz on Chullin 135a:6
[Steinsaltz on Chullin 135a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/135a:6)

ועוד מדיני ראשית הגז: **אם** **לא הספיק** גוזז הצאן **ליתנו** את ראשית הגז **לו** לכהן **עד** (טרם) **שצבעו** את הצמר — הריהו **פטור** מלתת, שנקנה לו הצמר בשינוי זה. ואם רק **לבנו** (ניקה אותו) **ולא צבעו** — אין זה שינוי שיקנה בו את הצמר, והריהו **חייב** לתיתו לכהן.


###### Steinsaltz on Chullin 135a:7
[Steinsaltz on Chullin 135a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/135a:7)

ועוד הלכה: ישראל **הלוקח** (הקונה) **גז צאנו של גוי** — **פטור מראשית הגז. הלוקח גז צאנו של חבירו, אם שייר המוכר** לעצמו חלק מצאנו לגזיזה — המוכר **חייב** לתת לכהן את ראשית הגז מחלקו על הגיזה כולה. ואולם אם המוכר **לא שייר** לעצמו מן הגיזה — **הלוקח חייב** בנתינת ראשית הגז על כולן. ועוד הלכה: **היו לו** למוכר **שני מינים** של רחלות, **שחופות** (לא שחורות ולא לבנות) **ולבנות,** וגזזן ו**מכר לו** את גיזת ה**שחופות אבל לא** את גיזתן של ה**לבנות,** או שהיו למוכר שני מיני כבשים, זכרים ונקבות, ועמד ומכר לו את גיזת **ה****זכרים אבל לא** את גיזת ה**נקבות** — הרי **זה** המוכר **נותן** ראשית הגז מן הגיזה ששייר **לעצמו, וזה** הקונה **נותן** ראשית הגז מן הגיזה ששייר **לעצמו.**


###### Steinsaltz on Chullin 135a:8
[Steinsaltz on Chullin 135a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/135a:8)

ב גמרא שנינו במשנתנו כי דין ראשית הגז נוהג רק בצאן **חולין אבל לא** **במוקדשין,** ושואלים: **מאי טעמא** [מה טעם] **לא** חל חיוב זה אף במוקדשים? ומשיבים: שכן **אמר קרא** [הכתוב] בדין ראשית הגז **"צאנך"** (דברים יח, ד) — להורות כי דוקא בצאן שלך, של חולין, אתה חייב בנתינה לכהן, **ולא** ב**צאן הקדש.**


###### Steinsaltz on Chullin 135a:9
[Steinsaltz on Chullin 135a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/135a:9)

ושואלים: **טעמא דכתב רחמנא** [כל הטעם לפטור צאן קדשים הינו משום שאמרה התורה] **"צאנך", הא לאו הכי הוה אמינא** [הרי בלא כן הייתי אומר] שאף צאן **קדשים חייבים בראשית הגז?** ו**הא לאו** [והרי לא] **בני גיזה נינהו** [הם], **דכתיב** [שכן נאמר] בקדשים **"ולא תגוז בכור צאנך"** (שם טו, יט)!


###### Steinsaltz on Chullin 135a:10
[Steinsaltz on Chullin 135a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/135a:10)

ומשיבים: **אי** [אם] המדובר **בקדשי מזבח, הכי נמי** [כך גם כן] שאין צורך בפסוק ללמד שאינם חייבים בראשית הגז, ואולם **הכא במאי עסקינן** [כאן במשנתנו במה אנו עוסקים], **בקדשי בדק הבית** שמותרים בגיזה, ובא הכתוב ללמד שהם פטורים מראשית הגז.


###### Steinsaltz on Chullin 135a:11
[Steinsaltz on Chullin 135a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/135a:11)

ומקשים על הסבר זה: **והאמר** [והרי אמר] **ר' אלעזר** כי אף **קדשי בדק הבית אסורים בגיזה ועבודה,** ואין צורך ללמד שהם פטורים מראשית הגז! ומשיבים: איסור גיזה בקדשי בדק הבית הוא רק **מדרבנן** [מדברי סופרים], ולא מן התורה. ומעתה, **סלקא דעתך אמינא** [היה מקום שיעלה על דעתך לומר]: **הואיל ומדאורייתא** [ומן התורה] קדשי בדק הבית **בני גיזה נינהו** [הם], ו**היכא** [היכן, במקרה] שעבר על דברי חכמים, ו**גזז ליה** [אותו, את זו שהוקדשה לבדק הבית], **ליתיב ליה** [שיתן לו לכהן] את ראשית הגז. לכך בא הפסוק לפוטרו.


###### Steinsaltz on Chullin 135a:12
[Steinsaltz on Chullin 135a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/135a:12)

ושבים ושואלים: **והא קדיש לה** [והרי צמר זה קדוש הוא], ואינו יכול להינתן לכהן, ואין צורך בפסוק מיוחד לפוטרו מראשית הגז! ומשיבים: **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר]: **לפרוק וליתיב ליה** [שיפדה הישראלי המקדיש, את צמר הצאן ושיתן אותו] לכהן, ודמי הפדיון ילכו לבדק הבית.


###### Steinsaltz on Chullin 135a:13
[Steinsaltz on Chullin 135a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/135a:13)

ושואלים על הסבר זה: **והא** [והרי] כל דבר הקדש הנפדה **בעי** [צריך] **העמדה והערכה** (שיעמוד לפני הכהן ויעריכנו הכהן את שוויו, ככתוב "והעמיד את הבהמה לפני הכהן. והעריך אותה הכהן בין טוב ובין רע כערכך הכהן כן יהיה" ויקרא כז, יא—יב), ואילו הצמר המוקדש אינו בכלל זה, ואין צריך איפוא לפסוק! ומוסיפים: **הניחא למאן דאמר** [זה נוח, אין זו שאלה, לדעת מי שאומר] ש**קדשי בדק הבית לא היו בכלל** חיוב **העמדה והערכה.** **אלא למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] כי אף **קדשי בדק הבית** **היו** בכלל זה, **מאי איכא למימר** [מה יש לומר], מדוע נצרך הכתוב?


###### Steinsaltz on Chullin 135a:14
[Steinsaltz on Chullin 135a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/135a:14)

**אמר ר' מני בר פטיש משום** [בשם] ר' ינאי: **הכא** [כאן, במשנתנו] מדובר **במקדיש** את **בהמתו לבדק הבית, חוץ מגיזותיה,** שאותן שייר לעצמו. ומעתה **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר]: **ליגזוז וליתיב ליה** [שיגזוז את הצמר, שלא התקדש, ויתן לו לכהן], לכך **אמר קרא** [הכתוב] **"צאנך"** — **ולא צאן של הקדש.**


###### Steinsaltz on Chullin 135a:15
[Steinsaltz on Chullin 135a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/135a:15)

ושואלים: **אי הכי** [אם כך] שבאופן כזה מדברת משנתנו, מעתה אפשר לומר שהיא מדברת ב**קדשי מזבח נמי** [גם כן], שהקדישם חוץ מגיזתם! ומשיבים: אין לומר כן בקדשי מזבח, משום שאסור לגזוז אותם, אף כשלא הוקדש צמרם, משום שעל ידי הגזיזה **כחשי** [נכחשים, מרזים ונחלשים] הצאן, ונמצא שהוא מפסיד את הקדשים.


###### Steinsaltz on Chullin 135a:16
[Steinsaltz on Chullin 135a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/135a:16)

ותוהים: אם כן אמור אף ב**קדשי בדק הבית** ששייר לעצמו את צמרם, שיהו אלה אסורים בגזיזה, **נמי** [גם כן], ומשום **ש****כחשי** [נכחשים] בכך, ואף בהם הדבר אסור! ומשיבים: מדובר במשנתנו ש**אמר** בהקדשו **שהריהו מקדיש**


###### Steinsaltz on Chullin 135a:17
[Steinsaltz on Chullin 135a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/135a:17)

**את הצאן** **חוץ מגיזה וכחישה** (מה שיחסר בבהמה כתוצאה מהכחשתה). ומקשים על כך: אם כך, אפשר להעמיד את משנתנו ב**קדשי מזבח נמי** [גם כן], ובאופן זה ש**אמר "חוץ מגיזה וכחישה"!** ומשיבים: בקדשי המזבח אי אפשר לומר כן, כי **אפילו** אם **הכי** [כך] יאמר בהקדשו, אסור הוא בגיזת הצאן, כי **פשטה קדושה בכולה.**


###### Steinsaltz on Chullin 135a:18
[Steinsaltz on Chullin 135a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/135a:18)

**ומנא תימרא** [ומנין אתה אומר] סברה זו? שכך **אמר ר' יוסי: והלא במוקדשין** למזבח, אפילו **האומר "רגלה של** בהמה **זו** מוקדשת לקרבן **עולה"** — הבהמה **כולה** נעשית **עולה. ואפילו לר' מאיר** ש**אמר** כי **אין** הבהמה **כולה** נעשית **עולה, הני מילי** [דברים אלה אמורים] רק בזה ש**אקדיש** [שהקדיש] **דבר** (איבר בגוף הבהמה) **שאין הנשמה תלויה בו, אבל** אם **הקדיש דבר שהנשמה תלויה בו** — הבהמה כולה **קדשה** בכך.


###### Steinsaltz on Chullin 135a:19
[Steinsaltz on Chullin 135a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/135a:19)

**רבא אמר** הסבר אחר מדוע צריך לפסוק מיוחד ללמד כי גיזת המוקדשים פטורה מראשית הגז: משום שכאן מדובר **במקדיש** את ה**גיזה עצמה** לקדשי בדק הבית, ולא במקדיש את הצאן. ומעתה **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר]: **ליגזוז וליפרוק וליתיב ליה** [שיגזוז את הצמר, ושיפדה אותו, ושיתן לו לכהן את הצמר] ויתן למקדש את דמי הפדיון, לכך


###### Steinsaltz on Chullin 135a:20
[Steinsaltz on Chullin 135a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/135a:20)

**אמר קרא** [הכתוב]: **"גז צאנך תתן לו"** (דברים יח, ד) — מצות ראשית הגז נאמרה רק ב**מי** (בצאן זה) **שאין** הוא **מחוסר אלא גזיזה ונתינה. יצא** (התמעט) מכלל החיוב צאן **זה שמחוסר גזיזה** ו**פדייה ונתינה.**


###### Steinsaltz on Chullin 135a:21
[Steinsaltz on Chullin 135a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/135a:21)

ושואלים: **אלא** לפי הסבר זה של רבא, שנלמד פטור המוקדשים ממקרא זה, מעתה הכתוב **"צאנך"** שמשמעו למעט **למאי אתא** [למה בא, מה הוא מלמדנו]? ומשיבים: **לכדתניא** [לכמו ששנויה בברייתא]: **בהמת השותפים חייב בראשית הגז, ור' אלעאי פוטר. מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' אלעאי?** שכן **אמר קרא** [הכתוב]: **"צאנך"** — **ולא של שותפות.**


###### Steinsaltz on Chullin 135a:22
[Steinsaltz on Chullin 135a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/135a:22)

ושואלים: **ורבנן** [וחכמים] הסבורים שאף בהמת השותפים חייבת בראשית הגז, הכתוב "צאנך" מה בא למעט? ומשיבים: הרי זה בא **למעוטי** [למעט] ממצות ראשית הגז צאן של **שותפות** יהודי ו**גוי.** ושואלים לצד האחר: **ור' אלעאי,** שלמד מכתוב זה לענין פטור צאן השותפים, פטור צאן של **שותפות גוי מנא ליה** [מנין לו]?


###### Steinsaltz on Chullin 135a:23
[Steinsaltz on Chullin 135a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/135a:23)

ומשיבים: **נפקא ליה מרישא דקרא** [יוצא לו, נלמד הדבר, מראשו של הכתוב], **"ראשית דגנך"** — **ולא** כשהוא לך ב**שותפות** עם **גוי.**


###### Steinsaltz on Chullin 135a:24
[Steinsaltz on Chullin 135a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/135a:24)

ושואלים לצד האחר: **ורבנן** [וחכמים] שלמדו את הפטור בשותפות הגוי מן הכתוב "צאנך", מדוע לא למדו כן מ"ראשית דגנך"? ומשיבים: לדעת חכמים אין ללמוד כן, שכן במלה **"ראשית"** החוזרת ונאמרת בדין ראשית הגז ("ראשית דגנך תירושך ויצהרך וראשית גז צאנך") **הפסיק הענין,** לומר שהן שתי הלכות נפרדות, דין התרומה ודין ראשית הגז, ואין ללמוד מן האמור בתרומה על דין ראשית הגז.


###### Steinsaltz on Chullin 135a:25
[Steinsaltz on Chullin 135a:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/135a:25)

ושבים ושואלים: **ור' אלעאי** שדרש לדין ראשית הגז מן הכתוב "ראשית דגנך" האמור בתרומה, מה הוא משיב לטענתם זו של חכמים? ומשיבים: לדעתו האות **וי"ו** שבכתוב "וראשית צאנך" **הדר ערביה** [חזרה לערבו] לעשותו ענין אחד עם התרומה.