## Steinsaltz on Chullin Daf 137b

###### Steinsaltz on Chullin 137b:1
[Steinsaltz on Chullin 137b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/137b:1)

**אמר ר' יוחנן** בתשובה: אף שהיא דעה מכרעת, רבי קיבל את דעתו של ר' יוסי כי **מפי שמועה** (על פי מסורת) שהיתה בידו **אמרה** ר' יוסי להלכה זו, מסורת שמקורה **מפי** הנביאים **חגי זכריה ומלאכי.**


###### Steinsaltz on Chullin 137b:2
[Steinsaltz on Chullin 137b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/137b:2)

א עוד שנינו במשנתנו ש**ר' דוסא בן הרכינס אומר** בחיוב ראשית הגז שהוא בחמש רחלות הגוזזות כל אחת מהן מנה ופרס, ואילו חכמים אומרים שהחיוב הוא בחמש רחלות גוזזות כל שהן. **ו**שואלים: **כמה** הוא שיעור **"כל שהן"? אמר רב:** שתהא הגיזה כמשקל **מנה** (משקל מאה דינרים) **ו**עוד **פרס** (מחצית המנה, שהם חמשים דינרים), **ובלבד שיהו** הגיזות שמשקלן מאה וחמשים דינרים **מחומשות** (שמכל כבשה ניטלה חמישית משקל זה של הגיזות). **ו**אילו **שמואל אמר** שהשיעור שאמרו חכמים "כל שהן" כוונתו, שאם היתה כלל הגיזה במשקל כולל של **ששים** סלעים, חייב בראשית הגז, **ו**מתוכם **נותן** גיזה שמשקלה **סלע אחת לכהן.**


###### Steinsaltz on Chullin 137b:3
[Steinsaltz on Chullin 137b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/137b:3)

**רבה בר בר חנה אמר** בשם **ר' יוחנן:** "כל שהן" כוונתו שאם היתה כלל הגיזה במשקל **שש** סלעים — הריהו נותן ממנה **לכהן חמשה** סלעים, **ו**גיזה שמשקלה סלע **אחד** הריהו משאיר **לו.** ואילו **עולא אמר** בשם **ר' אלעזר** כי **"כל שהן" שנינו** בדברי חכמים, אף שכלל הגיזה הוא משקל של סלע אחד בלבד — חייב בראשית הגז. ודנים בדברי חכמים אלה,


###### Steinsaltz on Chullin 137b:4
[Steinsaltz on Chullin 137b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/137b:4)

**תנן** [שנינו במשנתנו]: **וכמה נותן לו? משקל חמש סלעים ביהודה, שהן עשר סלעים בגליל,** ומעתה יש לומר: **בשלמא** [נניח] **ל**שיטת **רב** שאמר כמה הוא שיעור הגיזה המתחייב בנתינת ראשית הגז, ולא אמר כמה שיעור נתינה זו (ויש מקום לומר שאף לדעתו הנתינה היא בשיעור חמישה סלעים). **ו**כן לשיטתו של **ר' יוחנן** שאמר כי שיעור הנתינה הוא חמישה סלעים — **ניחא** [נוח, אין קושי מדברי המשנה] האומרת ששיעור הנתינה הוא חמישה סלעים. **אלא ל**שיטת **שמואל** שאמר ששיעור הנתינה הוא סלע אחד בלבד, **ו**כן לשיטת **ר' אלעזר** שאמר כי שיעור הנתינה הוא בכל שהוא. **קשיא** [קשה]!


###### Steinsaltz on Chullin 137b:5
[Steinsaltz on Chullin 137b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/137b:5)

ודוחים: **וליטעמיך** [ולטעמך, לשיטתך], שאתה מקשה רק על דברי שמואל ולא על דברי רב, **ו**אולם **ל**שיטתו של **רב מי ניחא** [האם נוח הנאמר במשנתנו]? **והא** [והרי] **רב ושמואל דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם] כי שיעור **ראשית הגז** הניתן לכהן הוא **ב**אחד מ**ששים** מכלל הגיזה. וכיון שסבור רב כי שיעור הגיזה המתחייבת בראשית הגז הוא מאה וחמישים סלעים, וחלק אחד מששים של כמות שכזו הריהו פחות מסלע אחד, ודאי ששיטת המשנה, ששיעור הנתינה הוא חמישה סלעים, אינה כשיטתו!


###### Steinsaltz on Chullin 137b:6
[Steinsaltz on Chullin 137b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/137b:6)

ומשיבים: אין זו קושיה על רב, כי **הא איתמר עלה דההיא** [הרי נאמר עליה, על אותה הלכה שבמשנתנו] ש**רב ושמואל דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם] שאין המדובר (שנותנים לכהן חמישה סלעים בראשית הגז) אלא **ב**גיזתו של אדם מ**ישראל שיש לו גיזין הרבה עסקינן** [עוסקים אנו], **ומבקש ליתנן לכהן** (לכהנים רבים), **ואמרינן ליה** [ואומרים אנו לו], **כל חד וחד** [אחד ואחד] מהכהנים שתתן להם מגיזתך, **לא תבצר ליה** [אל תפחית לו] **מ**משקל **חמשת סלעים.** ואולם בזמן שגיזתו של האדם מועטת **— אינו נותן לכהן משקל חמישה סלעים, אלא חלק אחד מששים מכלל הגיזה. ואין מקום להקשות מדברי המשנה.**


###### Steinsaltz on Chullin 137b:7
[Steinsaltz on Chullin 137b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/137b:7)

ב למעלה הובאה מחלוקת רב ושמואל בהסבר דברי חכמים במשנתנו, ועתה דנים בה **גופא** [עצמה]. **רב ושמואל דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם] כי שיעור הנתינה ב**ראשית הגז** — הוא אחד **בששים** מכלל הגיזה. וכן הוא לדעתם שיעור **ה****תרומה** (תרומה גדולה) הניתנת לכהן מן היבול — אחד **בששים** מכלל הפירות. וכן הוא שיעור ה**פאה** הנשארת לעניים בשדה — **אחד** **בששים** מן התבואה.


###### Steinsaltz on Chullin 137b:8
[Steinsaltz on Chullin 137b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/137b:8)

ושואלים על דבריהם: והאם שיעור **ה****תרומה** הוא אחד **בששים? והא אנן תנן** [והרי אנו שנינו במשנה שבמסכת תרומות] בשיעור ה**תרומה** כי זה הנותן את תרומתו ב**עין יפה** — נותן **אחד מארבעים** (שהוא אחוז וחצי)! ומשיבים: שיעור התרומה **דאורייתא** [מדין תורה] — אחד **בששים** בלבד, ואילו שיעור התרומה **דרבנן** [מדברי חכמים] שהוסיפו על שיעור זה, הוא אחד **בארבעים.**


###### Steinsaltz on Chullin 137b:9
[Steinsaltz on Chullin 137b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/137b:9)

ושואלים: האם שיעור תרומה **דאורייתא** [מן התורה] הוא אחד **בששים? והאמר** [והרי אמר] **שמואל** כי **חטה אחת** הניתנת כתרומה **פוטרת את הכרי** (ערימת גרגרי החיטה) כולו! ומשיבים: אכן שיעור התרומה **דאורייתא** [מדברי תורה] הוא **כ**דברי **שמואל,** שחיטה אחת פוטרת את הכרי כולו. ואולם תקנה **דרבנן** [של חכמים] **ב**תבואה שחיובה הוא **דאורייתא** [מן התורה] — שיהא שיעורה הניתן לכהן **אחת מארבעים.** וכן תקנה **דרבנן** [של חכמים] היא ש**ב**תבואה שחיובה רק **דרבנן** [מדברי חכמים] — שיהא שיעורה הניתן אחד **בששים** בלבד.


###### Steinsaltz on Chullin 137b:10
[Steinsaltz on Chullin 137b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/137b:10)

ועל ששנינו במשנה שהובאה למעלה כי שיעור ה**פאה** הוא **בששים,** תוהים: **והתנן** [והרי שנינו במשנה שבמסכת פאה] כי **אלו דברים שאין להן שיעור: הפאה, והבכורים** **והראיון** (קרבן עולת ראיה, הבא ברגלים). הרי שלפאה אין שיעור! ומשיבים: **דאורייתא** [מן התורה] באמת **אין לה שיעור,** ואולם **דרבנן** [מדברי סופרים] — שיעורה אחד **בששים.**


###### Steinsaltz on Chullin 137b:11
[Steinsaltz on Chullin 137b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/137b:11)

ושואלים: **מאי קא משמע לן** [מה השמיעו לנו רב ושמואל בדבריהם]? והרי כבר **תנינא** [שנינו במשנה במסכת פאה שלאחרי המשנה הקודמת] כי **אין פוחתין לפאה מששים, אף על פי שאמרו הפאה אין לה שיעור!** ומשיבים: יש חידוש בדברי רב ושמואל, כי **התם** [שם, במסכת פאה] מדובר **בארץ** ישראל, ואילו **הכא** [כאן, בדברי רב ושמואל] מדובר **בחוצה לארץ.**


###### Steinsaltz on Chullin 137b:12
[Steinsaltz on Chullin 137b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/137b:12)

ג למעלה הובאה דעת ר' יוחנן בשיעור הגיזה המתחייב בנתינת ראשית הגז, ומביאים עוד בענין זה: **כי סליק** [כאשר עלה] **איסי בר היני** מבבל לארץ ישראל **אשכחיה** [מצאו] **ר' יוחנן דקא מתני ליה לבריה** [שהוא משנה, מקריא משניות את בנו] והיה שונה את משנתנו ואומר "וראשית הגז אינו נוהג אלא ב**רחלים", אמר ליה** [לו] ר' יוחנן לאיסי: **אתנייה** [שנה לו] **"רחלות"! אמר ליה** [לו] איסי: הריני שונה במשנה **כדכתיב** [כמו שנאמר] במקרא: **"רחלים מאתים"** (בראשית לב, יד). **אמר ליה** [לו] ר' יוחנן לאיסי: **לשון תורה לעצמה** ו**לשון חכמים לעצמן,** וחכמים קוראים להם "רחלות".


###### Steinsaltz on Chullin 137b:13
[Steinsaltz on Chullin 137b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/137b:13)

**אמר ליה** [לו] ר' יוחנן לאיסי: **מאן** [מיהו] זה שמכהן עתה כ**ריש סדרא** [ראש הסדר], כלומר, ראש הישיבה, **בבבל? אמר ליה** [לו] איסי: **אבא אריכא** [הארוך], שהוא כינויו של האמורא רב. **אמר ליה** [לו] ר' יוחנן לאיסי: **"אבא אריכא" קרית ליה** ["אבא הארוך" אתה קורא לו]? בלשון קירבה?! והרי **דכירנא כד הוה יתיבנא אחר** [זוכר אני כאשר הייתי יושב] בבית המדרש **שבע עשרה שורן אחוריה** [שורות אחרי] **רב,** שהיה יושב **קמיה** [לפני] **רבי, ונפקי זיקוקין דנור מפומיה** [והיו יוצאים זיקוקין של אש מפיו] של **רב לפומיה** [לפיו] של **רבי, ומפומיה** [ומפיו] של **רבי לפומיה** [לפיו] של **רב, ולית אנא ידע מה הן אמרין** [ולא ידעתי מה הם אומרים] מתוך עומק הדברים, **ואת "אבא אריכא" קרית ליה** [ואתה "אבא הארוך" אתה קורא לו]?!


###### Steinsaltz on Chullin 137b:14
[Steinsaltz on Chullin 137b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/137b:14)

**אמר ליה איהו** [לו הוא, איסי בר איני]: **ראשית הגז בכמה** הוא שיעור הגיזה המתחייב בה? **אמר ליה** [לו] **ר' יוחנן: ב**גיזה שיש בה כמשקל **ששים** סלעים. הקשה לו איסי: **והאנן** [והרי אנו] **"בכל שהן" תנן** [שונים במשנתנו]? **אמר ליה** [לו] ר' יוחנן: **אם כן,** שאתה מקשה עלי מלשון הדברים כפי שהם שנויים במשנה, **מה** הוא ההבדל ש**בין לי ולך,** שאתה יודע רק את דברי המשנה, ואילו אני יודע את מסקנת ההלכה בענין זה.


###### Steinsaltz on Chullin 137b:15
[Steinsaltz on Chullin 137b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/137b:15)

ד בעקבות המסופר למעלה, ששיטת ר' יוחנן היא כי שיעור הגיזה המתחייב בראשית הגז הוא ששים סלעים, מביאים עוד: **כי אתא** [כאשר בא] **רב דימי** מארץ ישראל לבבל, והביא עמו מסורות חכמים, **אמר** בדין **ראשית הגז:** **רב אמר** כי השיעור המתחייב הוא **בששים** סלעים, **ו**אילו **ר' יוחנן משום** [בשם] **ר' ינאי אמר** שאף **ב**גיזה ששיעורה **שש** מתחייבים בראשית הגז. **אמר ליה** [לו] **אביי לרב דימי:** בדבריך אלה, **אנחת לן חדא, ואקשת לן חדא** [הנחת, תרצת, לנו דבר אחד, והקשית לנו בדבר אחד], ומפרט אביי את דבריו: יישבת


###### Steinsaltz on Chullin 137b:16
[Steinsaltz on Chullin 137b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/137b:16)

לנו את שיטתו של ר' יוחנן, שכן **בשלמא** [נניח] מדברי **ר' יוחנן** שאמר למעלה במחלוקתו עם ר' אלעזר כי שיעור הגיזה המתחייבת הוא ששה סלעים, על דברי **ר' יוחנן** שאמר לאיסי בר היני ששיעור הגיזה המתחייב הוא ששים סלעים, **לא קשיא** [אין זה קשה], כי **הא** [זה] שאמר בששים סלעים, היא שיטתו **דידיה** [שלו], ואילו **הא** [זה] שאמר כי השיעור הוא ששה סלעים, היא שיטתו **דרביה** [של רבו, ר' ינאי],


###### Steinsaltz on Chullin 137b:17
[Steinsaltz on Chullin 137b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/137b:17)

**אלא** מדברי **רב** על דברי **רב קשיא** [קשה], **דהא** [שהרי] **אמר רב** כי שיעור הגיזה המתחייב הוא **מנה ופרס,** שהריהו שלושים ושבעה וחצי סלעים (שהרי **המנה הוא עשרים וחמישה סלעים), ובדבריך נאמר ששיטת רב היא שיעור ששים סלעים!** ומשיבים: אף מדברי **רב** על דברי **רב נמי לא קשיא** [גם כן לא קשה], שכן **מאי** [מה פירוש] **"מנה" דקאמר** [שהוא אומר]? אין זה מנה בן עשרים וחמשה סלעים, אלא מנה **בן ארבעים סלעים, דהוה ליה** [שהרי הוא] שיעור זה של מנה וחצי,