## Steinsaltz on Chullin Daf 14a

###### Steinsaltz on Chullin 14a:1
[Steinsaltz on Chullin 14a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/14a:1)

א משנה **השוחט בשבת וביום הכיפורים, אף על פי שמתחייב בנפשו,** שעבר עבירה שיש בה עונש מיתה במזיד — בכל זאת **שחיטתו כשרה.**


###### Steinsaltz on Chullin 14a:2
[Steinsaltz on Chullin 14a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/14a:2)

ב גמרא **אמר רב הונא, דרש חייא בר רב משמיה** [משמו] של **רב:** אם שחט בשבת וביום הכיפורים, למרות ששחיטתו כשרה, בהמה זו **אסורה באכילה ליומא** [לאותו יום], **ונסבין חבריא למימר** [ונטו בני החבורה החכמים לומר] שרב מבין שמשנתנו שיטת **רבי יהודה היא.**


###### Steinsaltz on Chullin 14a:3
[Steinsaltz on Chullin 14a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/14a:3)

ושואלים: **הי** [לאיזה] מדבריו של **רבי יהודה** הכוונה? **אמר ר' אבא:** דברי **רבי יהודה** שבענין **הכנה** בשבת **היא. דתנן** [ששנינו במשנה]: **מחתכין** בשבת **את הדילועין לפני הבהמה** כדי שתאכלם, **ואת הנבלה לפני הכלבים. רבי יהודה אומר: אם לא היתה** זו **נבלה** כבר **מערב שבת** — **אסורה, לפי ש**בשעה שנכנסה השבת **אינה מן המוכן** לאכילת כלבים. **אלמא** [מכאן] **כיון** ש**לא איתכן** [היתה מוכנה] **מאתמול** — הריהי **אסורה, הכא נמי** [כאן גם כן], במשנתנו, כשנשחטה בשבת, **כיון** ש**לא איתכן** [היתה מוכנה] לאכילה **מאתמול** — הריהי **אסורה.**


###### Steinsaltz on Chullin 14a:4
[Steinsaltz on Chullin 14a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/14a:4)

**אמר ליה** [לו] **אביי: מי דמי** [האם דומה הדבר]? **התם** [שם] הרי **מעיקרא** [מתחילה] היתה הבהמה בגדר **מוכן לאדם,** שהיתה עומדת לשחיטה לצורך אכילת אדם, **והשתא** [ורק עכשיו], משנתנבלה בשבת, נעשתה **מוכן לכלבים.** אבל **הכא** [כאן, במשנתנו], **מעיקרא** [מתחילה] היתה הבהמה **מוכן ל**צורך אכילת **אדם והשתא** [ועכשיו] גם כן היא **מוכן לאדם!** דחה ר' אבא: **מי סברת** [האם סבור אתה] ש**בהמה בחייה לאכילה עומדת,** שתיחשב מוכנה לאדם? לא, **בהמה בחייה לגדל** ולדות **עומדת!**


###### Steinsaltz on Chullin 14a:5
[Steinsaltz on Chullin 14a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/14a:5)

שאל אביי: **אי הכי** [אם כך] אתה אומר, **בהמה לרבי יהודה ביום טוב היכי שחטינן** [כיצד אנו שוחטים]? והרי אינה עומדת לאכילה! **אמר לו:** בהמה בחייה **עומדת לאכילה ו**גם **עומדת לגדל,** אם **נשחטה** — **הובררה** ש**לאכילה עומדת, לא נשחטה** — **הובררה** ש**לגדל עומדת.**


###### Steinsaltz on Chullin 14a:6
[Steinsaltz on Chullin 14a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/14a:6)

ומקשים: **והא לית ליה** [והרי אין לו] **לרבי יהודה** עיקרון זה של **ברירה!** ושואלים: **מנא לן** [מנין לנו] שאין לו ברירה? **אי נימא מדתניא** [אם נאמר ממה ששנויה ברייתא]:


###### Steinsaltz on Chullin 14a:7
[Steinsaltz on Chullin 14a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/14a:7)

**הלוקח** (הקונה) **יין מבין הכותים** סמוך לשבת, ומן הסתם לא הפרישו ממנו תרומות ומעשרות, ואין לו פנאי להפריש קודם השבת, אם רוצה לשתותו בשבת **אומר: שני לוגין שאני עתיד להפריש** לאחר השבת מתוך מאה לוגים שיש כאן — **הרי הן תרומה** מעכשיו, **עשרה** לוגין שאני עתיד להפריש יהיו **מעשר ראשון, תשעה** לוגין **מעשר שני, ומיחל** [ומחלל] את המעשר השני על כסף **ושותה מיד,** ולאחר השבת מפריש בפועל ממה שנותר, ומתברר למפרע שזו היא התרומה, אלו **דברי ר' מאיר. רבי יהודה ורבי יוסי ור' שמעון אוסרין** לעשות כן. ומכאן אתה למד שר' יהודה אינו מקבל את עקרון הברירה — אין זו ראיה,