## Steinsaltz on Chullin Daf 23a

###### Steinsaltz on Chullin 23a:1
[Steinsaltz on Chullin 23a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/23a:1)

ודוחים: לדעה זו, **כי איצטריך קרא** [כאשר הוצרך הפסוק] "מן התורים או מן בני היונה" (ויקרא א, יד) לא הוצרך למעט מהקרבה תחילת הציהוב שבזה ובזה, אלא **למעוטי** [למעט] עוף ש**נרבע** על ידי אדם, **ו**עוף ש**נעבד** כעבודה זרה.


###### Steinsaltz on Chullin 23a:2
[Steinsaltz on Chullin 23a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/23a:2)

שכן **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר]: **הואיל וכתיב** [ונאמר] בדיני קרבנות פסולים: **"כי משחתם בהם מום בם"** (ויקרא כב, כה), שגם השחתה וגם מום פוסלים בהם; **ו**פסול השחתה כולל נרבע ונעבד, כפי ש**תנא דבי** [שנה החכם מבית מדרשו] של **רבי ישמעאל: כל מקום שנאמר** לשון **השחתה אינו אלא דבר ערוה ועבודה זרה; דבר ערוה** מנין? **דכתיב** [שנאמר]: **"כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ"** (בראשית ו, יב),


###### Steinsaltz on Chullin 23a:3
[Steinsaltz on Chullin 23a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/23a:3)

**עבודה זרה** — **דכתיב** [שנאמר]: **"פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל"** (דברים ד, טז). וממה שהקיש הכתוב מום להשחתה יש ללמוד כי **כל שהמום פוסל בו** — אף **דבר ערוה ועבודה זרה פוסלין** **בו, וכל שאין המום פוסל בו** אף **אין דבר ערוה** **ועבודה זרה פוסלין בו. ו**לפיכך **הני** [אלה] ה**עופות, הואיל ולא פסיל בהו מומא** [ואין פוסל בהם מום], **דאמר מר** [שאמר החכם]: דין **תמות,** שהקרבן צריך להיות תם ולא בעל מום, **וזכרות,** שיהיה זכר ולא נקבה, הוא דווקא **בבהמה ואין תמות וזכרות בעופות, אימא** [אמור]: **דבר ערוה ועבודה זרה נמי לא לפסול בהו** [גם כן לא יפסלו בהם], וגם נרבע ונעבד בעוף יהיו כשרים להקרבה, על כן **קא משמע לן** [משמיע לנו] המיעוט "מן התורים או מן בני היונה" (ויקרא א, יד), שיש תורים ובני יונה שאינם קרבים, והם הנרבע והנעבד.


###### Steinsaltz on Chullin 23a:4
[Steinsaltz on Chullin 23a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/23a:4)

א בדומה לדיון במעמד שלב תחילת הציהוב בתורים ובבני יונה, מביאים ענין דומה שדנו בו חכמים האם מדובר בספק או בבריה לעצמה. **בעי** [שאל] **רבי זירא: האומר "הרי עלי עולת בהמה מן האיל** (כבש בוגר, משעברו עליו שלושה עשר חדשים) **או מן הכבש** (בתוך שנתו הראשונה)", שנדר להביא איזה מהם שירצה, **והביא פלגס,** שהוא כבש בן יותר משנה, אלא שעדיין לא מלאו לו שלושה עשר חודש, **מהו** דינו? האם יצא ידי חובת נדרו?


###### Steinsaltz on Chullin 23a:5
[Steinsaltz on Chullin 23a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/23a:5)

ומפרטים: **אליבא** [על פי שיטתו] של **רבי יוחנן לא תבעי** [לא תישאל] **לך,** שבוודאי אינו יוצא ידי חובתו, **דאמר** [מפני שהוא אומר]: פלגס **בריה** בפני עצמה **הוי** [הוא] נחשב, ואינו לא כבש ולא איל. **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: היה מחוייב איל או כבש והביא פלגס ו**הקריבו** — **מביא עליו** מנחה ו**נסכי** קרבן **איל,** שני עשרונים סולת בלולים בשלישית ההין (ארבעה לוגים) שמן, ושלישית ההין יין, **ו**אולם **אין עולה לו מזבחו,** אינו יוצא ידי חובתו.


###### Steinsaltz on Chullin 23a:6
[Steinsaltz on Chullin 23a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/23a:6)

**ואמר ר' יוחנן:** טעם הדבר שמביא נסכי איל — מפני שנאמר בפרשת הנסכים **"או לאיל** תעשה מנחה" וכו' (במדבר טו, יא), והמלה "או" באה **לרבות את הפלגס,** שיביא גם לו נסכי איל. וכיון שלדעתו הוצרך הכתוב לרבותו, נמצא שהוא סבור שהוא בריה בפני עצמה, ואין זה מחמת הספק.


###### Steinsaltz on Chullin 23a:7
[Steinsaltz on Chullin 23a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/23a:7)

**כי תבעי** [כאשר תישאל] **לך** השאלה — הרי זה **אליבא** [על פי שיטתו] של **בר פדא,** הסבור שיש בו ספק,