## Steinsaltz on Chullin Daf 23b

###### Steinsaltz on Chullin 23b:1
[Steinsaltz on Chullin 23b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/23b:1)

**דאמר** [שהוא אומר]: המקריב פלגס **מייתי ומתני** [מביא נסכים של איל ומתנה], שאם איל הוא — הרי אלו נסכיו, ואם כבש הוא, שנסכיו מועטים משל איל — יהא המותר נדבה; לשיטתו,


###### Steinsaltz on Chullin 23b:2
[Steinsaltz on Chullin 23b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/23b:2)

**מי אמרינן** [האם אומרים אנו]: ב**איל וכבש מתנה, בבריה** בפני עצמה, שאינה לא זה ולא זה — **לא מתנה,** שלדעתו ודאי אינו בריה לעצמה, אלא רק ספק כבש או איל. **או דלמא** [שמא] לשיטתו **בבריה נמי** [גם כן] **מתנה,** **דאמר** [שאומר]: **אי** [אם] **בריה הוה** [היא], שאינו איל ולא כבש, ואינו חייב בנסכים האמורים בהם — **ליהוי כוליה** [שיהיה כולו] **נדבה.** ולדרך זו, גם לשיטתו, אם נדר שיביא איל או כבש והביא פלגס — מספק לא יצא ידי חובתו? בעיה זו לא נפתרה, ולכן **תיקו** [תעמוד] במקומה.


###### Steinsaltz on Chullin 23b:3
[Steinsaltz on Chullin 23b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/23b:3)

א ענין "בריה בפני עצמה" נדון גם ביחס לקרבן תודה שצריך להביא עמו עשרים עשרון ללחמי התודה, עשרה עשרונים למצה ועשרה לחמץ. **בעי** [שאל] **רבי זירא: האומר "הרי עלי** עשרה עשרונים **לחמי תודה, מן החמץ או מן המצה"** מאיזה שארצה, **והביא** **שיאור,** שהוא ספק מצה ספק חמץ, **מהו** דינו? האם יוצא בו ידי חובת נדרו?


###### Steinsaltz on Chullin 23b:4
[Steinsaltz on Chullin 23b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/23b:4)

והואיל ונחלקו חכמים בהגדרת השיאור, שואלים תחילה: **ב****שיאור דמאן** [של מי]? לדעת מי מדובר? **אי** [אם] תאמר ב**שיאור** לדעת **ר' מאיר,** שפניו של הבצק הכסיפו (החווירו), ו**ל**שיטת **רבי יהודה** הסבור שאינו חמץ כלל — הרי **מצה מעלייתא** [מעולה] **היא,** ויצא ידי חובת נדרו במצה!


###### Steinsaltz on Chullin 23b:5
[Steinsaltz on Chullin 23b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/23b:5)

**אי** [אם] בשיאור לדעת **רבי יהודה,** שכבר נתהוו בו סדקים כקרני חגבים, ו**ל**פי שיטת **ר' מאיר** — הרי לשיטת ר' מאיר **חמץ** גמור **הוא,** ויצא ידי חובת נדרו בחמץ!


###### Steinsaltz on Chullin 23b:6
[Steinsaltz on Chullin 23b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/23b:6)

**ו**גם **אי** [אם] מדובר בשיאור לדעת **ר' מאיר,** ו**ל**שיטת **ר' מאיר,** הרי למרות שאינו חייב על אכילתו כרת, מכל מקום **מדלקי עליה** [מכיון שלדעת ר' מאיר הוא לוקה עליו] מן התורה — ודאי **חמץ הוא,** ואם כן יצא ידי חובת נדרו בחמץ!


###### Steinsaltz on Chullin 23b:7
[Steinsaltz on Chullin 23b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/23b:7)

**אלא** צריך לומר ששאלת ר' זירא היא במי שהביא עשר חלות שיאור לדעת **רבי יהודה,** ו**ל**שיטת **רבי יהודה,** שאינו לוקה עליו, ומכל מקום צריך לשרוף אותו, ומכאן שיש בו צד חמץ, **מאי** [מה דינו]? האם **ספיקא הויא** [ספק הוא], **ונפיק** [ויוצא] ידי חובת נדרו **ממה נפשך** [מאיזה צד שתרצה], שאם מצה הוא — יוצא ידי חובת חלות תודה מן המצה, ואם חמץ — יוצא ידי חובת חלות תודה חמץ. **או דלמא** [שמא] שיאור **בריה** לעצמו **הוא,** לא מצה ולא חמץ, **ולא נפיק** [ואינו יוצא] בו ידי חובתו כלל? ומקשים: וגם אם ספק הוא, כיצד ייתכן שיצא אדם ידי נדרו באותו שיאור?


###### Steinsaltz on Chullin 23b:8
[Steinsaltz on Chullin 23b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/23b:8)

**והאמר** [והרי אמר] **רב הונא: האומר "הרי עלי לחמי תודה"** — **מביא תודה ולחמה** בשלימות, עשרה עשרונים מצה ועשרה עשרונים חמץ; **וכיון דאיחייב ליה** [שהתחייב הוא] **בתודה ו**כל **לחמה, הא לא ידע האי גברא** [הרי אין יודע אותו אדם] שהביא שיאור **אי** [אם] אותו שיאור **חמץ הוא, דליתי** [שיביא] **מצה** להשלים את חובת לחמי התודה, **אי** [או אם] **מצה הוא, דליתי** [שיביא] **חמץ** להשלים אותו. ובכל מקרה אינו יוצא ידי חובת קרבן תודתו עד שיביא עוד קרבן שלם של לחמי תודה, חמץ ומצה!


###### Steinsaltz on Chullin 23b:9
[Steinsaltz on Chullin 23b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/23b:9)

ומשיבים: **לא צריכא** [לא נצרכה] שאלתו של ר' זירא, אלא במי ש**אמר "הרי עלי חלה** (חלות) מן החמץ או מן המצה, על מנת **לפטור** חובת לחמי **תודתו של פלוני",** ונמצא שהוא עצמו יוצא ידי חובת נדרו, שהרי לא חייב עצמו בקרבן תודה.


###### Steinsaltz on Chullin 23b:10
[Steinsaltz on Chullin 23b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/23b:10)

ומקשים: **סוף סוף הא לא ידע האי גברא** [הרי אין יודע אותו אדם], החבר, **אי** [אם] מה שהביא **חמץ הוא, דליתי** [שיביא] **מצה** להשלים את חובת תודתו, **אי** [או אם] **מצה הוא, דליתי** [שיוסיף ויביא] **חמץ,** ונמצא שהנודר אינו מקיים את נדרו לפטור תודתו של חבירו, שהרי החבר לא יצא ידי קרבן תודתו במה שהביא עבורו! ומשיבים: **לא צריכא** [לא נצרכה] שאלתו של ר' זירא, אלא במקרה שאמר "הרי עלי חלות לתודתו של פלוני", ו**לא אמר** "על מנת **לפטור** תודתו", שאינו בא לפטור את חבירו מחובתו, אלא רק להוסיף עליו, ואם כן אין כאן אלא שאלה ביחס לנודר עצמו, האם **מיפק גברא** [לצאת האיש] **ידי נדרו נפיק** [יוצא], **או לא נפיק** [אינו יוצא]? גם שאלה זו לא נפתרה ולכן **תיקו** [תעמוד] במקומה.


###### Steinsaltz on Chullin 23b:11
[Steinsaltz on Chullin 23b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/23b:11)

ב משנה מה שהוא **כשר בפרה** אדומה **—** **פסול בעגלה** ערופה, ומה ש**כשר בעגלה** — **פסול בפרה.**


###### Steinsaltz on Chullin 23b:12
[Steinsaltz on Chullin 23b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/23b:12)

ג גמרא בפירוש משנתנו מביאים מה ש**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **פרה** אדומה — **בשחיטה כשרה, בעריפה פסולה; עגלה** — **בעריפה כשרה, בשחיטה פסולה. נמצאת** אומר: **כשר בפרה** — **פסול בעגלה, כשר בעגלה** — **פסול בפרה.**


###### Steinsaltz on Chullin 23b:13
[Steinsaltz on Chullin 23b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/23b:13)

ומציעים: **ותהא פרה כשרה בעריפה מקל וחומר, ומה עגלה שלא הוכשרה בשחיטה,** כפי שיילמד להלן (כד,א) — **הוכשרה בעריפה, פרה שהוכשרה בשחיטה,** שנאמר "ושחט אותה" (במדבר יט, ג) — **אינה דין שהוכשרה בעריפה?**