## Steinsaltz on Chullin Daf 24a

###### Steinsaltz on Chullin 24a:1
[Steinsaltz on Chullin 24a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/24a:1)

**אמר קרא** [הכתוב] בפרה אדומה **"ושחט** אותה" (במדבר יט, ג) **ו**נאמרה שם לשון **חוקה** "זאת חוקת התורה" (שם ב), לומר ש**בשחיטה** — **אין** [כן], **בעריפה** — **לא,** שכל מקום שנאמר "חוקה" הרי זה לעכב.


###### Steinsaltz on Chullin 24a:2
[Steinsaltz on Chullin 24a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/24a:2)

ושואלים: **וכל היכא דכתיב ביה** [וכל מקום שנאמר בו] **חוקה לא דרשינן** [אין דורשים אנו] באותו ענין **קל וחומר,** לרבות דברים נוספים? **והא** [והרי] ל**גבי יום הכפורים, דכתיב ביה** [שנאמר בו] לשון **חוקה** ("והיתה זאת לכם לחוקת עולם", ויקרא טז, לד), **ותניא** [ושנויה ברייתא]: נאמר "והקריב וכו' את השעיר אשר עלה עליו הגורל לה' **ועשהו חטאת"** (שם ט), ולא נאמר "את השעיר לה' " — ללמד: **הגורל** הוא ה**עושה** אותו **חטאת, ואין השם** שקורא לו "חטאת" **עושה** אותו **חטאת. ש**אם לא כתוב זה


###### Steinsaltz on Chullin 24a:3
[Steinsaltz on Chullin 24a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/24a:3)

**יכול** היית לומר, **והלא דין הוא: ומה במקום שלא קדש הגורל,** בכל שאר הקרבנות, שלא מצאנו שמקדשים אותם על ידי גורל — **קדש השם,** שהקרבן נקרא לפי השם שקורא לו הבעלים, **מקום שקדש הגורל,** בשעירי יום הכפורים — **אינו דין שקדש השם? תלמוד לומר: "ועשהו חטאת",** ללמד: **הגורל עושה** אותו **חטאת ואין השם עושה** אותו **חטאת.**


###### Steinsaltz on Chullin 24a:4
[Steinsaltz on Chullin 24a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/24a:4)

ונלמד מכאן: **טעמא דכתב רחמנא** [הטעם שאין אומרים כן הוא מפני שכתבה התורה] **"ועשהו חטאת", הא לאו הכי דרשינן** [הרי ללא כן היינו דורשים] **קל וחומר,** למרות שנאמרה לשון חוקה באותו ענין!


###### Steinsaltz on Chullin 24a:5
[Steinsaltz on Chullin 24a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/24a:5)

ומשיבים: אכן, באופן עקרוני ניתן לדרוש קל וחומר במקום שנאמר חוקה, אלא שבמקרה זה **מיעט רחמנא** [מיעטה התורה] ל**גבי עגלה** שנאמר בה **"הערופה"** (דברים כא, ו), בה' הידיעה, להדגיש: **זאת בעריפה ואין אחרת** (פרה אדומה) **בעריפה.**


###### Steinsaltz on Chullin 24a:6
[Steinsaltz on Chullin 24a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/24a:6)

ושואלים: **ותהא עגלה כשרה בשחיטה מקל וחומר, ומה פרה** אדומה **שלא הוכשרה בעריפה** — **כשרה בשחיטה, עגלה שכשרה בעריפה** — **אינו דין שהוכשרה בשחיטה?** ומשיבים: **אמר קרא** [הכתוב]: **"וערפו"** (שם ד), ושוב **"העגלה** הערופה" (שם ד), לומר: **בעריפה** — **אין** [כן], **בשחיטה** — **לא.**


###### Steinsaltz on Chullin 24a:7
[Steinsaltz on Chullin 24a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/24a:7)

א משנה יש דבר שהוא **כשר בכהנים** ו**פסול בלוים,** ויש דבר שהוא **כשר בלוים** ו**פסול בכהנים.**


###### Steinsaltz on Chullin 24a:8
[Steinsaltz on Chullin 24a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/24a:8)

ב גמרא בפירושה של משנתנו, **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **כהנים, במומין** — **פסולים,** כלומר, אם יש בהם **מום מהמומים המנויים בתורה (ויקרא כא, טז—** כג) הרי הם פסולים לעבודת המקדש, אבל **בשנים** הם **כשרים,** שכל כהן שאינו קטן כשר לעבודה ללא הגבלה של גיל. ואילו **לוים, במומין** — **כשרים,** שאין המום פוסל אותם לעבודתם במקדש, אבל **בשנים** — **פסולים,** שהם כשרים לעבודה מגיל עשרים וחמש ועד גיל חמשים (במדבר ח, כד— כה). **נמצא** שמה ש**כשר בכהנים** **פסול בלוים,** ומה ש**כשר בלוים פסול בכהנים.**


###### Steinsaltz on Chullin 24a:9
[Steinsaltz on Chullin 24a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/24a:9)

ושואלים: **מנא הני מילי** [מנין הדברים הללו]? **דתנו רבנן** [ששנו חכמים]: מה שנאמר **"זאת אשר ללוים"** (במדבר ח, כד) **מה תלמוד לומר?** מדוע הוצרך להדגשה זאת? **לפי** שממה **שנאמר: "ומבן חמשים שנה ישוב** מצבא העבודה ולא יעבוד עוד" (שם כה), **למדנו ללוים שהשנים פוסלין בהם,** ואולם **יכול מומין פוסלין** **בהם** גם כן? **ו**לכאורה **דין הוא** שנאמר כן: **ומה כהנים שאין השנים פוסלין בהן,** שלא הזכיר זאת הכתוב — **מומין פוסלין בהן, לוים שהשנים פוסלין בהם** — **אינו דין שיהו** גם **מומין פוסלין בהם? תלמוד לומר: "זאת אשר ללוים",** "זאת" הרי היא לשון דיוק וצמצום — **זאת,** פסול שנים יש **ללוים,** **ואין אחרת,** פסול מום **ללוים.**


###### Steinsaltz on Chullin 24a:10
[Steinsaltz on Chullin 24a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/24a:10)

ומצד שני, **יכול יהו הכהנים פסולין בשנים? ו**לכאורה, **הלא דין הוא** שנאמר כן: **ומה לוים שאין מומין פוסלין בהם** — בכל זאת **שנים פוסלין בהם, כהנים שהמומין פוסלין בהם** — **אינו דין שיהו שנים פוסלין בהם? תלמוד לומר: "אשר ללוים"** — **ולא אשר לכהנים.**


###### Steinsaltz on Chullin 24a:11
[Steinsaltz on Chullin 24a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/24a:11)

**יכול אף** במשכן שהיה **בשילה ובבית עולמים** (בית המקדש שבירושלים) הדין **כן,** שהלויים נפסלים בשנים? **תלמוד לומר** במקום אחר ביחס ללויים: "מבן שלושים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא **לעבוד עבודת עבודה** (כגון שירה על הקרבן) **ועבודת משא"** (שם ד, מז), להקיש את שני סוגי עבודות הלויים זו לזו, כאומר: **לא אמרתי** שהם פסולים בשנים, **אלא בזמן שהעבודה בכתף,** כלומר, בזמן שהם צריכים לשאת את המשכן ממקום למקום. ובשילה, כמו בירושלים, היה משכן קבוע של אבנים.


###### Steinsaltz on Chullin 24a:12
[Steinsaltz on Chullin 24a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/24a:12)

אגב הזכרת כתוב זה בענין תחילת עבודת הלוים, מעירים: **כתוב אחד אומר: "מבן חמש ועשרים שנה ומעלה"** (שם ח, כד), **וכתוב אחד אומר: "מבן שלשים"** (שם ד, מז), **אי אפשר לומר שלשים** — **ש**הרי **כבר נאמר חמש ועשרים, ואי אפשר לומר עשרים וחמש** — **ש**הרי **כבר נאמר שלשים, הא כיצד? חמש ועשרים** הוא הזמן **לתלמוד,** ללמוד ולהתלמד בעבודת הלויים, **ו**בשנת **שלשים** הוא הזמן **לעבודה** ממש.


###### Steinsaltz on Chullin 24a:13
[Steinsaltz on Chullin 24a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/24a:13)

**מכאן** רמז **לתלמיד שלא ראה סימן יפה במשנתו חמש שנים,** שלומד ואינו מבין וזוכר כראוי — **שוב אינו רואה. ר' יוסי אומר: שלש שנים** הן הזמן הנצרך לתלמיד, לראות אם הוא מצליח בלימודיו, מניין? **שנאמר** בדניאל וחבריו, שציוה מלך בבל: **"ולגדלם שנים שלש"** (דניאל א, ה), ומטרת אותו זמן היתה **"וללמדם ספר ולשון כשדים"** (שם ד).


###### Steinsaltz on Chullin 24a:14
[Steinsaltz on Chullin 24a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/24a:14)

ומעירים: **ואידך** [והאחר], שאומר שצריך חמש שנים, אינו למד מכאן, **כי** **שאני** [שונה] **לשון כשדים, דקליל** [שהיא קלה] ללימוד למי שמדבר בשפה העברית, שהיא דומה לה. **ו**אילו **אידך** [האחר], ר' יוסי שלמד משם ולא מן הלויים, אומר: **שאני** [שונות] **הלכות עבודה, דתקיפין** [שהן קשות יותר], אבל בלימודים אחרים די בשלוש שנים.


###### Steinsaltz on Chullin 24a:15
[Steinsaltz on Chullin 24a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/24a:15)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **כהן משיביא שתי שערות** במקום הערוה, משיגיע לבגרות, **עד שיזקין** — **כשר לעבודה, ומומין פוסלין בו.** ואילו **בן לוי מבן שלשים ועד בן חמשים כשר לעבודה, ושנים פוסלין בו. במה דברים אמורים? באהל מועד שבמדבר, אבל בשילה ובבית עולמים אין** הלויים **נפסלין** בשנים, **אלא בקול,** כאשר אינם יכולים לשיר כראוי עם אחיהם. **אמר ר' יוסי: מאי קרא** [מהו המקרא] המלמד על כך?