## Steinsaltz on Chullin Daf 24b

###### Steinsaltz on Chullin 24b:1
[Steinsaltz on Chullin 24b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/24b:1)

**"ויהי כאחד למחצצרים ולמשוררים להשמיע קול אחד"** (דברי הימים ב ה, ג), משמע שהלויים צריכים להיות כולם מסוגלים לשיר בקול אחד, ומי שאינו יכול לשיר עוד כאחד מהם הרי הוא פסול. שנינו שהכהן כשר לעבודה **עד שיזקין.** ושואלים: **עד כמה?**


###### Steinsaltz on Chullin 24b:2
[Steinsaltz on Chullin 24b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/24b:2)

מהי הגדרת זיקנה לענין זה? **אמר רבי אלעא אמר ר' חנינא: עד שירתת,** שידיו ורגליו רועדות.


###### Steinsaltz on Chullin 24b:3
[Steinsaltz on Chullin 24b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/24b:3)

ועוד בענין הגדרת זיקנה **תנן התם** [שנינו שם] במסכת מקואות: **בעל קרי שטבל ולא הטיל מים** קודם שטבל, **לכשיטיל** מים אחרי כן — **טמא,** משום שמקצת משכבת הזרע נשאר בגופו, ויצא עם מי הרגלים, ובכך חזר ונטמא. **ר' יוסי אומר:** דווקא **בחולה ובזקן** — הרי הוא **טמא** כשלא הטיל מים לפני הטבילה, אבל **בילד** (שאינו זקן) **ובבריא** — **טהור,** מפני שמתחילה יצאה ממנו כל שכבת הזרע בכח.


###### Steinsaltz on Chullin 24b:4
[Steinsaltz on Chullin 24b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/24b:4)

ושואלים: **ילד עד כמה?** עד מתי הוא נחשב ילד ולא זקן? **אמר רבי אלעא אמר רבי חנינא: כל** זמן **שעומד על רגלו אחת ו**באותה שעה **חולץ מנעלו** או **נועל מנעלו** שברגלו האחרת. ומעירים: **אמרו עליו על רבי חנינא** עצמו, **שהיה בן שמונים שנה והיה עומד על רגלו אחת וחולץ מנעלו ונועל מנעלו. אמר רבי חנינא: חמין** שרחצה אותי אמי בהם **ושמן שסכתני** (שסכה אותי) **אמי בילדותי הן עמדו לי בעת זקנותי** שאשאר בשלימות הבריאות.


###### Steinsaltz on Chullin 24b:5
[Steinsaltz on Chullin 24b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/24b:5)

ועוד בענין הגיל הראוי לעבודה **תנו רבנן** [שנו חכמים]: מי ש**נתמלא זקנו, ראוי ליעשות שליח ציבור** לעניינים שונים, **ולירד לפני התיבה** ולהתפלל, **ו**אם היה כהן — **לישא את כפיו** ולברך את העם. **מאימתי כשר** הכהן **לעבודה? משיביא שתי שערות** במקום הערוה, שאז הוא נחשב גדול. **רבי אומר, אומר אני:** אינו כשר לעבודה **עד שיהא בן עשרים.**


###### Steinsaltz on Chullin 24b:6
[Steinsaltz on Chullin 24b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/24b:6)

**אמר רב חסדא: מאי טעמא** [מה הטעם] של **רבי? דכתיב** [שנאמר]: **"ויעמידו** את **הלוים מבן עשרים שנה ומעלה לנצח על מלאכת בית ה' "**(עזרא ג, ח). **ואידך** [והאחר, התנא הראשון], מדוע אינו לומד מכאן? לדעתו **לנצח** על מלאכת בית ה', **שאני** [שונה], שצריך לזה איש בוגר, אבל לעבוד עבודה אחרת הוא יכול כבר מזמן שמגיע לבגרות גופנית.


###### Steinsaltz on Chullin 24b:7
[Steinsaltz on Chullin 24b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/24b:7)

ושואלים: וכיצד למדים מכאן לכהנים? **והא האי קרא** [והרי מקרא זה] **בלוים כתיב** [נאמר]! ומשיבים: צריכים לפרש אותו **כ**דברי **ר' יהושע בן לוי,** ש**אמר רבי יהושע בן לוי** לענין אחר: **בעשרים וארבעה מקומות** במקרא **נקראו כהנים "לוים", וזה אחד מהן: "והכהנים הלוים בני צדוק"** (יחזקאל מד, טו), וגם הפסוק שאנו עוסקים בו הוא בין אותם מקומות.


###### Steinsaltz on Chullin 24b:8
[Steinsaltz on Chullin 24b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/24b:8)

ועוד בענין זה **תנו רבנן** [שנו חכמים]: נאמר בפרשת הכהנים הפסולים לעבודה: "דבר אל אהרן וכו' **איש מזרעך לדורותם** אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם א-להיו" (ויקרא כא, יז), **מכאן,** ממה שהקדים הכתוב ואמר "איש", **אמר רבי אלעזר: קטן פסול לעבודה, ואפילו** היה **תם** שלם בלא מום. **מאימתי** הכהן **כשר לעבודה? משיביא שתי שערות, אבל אחיו הכהנים אין מניחין אותו לעבוד עד שיהא בן עשרים.** ונחלקו בהבנה המדוייקת של ברייתא זו.


###### Steinsaltz on Chullin 24b:9
[Steinsaltz on Chullin 24b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/24b:9)

**איכא דאמרי** [יש שאומרים]: **הא** [זו] כשיטת **רבי היא,** שאמר בברייתא לעיל כי הכהן כשר לעבודה משעה שיהא בן עשרים, **ו**מכאן אנו למדים כי קודם לכן **אפילו פסול דרבנן לית ליה** [שמדברי חכמים אין בו] בדיעבד, אלא שלכתחילה כך צריכים הכהנים לנהוג. **ואיכא דאמרי** [ויש שאומרים]: **רבי אית ליה** [יש לו] **פסול מדרבנן** [מדברי סופרים] עד שיהא בן עשרים, **והא** [וברייתא זו] כשיטת **רבנן** [חכמים] **היא,** החולקים על רבי בברייתא, ומכשירים כהן לעבודה משיביא שתי שערות. ולשיטתם **לכתחלה הוא** ש**לא** יעבוד עד שיהא בן עשרים, כפי ששנינו בברייתא זו, **אבל דיעבד** — **עבודתו כשרה,** כפי ששנו לעיל.


###### Steinsaltz on Chullin 24b:10
[Steinsaltz on Chullin 24b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/24b:10)

א משנה ועוד בסגנון המשניות הקודמות: מה ש**טהור בכלי חרש** — **טמא בכל** שאר **הכלים,** כגון כלי מתכת וכלי עץ. ומה ש**טהור בכל** שאר **הכלים** — **טמא בכלי חרש.**


###### Steinsaltz on Chullin 24b:11
[Steinsaltz on Chullin 24b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/24b:11)

ב גמרא בפירוש משנתנו **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **אויר** (חלל) **כלי חרש טמא,** שאם נפל דבר טמא, כגון שרץ מת לתוך חללו של כלי חרס — טימא אותו, גם אם לא נגע בו. **ו**אילו **גבו,** אם נגע שרץ בצידו החיצוני של כלי חרס — הרי הוא **טהור.** ולהיפך, **אויר כל** שאר **הכלים טהור,** שאין הכלי עצמו נטמא כל זמן שלא נגעה בו הטומאה, **ו**אילו **גבן טמא,** אם נגעה טומאה בגבם. **נמצא,** שה**טהור בכלי חרש,** שנגעה טומאה בגבו — **טמא בכל הכלים,** וה**טהור בכל הכלים,** שהגיעה טומאה לאוירו — **טמא בכלי חרש.**


###### Steinsaltz on Chullin 24b:12
[Steinsaltz on Chullin 24b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/24b:12)

ואומרים: **מנהני מילי** [מנין דברים אלה] שכלי חרס נטמא באוירו ולא מגבו? **דתנו רבנן** [ששנו חכמים], נאמר בפרשת השרצים הטמאים: "וכל כלי חרש אשר יפול מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא, ואותו תשבורו" (ויקרא יא, לג), ונדייק: "אל **תוכו"** — **ואף על פי שלא נגע** בו נטמא הכלי.


###### Steinsaltz on Chullin 24b:13
[Steinsaltz on Chullin 24b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/24b:13)

ויש לשאול, **אתה אומר** שנטמא באוירו **אף על פי שלא נגע? או אינו** נטמא **אלא אם כן נגע** בו השרץ! בתשובה לכך **רבי יונתן בן אבטולמוס אומר: נאמר** בפסוק זה **"תוכו"** לענין **לטמא,** שהכלי מטמא את האוכלים שבתוכו, שנאמר: "כל אשר בתוכו יטמא", **ונאמר "תוכו"** לענין **ליטמא,** שהכלי עצמו נטמא על ידי השרץ שנמצא בתוכו, שנאמר שם: "אשר יפול מהם אל תוכו... ואותו תשבורו", ויש ללמוד בגזירה שווה: **מה "תוכו" האמור לטמא** מה שבתוכו, הוא **אף על פי שלא נגע** השרץ בכלי החרס עצמו, אלא נמצא באוירו, **אף "תוכו" האמור ליטמא** הכלי עצמו — **אף על פי שלא נגע** בו השרץ.


###### Steinsaltz on Chullin 24b:14
[Steinsaltz on Chullin 24b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/24b:14)

ושואלים: **והתם** [ושם], לטמא אחרים שבתוכו, **מנלן** [מנין לנו] שהוא מטמא אפילו לא נגע בו השרץ? **אמר רבי יונתן: התורה העידה על כלי חרס** שכל שבתוכו נטמא