## Steinsaltz on Chullin Daf 25b

###### Steinsaltz on Chullin 25b:1
[Steinsaltz on Chullin 25b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/25b:1)

**לשוף** (להחליק), **לשבץ** בו אבנים טובות, **לגרר** (לגרד), **לכרכר** (לצרוב בו ציורים), **להקיש בקורנס** כדי ליישר אותו, וכן אם היה **מחוסר כן** (בסיס) **או אוגן** (שפה) **או אוזן** (ידית) — הרי זה **טהור,** אינו ראוי לקבל טומאה. אבל אם היה הכלי עצמו גמור, אלא שהיה **מחוסר כסוי** — **טמא,** ראוי לקבל טומאה.


###### Steinsaltz on Chullin 25b:2
[Steinsaltz on Chullin 25b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/25b:2)

ושואלים: **מאי שנא הני ומאי שנא הני** [במה שונים אלה, גולמי כלי עץ, ובמה שונים אלה, גולמי כלי מתכת], שבכלי עץ די שיהיו ראויים למלאכתם כדי לקבל טומאה, ואילו כלי מתכות שלא נגמרה מלאכתם לגמרי אינם מקבלים טומאה? **רבי יוחנן אמר: הואיל ו**כלי מתכת **לכבוד עשויין,** ולכן כל זמן שהכלי אינו מושלם ואינו מכובד אינו נחשב ככלי לעניינו. **רב נחמן אמר: הואיל ודמיהן** של כלי מתכות **יקרים,** וכל זמן שלא נגמרה מלאכתם אינם נמכרים בדמים יקרים, ואינם ראויים לעניינם.


###### Steinsaltz on Chullin 25b:3
[Steinsaltz on Chullin 25b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/25b:3)

ושואלים: **מאי בינייהו** [מה ההבדל להלכה ביניהם, בין שני הטעמים]? ומשיבים: **איכא בינייהו** [יש ביניהם הבדל] לגבי **כלי עצם,** כגון כלים העשויים מקרנים, שדמיהם יקרים, אבל אינם עשויים לכבוד, שלפי הסברו של ר' יוחנן גולמיהם מקבלים טומאה, ולפי הסברו של רב נחמן אינם מקבלים טומאה, כגולמי כלי מתכות. ומעירים: **ואזדא** [והולך] **רב נחמן לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו], ש**אמר רב נחמן: כלי עצם** לענין טומאה **ככלי מתכות דמו** [נחשבים].


###### Steinsaltz on Chullin 25b:4
[Steinsaltz on Chullin 25b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/25b:4)

ושואלים: האם **מכלל** הדברים אתה למד **ש****כלי עצם מקבלי** [מקבלים] **טומאה** הם? ומשיבים: **אין** [כן], **דתניא** [ששנויה ברייתא], **רבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר: מה תלמוד לומר** בפרשת טהרת כלי מדין מטומאתם: **"וכל מעשה עזים תתחטאו"** (במדבר לא, כ)? **להביא** (לרבות) **דבר הבא** (הנעשה) **מן העזים** **מן הקרנים ומן הטלפים** (הפרסות) שהוא מקבל טומאה. ומה שבא מקרנים וטלפים של **שאר בהמה וחיה, מנין** שהוא מקבל טומאה? **תלמוד לומר: "וכל מעשה"** בלשון ריבוי. **אם כן, מה תלמוד לומר "עזים"?** שהרי דבר זה אינו מיוחד לעיזים! **פרט לעופות,** שדבר שנעשה מעצמות עופות אינו מטמא.


###### Steinsaltz on Chullin 25b:5
[Steinsaltz on Chullin 25b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/25b:5)

א משנה **החייב בשקדים המרים** בתרומות ובמעשרות — **פטור ב**שקדים ה**מתוקים,** ו**החייב במתוקים** — **פטור במרים.**


###### Steinsaltz on Chullin 25b:6
[Steinsaltz on Chullin 25b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/25b:6)

ב גמרא בפירוש משנתנו **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **שקדים המרים,** כשהם **קטנים** — **חייבין** בתרומות ובמעשרות, משום שאז עדיין אינם מרים, והם ראויים לאכילה, אבל כשהם **גדולים** — **פטורין,** מפני שהם מרים ואינם ראויים לאכילה. ואילו השקדים ה**מתוקים,** כשהם **גדולים** — **חייבין,** שנגמר הפרי וראוי לאכילה, אבל כשהם **קטנים** — **פטורין,** מפני שאין דרך לאכול אותם.


###### Steinsaltz on Chullin 25b:7
[Steinsaltz on Chullin 25b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/25b:7)

**רבי ישמעאל בר' יוסי אומר משום** בשם **אביו** ביחס לשקדים המרים: **זה וזה לפטור,** בין כשהם קטנים ובין כשהם גדולים. **ואמרי לה** [ויש אומרים] בנוסח אחר: **זה וזה לחיוב,** בין בגדולים ובין בקטנים. **אמר ר' אלעא: הורה ר' חנינא בצפורי כדברי האומר זה וזה לפטור** במרים.


###### Steinsaltz on Chullin 25b:8
[Steinsaltz on Chullin 25b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/25b:8)

ושואלים: **ולמאן דאמר** [ולמי שאומר] **זה וזה לחיוב,** שקדים מרים **גדולים למאי חזו** [למה הם ראויים]? הרי מרים הם ואי אפשר לאכול אותם! **אמר ר' יוחנן: הואיל ויכול למתקן על ידי האור,** שכאשר קולים אותם באש הם מתמתקים וניתנים לאכילה.


###### Steinsaltz on Chullin 25b:9
[Steinsaltz on Chullin 25b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/25b:9)

ג משנה **התמד** משקה העשוי ממים שניתנו על גבי פסולת של ענבים ועברו תהליך של תסיסה, **עד שלא החמיץ** הוא נחשב כמים, ולכן **אינו ניקח** (נקנה) **בכסף מעשר** שני, לשתותו בירושלים, לפי שאינו יין, **ופוסל את המקוה,** אם היו בו שלושה לוגין ונפל לתוך מקוה חסר, וכדין מים שאובים. **משהחמיץ** התמד דינו כיין, ולכן **ניקח בכסף מעשר, ואינו פוסל את המקוה,** שאיננו עוד בגדר מים.


###### Steinsaltz on Chullin 25b:10
[Steinsaltz on Chullin 25b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/25b:10)

**האחין** שהיו **שותפין** בירושת אביהם, **כשחייבין בקלבון** (מטבע קטנה שמוסיפים **בזמן שנותנים את מחצית השקל), כלומר, בזמן שיש להם דין של שותפים רגילים —** הרי הם **פטורין מ**להפריש **מעשר בהמה** מן העדר שהוריש אביהם, וכדין שותפים. אבל **כשחייבין במעשר בהמה,** כלומר, כשאינם נחשבים שותפים, אלא כסמוכים על שולחן אביהם — **פטורין מן הקלבון,** כדין אב הנותן מחצית השקל עבור בניו, שפטור מלתת קלבון עבורם.


###### Steinsaltz on Chullin 25b:11
[Steinsaltz on Chullin 25b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/25b:11)

ד גמרא על מה ששנינו במשנה בענין התמד, שואלים: **מני מתניתין** [כשיטת מי היא משנתנו]? הרי לכאורה **לא** כדעת **רבי יהודה ולא** כדעת **רבנן** [חכמים] החולקים עליו! **דתניא** [ששנויה משנה]: **המתמד,** שנתן מים על גבי פסולת ענבים, **ונתן מים במדה** מסויימת **ומצא כדי מדתו,** כלומר, בדיוק אותה מידה של מים — הרי זה **פטור** מן המעשר, למרות שיש בו טעם יין, שהרי אין כאן אלא מים. **ור' יהודה מחייב,** מפני שלשיטתו הטעם נותן לו דין יין.


###### Steinsaltz on Chullin 25b:12
[Steinsaltz on Chullin 25b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/25b:12)

ומעתה, **מני** [כשיטת מי היא] משנתנו? **אי רבנן** [אם כשיטת חכמים], הרי הם אומרים שהכל תלוי במידה, ואם אין יותר מכפי מידתו — פטור **אף על גב** [אף על פי] ש**החמיץ.** **אי** [אם] שיטת **ר' יהודה,** הרי הוא מחייב **אף על גב** [אף על פי] ש**לא החמיץ,** שהרי לא הזכירו חלוקה זו בדבריהם! **אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה:**