## Steinsaltz on Chullin Daf 27b

###### Steinsaltz on Chullin 27b:1
[Steinsaltz on Chullin 27b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/27b:1)

ושואלים: **ופדר קמא** [הראשון] **דכתב רחמנא** [שכתבה התורה] **למה לי?** שהרי רק לראש שהוזכר שם הוצרכנו, ללמד שגם הוא טעון עריכה למרות שכבר הותז, אבל הפדר בכלל שאר הנתחים הוא! ומשיבים: **מיבעי ליה לכדתניא** [נצרכה לו לכמו ששנויה ברייתא]: **כיצד הוא עושה** כשמעלה את הראש על המזבח? **חופה** (מכסה) **את הפדר על בית** (מקום) **השחיטה,** המקום שבו נחתך הראש, **ו**כך **מעלהו** על המזבח, **וזהו דרך כבוד של מעלה,** שאין רואים את הצוואר המלוכלך בדם. ושבים לדיון העיקרי בסוגיה זו, מנין לשחיטה שהיא מן הצוואר.


###### Steinsaltz on Chullin 27b:2
[Steinsaltz on Chullin 27b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/27b:2)

ומעירים: **והאי תנא מייתי לה מהכא** [ותנא זה מביא אותה מכאן], ממה שאומר ר' אליעזר בברייתא, **דתניא** [ששנויה ברייתא]: בסוף הפרשה העוסקת בנבלת הבהמה ונבלת העוף נאמר: **"זאת תורת הבהמה והעוף"** (ויקרא יא, מו), ויש לשאול: **וכי באיזו תורה שוותה בהמה לעוף ועוף לבהמה,** שהכתוב כורך אותם כאחד? והרי דיניהם שונים; **בהמה** כשהיא נבילה **מטמאה במגע ובמשא, עוף** כשהוא נבילה **אינו מטמא במגע ובמשא!** וכן מצד אחר, **עוף** שנעשה נבילה **מטמא בגדים** של האוכל אותו, כשהוא נמצא **ב****בית הבליעה** שלו, ואילו **בהמה אינה מטמאה בגדים** ב**בית הבליעה!**


###### Steinsaltz on Chullin 27b:3
[Steinsaltz on Chullin 27b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/27b:3)

ואם כן, **באיזו תורה שוותה בהמה לעוף ועוף לבהמה? לומר לך: מה בהמה** יוצאת מידי טומאת נבילה **בשחיטה** — **אף עוף בשחיטה.** ושואלים: **אי** (אם כן) נאמר גם: **מה להלן** בבהמה, השחיטה כשרה דווקא **ב**שחיטת **רוב שנים** (שני סימנים, הקנה והוושט) — **אף כאן,** בעוף, דווקא **ברוב שנים! תלמוד לומר: "זאת"** למעט, שלא בכל דבר הם שווים.


###### Steinsaltz on Chullin 27b:4
[Steinsaltz on Chullin 27b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/27b:4)

**ר' אליעזר אומר: באיזו תורה שוותה בהמה לעוף ועוף לבהמה? לומר לך: מה עוף הכשרו** להקרבה ואכילה הוא **מן הצואר,** שאמרה התורה בקרבן העוף שצריך למלוק את ראשו, והוא מן הצואר — **אף בהמה הכשרה מן הצואר.**


###### Steinsaltz on Chullin 27b:5
[Steinsaltz on Chullin 27b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/27b:5)

ויש לשאול: **אי** (אם כן) שלמדים הכשר בהמה מהכשרו של העוף במליקה, נאמר גם: **מה להלן** בעוף **"ממול עורף",** כלומר, בצד העורף, מאחור — **אף כאן,** בבהמה — השחיטה **ממול עורף,** ולא בגרון? **תלמוד לומר: "ומלק את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל"** (ויקרא ה, ח), ומה שנאמר "ראשו" בא להדגיש: **ראשו של זה ממול עורף, ואין ראשו של אחר** (בהמה) **ממול עורף.**


###### Steinsaltz on Chullin 27b:6
[Steinsaltz on Chullin 27b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/27b:6)

ושואלים: **ור' אליעזר, האי** [הביטוי הזה] **"זאת",** שלדעת התנא הראשון בא למעט את ההשוואה של בהמה לעוף, **מאי עביד ליה** [מה עושה הוא בו]? ומשיבים: **אי לאו** [אם לא] **"זאת", הוה אמינא** [הייתי אומר] עוד: **מה עוף** הכשירו **ב**שחיטת **סימן אחד,** שנאמר בחטאת העוף "ולא יבדיל" (שם) — **אף בהמה** הכשרה **בסימן אחד** בלבד, על כן **כתב רחמנא** [כתבה התורה] **"זאת"** לומר שיש הבדל בין עוף לבהמה.


###### Steinsaltz on Chullin 27b:7
[Steinsaltz on Chullin 27b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/27b:7)

א ומעתה דנים במקורו של דין השחיטה בעוף חולין, שנאמר במשנתנו שהכשרו בסימן אחד. **תני** [שנה] **בר קפרא: "זאת תורת הבהמה והעוף** וכל נפש חיה הרומשת במים" (ויקרא יא, מו) — **הטיל הכתוב לעוף בין בהמה לדגים,** ואם כן **לחייבו ב**שחיטת **שני סימנין** כבהמה **אי אפשר** — **שכבר הוקש** בכתוב זה **לדגים,** שאין בהם שחיטה כלל. ומן הצד האחר, **לפוטרו בלא כלום** כדגים **אי אפשר** — **שכבר הוקש לבהמה,** וכאמור לעיל, מפסוק זה עצמו למדנו ששחיטת בהמה היא מן הצואר ובשני סימנים. **הא כיצד הכשרו** של עוף? **ב**שחיטת **סימן אחד.**


###### Steinsaltz on Chullin 27b:8
[Steinsaltz on Chullin 27b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/27b:8)

ושואלים: **דגים** שמניחים בברייתא זו **דלאו** [שלא] **בני שחיטה נינהו** [הם], **מנלן** [מנין לנו]? **אילימא** [אם תאמר] **משום דכתיב** [שנאמר]: **"הצאן ובקר ישחט להם אם את כל דגי הים יאסף להם"** (במדבר יא, כב), ומכאן ש**באסיפה בעלמא סגי להו** [בלבד די להם], ואינם צריכים שחיטה.


###### Steinsaltz on Chullin 27b:9
[Steinsaltz on Chullin 27b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/27b:9)

**אלא מעתה, גבי** [אצל] **שליו דכתיב** [שנאמר] בו: **"ויאספו את השליו"** (שם לב), **הכי נמי דלאו** [כך גם כן תאמר שאינו] **ב**מצות **שחיטה? והא אמרת** [והרי אמרת] ביחס לכל העופות: **לפוטרו בולא כלום אי אפשר,** **שכבר הוקש לבהמה!** ומשיבים: **התם** [שם], באסיפת השלו, **לא כתיבא** [נאמרה] **אסיפה במקום** שהוזכרה **שחיטה דאחריני** [של אחרים], ולכן האסיפה המוזכרת שם אינה לשם שחיטה. ואילו **הכא כתיבא** [כאן, בדגים, כתובה] **אסיפה במקום שחיטה דאחריני** [של אחרים], ומשמע מכך שדי להם באסיפה ולא בשחיטה.


###### Steinsaltz on Chullin 27b:10
[Steinsaltz on Chullin 27b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/27b:10)

אגב כך מביאים מה ש**דרש עובר** אורח **גלילאה** [מן הגליל]: **בהמה שנבראת מן היבשה** — **הכשרה בשני סימנים, דגים שנבראו מן המים** — **הכשירן בולא כלום,** שאינם זקוקים לשחיטה, **עוף שנברא מן הרקק** (מן הביצה, שלולית) — **הכשרו בסימן אחד. אמר רב שמואל קפוטקאה** [מקפוטקיא]: **תדע** שהעופות נבראו מן הרקק, **שהרי עופות יש להן קשקשת ברגליהם, כדגים** שיש להם קשקשים. ובענין זה מביאים קטע מדיון שהיה בין הגמון (שליט) רומאי לבין רבן יוחנן בן זכאי.


###### Steinsaltz on Chullin 27b:11
[Steinsaltz on Chullin 27b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/27b:11)

**ועוד שאלו** אותו הגמון, **כתוב אחד אומר: "ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף"** (בראשית א, כ) — **אלמא ממיא איברו** [מכאן שהעופות מן המים נבראו], **וכתיב** [ומצד אחר נאמר]: **"ויצר ה' אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים** ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו" (שם ב, יט), **אלמא מארעא איברו** [מכאן שמן הארץ נבראו]!


###### Steinsaltz on Chullin 27b:12
[Steinsaltz on Chullin 27b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/27b:12)

**אמר לו** רבן יוחנן בן זכאי: **מן הרקק נבראו. ראה** רבן יוחנן את **תלמידיו מסתכלים זה בזה** ותוהים, **אמר להם: קשה בעיניכם שדחיתי את אויבי בקש** בטענה כלשהי, אף על פי שאינה אמת. לאמיתו של דבר, אף העופות **מן המים נבראו, ולמה הביאן אל האדם?** כלומר, למה הוזכרו בפסוק "ויצר ה' א-לקים מן האדמה... ויבא אל האדם" — אין זה משום שנבראו גם הם מן האדמה, אלא הוזכרו שם משום שהביאם אל האדם **לקרות להן שם.**


###### Steinsaltz on Chullin 27b:13
[Steinsaltz on Chullin 27b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/27b:13)

**ויש אומרים: בלשון אחר** שאמר לתלמידיו **אמר** רבן יוחנן **לאותו הגמון,** שהעופות נבראו מן המים. **ובלשון הראשון,** שנבראו מן הרקק, **אמר להן לתלמידיו, משום דכתיב** [שנאמר] "ואת כל עוף השמים" **על "ויצר** ה' א-לקים מן האדמה", ולא רק בגלל **קריאת השמות.**


###### Steinsaltz on Chullin 27b:14
[Steinsaltz on Chullin 27b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/27b:14)

ב ועוד בענין שחיטת העוף, **אמר רב יהודה משום** [בשם] **ר' יצחק בן פנחס: אין** דין **שחיטה לעוף מן התורה,** **שנאמר:** "ואיש... אשר יצוד ציד חיה או עוף וכו' ושפך את דמו וכסהו בעפר" (ויקרא יז, יג), **"ושפך"** — **בשפיכה בעלמא סגי** [בלבד די].


###### Steinsaltz on Chullin 27b:15
[Steinsaltz on Chullin 27b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/27b:15)

ותוהים: **אי הכי** [אם כך], **חיה נמי** [גם כן] שהוזכרה בפסוק זה, תאמר שאין לה דין שחיטה מן התורה! ומשיבים: **איתקש** [הוקשה] החיה **לפסולי המוקדשין** (בהמות קדשים שנפדו) שדינם בשחיטה, כאשר יבואר להלן (כח,א). ושואלים: אם על ההיקש אתה מסתמך, הרי **עוף נמי איתקש** [גם כן הוקש] **לבהמה, דכתיב** [שנאמר]: **"זאת תורת הבהמה והעוף"** (ויקרא יא, מו), והבהמה ודאי דינה מן התורה בשחיטה! ומשיבים: **הא כתיב** [הרי נאמר] כאן: **"ושפך את דמו"** (ויקרא יז, יג), וכפי שדייקנו מכאן — די בשפיכה בלבד.


###### Steinsaltz on Chullin 27b:16
[Steinsaltz on Chullin 27b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/27b:16)

ושואלים: **ומאי חזית דשדייה ליה** [ומה ראית שאתה זורק אותו, את הכתוב הזה] "ושפך את דמו" **על עוף? שדייה** [הטל אותו] על **חיה!** ומשיבים: **מסתברא** [מסתבר] לפרש אותו על עוף **משום דסליק מיניה** [שעלה ממנו], שנאמר: "או עוף, ושפך את דמו".


###### Steinsaltz on Chullin 27b:17
[Steinsaltz on Chullin 27b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/27b:17)

**(סימן** לראיות המובאות בענין זה: **נתנבל** בידו, צריך ל**דם, במליקה** בסכין)


###### Steinsaltz on Chullin 27b:18
[Steinsaltz on Chullin 27b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/27b:18)

**מיתיבי** [מקשים] על דברי ר' יצחק בן פנחס ממה ששנינו ביחס למצות כיסוי הדם: **השוחט** חיה או עוף **ונתנבלה בידו** השחיטה, או **הנוחר,** שחותך את הסימנים לאורכם, או **המעקר,** שעוקר את הסימנים — **פטור מלכסות** את הדם, מפני שאין זה מכשיר אותם לאכילה, ונאמר שם "חיה או עוף אשר ייאכל", שרק באופן זה דמם טעון כיסוי. **ואי אמרת** [ואם אומר אתה] ש**אין שחיטה לעוף מן התורה,** הלוא **נחירתו זו היא שחיטתו** (כלומר, התרתו באכילה), שאין לו דרך שחיטה מסויימת, ואם כן **ליבעי** [שיצטרך] **כסוי!** ומשיבים: **מי סברת** [האם סבור אתה] שמשנה זו נאמרה **בעוף? לא,** רק **בחיה** נאמרה, ולגבי חיה אין חולק שיש שחיטה מן התורה. ומציעים:


###### Steinsaltz on Chullin 27b:19
[Steinsaltz on Chullin 27b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/27b:19)

**תא שמע** [בוא ושמע] ראיה נוספת ממה ששנינו בברייתא: **השוחט** חיה או עוף **וצריך לדם,** ולא לבעל החיים עצמו — **חייב לכסות** את הדם. **כיצד הוא עושה,** אם הוא בכל זאת רוצה להשתמש בדם? **או נוחרו** את בעל החיים **או עוקרו,** וכך אינו צריך לכסות את הדם.