## Steinsaltz on Chullin Daf 29a

###### Steinsaltz on Chullin 29a:1
[Steinsaltz on Chullin 29a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/29a:1)

**כדי** פרק זמן של **שחיטה אחרת,** שהוא שיעור שהייה הפוסלת באמצע שחיטה, **וגמרה** — **שחיטתו כשרה.** **ואי אמרת** [ואם אומר אתה] שדינו של **מחצה על מחצה** הוא **כרוב,** הרי כשנשחט חצי הקנה ולא המשיך בשחיטה — **איטרפא לה** [נעשתה טריפה] הבהמה, כדין פסוקת הגרגרת ברובה (להלן מד,א), ושוב לא תועיל לה שחיטה!


###### Steinsaltz on Chullin 29a:2
[Steinsaltz on Chullin 29a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/29a:2)

ודוחים: **מי סברת** [האם סבור אתה] שמדובר כאן **ב**שחיטת **בהמה? לא,** מדובר **ב**שחיטת **עוף,** שהכשרו בשחיטת סימן אחד, ולכן השחיטה כשרה **ממה נפשך** [מהיכן שתרצה], **אי** [אם] אומר אתה ש**מחצה על מחצה** דינו **כרוב** — **הא עביד ליה רובא** [הרי עשה כבר את הרוב], ועוף כשר ברובו של סימן אחד, ו**אי** [אם] **מחצה על מחצה אינו כרוב** — **לא עבד** [לא עשה] **ולא כלום,** שאינה טריפה עד שייפגם רובו של הקנה.


###### Steinsaltz on Chullin 29a:3
[Steinsaltz on Chullin 29a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/29a:3)

ומציעים, **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה נוספת ממה ששנינו בברייתא: **הרי שהיה חצי קנה פגום,** ושחט **והוסיף עליו כל שהוא וגמרו** — **שחיטתו כשרה. ואי אמרת** [ואם אומר אתה] ש**מחצה על מחצה** דינו **כרוב,** מדוע תועיל לה השחיטה? הרי משעה שנפגם חציו — **טרפה הויא** [היא]!


###### Steinsaltz on Chullin 29a:4
[Steinsaltz on Chullin 29a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/29a:4)

**אמר רבא: שאני** [שונה] הדבר **לענין** הלכות **טרפה, דבעינן** [שצריכים אנו] **רוב הנראה לעינים,** וכשחצי קנה בדיוק פגום אין זה רוב הנראה לעיניים. אבל לענין שחיטה אין צריך רוב הנראה לעינים, ולכן השוחט מחצה דינו כשוחט רוב.


###### Steinsaltz on Chullin 29a:5
[Steinsaltz on Chullin 29a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/29a:5)

**אמר ליה** [לו] **אביי:** ולפי דבריך, **ולא כל** ש**כן הוא? ומה** לענין **טרפה,** שיש מקרים שאפילו **במשהו מיטרפא** [היא נעשית טריפה], וכגון כשיש נקב קטן בוושט או בריאה, בכל זאת אומר אתה: **היכא דבעינן רובא** [במקום שצריכים אנו רוב] — **בעינן** [צריכים אנו] שיהיה **רוב הנראה לעינים;** לענין **שחיטה, דעד דאיכא רובא לא מיתכשרא** [שעד שיש רוב סימן שחוט אינה מוכשרת] — **לא כל שכן דבעינן** [שצריכים אנו] **רוב הנראה לעינים?**


###### Steinsaltz on Chullin 29a:6
[Steinsaltz on Chullin 29a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/29a:6)

**אלא** יש לחזור ממה שאמרנו, ולומר **דכולי עלמא** [שלדעת הכל], וגם לדעת רב, לענין שחיטה **מחצה על מחצה אינו כרוב, וכי איתמר** [וכאשר נאמרה] מחלוקת זו של **רב ו**של **רב כהנא** — **לענין** קרבן **פסח אתמר** [נאמר], שאם היו רוב ישראל טמאים — הפסח מוקרב ונאכל בטומאה (גם על ידי המועטים), ואם היו רוב ישראל טהורים — הטהורים לבדם עושים את הפסח בזמנו, והטמאים עושים פסח שני.


###### Steinsaltz on Chullin 29a:7
[Steinsaltz on Chullin 29a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/29a:7)

**הרי שהיו ישראל** בערב הפסח **מחצה טהורים ומחצה טמאים** — **רב אמר: מחצה על מחצה** דינו לענין זה **כרוב,** ולכן כולם עושים את הפסח בזמנו, הטהורים עושים אותו בטהרה, כאילו היו רוב טהורים, והטמאים עושים בטומאה, כאילו היו רוב טמאים. **ורב כהנא אמר: מחצה על מחצה אינו כרוב,** ולכן הטהורים עושים את הראשון בטהרה, והטמאים עושים פסח שני, כדין יחידים שנטמאו.


###### Steinsaltz on Chullin 29a:8
[Steinsaltz on Chullin 29a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/29a:8)

ושואלים: **והתם מאי טעמא** [ושם מה הטעם] של **רב,** שהוא נותן למחצה דין רוב, ואין הטמאים נדחים לפסח שני? ומשיבים, **דכתיב** [שנאמר] בדין הפסח השני: **"איש איש כי יהיה טמא לנפש"** (במדבר ט, י), לומר ש**איש,** כלומר, יחיד, **נדחה** לפסח שני, **ואין ציבור נדחין,** ואותם מחצה טמאים, אינם נחשבים כיחידים, אלא כציבור.


###### Steinsaltz on Chullin 29a:9
[Steinsaltz on Chullin 29a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/29a:9)

א שנינו במשנה: שחט **רוב** סימן **אחד בעוף** ורוב שנים בבהמה שחיטתו כשרה. ושואלים: והרי **תנינא חדא זימנא** [כבר שנינו פעם אחת] בתחילת המשנה: **רובו של אחד כמוהו!**


###### Steinsaltz on Chullin 29a:10
[Steinsaltz on Chullin 29a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/29a:10)

**(הכש פשח סימן** לשמות האמוראים להלן: רב **ה**ושעיה, רב **כ**הנא, רב **ש**ימי, רב **פ** פא, רב **א** שי


###### Steinsaltz on Chullin 29a:11
[Steinsaltz on Chullin 29a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/29a:11)

**) אמר רב הושעיא:** היה הדבר צריך להיאמר פעמיים, **חדא** [פעם אחת] **בחולין וחדא** [ופעם אחת] **בקדשים. וצריכא** [וצריך] שייאמרו שניהם, **דאי אשמועינן** [שאם היה משמיע לנו] ב**חולין,** היינו אומרים: **התם הוא דסגי ליה ברובא** [שם הוא שדי ברוב], **משום דלאו** [שלא] **לדם הוא צריך,** אלא רק למעשה השחיטה, **אבל קדשים,** ש**לדם הוא צריך,** כדי לזרוק אותו על המזבח — **אימא לא תיסגי ליה ברובא עד דאיכא כוליה** [אמור שלא יהיה לו די ברוב עד שיש שחיטה של כולו].


###### Steinsaltz on Chullin 29a:12
[Steinsaltz on Chullin 29a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/29a:12)

ולהיפך, **ואי אשמועינן** [ואם היה משמיע לנו] ב**קדשים,** היינו אומרים שדווקא שם צריך לשחוט רוב סימן, **משום** ש**לדם הוא צריך, אבל חולין** ש**לדם לא צריך** — **אימא בפלגא סגי ליה** [אמור שבחצי סימן די לו], על כן **קא משמע לן** [משמיע לנו] בשניהם שרובו של סימן כמוהו.


###### Steinsaltz on Chullin 29a:13
[Steinsaltz on Chullin 29a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/29a:13)

ושואלים: לפי הסבר זה, **הי** [איזה] מחלקי המשנה עוסק **בחולין והי** [ואיזה] **בקדשים?**


###### Steinsaltz on Chullin 29a:14
[Steinsaltz on Chullin 29a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/29a:14)

**אמר רב כהנא: מיסתברא רישא** [מסתבר לומר שבתחילה] מדובר **בחולין וסיפא** [ובסוף] **בקדשים. ממאי** [ממה] אתה למד זאת? **מדקתני** [ממה שהוא שונה] בתחילת המשנה **"השוחט** אחד בעוף ושנים בבהמה", **ואי סלקא דעתך רישא** [ואם עולה בדעתך שבתחילה] מדובר **בקדשים, "המולק" מיבעי ליה** [צריך היה לו לומר] על העוף, שהרי דינו של עוף קדשים במליקה דווקא!


###### Steinsaltz on Chullin 29a:15
[Steinsaltz on Chullin 29a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/29a:15)

ומקשים: **אלא מאי** [מה] אתה אומר, **סיפא** [שהסוף] מדבר **בקדשים?** הרי מה שנאמר שם: **"רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה** **שחיטתו כשרה", "מליקתו כשרה" מיבעי ליה** [צריך היה לו לומר] על העוף! ומשיבים: **הא לא קשיא** [זה אינו קשה], **איידי דסליק** [מתוך שעלה, יצא] **מבהמה,** שהוא שונה: "רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה" — **תנא נמי** [שנה גם כן]: **"שחיטתו כשרה". אלא רישא** [בתחילה], **מכדי** [הואיל] ו**על עוף קאי** [הוא עומד, מתייחס], שבו הוא פותח את המשנה: "השוחט אחד בעוף ושנים בבהמה", **אי סלקא דעתך** [אם עולה על דעתך] שמדובר **בקדשים, "המולק** אחד בעוף ושוחט שנים בבהמה" **מיבעי ליה** [צריך לו לומר]! אלא מכאן שחלק זה של המשנה עוסק בחולין.


###### Steinsaltz on Chullin 29a:16
[Steinsaltz on Chullin 29a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/29a:16)

**רב שימי בר אשי אמר:** מה שה**רישא** [ההתחלה] של המשנה עוסקת **בחולין** נלמד **מהכא** [מכאן], **דקתני** [שהוא שונה] בה: סימן **אחד בעוף, ואי סלקא דעתך** [ואם עולה על דעתך] שמדובר **בקדשים** — **הא איכא** [הרי יש] **עולת העוף, דבעי** [שצריך] למלוק בה **שני סימנים!**


###### Steinsaltz on Chullin 29a:17
[Steinsaltz on Chullin 29a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/29a:17)

ודוחים: **אלא** לפי טעם זה, **מאי** [מה] אתה אומר, **סיפא** [בסוף] מדובר **בקדשים?** הרי נאמר שם **רוב אחד בעוף,** וכי די בכך? **הא איכא** [הרי יש] **עולת העוף דבעי** [שצריך] למלוק בה **שני סימנין!** ומשיבים: **מאי** [מה פירוש] **"רוב אחד"** — **רוב** של **כל אחד ואחד** מן הסימנים בעוף. ומוסיפים: **ובדין הוא דליתני** [שהיה צריך לשנות] במפורש **רוב שנים,** ואולם, **כיון דאיכא** [שיש] **חטאת** העוף **דסגי ליה בחד סימן** [שדי לו בחיתוך סימן אחד] — **משום הכי לא פסיקא ליה** [משום כך לא פסוק, חתוך לו] הדבר, לשנות רוב שנים, אלא שנה באופן שניתן להבינו גם בסימן אחד וגם בשנים.


###### Steinsaltz on Chullin 29a:18
[Steinsaltz on Chullin 29a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/29a:18)

**רב פפא אמר:** מה ש**רישא** [תחילת] המשנה עוסקת **בחולין** נלמד **מהכא** [מכאן], **דקתני** [שהוא שונה] שם, **רבי יהודה אומר: עד שישחוט את הורידין, ו**מכלל הדברים אתה למד ש**פליגי רבנן עליה** [חלוקים חכמים עליו], ואינם מצריכים לשחוט את הוורידים. ומעתה, **אי אמרת בשלמא** [נניח אם אתה אומר] שמדובר **בחולין** — **שפיר** [יפה], מובן הדבר. **אלא אי אמרת** [אם אומר אתה] שמדובר **בקדשים, אמאי פליגי רבנן עליה** [מדוע חלוקים חכמים עליו]? הלוא **הוא עצמו,** השוחט את הקדשים, **לדם הוא צריך,** כדי לזורקו על המזבח!


###### Steinsaltz on Chullin 29a:19
[Steinsaltz on Chullin 29a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/29a:19)

**רב אשי אמר:** מה ש**סיפא** [סופה] של המשנה עוסק **בקדשים** נלמד **מהכא** [מכאן], **דקתני** [שהוא שונה] בהמשך למשנה זו: **השוחט שני ראשין כאחד** — **שחיטתו כשרה.** ונדייק: לשון **השוחט,** משמעה: ב**דיעבד** — **אין** [כן], אבל **לכתחלה** — **לא.**


###### Steinsaltz on Chullin 29a:20
[Steinsaltz on Chullin 29a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/29a:20)

ומעתה, **אי אמרת בשלמא** [נניח אם אתה אומר] שמדובר **בקדשים** — **היינו** [זה הטעם] ש**לכתחלה לא** — **משום** מה **דתני** [ששנה] **רב יוסף** בברייתא: מה שנאמר בשחיטת קדשים "לרצונכם תזבחהו" (ויקרא יט, ה), יש בו שני ציוויים: **"תזבח"** — **שלא יהא שנים שוחטים זבח אחד, "תזבחהו"** **—** **שלא יהא אחד שוחט שני זבחים** כאחד,


###### Steinsaltz on Chullin 29a:21
[Steinsaltz on Chullin 29a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/29a:21)

**ו**בפירוש דרשה זו **אמר רב כהנא:** אף שהקרי הוא "תזבחוהו" בלשון רבים, **"תזבחהו" כתיב** [כתוב]. **אלא אי אמרת** [אם אומר אתה] שתחילת המשנה עוסקת **בחולין** — **אפילו לכתחלה נמי** [גם כן] יכולים שנים לשחוט כאחד!


###### Steinsaltz on Chullin 29a:22
[Steinsaltz on Chullin 29a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/29a:22)

ומוסיפים: **ואף ר' שמעון בן לקיש סבר** ש**רישא** [תחילת המשנה] עוסקת **בחולין וסיפא** [וסופה] **בקדשים.** ש**אמר ר' שמעון בן לקיש: מאחר ששנינו** בתחילת המשנה **רובו של אחד כמוהו, למה שנינו** שוב: **רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה?**


###### Steinsaltz on Chullin 29a:23
[Steinsaltz on Chullin 29a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/29a:23)

ומסביר, **לפי ששנינו** במסכת יומא, בעבודת הכהן הגדול ביום הכפורים: **הביאו לו את התמיד, קרצו** (שחטו) אבל לא השלים את השחיטה, אלא שחט רוב שנים, **ומירק** (גמר) כהן **אחר שחיטתו על ידו** (עבורו), **יכול** אם **לא מירק** אחר את השחיטה **יהא** הזבח **פסול? לכך שנינו** בסוף המשנה שלנו: שחט **רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה** שחיטתו כשרה. הרי שגם לדעתו סוף המשנה עוסק בקדשים.


###### Steinsaltz on Chullin 29a:24
[Steinsaltz on Chullin 29a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/29a:24)

כיון שהזכרנו את דברי ריש לקיש דנים בהם: **אמר מר** [החכם]: **יכול לא מירק יהא פסול?**