## Steinsaltz on Chullin Daf 30a

###### Steinsaltz on Chullin 30a:1
[Steinsaltz on Chullin 30a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/30a:1)

**סתימתאה** [הסתום, שדבריו נאמרו בסתם] בלא הזכרת שמו, **אבל חכמים אומרים: שנים שוחטים זבח אחד,** ולשיטתם עומדת הקושיה בעינה: אם אין שחיטה אלא לבסוף מדוע לא תחלק המשנה בשחיטת פרה אדומה על ידי שנים, שהפרה מטמאה את האחרון ששחטה, ולא את הראשון!


###### Steinsaltz on Chullin 30a:2
[Steinsaltz on Chullin 30a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/30a:2)

**ו**כן **ל**דעת **רבי אלעזר ברבי שמעון,** הסבור שאין שנים שוחטים זבח אחד, **נמי לפלוג** [גם כן נחלק] בשחיטה עצמה, **כגון** ש**שחט חד גברא** [אדם אחד] **בשני סודרים,** שלאחר שהתחיל לשחוט פשט את סודרו ולבש סודר אחר, **דסודר קמא** [שאת הסודר הראשון] **לא מטמא, ו**את ה**סודר בתרא** [האחרון] **מטמא,** שהרי אינה לשחיטה אלא בסוף! **אלא** צריך לומר כי ברייתא זו, רק **בפסולא** של **פרה קא מיירי** [הוא עוסק], כשאירע בה פסול, אבל **בהכשרה** כשהיא נעשית בכשרות **לא קא מיירי** [אינו עוסק], ואין מכאן ראיה.


###### Steinsaltz on Chullin 30a:3
[Steinsaltz on Chullin 30a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/30a:3)

**מתיב** [מקשה] **רב אידי בר אבין** על השיטה שאינה לשחיטה אלא לבסוף, ממה ששנינו בענין השוחט את קרבן הפסח על החמץ (כשחמץ ברשותו), שאם שחטו לשמו ובזמנו, בערב פסח אחר חצות — לוקה משום "לא תזבח על חמץ דם זבחי" (שמות כג, יח), ואם שחטו שלא לשמו, ובכך פסלו — פטור משום שחיטה על החמץ. **ו**אם שחטו על החמץ **במועד** כלומר, בחג הפסח, הרי אם שחטו **לשמו** — **פטור,** מפני שקרבן פסח פסול הוא, שנשחט לאחר זמנו. אבל אם שחטו **שלא לשמו,** אלא לשם קרבן שלמים — **חייב,** מפני שהוא כשר כקרבן שלמים, ובשעת איסור חמץ נאסר לשחוט כל קרבן כשחמץ ברשותו.


###### Steinsaltz on Chullin 30a:4
[Steinsaltz on Chullin 30a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/30a:4)

**והוינן** [והיינו עוסקים, מתקשים] **בה:** יש לדייק מכאן כי **טעמא** [הטעם, דווקא] כששחט אותו במועד במפורש **שלא לשמו** — חייב, **הא סתמא** [הרי אם שחט אותו סתם] בלי לפרש — **פטור,** וכדין פסח שנשחט לאחר זמנו;


###### Steinsaltz on Chullin 30a:5
[Steinsaltz on Chullin 30a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/30a:5)

**ואמאי** [ומדוע] **פטור?** הלוא קרבן **פסח** שנעשה בסתם **בשאר ימות השנה** שלא בערב פסח — קרבן **שלמים הוא,** והרי גם אם שחט שלמים על החמץ בשעת איסורו, עובר על "לא תשחט על חמץ"! **שמע מינה** [האם נלמד מכאן] ש**פסח בשאר ימות השנה בעי** [צריך] **עקירה** משמו הראשון, שיאמר שהוא מקריבו לשלמים, כדי להחשיבו כקרבן שלמים?


###### Steinsaltz on Chullin 30a:6
[Steinsaltz on Chullin 30a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/30a:6)

**ואמר ר' חייא בר גמדא, נזרקה** תשובה **מפי** ה**חבורה** של החכמים שעסקו בדבר, **ו**כך **אמרו:** אין מכאן ראיה, שכן **הכא במאי עסקינן** [כאן במה עוסקים אנו]? **כגון שהיו** ה**בעלים** של אותו פסח **טמאי מתים,** שהם **נדחין לפסח שני** בארבעה עשר באייר, **דסתמא** [שסתמו] של אותו פסח **לשמו קאי** [הוא עומד], מפני שהוא מיועד לפסח שני. **והאי** [ודווקא פסח זה] **הוא דבעי** [שצריך] **עקירה** משמו הראשון, ואם לא עשה כן — קרבן פסח פסול הוא, ופטור כששחטו על החמץ במועד, **הא** [אבל] קרבן פסח **אחר** שעבר זמנו — **לא בעי** [אינו צריך] **עקירה,** ואם שחטו בסתם — דינו כשוחט שלמים.


###### Steinsaltz on Chullin 30a:7
[Steinsaltz on Chullin 30a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/30a:7)

ומעתה לענייננו: פסח זה שמיועד לפסח שני, ושחטו במועד על החמץ, ופטור משום שהוא קרבן פסח פסול, **אי אמרת בשלמא** [נניח אם אומר אתה] ש**ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף** — משום כך הוא פטור, מפני ש**איפסיל ליה** [נפסל לו] כבר **מתחלת** ה**שחיטה,** כדין פסח שנשחט שלא בזמנו. **אלא אי אמרת** [אם אומר אתה] ש**אינה לשחיטה אלא בסוף,** מדוע יהיה פטור אם נשחט על החמץ? והלוא **כיון** ש**שחט ביה פורתא** [בו מעט] כבר **אידחי ליה** [נדחה לו] **מפסח,** שאי אפשר כבר להקריב אותו לפסח שני, שהרי כבר החל לשוחטו, ואם כן, **אידך כי קא שחיט** [השאר שהוא שוחט] בסתם — **שלמים קא שחיט** [הוא שוחט] על החמץ!


###### Steinsaltz on Chullin 30a:8
[Steinsaltz on Chullin 30a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/30a:8)

**אמר ליה** [לו] **אביי:** אין מכאן ראיה, שכן **נהי דאידחי ליה** [גם אם אמנם נדחה] לאחר תחילת השחיטה **מ**להיות קרבן **פסח, מדמי פסח מי אידחי** [האם נדחה]? הרי עדיין יכול לפדותו קודם גמר שחיטה, ולקנות בדמיו כבש אחר לפסח שני, וכיון שכן, סתם שחיטה שלו היא לשם פסח.


###### Steinsaltz on Chullin 30a:9
[Steinsaltz on Chullin 30a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/30a:9)

**וכי תימא** [ואם תאמר] שאינו יכול לפדותו לאחר שהחל לשוחטו, שהרי **בעי** [צריך] הקרבן **העמדה והערכה** בפני כהן כדי לפדותו, וכבש זה שנשחט אינו יכול לעמוד על רגליו — דבר זה אינו מעכב, **והתנן** [וכן שנינו]: **שחט בה שנים** סימנים **או רוב שנים ועדיין היא מפרכסת** — **הרי היא כחיה לכל דבריה,** וניתן לפדותה, כל זמן שלא מתה ממש.


###### Steinsaltz on Chullin 30a:10
[Steinsaltz on Chullin 30a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/30a:10)

א **אמר רב יהודה אמר רב: השוחט בשנים ושלשה מקומות** לאורך הצואר, ויש בכולם יחד שיעור שחיטה — **שחיטתו כשרה.** והוסיף רב יהודה: **כי אמריתה קמיה** [כאשר אמרתי את ההלכה הזו לפני] **שמואל, אמר לי: בעינן** [צריכים אנו] שתהיה **שחיטה מפורעת,** גלויה וניכרת, **וליכא** [ואין כאן], כיון שהשחיטה היא בכמה מקומות.


###### Steinsaltz on Chullin 30a:11
[Steinsaltz on Chullin 30a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/30a:11)

ומעירים, **ואף ר' שמעון בן לקיש סבר** [סבור]: **בעינן** [צריכים אנו] **שחיטה מפורעת,** ש**אמר ר' שמעון בן לקיש: מנין לשחיטה שהיא** צריכה להיות **מפורעת? שנאמר: "חץ שחוט לשונם מרמה דבר"** (ירמיהו ט, ז), וכשם שחץ חותך במקום אחד, כך גם השחיטה צריכה להיות במקום אחד.


###### Steinsaltz on Chullin 30a:12
[Steinsaltz on Chullin 30a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/30a:12)

**מתיב** [מקשה] על כך **רבי אלעזר** ממה ששנינו במשנה: **שנים אוחזין בסכין ושוחטין, אפילו** היה **אחד מלמעלה ואחד מלמטה** — **שחיטתו כשרה.** והבין ר' אלעזר שמדובר כשכל אחד מהם אוחז בסכין אחרת ושוחט במקום אחר בצוואר, אחד למעלה ואחד למטה. ולפי דברי שמואל ור' אלעזר, **אמאי** [מדוע] שחיטתם כשרה? **והא ליכא** [והרי אין כאן] **שחיטה מפורעת,** שהרי כל אחד מהם שוחט במקום אחר!


###### Steinsaltz on Chullin 30a:13
[Steinsaltz on Chullin 30a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/30a:13)

**אמר ליה** [לו] **ר' ירמיה: משנתינו** זו עוסקת **בסכין אחד ושני בני אדם,** שמחזיקים בה משני צדדים ועושים חתך אחד באלכסון, מלמעלה למטה.


###### Steinsaltz on Chullin 30a:14
[Steinsaltz on Chullin 30a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/30a:14)

**אמר ליה** [לו] **רבי אבא: אי הכי** [אם כך], **היינו דתני עלה** [זה ששנו עליה] על משנה זו: **אין חוששין שמא יטרפו זה על זה** אינו מובן. שכן **אי אמרת בשלמא** [נניח אם אומר אתה] שמדובר **בשתי סכינין ושני בני אדם** — **שפיר** [יפה, מובן הדבר], **מהו דתימא** [מהו שתאמר]: **ליחוש דלמא סמכי אהדדי** [נחשוש שמא יסמכו זה על שחיטתו של זה], **והאי לא אתי למעבד רובא והאי לא אתי למעבד רובא** [וזה לא יבוא לעשות חיתוך רוב סימנים וזה לא יבוא לעשות חיתוך רוב סימנים], ונמצא שעושים אותה טריפה, על כן **קא משמע לן** [משמיע לנו] ש**אין חוששין.**


###### Steinsaltz on Chullin 30a:15
[Steinsaltz on Chullin 30a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/30a:15)

**אלא אי אמרת** [אם אומר אתה] שמדובר **בסכין אחת ושני בני אדם, האי** [זה] הביטוי **"אין חוששין שמא יטרפו זה על זה"** אין לו מקום כאן, **אלא** **"שמא ידרוסו זה על זה" מיבעי ליה** [צריך הוא לומר], שהחשש הוא שמא מתוך שזה מושך לכאן וזה לכאן, ידחקו את הסכין על הסימנים, ויהיה בכך פסול של דריסה!


###### Steinsaltz on Chullin 30a:16
[Steinsaltz on Chullin 30a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/30a:16)

**אמר ליה** [לו] **רבי אבין, תני** [שנה]: **אין חוששין**