## Steinsaltz on Chullin Daf 36a

###### Steinsaltz on Chullin 36a:1
[Steinsaltz on Chullin 36a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/36a:1)

שכן **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר]: **הואיל ו**פסולי המוקדשין **אסירי** [אסורים] **בגיזה ועבודה** — **דמן** גם כן נאסר בהנאה ולכן **לבעי** [יצטרך] **קבורה,** על כן **קא משמע לן** [משמיע לנו] שהוא מותר בהנאה.


###### Steinsaltz on Chullin 36a:2
[Steinsaltz on Chullin 36a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/36a:2)

**תנא דבי** [שנה החכם מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל:** הכתוב **"ודם חללים ישתה"** (במדבר כג, כד) מלמד כי הדם הנחשב משקה ומכשיר אוכלים לקבל טומאה, הוא דם של חללים, שכבר מתו — **פרט לדם קילוח,** הדם שמקלח בכח, שהוא דם של חיים, **שאינו מכשיר את הזרעים.**


###### Steinsaltz on Chullin 36a:3
[Steinsaltz on Chullin 36a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/36a:3)

א **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **השוחט** בהמה **והתיז** (וניתז) **דם** השחיטה **על הדלעת** של תרומה — **רבי אומר: הוכשר** הדלעת לקבל טומאה בדם זה, **ר' חייא אומר: תולין,** ספק הוא.


###### Steinsaltz on Chullin 36a:4
[Steinsaltz on Chullin 36a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/36a:4)

**אמר ר' אושעיא: מאחר שרבי אומר הוכשר, ור' חייא אומר תולין,** ואין בידינו להכריע ביניהם, **אנו על מי נסמוך? באו ונסמוך על דברי ר' שמעון, שהיה ר' שמעון אומר: שחיטה מכשרת ולא דם.**


###### Steinsaltz on Chullin 36a:5
[Steinsaltz on Chullin 36a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/36a:5)

ובפירוש הדברים **אמר רב פפא: הכל מודים,** גם רבי וגם ר' חייא, **היכא דאיתיה** [במקום שישנו] ה**דם** על הדלעת **מתחלה ועד סוף** השחיטה — **כולי עלמא לא פליגי** [הכל אינם חלוקים] שדם זה **מכשיר,** כדין דם שחיטה (וכדעת חכמים החולקים במשנתנו על ר' שמעון). **כי פליגי** [כאשר הם חלוקים] הרי זה כאשר ניתז הדם על הדלעת בתחילת השחיטה, **ו****נתקנח הדם** מן הדלעת **בין** שחיטת **סימן** אחד **לסימן** שני; **רבי סבר** [סבור]: **ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף** כלומר, השחיטה קרויה שחיטה מתחילתה עד סופה, **ו**לפיכך **האי** [דם זה], שניתז כבר בתחילת השחיטה, **דם שחיטה הוא** קרוי, ומכשיר.


###### Steinsaltz on Chullin 36a:6
[Steinsaltz on Chullin 36a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/36a:6)

ואילו **ר' חייא סבר** [סבור]: **אינה לשחיטה אלא בסוף, ו**אם כן, **האי** [דם זה] שניתז בתחילה, **דם מכה** (פצע) **הוא,** שאינו מכשיר. **ו**לפי זה, **מאי** [מה פירוש] **תולין** שאמר ר' חייא? **תולין הדבר עד גמר שחיטה, אי איתיה** [אם ישנו] ה**דם** על הדלעת **בסוף שחיטה** — **מכשיר, ואי** [ואם] **לא** — **לא מכשיר.**


###### Steinsaltz on Chullin 36a:7
[Steinsaltz on Chullin 36a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/36a:7)

ושואלים: **ומאי** [מה פירוש] דברי ר' אושעיא **"באו ונסמוך על דברי ר' שמעון"?** והרי **לר' שמעון** דם שחיטה **לא מכשיר** כלל, ואילו **לר' חייא** הוא **מכשיר!**


###### Steinsaltz on Chullin 36a:8
[Steinsaltz on Chullin 36a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/36a:8)

ומשיבים: **בנתקנח** הדם קודם סוף השחיטה **מיהו** [על כל פנים] **אשוו להדדי** [הושוו דבריהם של ר' שמעון ור' חייא זה לזה], **מר** [חכם זה] סבור ש**לא מכשיר, ומר** [וגם חכם זה] סבור ש**לא מכשיר,** אף שטעמיהם שונים, ואם כן **הוה ליה רבי חד** [נמצא רבי אחד] שסבור שהוא מכשיר, **ואין דבריו של אחד במקום שנים.**


###### Steinsaltz on Chullin 36a:9
[Steinsaltz on Chullin 36a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/36a:9)

**רב אשי אמר:** הביטוי **"תולין"** — **לעולם משמע,** דבר שיש בו ספק בעיקר דינו, ולא דבר שמציאותו עומדת להתברר. **ו**במקרה ש**נתקנח** הדם קודם גמר השחיטה, **לר' חייא ספוקי מספקא ליה** [מסופק לו הדבר] בעיקר הדין, **אי** [האם] **ישנה לשחיטה מתחלה ועד סוף,** ואם כן הריהו בכלל דם שחיטה ומכשיר, **או אינה לשחיטה אלא בסוף** ואינו מכשיר. **ו**לפי זה, **מאי** [מה פירוש] **תולין?** לא שהדבר תלוי האם יישאר הדם עד סוף השחיטה, אלא שאם נגעה טומאה בדלעת לאחר שנתקנח ממנה הדם — **לא אוכלין** את דלעת התרומה, שמא נטמאה, **ולא שורפין** אותה, שמא טהורה היא, ואסור לשורפה.


###### Steinsaltz on Chullin 36a:10
[Steinsaltz on Chullin 36a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/36a:10)

ומקשים: **ו**לפי זה **מאי** [מה פירוש] **"באו ונסמוך על דברי ר' שמעון"?** והרי **ל**דעת **ר' שמעון** הדם **לא מכשיר** כלל, והדלעת טהורה, ואילו **לר' חייא ספיקא** [ספק] הוא! ומשיבים: **לענין שריפה מיהו** [על כל פנים] **שוו להדדי** [שווים הם זה לזה], **מר לא שרפיה** [חכם זה, ר' שמעון, לא שורף אותו], משום שלדעתו לא הוכשרה הדלעת, **ומר לא שרפיה** [וחכם זה, ר' חייא, גם כן אינו שורף אותו] מספק, ואם כן


###### Steinsaltz on Chullin 36a:11
[Steinsaltz on Chullin 36a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/36a:11)

**הוה ליה רבי חד** [נמצא רבי אחד], הסבור שניתן לשורפה, **ואין דבריו של אחד במקום שנים. והכי קאמר** [וכך אומר] ר' חייא: במקרה **כגון זאת,** אם נגעה טומאה בדלעת **תולין** כלומר, **לא אוכלין** משום שיתכן שבכך הוכשרה ונטמאה, **ולא שורפין,** שהרי לא ודאי שהוכשרה ונטמאה.


###### Steinsaltz on Chullin 36a:12
[Steinsaltz on Chullin 36a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/36a:12)

ב **בעי** [שאל] **ר' שמעון בן לקיש: צריד** (יבש) **של מנחות,** כלומר, סולת יבשה של מנחה, שלא נבללה בשמן, וכך לא הוכשרה במשקה לקבלת טומאה, ומכל מקום כשנגעה בה טומאה הריהי פסולה להקרבה ולאכילה משום "חיבת הקודש" המכשירה אותה לקבלת טומאה, האם **מונין בו ראשון ושני,** כדרך שמונים בכל מאכל שנטמא, שאם נגע באב הטומאה נעשה ראשון לטומאה, ועושה שני, **או אין מונין בו ראשון ושני?** ומבארים: **כי מהניא** [האם כאשר מועילה] **חבת הקדש** הרי זה רק **לאפסולי גופיה** [לפסול אותו עצמו] להקרבה ולאכילה, אבל **למימנא ביה** [למנות בו] **ראשון ושני** — **לא, או דלמא לא שנא** [שמא אינה שונה], וכיון שחיבת הקודש מכשרתו — הרי הוא נעשה כשאר אוכל?


###### Steinsaltz on Chullin 36a:13
[Steinsaltz on Chullin 36a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/36a:13)

**אמר ר' אלעזר: תא שמע** [בוא ושמע] ממה ששנינו בברייתא על הפסוק **"מכל האוכל אשר יאכל** אשר יבוא עליו מים יטמא" (ויקרא יא, לד), **אוכל הבא במים** — **הוכשר** לקבל טומאה ולמנות בו ראשון ושני, **אוכל שאינו בא במים** — **לא הוכשר,** ואם כן הוא הדין לצריד של מנחות.


###### Steinsaltz on Chullin 36a:14
[Steinsaltz on Chullin 36a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/36a:14)

ותוהים: **אטו** [וכי] **ר' שמעון בן לקיש לית ליה** [אין לו, אינו יודע] הלכה זו שרק **אוכל הבא במים** מקבל טומאה? אלא **ר' שמעון בן לקיש הכי קמיבעיא ליה** [כך נשאלת לו השאלה]: **חבת הקדש** שמכשירה קדשים לפוסלם להקרבה אם נטמאו, האם **כאוכל הבא במים דמי** [נחשב], שעושה ראשון ושני, **או לא?**


###### Steinsaltz on Chullin 36a:15
[Steinsaltz on Chullin 36a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/36a:15)

ומוסיפים: **ר' אלעזר** שהשיב לו, **נמי** [גם כן] **מיתורי קראי קאמר** [מיתורי המקראות הוא אומר] ומשם הוא לומד: **מכדי כתיב** [הואיל ונאמר]: **"וכי יותן מים על זרע** ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם" (שם לח), אם כן, הכתוב **"מכל האוכל אשר יאכל** אשר יבוא עליו מים יטמא" **למה לי?**