## Steinsaltz on Chullin Daf 36b

###### Steinsaltz on Chullin 36b:1
[Steinsaltz on Chullin 36b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/36b:1)

**לאו למעוטי** [האם לא למעט] **חיבת הקדש,** שאינה מכשירה לקבל טומאה כביאת מים, לעשות ראשון ושני? ודוחים: **לא,** יש לומר ששני הכתובים מלמדים שיש צורך בביאת מים על האוכלים כדי להכשירם לקבלת טומאה, **חד** [אחד] מדבר **בטומאת מת, וחד** [ואחד] מדבר **בטומאת שרץ.**


###### Steinsaltz on Chullin 36b:2
[Steinsaltz on Chullin 36b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/36b:2)

**וצריכי** [וצריכים] שניהם להיאמר, **דאי אשמעינן** [שאם היה משמיע לנו] רק ב**טומאת מת,** היינו אומרים: **התם הוא דבעי** [שם הוא שצריך] האוכל **הכשר, משום** שטומאת מת קלה יותר, שהמת **לא מטמא ב**שיעור קטן **כעדשה,** אלא רק בכזית, **אבל שרץ** ש**מטמא בכעדשה** — **אימא לא ליבעי** [אמור שלא יצטרך] האוכל **הכשר** כדי להיטמא בו.


###### Steinsaltz on Chullin 36b:3
[Steinsaltz on Chullin 36b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/36b:3)

**ואי אשמעינן** [ואם היה משמיע לנו] רק ב**שרץ,** היינו אומרים שדווקא לטומאת שרץ יש צורך בהכשר, **משום** שטומאתו קלה יותר, שהוא **לא מטמא** את הנוגע בו **טומאת שבעה** ימים, **אבל מת** ש**מטמא טומאת שבעה** — **אימא לא ליבעי** [אמור שלא יצטרך] האוכל **הכשר** כדי להיטמא בו, על כן **צריכא** [צריך] שייאמרו שני הכתובים.


###### Steinsaltz on Chullin 36b:4
[Steinsaltz on Chullin 36b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/36b:4)

**מתיב** [מקשה] **רב יוסף** על שיטת ר' אלעזר, שרק אוכל שהוכשר במים מקבל טומאה לעשות ראשון ושני, ממה ששנינו במשנתנו שהשוחט בהמה חיה ועוף ולא יצא מהם דם, **ר' שמעון אומר: הוכשרו בשחיטה,** ומה שאמר **הוכשרו** משמעו — **ואפילו למימני בהו** [למנות בהם] **ראשון ושני.**


###### Steinsaltz on Chullin 36b:5
[Steinsaltz on Chullin 36b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/36b:5)

ויש לשאול: **אמאי** [מדוע] הוכשרו? **והא לאו** [והרי לא] **אוכל הבא במים הוא!** ומכאן שכל דבר שמכשיר לקבל טומאה עושה ראשון ושני, ובכלל זה חיבת הקודש! **אמר ליה** [לו] **אביי:** יש לומר כי אין זה מדין תורה, אלא **עשאוהו** את השחיטה **כהכשר מים,** והוא **מדרבנן** [מדברי סופרים].


###### Steinsaltz on Chullin 36b:6
[Steinsaltz on Chullin 36b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/36b:6)

**אמר ר' זירא, תא שמע** [בוא ושמע] ראיה נוספת ממה ששנינו: **הבוצר** ענבים **לגת** (לעשות מהם יין), ובתוך כך זב מן המיץ על אשכול הענבים — **שמאי אומר: הוכשר** לקבלת טומאה, **הלל אומר: לא הוכשר, ו**בסופו של דבר **שתיק ליה** [שתק, הודה לו] **הלל לשמאי.** ויש לשאול: **אמאי** [מדוע] הודה לו? **והא לאו** [והרי לא] **אוכל הבא במים הוא,** שהרי אין משקה מכשיר אלא לרצון! **אמר ליה** [לו] **אביי: עשאוהו כהכשר מים,** ואולם **מדרבנן** [מדברי סופרים] הוא.


###### Steinsaltz on Chullin 36b:7
[Steinsaltz on Chullin 36b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/36b:7)

**אמר ליה** [לו] **רב יוסף: אמינא לך אנא** [אומר אני לך] ראיה מדברי ר' שמעון ש**הוכשרו בשחיטה, ואת אמרת לי** [ואתה אומר לי] שהכוונה היא ש**עשאוהו** חכמים **כהכשר מים, ו**כן **אמר** [אומר] **לך ר' זירא** ראיה מן הבוצר לגת, **ואמרת ליה** [ואתה אומר לו]: **עשאוהו כהכשר מים,** אם כן ביחס **ל**שאלת **ר' שמעון בן לקיש** בצריד של מנחות **נמי** [גם כן] נאמר, שמן התורה אין חיבת הקודש מכשירה, וחכמים **עשאוהו כהכשר מים** למנות בו ראשון ושני!


###### Steinsaltz on Chullin 36b:8
[Steinsaltz on Chullin 36b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/36b:8)

**אמר ליה** [לו] אביי: **אטו** [וכי] **ר' שמעון בן לקיש** לענין **לתלות קמיבעיא ליה** [נשאלה לו השאלה], כלומר, לא לאכול ולא לשרוף את הצריד, כדין קודש שנטמא בטומאה שמדברי חכמים? **כי קא מיבעיא ליה** [כאשר נשאלה לו] השאלה הרי זה לענין **לשרוף** את הצריד שנטמא, וכדין קודש שנטמא מדין תורה.


###### Steinsaltz on Chullin 36b:9
[Steinsaltz on Chullin 36b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/36b:9)

ואומרים: **מכלל** הדברים אתה למד ש**חיבת הקדש** מכשירה לקבלת טומאת אוכלים **דאורייתא** [מן התורה], **מנא לן** [מנין לנו] דבר זה? **אילימא מדכתיב** [אם תאמר ממה שנאמר] בבשר קדשים: **"והבשר אשר יגע בכל טמא** לא ייאכל באש יישרף" (ויקרא ז, יט), ויש לברר: **האי** **בשר דאתכשר במאי** [בשר זה שהוכשר, במה] הוכשר?


###### Steinsaltz on Chullin 36b:10
[Steinsaltz on Chullin 36b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/36b:10)

**אילימא דאתכשר** [אם תאמר שהוכשר] **בדם** הבהמה — **והאמר** [והרי אמר] **ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: מנין לדם קדשים שאינו מכשיר** אוכלים לקבלת טומאה? **שנאמר:** **"לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים"** (דברים יב, כד), ללמד ש**דם הנשפך כמים** — **מכשיר** כמו מים, דם **שאינו נשפך כמים,** אלא מתקבל בכלי כדי לזורקו על המזבח — **אינו מכשיר!**


###### Steinsaltz on Chullin 36b:11
[Steinsaltz on Chullin 36b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/36b:11)

**אלא** תאמר **דאיתכשר** [שהוכשר] הבשר **במשקי בית מטבחיא** [במשקים של בית המטבחיים במקדש] כגון מים שרחץ בהם את הבשר — **והא** [והרי] **אמר ר' יוסי בר' חנינא: משקי בית מטבחיא** [בית המטבחיים] שבמקדש **לא דיין שהן** עצמם **דכן** [טהורים], שאינם מקבלים טומאה, **אלא ש**אף **אין** הם **מכשירין** אוכלין לקבלת טומאה! **וכי תימא** [ואם תאמר]: **תרגמא** [תרגם והסבר] את דברי ר' יוסי בר' חנינא לגבי **דם** בלבד, אבל שאר משקים שבמקדש מכשירים, **והא** [והרי] **"משקי" קאמר** [הוא אומר] בלשון רבים! **אלא לאו** [האם אין] הכוונה **דאתכשר** [שהוכשר] הבשר **בחבת הקדש?** ומכאן שחיבת הקודש מכשירה מדין תורה.


###### Steinsaltz on Chullin 36b:12
[Steinsaltz on Chullin 36b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/36b:12)

ודוחים: **ודלמא** [ושמא] יש לפרש את הכתוב **כ**דברי **רב יהודה אמר שמואל,** ש**אמר רב יהודה אמר שמואל:** מדובר ב**כגון שהיתה לו פרה של זבחי שלמים, והעבירה בנחל** כדי להכין אותה לשחיטה, ו**שחטה ועדיין משקה** של מי הנחל **טופח עליה,** וכך הוכשר הבשר לקבל טומאה על ידי משקים, ולא בגלל חיבת הקודש!


###### Steinsaltz on Chullin 36b:13
[Steinsaltz on Chullin 36b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/36b:13)

**אלא** ההוכחה היא **מסיפא** [מסופו] של הכתוב העוסק בקדשים שנטמאו, שנאמר: "והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל טהור יאכל בשר" (ויקרא ז, יט), ומאחר שכבר אמר הכתוב "והבשר" הרי שהמלה **"והבשר"** שנאמרה בהמשכו מיותרת, ואמרו חכמים כי היא באה **לרבות עצים ולבונה** של קודש, שאם נטמאו הריהם נפסלים להקרבה כבשר. ויש לשאול: וכי **עצים ולבונה בני אכילה נינהו** [הם], שנאמר שהם בכלל "מכל האוכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא" (ויקרא יא, לד)? **אלא** מכאן למד ר' שמעון בן לקיש ש**חבת הקדש מכשרא להו** [מכשירה אותם] לקבל טומאה, **ומשויא להו** [ועושה אותם] כאילו היו **אוכל** שהוכשר במים. ולפי זה למד כי **הכא נמי** [כאן גם כן] בצריד של מנחה, יש לומר ש**חבת הקדש מכשרתה** לקבל טומאה.