## Steinsaltz on Chullin Daf 38b

###### Steinsaltz on Chullin 38b:1
[Steinsaltz on Chullin 38b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/38b:1)

**או כשב"** (ויקרא כב, כז) — הרי זה **פרט לכלאים** שפסול לקרבן, **"או עז"** — **פרט לנדמה,** שדומה למין אחר של בהמה, **"כי יולד"** — **פרט ליוצא דופן,** שאינו נולד כרגיל, אלא מוציאים אותו בניתוח דופן הרחם, **"שבעת ימים"** — **פרט למחוסר זמן,** שלא מלאו לו שבעה ימים, **"תחת אמו"** — **פרט ליתום.**


###### Steinsaltz on Chullin 38b:2
[Steinsaltz on Chullin 38b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/38b:2)

ונברר: **האי יתום היכי דמי** [יתום זה שמיעט הכתוב כיצד הוא]? **אילימא דילידתיה אמיה והדר מתה** [אם תאמר שילדה אותו אמו ואחר כך מתה], וכי **לעולם תיחי ותיזיל** [תחיה ותלך]? **אלא** תאמר ש**מתה והדר ילידתיה** [ואחר כך ילדה אותו], ואולם **זה** **מ**מה שנאמר **"כי יולד" נפקא** [יוצא], שהרי לאחר מיתה אין הבהמה יולדת, אלא מוציאים את הולד בניתוח!


###### Steinsaltz on Chullin 38b:3
[Steinsaltz on Chullin 38b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/38b:3)

**אלא פשיטא** [פשוט], שמדובר שהאם מתה בגמר הלידה, כך ש**זה** (האם) **פירש למיתה** **וזה** (הולד) **פירש לחיים,** והוא הקרוי יתום, שנפסל לקרבן. ומעתה, **אי אמרת בשלמא** [נניח אם אתה אומר] כי **בעינן חיותא** [צריכים אנו שתהא חיות] באם **בסוף** ה**לידה** — **היינו דאיצטריך קרא למעוטי** [זהו שהוצרך הפסוק למעט] יתום, שנשלמה לידתו בחיי אמו, לומר שכיון שבחייו אינו תחת אמו — נפסל להקרבה. **אלא אי אמרת לא בעינן חיותא** [אם אומר אתה שלא צריך שתהיה חיות] באם **בסוף** ה**לידה,** נמצא שהכתוב ממעט ולד שנולד לאחר שמתה אמו, ואם כן **למה ליה** מיעוט זה? **מ"כי יולד" נפקא** [יוצא הדבר]! אלא מכאן שכל דבר שצריך שתהא בו חיות — צריך שתהיה בסופו. והוא הדין לשחיטת בהמה מסוכנת, שאינה כשרה אלא אם היתה בה חיות ופירכסה בסוף השחיטה.


###### Steinsaltz on Chullin 38b:4
[Steinsaltz on Chullin 38b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/38b:4)

א שנינו במשנתנו שבהמה דקה שפשטה ידה בשעת השחיטה ולא החזירה פסולה, שאינה אלא הוצאת נפש. **אמר רבא: הלכתא** [ההלכה] בענין זה היא **כי הא מתניתא** [כמו ברייתא זו]: **בהמה דקה שפשטה ידה** בשעת שחיטה **ולא החזירה** — **פסולה.**


###### Steinsaltz on Chullin 38b:5
[Steinsaltz on Chullin 38b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/38b:5)

**במה דברים אמורים? ביד,** ברגל הקדמית, **אבל ברגל** האחורית, **בין פשטה ולא כפפה, בין כפפה ולא פשטה** — הרי היא **כשרה.** וכן **במה דברים אמורים? ב**בהמה **דקה, אבל ב**בהמה **גסה, בין ביד בין ברגל, בין פשטה ולא כפפה, בין כפפה ולא פשטה** — **כשרה,** שהוא סימן חיות, ולא סימן של יציאת נפש. **ועוף, אפילו לא רפרף אלא גפו** (כנפו), **ולא כשכש אלא זנבו** — **הרי זה** נחשב **פירכוס** וסימן חיים.


###### Steinsaltz on Chullin 38b:6
[Steinsaltz on Chullin 38b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/38b:6)

ושואלים: **מאי קא משמע לן** [מה משמיע לנו רבא בכך]? הלוא **כולהו תננהי** [את כולם שנינו] במשנה: **בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה** — **פסולה, שאינה אלא הוצאת נפש.** ונדייק: **יד** — **אין** [כן], **רגל** — **לא;** בהמה **דקה** — **אין** [כן], **גסה** — **לא!** ומשיבים: **עוף איצטריכא ליה** [הוצרך לו], **דלא תנן** [שלא שנינו] דבר זה במשנה, ושנינו בברייתא.


###### Steinsaltz on Chullin 38b:7
[Steinsaltz on Chullin 38b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/38b:7)

ב משנה ישראל **השוחט לנכרי** את בהמתו של הנכרי — **שחיטתו כשרה, ור' אליעזר פוסל. אמר ר' אליעזר: אפילו שחטה** על מנת **לאכול** (להאכיל) **לנכרי מחצר כבד** (הסרעפת) **שלה** בלבד — **פסולה, שסתם מחשבת נכרי לעבודה זרה,** ובהמה שנשחטה לשם עבודה זרה אסורה בהנאה, כדין תקרובת עבודה זרה.


###### Steinsaltz on Chullin 38b:8
[Steinsaltz on Chullin 38b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/38b:8)

**אמר ר' יוסי:** אין מחשבת הבעלים הנכרי משנה לענין זה. ו**קל וחומר הדברים, ומה במקום שהמחשבה פוסלת** את השחיטה, כלומר, **במוקדשין,** שמחשבה פסולה בזמן השחיטה, כגון להקריב את הקרבן לאחר זמנו, פוסלת את הקרבן — **אין הכל הולך אלא אחר** מחשבת **העובד,** הכהן השוחט, שמחשבתו פוסלת, ולא מחשבת הבעלים, **מקום שאין מחשבה פוסלת,** כלומר, **בחולין** — **אינו דין שלא יהא הכל הולך אלא אחר השוחט** ולא אחר מחשבת הבעלים? ולכן כאשר השוחט ישראל — אין מחשבת הבעלים **הנכרי לעבודה זרה פוסלת את השחיטה.**


###### Steinsaltz on Chullin 38b:9
[Steinsaltz on Chullin 38b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/38b:9)

ג גמרא בביאור המחלוקת במשנתנו בין התנא הראשון לבין ר' אליעזר, מסבירים: **הני תנאי אית להו** [תנאים אלה יש להם, שניהם מקבלים את דבריו] של **ר' אליעזר בר' יוסי** ביחס לשחיטת קדשים. **דתניא** [ששנויה ברייתא], **אמר ר' אליעזר בר' יוסי: שמעתי ש**גם **הבעלים מפגלין** (פוסלים את הקרבן כשחשבו בו מחשבת פסול), ולא רק הכהן העובד. והוא הדין למחשבת עבודה זרה בשחיטת בהמת חולין, שמחשבת הבעלים פוסלת אותה.


###### Steinsaltz on Chullin 38b:10
[Steinsaltz on Chullin 38b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/38b:10)

**מיהו** [אולם] **תנא קמא סבר** [התנא הראשון סבור]: רק **אי שמעיניה דחשיב** [אם שמענו אותו את הגוי שהוא מחשב] לשם עבודה זרה — **אין** [כן], הרי זה פוסל, אבל **אי** [אם] **לא** שמענו — **לא,** שלדעתו, **סתם מחשבת נכרי לעבודה זרה לא אמרינן** [אין אנו אומרים]. **ור' אליעזר סבר** [סבור]: **אף על גב דלא שמעיניה דחשיב** [אף על פי שלא שמענו אותו שהוא מחשב] לשם עבודה זרה — פסול, ש**סתם מחשבת נכרי לעבודה זרה אמרינן** [אומרים אנו]. **ואתא** [ובא] **ר' יוסי למימר** [לומר]: **אף על גב דשמעיניה דחשיב** [אף על פי ששמענו אותו שהוא מחשב] ומתכוון לכך במפורש, אין מחשבתו קובעת, שהרי אפילו בקדשים **זה מחשב וזה עובד לא אמרינן** [אין אנו אומרים] שפוסל, אלא הכל הולך אחר מחשבת העובד.


###### Steinsaltz on Chullin 38b:11
[Steinsaltz on Chullin 38b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/38b:11)

**איכא דאמרי** [יש שאומרים] בלשון אחרת: **בדשמעיניה דחשיב פליגי** [במקרה ששמענו אותו, את הגוי, שהוא מחשב לשם עבודה זרה חלוקים הם], **תנא קמא סבר** [התנא הראשון סבור]: **כי אמרינן** [כאשר אומרים אנו] **זה מחשב וזה עובד** פסול — **הני מילי** [דברים אלו אמורים] **בפנים,** כלומר, בקרבנות, וכדברי ר' אליעזר בר' יוסי, **אבל בחוץ,** במחשבת עבודה זרה בשחיטת חולין — **לא,** שכן הלכות שחיטת **חוץ מ**שחיטת **פנים**