## Steinsaltz on Chullin Daf 39b

###### Steinsaltz on Chullin 39b:1
[Steinsaltz on Chullin 39b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/39b:1)

**מקום שאין מחשבה פוסלת,** כלומר, **בחולין,** שאין המחשבה פוסלת **אלא בשתי עבודות,** בשחיטה ובזריקה בלבד — **אינו דין שלא יהא הכל הולך אלא אחר השוחט?**


###### Steinsaltz on Chullin 39b:2
[Steinsaltz on Chullin 39b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/39b:2)

ומעירים: **תניא כוותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **ר' יוחנן: השוחט את הבהמה** במחשבה **לזרוק דמה לעבודה זרה** או **להקטיר חלבה לעבודה זרה** — **הרי אלו זבחי מתים.** ומוסיפה הברייתא: אם **שחטה** תחילה סתם **ואחר כך חישב עליה** לזרוק דמה או להקטיר חלבה לעבודה זרה — **זה היה מעשה בקיסרי ולא אמרו בה** חכמים **לא איסור ולא היתר.**


###### Steinsaltz on Chullin 39b:3
[Steinsaltz on Chullin 39b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/39b:3)

ובטעם הדבר, **אמר רב חסדא: לא אמרו בה איסור** — **משום כבודן דרבנן** [של חכמים] במשנתנו, שלדעתם אין אומרים סתם מחשבת נכרי לעבודה זרה, ולכן שחיטתו שנעשתה בסתם — כשרה. ו**לא** אמרו בה **היתר** — **משום כבודו** של **ר' אליעזר,** שהוא סבור שסתם מחשבת נכרי לעבודה זרה.


###### Steinsaltz on Chullin 39b:4
[Steinsaltz on Chullin 39b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/39b:4)

ומקשים: **ממאי** [ממה] אתה מסיק מסקנה **זו?** **דלמא** [שמא] **עד כאן לא** שמענו כי **קאמרי רבנן התם** [אומרים חכמים שם] במשנה, **אלא** במקרה **דלא שמענא דחשיב** [שלא שמענו אותו שהוא מחשב כלל] לשם עבודה זרה, **אבל הכא** [כאן] **דשמענא דחשיב** [ששמענו אותו שהוא מחשב] לזרוק את דמה ולהקטיר את חלבה — **הוכיח סופו על תחלתו** שלכך התכוון גם בשעת השחיטה!


###### Steinsaltz on Chullin 39b:5
[Steinsaltz on Chullin 39b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/39b:5)

**אי נמי** [או גם כן] אפשר לדחות מצד אחר: **עד כאן לא** שמענו כי **קאמר** [אומר] **ר' אליעזר התם** [שם] שהשחיטה אסורה **אלא** ל**גבי נכרי,** ומשום ש**סתם מחשבת נכרי לעבודה זרה, אבל** לגבי **ישראל,** שאין סתם מחשבתו לעבודה זרה, אינו אומר כן, ולשיטתו **הוכיח סופו על תחלתו לא אמרינן** [אין אנו אומרים]!


###### Steinsaltz on Chullin 39b:6
[Steinsaltz on Chullin 39b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/39b:6)

**אלא אמר רב שיזבי: לא אמרו בה היתר** — **משום כבודו** של **רבן שמעון בן גמליאל,** הסבור שככלל אומרים אנו ש"הוכיח סופו על תחילתו". ושואלים: **הי** [לאיזה] מדברי **רבן שמעון בן גמליאל** הוא מתכוון?


###### Steinsaltz on Chullin 39b:7
[Steinsaltz on Chullin 39b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/39b:7)

**אילימא** [אם תאמר] לשיטת **רבן שמעון בן גמליאל** של **גיטין, דתנן** [ששנינו במשנה]: אדם העומד למות ואמר לאנשים "כתבו גט לאשתי" — יכתבו ויתנו, למרות שלא ציווה במפורש שיתנו, מפני שבוודאי היתה כוונתו לכך. אבל **הבריא שאמר "כתבו גט לאשתי",** הואיל ולא ציוה במפורש לתיתו לה — כותבים אבל אין נותנים לה, שאנו מניחים שרק **רצה לשחק בה,** ולא עשה אותם שליחים לכך.


###### Steinsaltz on Chullin 39b:8
[Steinsaltz on Chullin 39b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/39b:8)

**ומעשה בבריא שאמר "כתבו גט לאשתי"** וכתבו, **ו**אחר כך **עלה לגג ונפל ומת, אמר רבן שמעון בן גמליאל: אם מעצמו נפל,** שהתאבד — **הרי זה גט,** ויתנוהו לה, מפני שמוכח שמפני שהתכוון למות ציוה לכתוב את הגט לאשתו, **ואם הרוח דחתו** (הפילה אותו) ועל ידי כך


###### Steinsaltz on Chullin 39b:9
[Steinsaltz on Chullin 39b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/39b:9)

**מת —** **אינו גט. והוינן** [והיינו עוסקים, מתקשים] **בה:** וכי מביאים **מעשה לסתור** את הדברים שנאמרו קודם? שהרי מתחילה נאמר סתם שאומרים אנו שרצה לשחק בה, ולא חילקו בדבר!


###### Steinsaltz on Chullin 39b:10
[Steinsaltz on Chullin 39b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/39b:10)

והסברנו כי **חסורי מיחסרא והכי קתני** [חסרה המשנה וכך היא שנויה]: **אם הוכיח סופו על תחלתו,** שידע או חשש שהוא עומד למות — **הרי זה גט, ומעשה נמי** [גם כן] **בבריא שאמר "כתבו גט לאשתי", ועלה לגג ונפל ומת,** ו**אמר רבן שמעון בן גמליאל** בעניינו: **אם מעצמו נפל** — **הרי זה גט, ואם הרוח דחתו** — **אינו גט.** לפי זה יש ללמוד גם לענייננו, שלשיטת רבן שמעון בן גמליאל, אם שחט בשתיקה ואחר כך זרק דמה לעבודה זרה — הוכיח סופו על תחילתו, ששחט לשם עבודה זרה, ולשיטה זו חששו חכמים ולא הורו בה היתר.


###### Steinsaltz on Chullin 39b:11
[Steinsaltz on Chullin 39b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/39b:11)

ודוחים: **ודלמא שאני התם** [ושמא שונה שם] לענין גט, **דקאמר** [שאמר] אותו איש מתחילה **"כתבו** גט לאשתי", ודבר זה מורה שכוונתו היתה לכך מתחילה, מה שאין כן כאן, ששתק מתחילה!


###### Steinsaltz on Chullin 39b:12
[Steinsaltz on Chullin 39b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/39b:12)

**אלא אמר רבינא:** מה שלא התירו בגלל "הוכיח סופו על תחילתו", הרי זה **משום כבודו** של **רבן שמעון בן גמליאל דהכא** [של כאן] של ברייתא זו, **דתניא** [ששנויה ברייתא]: שכיב מרע **הכותב** (שכתב) **נכסיו לאחרים** כמתנה **והיו בהן** בתוך הנכסים **עבדים, ואמר הלה** המקבל: **אי אפשי** (אין רצוני) **בהן** בעבדים, **אם היה רבו** (אדוניו) ה**שני,** המקבל, **כהן** — **הרי אלו** העבדים **אוכלין בתרומה,** כדין עבדיו של כהן. **רבן שמעון בן גמליאל אומר: כיון שאמר הלה אי אפשי בהן** — **כבר זכו בהן יורשין** של הנותן.


###### Steinsaltz on Chullin 39b:13
[Steinsaltz on Chullin 39b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/39b:13)

**והוינן** [והיינו עוסקים, מתקשים] **בה:** וכי **ל**דעת **תנא קמא** [התנא הראשון] **אפילו** אם **עומד וצווח** שאינו רוצה, המתנה נקנית לו?


###### Steinsaltz on Chullin 39b:14
[Steinsaltz on Chullin 39b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/39b:14)

**אמר רבה, ואיתימא** [ויש אומרים] שאמר זאת **ר' יוחנן: בצווח מעיקרא** [מתחילה] בזמן שניתנה לו המתנה, שאינו רוצה בה — **דכולי עלמא לא פליגי** [הכל אינם חלוקים] ש**לא קנה** מתנה זו; וכן **בשותק** מתחילה, בזמן הנתינה, **ובסוף** לאחר מעשה **צווח** שאינו רוצה — **דכולי עלמא לא פליגי** [הכל אינם חלוקים] ש


###### Steinsaltz on Chullin 39b:15
[Steinsaltz on Chullin 39b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/39b:15)

**קנה; כי פליגי** [כאשר נחלקו] הרי זה במקרה **שזיכה לו** את נכסיו **על ידי** אדם **אחר,** כגון שנתן לאחר את שטר המתנה בפניו, **ושתק** אותו האיש, **ולבסוף צווח; תנא קמא סבר** [התנא הראשון סבור]: **מדשתיק** — **קננהו** [מכיון ששתק בזמן שהלה זכה עבורו — קנה אותם], **והאי דקא צווח** — **מיהדר קא הדר ביה** [וזה שהוא צווח עכשיו — חוזר הוא בו ממה שאמר קודם], אבל אינו יכול לשנות את הקנין על ידי חזרה זו.


###### Steinsaltz on Chullin 39b:16
[Steinsaltz on Chullin 39b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/39b:16)

**ורבן שמעון בן גמליאל סבר** [סבור]: **הוכיח סופו על תחילתו,** שלא רצה בעבדים, והתכוון שלא לזכות בהם, **והא דלא צווח מעיקרא** [וזה שלא צווח מתחילה], הרי משום ש**סבר** אותו אדם: **כי לא אתי לידיה אמאי אצווח** [כאשר לא הגיעה המתנה לידי מדוע אצווח עכשיו].


###### Steinsaltz on Chullin 39b:17
[Steinsaltz on Chullin 39b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/39b:17)

א ושבים לעיקר המחלוקת במשנתנו. שר' יוסי אמר שהשוחט לגוי, אפילו ידוע שמחשבתו של הגוי לעבודה זרה — שחיטתו כשרה, שאין המחשבה הולכת אלא אחר השוחט ולא אחר הבעלים. **אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כר' יוסי.**


###### Steinsaltz on Chullin 39b:18
[Steinsaltz on Chullin 39b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/39b:18)

מסופר, **הנהו טייעי דאתו** [אותם ערבים שבאו] **לציקוניא, יהיב דיכרי** [נתנו אילים] **לטבחי** [לשוחטים] **ישראל** שישחטו עבורם, **אמרו להו** [להם] לטבחים: **דמא ותרבא לדידן** [הדם והחלב יהיה לנו], לצורך פולחן עבודה זרה שלנו, **משכא ובישרא לדידכו** [העור והבשר שלכם]. **שלחה** [שלח] **רב טובי בר רב מתנה לקמיה** [לפני] **רב יוסף: כי האי גוונא מאי** [כגון זה מהו]? **שלח ליה** [לו], **הכי** [כך] **אמר ר' יהודה אמר שמואל: הלכה כר' יוסי,** ואין הבשר נפסל על ידי מחשבתו של אחר, אפילו אם הוא הבעלים.


###### Steinsaltz on Chullin 39b:19
[Steinsaltz on Chullin 39b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/39b:19)

**אמר ליה** [לו] **רב אחא בריה** [בנו] של **רב אויא לרב אשי: ל**דעת **ר' אליעזר** במשנתנו, שהשוחט בהמתו של גוי שחיטתו פסולה, אם **יהיב ליה זוזא** [נותן לו הגוי דינר] **לטבח ישראל** כדי לקבל מעט מן הבשר, **מאי** [מה] יהא הדין? האם יש בכך לפסול את השחיטה כולה? **אמר ליה** [לו]: **חזינן** [רואים אנו] **אי איניש אלמא** [אם אדם אלים] **הוא** הגוי, **דלא מצי מדחי ליה** [שאין הישראל יכול לדחות אותו] ולומר לו: קח את כספך בחזרה — **אסור,** מפני שיש לו חלק בבהמה, והוא שוחט גם עבורו, **ואי** [ואם] **לא,** אם אינו אדם אלים — **אמר ליה** [אומר לו] הישראל: **רישיך והר** [ראשך וההר], כלומר, הכה את ראשך בהר, אני איני שוחט עבורך.


###### Steinsaltz on Chullin 39b:20
[Steinsaltz on Chullin 39b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/39b:20)

ב משנה **השוחט לשם הרים, לשם גבעות, לשם ימים, לשם נהרות, לשם מדברות,** שהוא נוהג בהם כבעבודה זרה — בכל אלה **שחיטתו פסולה.**