## Steinsaltz on Chullin Daf 3a

###### Steinsaltz on Chullin 3a:1
[Steinsaltz on Chullin 3a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/3a:1)

ללמדנו ש**חרב הרי הוא כחלל,** כלומר, שכלי מתכת הנוגע במת הריהו מטמא כמת עצמו. וכיוצא בזה, אם נגע הכלי באדם שנטמא במת, שהוא אב הטומאה — הריהו טמא כמוהו. ואם כן, הטמא ש**אב הטומאה הוא,** כשהוא שוחט בסכין — **לטמייה** [שיטמא] את ה**סכין, ואזל** [ותלך] ה**סכין וטמיתיה** [ותטמא] את ה**בשר!**


###### Steinsaltz on Chullin 3a:2
[Steinsaltz on Chullin 3a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/3a:2)

**אלא** צריך לומר שמדובר באדם **דאיטמי** [שנטמא] **בשרץ,** שאינו אלא ראשון לטומאה, ואינו מטמא את הכלים. **ואי בעית אימא** [ואם תרצה אמור]: **לעולם** מדובר באדם **דאיטמי** [שנטמא] **ב**טומאת **מת,** ומכל מקום אין הבשר נטמא. **וכגון שבדק קרומית** (חתיכת קנה חתוך) **של קנה,** לוודא שאין בה פגימות, **ושחט בה,** שכיון שהיא כלי עץ שאין לו בית קיבול — אינה מקבלת טומאה. ומעירים: וניתן לשחוט גם בכלי כזה, **דתניא** [ששנויה ברייתא], **בכל שוחטים: בין בצור** (אבן), **בין בזכוכית** ששבריה חדים מאד, **בין בקרומית של קנה.**


###### Steinsaltz on Chullin 3a:3
[Steinsaltz on Chullin 3a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/3a:3)

א **אביי אמר** תירוץ אחר ליישב את הסתירה בלשון המשנה. **הכי קתני** [כך הוא שונה]: **הכל שוחטין** לכתחילה — **ואפילו כותי** (שומרוני). **במה דברים אמורים? כשישראל עומד על גביו** ומשגיח שהוא שוחט כראוי, **אבל** אם ישראל רק **יוצא ונכנס** ולא נמצא איתו כל הזמן — **לא ישחוט.**


###### Steinsaltz on Chullin 3a:4
[Steinsaltz on Chullin 3a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/3a:4)

**ואם שחט** בלא השגחה — **חותך** הישראל **כזית בשר** מאותה בהמה **ונותן לו** לכותי לאכול ממנו, **אם** **אכלו** הכותי — **מותר לאכול משחיטתו,** שלולא היה שוחט כראוי — לא היה אוכל, לפי שגם הכותים נזהרים לאכול דווקא משחיטה כשרה, אבל אם **לא אכלו** — יש לחשוש כי בהמה זו לא נשחטה כראוי ו**אסור לאכול משחיטתו.**


###### Steinsaltz on Chullin 3a:5
[Steinsaltz on Chullin 3a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/3a:5)

וממשיכה המשנה: **חוץ מחרש שוטה וקטן** ש**אפילו** ב**דיעבד נמי** [גם כן] **לא** התירו לאכול משחיטתם, **שמא ישהו, שמא ידרסו, ושמא יחלידו.**


###### Steinsaltz on Chullin 3a:6
[Steinsaltz on Chullin 3a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/3a:6)

ושואלים: אם כך אתה מפרש, מה שנאמר מיד אחר כך: **"וכולן ששחטו", אהייא** [על מה] נאמר? **אילימא** [אם תאמר] על **חרש שוטה וקטן** — הלוא **עלה קאי** [על דבר הוא עומד, מתייחס], ולכן **"ואם שחטו" מבעי ליה** [צריך היה לו לומר]!


###### Steinsaltz on Chullin 3a:7
[Steinsaltz on Chullin 3a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/3a:7)

**אלא** תאמר שהוא מוסיף עליהם גם **כותי** — **הא אמרת** [הרי אמרת]: **שכשישראל עומד על גביו שחיט** [שוחט] הכותי **אפילו לכתחלה!** ואומרים: אכן, דיוק לשון "וכולן" **קשיא** [קשה] לפירוש זה.


###### Steinsaltz on Chullin 3a:8
[Steinsaltz on Chullin 3a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/3a:8)

ולגופו של הדין **אמר רבא: ו**כאשר ישראל רק **יוצא ונכנס** בשעה ששוחט הכותי, האם **לכתחלה לא** ניתן לסמוך על כך ולהתיר את השחיטה? **והתנן** [והרי שנינו במשנה]: **המניח גוי בחנותו** שיש בה יין, **וישראל יוצא ונכנס** — **מותר** היין, שאנו מניחים שאז נזהר הגוי ואינו נוגע בו. והוא הדין לענייננו! ודוחים: **התם מי קתני** [שם, באותה משנה, האם הוא שונה] **"מניח** אדם גוי בחנותו", שרשאי לעשות כך לכתחילה? הרי **"המניח" קתני** [הוא שונה], לומר שרק ב**דיעבד,** אם הניח את הגוי שם וישראל יוצא ונכנס — היין מותר, אבל אין ללמוד מכאן שלכתחילה מותר לעשות כן!


###### Steinsaltz on Chullin 3a:9
[Steinsaltz on Chullin 3a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/3a:9)

**אלא מהכא** [מכאן] יש להקשות, ששנינו: חביות יין של ישראל הנמצאות ברשות הגוי, והופקד עליהן שומר ישראל — **אין השומר צריך להיות יושב ומשמר** כל הזמן שלא יגע הגוי ביין, **אלא אף על פי שיוצא ונכנס** — **מותר.** משמע שכשישראל יוצא ונכנס מותר אפילו לכתחילה, ולא כדברי אביי!


###### Steinsaltz on Chullin 3a:10
[Steinsaltz on Chullin 3a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/3a:10)

**אלא אמר רבא,** כעין תירוצו של אביי למשנה, אך בשינוי, **הכי קתני** [שכך הוא שונה במשנה]: **הכל שוחטין** לכתחילה — **ואפילו כותי. במה דברים אמורים? כשישראל יוצא ונכנס, אבל** אם לא היה נכנס ויוצא, אלא **בא ומצאו ששחט** — **חותך כזית בשר** מן הבהמה **ונותן לו** לכותי, אם **אכלו** הכותי — **מותר לאכול משחיטתו, לא אכלו** — **אסור לאכול משחיטתו.**


###### Steinsaltz on Chullin 3a:11
[Steinsaltz on Chullin 3a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/3a:11)

וממשיכה המשנה: **חוץ מחרש שוטה וקטן,** ש**אפילו** ב**דיעבד נמי** [גם כן] **לא** סומכים על שחיטתם, מפני שאנו חוששים **שמא ישהו, ושמא ידרסו, ושמא יחלידו.** ושואלים: לפי זה, מה שנאמר מיד אחר כך **"וכולן ששחטו" אהייא** [על מה] נאמר? **אילימא** [אם תאמר] על **חרש שוטה וקטן** — הלוא **עלה קאי** [עליה הוא עומד, מתייחס], ולכן **"ואם שחטו" מבעי ליה** [צריך היה לו לומר]!


###### Steinsaltz on Chullin 3a:12
[Steinsaltz on Chullin 3a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/3a:12)

**אלא** תאמר שדברי המשנה הללו מוסיפים עליהם גם **כותי** — **הא אמרת** [הרי אמרת] כי **אפילו יוצא ונכנס** הריהו **שחיט** [שוחט] **לכתחלה!** ומעירים: אכן, לפירוש זה **קשיא** [קשה] לשון "וכולן".


###### Steinsaltz on Chullin 3a:13
[Steinsaltz on Chullin 3a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/3a:13)

ב **רב אשי אמר** ביישוב הסתירה שבמשנה, **הכי קתני** [שכך הוא שונה]: **הכל שוחטין** לכתחילה — **ואפילו ישראל משומד** (עובר עבירות באופן קבוע). ומסבירים: ב**משומד למאי** [למה], באיזה משומד מדובר — במשומד **לאכול נבילות** (בהמות שלא נשחטו כראוי) **לתיאבון,** שאינו עושה להכעיס, אלא מטעמי נוחות. **ו**אדם כזה שוחט לכתחילה **כ**שיטת **רבא,** ש**אמר** **רבא: ישראל משומד** ש**אוכל נבילות לתיאבון** —