## Steinsaltz on Chullin Daf 43a

###### Steinsaltz on Chullin 43a:1
[Steinsaltz on Chullin 43a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/43a:1)

**אלא** אם מפרשים בדרך זו צריך לומר ש**הנך תרתי דאפקת** [אותן שתי טריפות שהוצאת] בתחילה, בהמה שנחתכו רגליה וגלודה, **לא תיפוק** [אל תוציא], ואז יהיה שוב החשבון מדוייק.


###### Steinsaltz on Chullin 43a:2
[Steinsaltz on Chullin 43a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/43a:2)

**אמר עולא, שמונה מיני טרפות נאמרו לו למשה בסיני** וכל הטריפות שמנו חכמים במשנתנו ובשאר מקומות כלולות בשמונה אלה: **נקובה, ופסוקה** (חתוכה), **נטולה,** שאיבר מסויים ניטל ממנה, **וחסורה** חלק מאיבר, **קרועה, ודרוסה** על ידי חיה, **נפולה** ממקום גבוה, **ושבורה.** וכלל זה של עולא בא **לאפוקי לקותא** [להוציא מהליקוי] שאמר **רכיש בר פפא** בכליה (לעיל מב,ב), שלדעת עולא אינו בכלל אותן טריפות.


###### Steinsaltz on Chullin 43a:3
[Steinsaltz on Chullin 43a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/43a:3)

א **אמר חייא בר רבא, שמונה טרפות יש בנקובה:** הוושט, קרום של מח, הלב, הריאה, הקיבה, הדקין, הכרס הפנימית, וכן המסס ובית הכוסות שניקבו לחוץ; **אם תאמר: תשע** יש, שהרי שנינו במשנתנו גם מרה שניקבה — על כך יש להשיב כי **מרה ר' יוסי ברבי יהודה קתני לה** [שונה אותה], ודעת יחיד היא, **דתניא** [ששנויה ברייתא]: **ניקבה הקיבה** או **ניקבו הדקים** — הרי זו **טרפה, ר' יוסי בר' יהודה אומר: אף ניקבה המרה.**


###### Steinsaltz on Chullin 43a:4
[Steinsaltz on Chullin 43a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/43a:4)

**(הלכות חבר כזית מרה וקורקבן** — **סימן** לדברים שאמר ר' יצחק בר יוסף בשם ר' יוחנן) ובניגוד לדברי חייא בר רבא,


###### Steinsaltz on Chullin 43a:5
[Steinsaltz on Chullin 43a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/43a:5)

**אמר ר' יצחק בר' יוסף אמר ר' יוחנן: הלכה כר' יוסי בר' יהודה,** שאם ניקבה המרה — טריפה.


###### Steinsaltz on Chullin 43a:6
[Steinsaltz on Chullin 43a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/43a:6)

**ואמר ר' יצחק בר' יוסף אמר ר' יוחנן: מאי אהדרו ליה חבריה** [מה השיבו לו חביריו] **לר' יוסי בר' יהודה** כנגד שיטתו? — אמרו לו: הרי איוב אומר **"ישפוך לארץ מררתי"** (איוב טז, יג) **ועדיין איוב קיים,** משמע שנקב במרה אינו ממית! **אמר להם** ר' יוסי: אצל איוב נס היה זה, שהתקיים למרות חולייו, **ו****אין מזכירין מעשה נסים,** להביא מהם ראיה. **דאי לא תימא הכי** [שאם לא תאמר כך], מה שאמר: **"יפלח כליותי ולא יחמול"** (שם), **מי קא חיי** [האם יכול לחיות] אדם שכלייתו מבוקעת? **אלא ניסא שאני** [נס שונה], **דכתיב** [שנאמר] שאמר ה' לשטן: **"רק את נפשו שמור"** (שם ב, ו), ומכאן שבאופן טבעי צריך היה למות, **הכא נמי** [כאן גם כן] ביחס למרה יש לומר כי **ניסא שאני** [נס שונה], ואין ללמוד משם.


###### Steinsaltz on Chullin 43a:7
[Steinsaltz on Chullin 43a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/43a:7)

ב **ו**עוד **אמר ר' יצחק בר' יוסף אמר ר' יוחנן** בדיני טריפות: **הלכה כדברי האומר** בכבד שניטל, שאם נשתייר בו **כזית** — כשרה.


###### Steinsaltz on Chullin 43a:8
[Steinsaltz on Chullin 43a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/43a:8)

ושואלים: **ומי** [והאם] **אמר ר' יוחנן הכי** [כך]? **והאמר** [והרי אמר] רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: **הלכה כסתם משנה** בכל מקום, **ותנן** [ושנינו במשנתנו]: **ניטלה הכבד ולא נשתייר הימנה** (ממנה) **כלום** טריפה היא, ומכאן נדייק: **הא** [אבל] אם **נשתייר** משהו — **כשרה, אף על גב דלא הוי** [אף על פי שאיננו] בשיעור **כזית!** ומשיבים: **אמוראי נינהו ואליבא** [מחלוקת אמוראים היא ושניהם לפי שיטתו] של **ר' יוחנן,** האם תמיד הלכה כסתם משנה.


###### Steinsaltz on Chullin 43a:9
[Steinsaltz on Chullin 43a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/43a:9)

עוד מביאים מה ש**אמר ר' יצחק בר' יוסף אמר ר' יוחנן: מרה שניקבה,** שהיא טריפה (לשיטתו), אם היה הנקב במקום בו היא מחוברת לכבד, **ו**היה ה**כבד סותמתה** — **כשרה.**


###### Steinsaltz on Chullin 43a:10
[Steinsaltz on Chullin 43a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/43a:10)

ג **ואמר ר' יצחק בר' יוסף אמר ר' יוחנן:** ביחס למה ששנינו להלן (נו,א) שאם ניקב קורקבן של עוף הריהו טריפה, אם **ניקב** בשר **הקורקבן** של עוף, **ו**ה**כיס,** העור הפנימי **שלו קיים** — **כשר.**


###### Steinsaltz on Chullin 43a:11
[Steinsaltz on Chullin 43a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/43a:11)

**איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים]: אם **ניקב הכיס** הפנימי של הקורקבן, **ו**בשר ה**קורקבן קיים, מאי** [מה דינו]? ומציעים, **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה ש**אמר רב נחמן** בענין הוושט, שיש לו שני עורות (שכבות), פנימי וחיצוני, שרק אם ניקבו שניהם הריהי טריפה, אבל אם **ניקב זה בלא זה** — הרי זה **כשר.** וכן **אמר רבא: שני עורות יש לו לוושט, חיצון** שצבעו **אדום, ופנימי לבן,** אם **ניקב זה בלא זה** — **כשר.** ושואלים: **למה לי** לפרש ו**למימר** [לומר] שה**חיצון אדום ופנימי לבן?** הרי רואים אנו שכך הוא! ומשיבים: לומר **דאי חליף** [שאם נתחלף], ונעשה החיצון


###### Steinsaltz on Chullin 43a:12
[Steinsaltz on Chullin 43a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/43a:12)

לבן והפנימי אדום — הרי הוא **טרפה. אבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים]: אם **ניקבו שניהם,** החיצון והפנימי, אבל הנקבים היו **זה שלא כנגד זה, מהו** הדין? **אמר מר זוטרא משמיה** [משמו] של **רב פפא:** אם היה זה **בוושט** — **כשר, בקורקבן** — **פסול. מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב אשי: אדרבה** [גדולה מזו, להיפך] היה צריך רב פפא לומר, **וושט דאכלה ביה ופעיא ביה רווח** [שהיא אוכלת בו וצועקת בו, והוא מרווח, גמיש], הריהי **גמדא ליה ופשטה ליה** [מכווצת אותו ופושטת אותו], שכיון ששני העורות אינם דבוקים, אלא מחוברים בצורה רופפת, הרי גם אם אין הנקבים מכוונים זה כנגד זה, **זמנין דמיהנדזין בהדי הדדי** [פעמים שהם מזדמנים בשווה זה כנגד זה], והרי זה כנקב מפולש. אבל **קורקבן דמינח נייח** [שהוא נח במקומו], **כדקאי קאי** [כמו שהוא עומד הוא עומד], ואין חשש שיזדמנו זה כנגד זה! **אמר ליה** [לו] **רב אחא בריה** [בנו] של **רב יוסף לרב אשי: הכי אמרינן משמיה** [כך אומרים אנו משמו] של **מר זוטרא** ש**אמר משמיה** [שאמר משמו] של **רב פפא** בעל שמועה זו **כוותיך** [כשיטתך], ולא כמו שנאמר לך בשמו.


###### Steinsaltz on Chullin 43a:13
[Steinsaltz on Chullin 43a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/43a:13)

ד **ואמר רבה: קרום שעלה מחמת מכה בוושט,** כלומר, אם היה נקב בוושט, שעושה אותו טריפה, ונסתם על ידי קרום של גלד — **אינו** נחשב כ**קרום,** להוציאו מכלל טריפה. **ואמר רבה: וושט אין לו בדיקה מבחוץ** לברר אם הבהמה טריפה, משום שהעור החיצון הוא אדום ואין אדמומית הנובעת מפגיעה ניכרת בו, **אלא** בדיקתו היא רק **בפנים,** שהעור שם לבן. **למאי נפקא מינה** [למה, לאיזה מקרה יוצא מכאן] לפסיקת ההלכה?