## Steinsaltz on Chullin Daf 49b

###### Steinsaltz on Chullin 49b:1
[Steinsaltz on Chullin 49b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/49b:1)

הרי זה **להביא** (לרבות) לאיסור **חלב שעל גבי הדקין** (המעיים הדקים) הנמשכים מן הקיבה, אלו **דברי ר' ישמעאל. ר' עקיבא אומר:** הרי זה בא **להביא חלב שעל גבי הקבה.** ואילו ר' ישמעאל מתיר חלב שעל הקיבה, והוא מה שנאמר לעיל שהכהנים נהגו בו היתר כשיטתו.


###### Steinsaltz on Chullin 49b:2
[Steinsaltz on Chullin 49b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/49b:2)

**ורמינהי** [ומשליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו בברייתא: נאמר באיסור חלב "החלב המכסה את הקרב ו**את** כל **החלב אשר על הקרב"** (ויקרא ג, ג), **ר' שמעון** (ישמעאל) **אומר: מה חלב המכסה את הקרב** שאסר הכתוב, יש עליו **קרום,** והקרום **נקלף** בקלות מן החלב — **אף כל** חלב שיש לו **קרום, ו**הקרום **נקלף** בקלות מן החלב — הרי זה אסור, ואף חלב שעל גבי הקיבה בכלל זה. **ר' עקיבא אומר: מה חלב המכסה את הקרב,** הוא **תותב,** פרוש כשמלה על הבשר ואינו מהודק, וגם יש לו **קרום ו**הוא **נקלף** — **אף כל** חלב שהוא **תותב** ויש לו **קרום ונקלף,** כגון חלב שעל גבי הדקין — אסור. אבל אם אינו תותב, אלא דבוק בבשר, וכגון חלב שעל גבי הקיבה — אינו חלב אסור, אלא שומן מותר. ונמצא שלפי ברייתא זו, ר' ישמעאל הוא האוסר חלב שעל גבי הקיבה!


###### Steinsaltz on Chullin 49b:3
[Steinsaltz on Chullin 49b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/49b:3)

**שלח רבין משמיה** [משמו] של **ר' יוחנן:** כפי ששנינו בברייתא זו — **כך היא הצעה של משנה,** כלומר, כך צריך לומר, **ואיפוך קמייתא** [והפוך את שיטות התנאים בברייתא הראשונה], ואמור ש"כל החלב אשר על הקרב" בא לרבות לאיסור חלב שעל הדקין לדברי ר' עקיבא, ולדעת ר' ישמעאל הוא בא לרבות לאיסור גם חלב שעל הקיבה.


###### Steinsaltz on Chullin 49b:4
[Steinsaltz on Chullin 49b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/49b:4)

ושואלים: **מאי חזית דאפכת קמייתא** [מה רואה אתה שאתה הופך את הברייתא הראשונה]? **איפוך בתרייתא** [הפוך את האחרונה]! ומשיבים: **שאני הכא** [שונה כאן] בברייתא השניה, **כיון דקתני** [שהוא שונה] בלשון **"מה** חלב המכסה את הקרב" וכו', שהוא מדקדק בלשון הכתוב, מה בדיוק למדים מ"המכסה את הקרב" — הרי זה סימן שהיא **דווקא** [נאמרה בדיוק].


###### Steinsaltz on Chullin 49b:5
[Steinsaltz on Chullin 49b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/49b:5)

ומקשים: **אי הכי** [אם כך], מה שנאמר בעמוד הקודם, שחלב שעל גבי הקיבה כהנים נהגו בו היתר **כ**דעת **ר' ישמעאל** שאמר משום אבותיו, הלא **כ**דעת **ר' עקיבא היא! אמר רב נחמן בר יצחק,** כך צריך לפרש: אלה דברי ר' ישמעאל **שאמר משום אבותיו, וליה לא סבירא ליה** [ואולם הוא עצמו אינו סבור כן], ולדעתו הוא אסור.


###### Steinsaltz on Chullin 49b:6
[Steinsaltz on Chullin 49b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/49b:6)

א ובקשר שבין החלב האסור והמותר לבין דיני טריפות, **אמר רב: חלב טהור** (מותר), אם היה תחתיו נקב שעושה טריפה — הרי הוא **סותם** אותו, ואינה טריפה, ואילו חלב **טמא** — **אינו סותם.** **ורב ששת אומר: אחד זה ואחד זה סותם.**


###### Steinsaltz on Chullin 49b:7
[Steinsaltz on Chullin 49b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/49b:7)

**בעי** [שאל] **ר' זירא:** לדברי רב, שחלב טמא אינו סותם, **חלב חיה,** שכולו מותר, **מאי** [מה] דינו לענין זה? האם ב**דוקא אמר** רב ש**חלב טהור סותם, והאי נמי** [וזה, חלב חיה, גם כן] **טהור הוא,** שאין בחיה איסור חלב בכלל, ואם כן, גם חלב שבבהמה אינו סותם, כגון החלב המכסה את הקרב — בחיה הוא סותם, ואינה טריפה. **או דלמא** [שמא] לא נאמר שחלב טהור בבהמה סותם אלא **משום דמהדק** [שהחלב הטהור מהודק], **והאי לא מהדק** [וזה, החלב המכסה את הקרב, בחיה אינו מהודק], ולכן אינו סותם?


###### Steinsaltz on Chullin 49b:8
[Steinsaltz on Chullin 49b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/49b:8)

**אמר אביי: מאי תיבעי ליה** [מה נסתפק לו] לר' זירא? כלומר, פשוט הדבר, **נהי דשרי** [גם אם אמנם מותר חלב זה] **באכילה,** מכל מקום **אהדוקי לא מהדק** [אינו מהודק], ואינו סותם!


###### Steinsaltz on Chullin 49b:9
[Steinsaltz on Chullin 49b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/49b:9)

מסופר, **ההוא נקב דסתמה** [אותו נקב שנמצא בבהמה שסתם אותו] **חלב טמא, דאתא לקמיה** [שבא לפני] **רבא,** **אמר רבא: למאי ניחוש לה** [למה נחשוש בזה]? **חדא** [אחת] — **דהא** [שהרי] **אמר רב ששת: חלב טמא נמי** [גם כן] **סותם. ועוד, התורה חסה על ממונם של ישראל,** ולכן יש להקל. **אמר ליה** [לו] **רב פפא לרבא:** יש בדבר זה שיטת **רב** שאוסר, **ו**יש בזה גם **איסורא דאורייתא** [איסור מן התורה], **ואת אמרת** [ואתה אומר] ומשתמש בנימוק ש**התורה חסה על ממונן של ישראל?!**


###### Steinsaltz on Chullin 49b:10
[Steinsaltz on Chullin 49b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/49b:10)

כיוצא בזה מסופר, **מניומין כנדוקא** [עושה הכדים] **איגלי ליה בסתקא דדובשא** [נתגלה לו כלי מלא דבש], והיה חשש שמא אכל ממנו נחש והטיל בו ארס, **אתא לקמיה** [בא לפני] **רבא** לשאול מה דינו, **אמר רבא: למאי ניחוש לה** [למה נחשוש בכך]? **חדא** [אחת] — **דתנן** [ששנינו]: **שלשה משקים אסורים משום גילוי** — **היין, והמים והחלב, ושאר כל המשקים מותרים,** ואם כן, אין הדבש בכלל האיסור. **ועוד, התורה חסה על ממונם של ישראל. אמר ליה** [לו] **רב נחמן בר יצחק לרבא:** הרי עומדת לפנינו שיטת **ר' שמעון,** שסבור שגם דבש הוא בכלל המשקים האסורים משום גילוי, **ו**יש כאן חשש של **סכנת נפשות, ואת אמרת** [ואתה אומר] **התורה חסה על ממונם של ישראל?**


###### Steinsaltz on Chullin 49b:11
[Steinsaltz on Chullin 49b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/49b:11)

ומבררים: שיטת **ר' שמעון** בענין זה **מאי היא** [מה הוא]? **דתניא** [ששנויה ברייתא]: **חמשה** משקים **אין בהם משום גילוי,** שהנחשים אינם טועמים מהם: **ציר** היוצא מן הדגים, **וחומץ, שמן, ודבש, ומורייס** (ציר עשוי משומן דגים ומלח), **ר' שמעון אומר: אף הן יש בהן משום גילוי. ואמר ר' שמעון: אני** עצמי **ראיתי נחש ששתה ציר בצידן. אמרו לו** חכמים: **שטיא הוה** [שוטה היה] אותו נחש, משונה בהתנהגותו, **ואין מביאין ראיה מן השוטים.**


###### Steinsaltz on Chullin 49b:12
[Steinsaltz on Chullin 49b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/49b:12)

**אמר ליה** [לו] רבא לרב נחמן בר יצחק: **אודי לי מיהת** [הודה לי על כל פנים] **בציר** שאין בו חשש גילוי, שהרי מוחזק בידינו שאין הלכה כר' שמעון בענין זה, **דהא** [שהרי] **רב פפא ורב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע ורבנן** [וחכמים], **כי הוה להו גילויא** [כאשר היה להם דבר שיש בו חשש לגילוי] **שדו ליה** [היו משליכים] אותו **בציר,** שמחמת חריפותו מבטל את הארס. ומן הצד השני **אמר ליה** [לו] רב נחמן בר יצחק לרבא: **אודי לי מיהא** [הודה לי על כל פנים] **בדבש** שהוא אסור משום גילוי, שכן **ר' שמעון בן אלעזר קאי כוותיה** [הולך כשיטתו] של ר' שמעון, **דתניא** [ששנויה ברייתא]: **וכן היה ר' שמעון בן אלעזר אוסר בדבש.**


###### Steinsaltz on Chullin 49b:13
[Steinsaltz on Chullin 49b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/49b:13)

ושוב לענין העיקרי, **אמר רב נחמן: חלב העשוי ככובע,** למרות שהוא טהור (מותר באכילה) — **אינו סותם,** ואם היה נקב באותו מקום הרי זו טריפה. ושואלים: **היכא** [היכן] נמצא חלב כזה? **אמרי לה** [יש אומרים] שהוא **חיטי דכרכשא** [חיטים, מעין פירורים של חלב, שנמצאות על החלחולת], החלק האחרון של המעי, שנקב שבה עושה טריפה. **ואמרי לה** [ויש אומרים] שזה **טרפשא דליבא** [הקרום שעוטף את הלב], שאם ניקב לבית חללו הרי זו טריפה, ואין החלב סותם.


###### Steinsaltz on Chullin 49b:14
[Steinsaltz on Chullin 49b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/49b:14)

ב **אמר רבא, שמעית מיניה** [שמעתי ממנו] מ**רב נחמן** בענין החלב שעל גבי הקיבה **תרתי** [שתים], ששני חלבים נמצאים על גבי הקיבה, בשני מקומות שונים, כאשר יפורט להלן, אחד קרוי **חימצא ו**אחד **בר חימצא, חד סתים וחד לא סתים** [אחד מהם סותם נקב שיש בקיבה כנגדו ואחד אינו סותם], **ולא ידענא הי מינייהו** [ואיני יודע על איזה מהם] אמר שסותם ועל איזה אמר שאינו סותם. **רב הונא בר חיננא ורב הונא בריה** [בנו] של **רב נחמן אמר: בר חימצא סתים** [סותם], **חימצא לא סתים** [אינו סותם]. **אמר רב טבות: וסימניך** כדי שתזכור את הענין — **יפה כח הבן** ("בר חימצא") שהוא סותם **מכח האב** ("חימצא") שאינו סותם.


###### Steinsaltz on Chullin 49b:15
[Steinsaltz on Chullin 49b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/49b:15)

ושואלים: **הי** [איזה הוא] **חימצא והי** [ואיזה הוא] **בר חימצא?** ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] ממה ש**אמר רב נחמן** בענין זה על אחד מן החלבים שעל הקיבה: הייתכן כי **אינהו** [הם, בני ארץ ישראל] **מיכל אכלי** [אוכלים ממנו], משום שסבורים שהוא חלב טהור,