## Steinsaltz on Chullin Daf 54b

###### Steinsaltz on Chullin 54b:1
[Steinsaltz on Chullin 54b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/54b:1)

**וחזייה** [וראה התנא את זו] שאמר **רב מתנא** שיצא ראש עצם הירך ממקומו, **דאתיא** [שהיא באה, נכנסת] לכאורה **ב**תוך **"זה הכלל"** שבסוף המשנה, **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? משום **דדמיא לנטולי** [שהיא דומה לנטולים], כמו לניטל הכבד ששנינו במשנה שהוא טריפה, לכן **תנא** [שנה] **"אלו טרפות"** להדגיש: **הני הוא** [אלו הם] **טרפה, הא** [אבל] זו של **רב מתנא כשרה,** ואגב ששנה "אלו טרפות" — שנה גם "אלו כשרות". זו שיטת ר' יוחנן.


###### Steinsaltz on Chullin 54b:2
[Steinsaltz on Chullin 54b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/54b:2)

**ור' שמעון בן לקיש אמר:** מה ששנינו **"אלו כשרות" דוקא,** כיצד? **תנא** [שנה] התנא רשימת **טרפות, ותנא** [ושנה] **"זה הכלל"** להוסיף טריפות דומות להן, **וחזייה** [וראה את] ההלכה של **רב מתנא,** שיצא ראש עצם הירך ממקומו, **דלא אתיא** [שאינה באה, נכנסת] לכאורה **ב"זה הכלל", מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? **לאו לנקובי דמיא** [לא לנקובים כגון נקובת הוושט, היא דומה], שהרי אין בה נקב, **ולא לפסוקי דמיא** [ולא לחתוכים כגון פסוקת הגרגרת, היא דומה], שהרי לא נחתכה, **ולנטולי נמי לא דמיא** [ולנטולים גם כן אינה דומה], שהרי לא ניטלה, לכן **תנא** [שנה] **"אלו כשרות"** — להדגיש: **הני הוא** [אלה הן] שהן **כשרות,** ואולם **הא** [זו] של **רב מתנא** היא **טרפה.** ואגב כך שנה "אלו טרפות".


###### Steinsaltz on Chullin 54b:3
[Steinsaltz on Chullin 54b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/54b:3)

**גופא** [ודנים לגופה] של אותה הלכה שהבאנו, **אמר רב מתנא: האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה** [ראש הירך שיצא ממקומו] בשקע שבעצם האליה — **טרפה. ורבא אמר: כשרה, ואי איפסיק ניביה** [ואם נפסק, נחתך הניב שלו], הגיד המחבר אותו למקומו — הריהי **טרפה. והלכתא** [והלכה]: **איפסיק** [נפסקו] **נמי** [גם כן] **כשרה, עד דמתעכלא אתעכולי** [שמתעכל, נרקב] אותו ניב, אז היא טריפה.


###### Steinsaltz on Chullin 54b:4
[Steinsaltz on Chullin 54b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/54b:4)

א שנינו במשנה בענין גרגרת שניקבה: **עד כמה תחסר** ותהא כשרה? עד כגודל איסר האיטלקי. **אמר זעירי** שבא מארץ ישראל: **אתון דלא מיתחמי לכון שיעורא** [אתם שאינכם יכולים לראות את השיעור] של איסר האיטלקי, שאינו מצוי בבבל — **שיעוריה בדינרא קורדינאה** [שיעורו לגביהם בדינר כורדי]. **והוי כפשיטא זוטרתי** [והוא כמו מעה קטנה], **ומשתכחא ביני פשיטי** [והיא מצויה בין הפרוטות] של **פומבדיתא.**


###### Steinsaltz on Chullin 54b:5
[Steinsaltz on Chullin 54b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/54b:5)

**אמר ר' חנא פתוראה** [השולחני, חלפן הכספים]: **עילא מינאי הוה קאי** [למעלה ממני היה עומד] **בר נפחא,** ר' יוחנן, **ובעא מיני דינרא קורדינאה לשערי ביה טריפתא** [וביקש ממני דינר כורדי לשער בו טריפות] כמו שאמר זעירי, **ובעי למיקם מקמיה ולא שבקני** [ורציתי לעמוד מפניו, מפני כבודו, ולא הניחני], **אמר לי: שב בני שב! אין בעלי אומניות** (בעלי מלאכה) **רשאין לעמוד מפני תלמידי חכמים בשעה שעסוקין במלאכתם.**


###### Steinsaltz on Chullin 54b:6
[Steinsaltz on Chullin 54b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/54b:6)

ושואלים: **ולא? והתנן** [והרי שנינו במשנה]: כאשר היו מביאים את הביכורים לירושלים **כל בעלי אומניות** שבירושלים היו **עומדים מפניהם, ושואלין בשלומן, ואומרין להם: אחינו אנשי מקום פלוני בואכם בשלום!**


###### Steinsaltz on Chullin 54b:7
[Steinsaltz on Chullin 54b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/54b:7)

**אמר ר' יוחנן: מפניהם** אמנם **עומדין,** שצריך להרבות בכבודם, אבל **מפני תלמידי חכמים אין עומדין.** **אמר ר' יוסי בר אבין: בא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה!** **שהרי מפניהם,** מפני מביאי הביכורים — **עומדין, מפני תלמידי חכמים** — **אין עומדין.**


###### Steinsaltz on Chullin 54b:8
[Steinsaltz on Chullin 54b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/54b:8)

ודוחים: **ממאי** [ממה, מנין]? מכאן אין ראיה, **דילמא** [שמא] עומדים מפניהם לא בגלל חשיבותם היתרה, אלא **כדי שלא תהא נמצא מכשילן לעתיד לבא,** שאם לא ינהגו בהם כבוד מרובה יימנעו מלהביא ביכורים, מפני טורח הדרך.


###### Steinsaltz on Chullin 54b:9
[Steinsaltz on Chullin 54b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/54b:9)

ב שנינו במשנתנו: עד כמה תחסר הגרגרת ועדיין תהיה הבהמה כשרה — עד כאיסר האיטלקי. ובענין זה מביאים מה ש**אמר רב נחמן:** כשאמרו חכמים על דבר ששיעורו **כסלע,** וכגון שאם נחסרה גולגולת כסלע הרי זו טריפה, דינו של חסרון כסלע מצומצם הריהו כ**יתר מכסלע.** וכששנו **כאיסר,** כגון במשנתנו, שאם נחסרה הגרגרת עד כאיסר האיטלקי הריהי כשרה — דינו של חסרון כאיסר מצומצם הריהו **כיתר מכאיסר,** שהוא עושה טריפה.


###### Steinsaltz on Chullin 54b:10
[Steinsaltz on Chullin 54b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/54b:10)

ואומרים: **אלמא קסבר** [מכאן שסבר] **רב נחמן** שבכל מקום שאומרים חכמים **"עד"** כוונתם **ולא עד בכלל,** שהרי שנינו במשנתנו שאם נחסרה הגרגרת עד כאיסר האיטלקי הריהי כשרה, ובוודאי אינו כולל חסרון בגודל איסר מדוייק, שהרי הוא טריפה לדברי ר' נחמן, כיתר מאיסר.


###### Steinsaltz on Chullin 54b:11
[Steinsaltz on Chullin 54b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/54b:11)

**איתיביה** [הקשה לו] **רבא לרב נחמן** ממה ששנינו בדיני טומאה וטהרה: **חבל היוצא מן המטה** (מיטת חבלים) לאחר שסירגו בו את המיטה, אם אורכו **עד חמשה טפחים** — **טהור,** שאם נטמאה המיטה — אינו נטמא איתה, מפני שאינו ראוי לכלום, ואינו נחשב חלק ממנה. **מאי לאו** [האם אין הכוונה] שאם היו בו **חמשה** טפחים בדיוק הרי הוא **כלמטה,** כפחות מחמישה טפחים, ואינו מקבל טומאה? ואם כן "עד" — ועד בכלל! ודוחים: **לא,** אם היו בו **חמשה** דינו **כלמעלה** מחמישה, ומקבל טומאה.


###### Steinsaltz on Chullin 54b:12
[Steinsaltz on Chullin 54b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/54b:12)

ומציעים, **תא שמע** [בוא ושמע] ממה ששנינו שם: היו בחבל **מחמשה** טפחים **ועד עשרה** טפחים — **טמא, מאי לאו** [האם אין] הכוונה שאם היו בו **עשרה** טפחים דינו **כלמטה,** כפחות מעשרה, וטמא? ודוחים: **לא, עשרה** דינו **כלמעלה** מעשרה, שאם נטמאה המיטה הריהו טהור.


###### Steinsaltz on Chullin 54b:13
[Steinsaltz on Chullin 54b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/54b:13)

ומציעים, **תא שמע** [בוא ושמע] ממה ששנינו: **הדקין** (הקטנים) **שבכלי חרס,** בין **הן** עצמם, **ו**בין אם נשברו ונשארו **קרקרותיהן** (התחתיות שלהם), או **דופנותיהם,** ואותם שוליים או דפנות שנשארו **יושבין שלא מסומכין,** שאין צורך להשעין אותם על משהו אחר, ויש בהם עדיין בית קיבול —