## Steinsaltz on Chullin Daf 56b

###### Steinsaltz on Chullin 56b:1
[Steinsaltz on Chullin 56b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/56b:1)

**בגילא דחיטתא** [בקש של חיטה], שלאחר שחתך את הגולגולת העביר קש על המוח לראות אם הקש מתעכב בנקב שבקרום.


###### Steinsaltz on Chullin 56b:2
[Steinsaltz on Chullin 56b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/56b:2)

**אמר רב שיזבי: הני אווזי דידן** [אותם אווזים שלנו], **כעוף של מים דמיין** [נחשבים], שאם נשברה הגולגולת, למרות שלא ניקב קרום המוח — הרי זה טריפה.


###### Steinsaltz on Chullin 56b:3
[Steinsaltz on Chullin 56b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/56b:3)

א שנינו במשנה: **נפלה לאור** ונחמרו (נכוו) בני מעיה, אם נעשו ירוקים — פסולים, אם אדומים — כשרים. **אמר ר' יוחנן משום** (בשם) **ר' יוסי בן יהושע: שיעור** (גודל) **ירוקתן** של בני מעיים לעשות טריפה כשהפכו ירוקים — **כשיעור נקובתן,** כמו שיעור הנקב העושה טריפה, **מה נקובתן במשהו,** שבאיברים שהנקב בהם עושה טריפה — אפילו נקב כלשהו עושה טריפה — **אף ירוקתן במשהו.**


###### Steinsaltz on Chullin 56b:4
[Steinsaltz on Chullin 56b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/56b:4)

**בעא מיניה** [שאל אותו] **רב יוסף בריה** [בנו] של **ר' יהושע בן לוי מר' יהושע בן לוי:** אם **הוריקה** (נעשה ירוק) **כבד** של תרנגולת בצד ש**כנגד בני** ה**מעיים, מהו** דין התרנגולת? **אמר ליה** [לו]: **טרפה.** אמר לו: **ולא יהא** דינו **אלא** כדין **ניטלה** הכבד ונשתייר ממנו כזית, שהיא כשרה (לעיל נד,א). ואם כן, רק אם לא נשאר בכבד כזית שאינו ירוק תיעשה טריפה! **אמר רבא: כיון שהוריקה כבד כנגד בני מעיים** — **בידוע שנפלה** התרנגולת **לאור, ונחמרו** (נשרפו) **בני מעיים** עצמם, **ו**לכן היא **טרפה,** ולא בגלל הכבד עצמו.


###### Steinsaltz on Chullin 56b:5
[Steinsaltz on Chullin 56b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/56b:5)

מסופר, **ר' יהושע בן לוי הויא ליה ההיא תרנגולת** [היתה לו תרנגולת אחת] שנפלה לאור, ולאחר שנשחטה **שדריה לקמיה** [שלח אותה לפני] **ר' אלעזר הקפר בריבי** (הגדול) ו**אמר ליה** [לו]: **ירוקין הוו** [היו] בני המעיים, **ואכשרה** [הכשיר אותה] ר' אלעזר הקפר. הקשה לו ר' יהושע בן לוי: **והאנן תנן** [והרי אנו שנינו במשנה]: **ירוקין פסולין!** אמר לו: **לא אמרו ירוקין פסולין אלא בקורקבן, בלב ובכבד,** שהם אדומים בדרך כלל, ונשתנה מראם. אבל בני המעיים האחרים של התרנגולת, כגון הדקים — ירוקים הם מתחילתם, ואין זו טריפה. ומעירים: **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: **באלו בני מעיים אמרו,** שאם נעשו ירוקים הרי זו טריפה? **בקורקבן, בלב ובכבד,** ולא בשאר בני מעיים.


###### Steinsaltz on Chullin 56b:6
[Steinsaltz on Chullin 56b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/56b:6)

מסופר, **ר' יצחק בר יוסף הוה ליה ההוא תרנגולתא** [היתה לו תרנגולת אחת] שנפלה לאור, ולאחר שנשחטה **שדרה לקמיה** [שלח אותה לפני] **רבי אבהו, ואמר ליה** [לו] **אדומין הוו** [היו] בני המעיים, **וטרפה** [והטריף אותה] ר' אבהו. הקשה לו ר' יצחק בר יוסף, **והאנן תנן** [והרי אנו שנינו]: **אדומין כשרים! אמר ליה** [לו] בני מעיים **אדומין שהוריקו, וירוקין שהאדימו** — **טרפה; לא אמרו** במשנה **אדומין כשרים אלא בלב בקורקבן ובכבד** לפי שהם אדומים מעיקרם, אבל כגון הדקין, שירוקים הם מתחילתם, והאדימו — טריפה היא.


###### Steinsaltz on Chullin 56b:7
[Steinsaltz on Chullin 56b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/56b:7)

**אמר רב שמואל בר חייא אמר ר' מני: אדומין שהוריקו ושלקן** (ובישל אותם) **וחזרו והאדימו** — **כשרין, מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? דבר זה מלמד שלא נשרפו ממש, אלא **קוטרא עייל בהו** [עשן בלבד נכנס בהם], ושינה צבעם לפי שעה. **אמר רב נחמן בר יצחק, אף אנן** [אנו] **נאמר** כהמשך לכך: **אדומין שלא הוריקו, ושלקן והוריקו** — **טרפה, מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? **איגלאי בהתייהו** [התגלתה בושתם], כלומר, התגלה על ידי הבישול שכבר נשרפו מתחילה. **אמר רב אשי: הלכך** [מכאן] יש להורות: **לא ליכול אינש אלא בשלקא** [לא יאכל אדם עוף שנפל לאור אלא בבישול], למרות שהאיברים האדומים (לב, קורקבן וכבד) שבו לא הוריקו, שהרי רק באופן זה ניתן לומר בוודאות שלא נשרפו. ודוחים: **ולא היא** [ואין הדבר כן], שכן **אחזוקי ריעותא לא מחזקינן** [להחזיק ריעות, פגם בדבר אין אנו מחזיקים], כשאין לפנינו סימן לדבר.


###### Steinsaltz on Chullin 56b:8
[Steinsaltz on Chullin 56b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/56b:8)

ב שנינו במשנה: **דרסה** אדם את העוף ברגליו, **ו**כן אם **טרפה** (חבט אותה) **בכותל,** או שריצצתה בהמה, אם שהתה מעת לעת ושחטה — כשרה. **אמר ר' אלעזר בן אנטיגנוס משום** (בשם) ר' אלעזר בר' ינאי: **אחת זו ואחת זו,** כלומר, כל אחת מאלו ששנינו, אפילו שהתה מעת לעת — **צריכה בדיקה** לאחר שחיטה, שמא נשברה השדרה ונפסק חוט השדרה, וכיוצא בזה.


###### Steinsaltz on Chullin 56b:9
[Steinsaltz on Chullin 56b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/56b:9)

ג משנה **ואלו כשרות בעוף: ניקבה הגרגרת** (הקנה), **או שנסדקה** לאורכה. **הכתה חולדה על ראשה** ב**מקום שאינו עושה אותה טרפה,** שלא כנגד המוח. **ניקב הזפק,** מעין כיס התלוי בתחתית הוושט, שהאוכל שוהה בו קודם שהוא עובר לקורקבן לצורך העיכול, **רבי אומר: אפילו ניטל** הזפק — כשרה. **יצאו בני מעיה** מדופן הבטן **ולא ניקבו, נשתברו גפיה** (כנפיה), או **נשתברו רגליה,** או **נמרטו** נוצות **כנפיה** — כשרה. **ר' יהודה אומר: אם נטלה הנוצה** הדקה המכסה את גופה — **פסולה.**


###### Steinsaltz on Chullin 56b:10
[Steinsaltz on Chullin 56b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/56b:10)

ד גמרא **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **מעשה בר' סימאי ור' צדוק שהלכו לעבר שנה בלוד ושבתו ב**עיר **אונו, והורו בטרפחת** (ברחם) הבהמה שניטלה, **כרבי** שהתיר במשנתנו **בזפק** העוף שניטל.


###### Steinsaltz on Chullin 56b:11
[Steinsaltz on Chullin 56b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/56b:11)

**איבעיא להו** [נשאלה להם] ללומדים מה כוונת ברייתא זו: האם מדובר בשני מעשים שונים, **ש****הורו בטרפחת** שניטלה — **לאיסורא** [לאיסור], והורו **כרבי בזפק** — **להתירא** [להיתר]. **או דילמא** [שמא] מעשה אחד הוא, ש**הורו בטרפחת** שניטלה **להתירא** [להיתר] **כ**שיטת **רבי** שמתיר **בזפק, אבל כרבי בזפק** עצמו **לא סבירא להו** [אינם סבורים כן]? שאלה זו לא נפתרה, ונשארה **ב****תיקו** [תעמוד] השאלה במקומה.


###### Steinsaltz on Chullin 56b:12
[Steinsaltz on Chullin 56b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/56b:12)

**אמר רבה ואיתימא** [ויש אומרים] שאמר זאת **ר' יהושע בן לוי: גגו** (חלקו העליון) **של זפק נידון כוושט,** שנקב כלשהו בו עושה טריפה. ושואלים: **היכא** [היכן] הוא הקרוי גגו של זפק? **אמר רב ביבי בר אביי: כל שנמתח עמו,** עם הוושט.


###### Steinsaltz on Chullin 56b:13
[Steinsaltz on Chullin 56b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/56b:13)

ה שנינו במשנה: **יצאו בני מעיה** של העוף ולא ניקבו — כשרה. **אמר ר' שמואל בר רב יצחק: לא שנו** כן **אלא** כ**שלא היפך בהן** בבני המעיים, שהחזירם למקומם כמות שהן, **אבל היפך בהן** — **טרפה, דכתיב** [שנאמר]: **"הוא עשך ויכוננך"** (דברים לב, ו) — **מלמד שברא הקדוש ברוך הוא כונניות באדם,** איברים שיושבים כל אחד על מקומו באופן הראוי, **שאם נהפך אחת מהן** — **אינו יכול לחיות,** וכיוצא בזה ביצורים אחרים, שאם הופך את איבריהם אינם יכולים לחיות.


###### Steinsaltz on Chullin 56b:14
[Steinsaltz on Chullin 56b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/56b:14)

**תניא** [שנויה ברייתא], **היה ר' מאיר אומר** על אותו כתוב **"הוא עשך ויכוננך"** שהוא מדבר על עם ישראל — **כרכא דכולה ביה** [כרך שהכל בו], **ממנו כהניו, ממנו נביאיו, ממנו שריו, ממנו מלכיו, שנאמר: "ממנו פנה ממנו יתד** ממנו קשת מלחמה" (זכריה י, ד), כלומר, ממנו עצמו מצויים הדברים המחזיקים אותו ומגינים עליו.


###### Steinsaltz on Chullin 56b:15
[Steinsaltz on Chullin 56b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/56b:15)

מסופר, **ההוא רומאה דחזייה לההוא גברא דנפל מאיגרא לארעא** [רומאי אחד שראה אדם שנפל מהגג לארץ], **פקעיה כרסיה ונפוק מעייניה** [ופקעה כריסו של הנופל ויצאו בני מעיו], **אתייה לבריה ושחטיה קמיה** [הביא אותו רומאי את בנו של אותו נופל ושחט אותו לפניו]