## Steinsaltz on Chullin Daf 58b

###### Steinsaltz on Chullin 58b:1
[Steinsaltz on Chullin 58b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/58b:1)

כי **הני תמרי דכדא** [אותם תמרים המונחות בכד], **לבתר תריסר ירחי שתא** [לאחר שנים עשר חודשי שנה ששהו שם] **שריין** [מותרות], שהואיל ואין לתולעים עצם — אינן מתקיימות שנים עשר חודש, ובוודאי התליעו לאחר שכבר נתלשו מן הקרקע, ותולעים שנוצרו בפרי לאחר שנתלש מן הקרקע אינן אסורות


###### Steinsaltz on Chullin 58b:2
[Steinsaltz on Chullin 58b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/58b:2)

**.** **אמר רב: לית בקא בר יומא** [אין יתוש בן יום], שאינו חי יותר מכך. **ולית דידבא בת שתא** [ואין זבוב בן שנה].


###### Steinsaltz on Chullin 58b:3
[Steinsaltz on Chullin 58b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/58b:3)

**אמר ליה** [לו] **רב פפא לאביי: והא אמרי אינשי** [והרי אומרים אנשים], כפתגם עממי: **שב שני אימרא בקתא מבקא** [שבע שנים מרדה היתושה ביתוש], ומדוע? **דאמרה ליה** [שאמרה לו]: **חזיתיה לבר** [ראיתי את בן העיר] **מחוזא דסחא במיא** [ששחה במים], **וסליק ואיכרך** [ועלה והתעטף] **בסדינין, ואותיבת עליה ומצת מיניה** [וישבת עליו ומצצת דם ממנו], **ולא הודעת לי** [ולא הודעת לי], הרי שיצורים שאין בהם עצם מתקיימים לפחות שבע שנים! **אמר ליה** [לו] אביי: **וליטעמיך** [ולטעמך, לשיטתך], **הא דאמרי אינשי** [מה שאומרים אנשים] כפתגם עממי: **שיתין מני פרזלא תלו ליה לבקא בקורנסיה** [משקל ששים מטבעות מנה, מאה דינרים, ברזל תלויים לו ליתוש בקורנסו], כלומר, באבר שהוא עוקץ בו, לומר שעקיצתו קשה, **מי איכא** [האם ישנו, שייך דבר כזה]? והרי **איהו גופיה כמה הוי** [הוא עצמו כמה הוא] שוקל? **אלא** צריכים לומר ש**במני דידהו** [במנים שלהם] של היתושים מדובר, **הכא נמי** [כך גם כן] כשהוזכרו שבע שנים — **בשני דידהו** [בשנים שלהם] מדובר, וממילא אין להקשות מכך.


###### Steinsaltz on Chullin 58b:4
[Steinsaltz on Chullin 58b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/58b:4)

א **תנן התם** [שנינו שם] במסכת בכורות: **בהמה בעלת חמש רגלים, או שאין לה אלא שלש** — **הרי זה מום** בבהמה, שאינה ראויה להקרבה. **אמר רב הונא: לא שנו** דבר זה **אלא שחסר ויתר ביד,** שחסרה אחת מרגליה הקדמיות, או שיש לה רגל קדמית יתרה. **אבל חסר ויתר ברגל,** ברגלים האחוריות — **טרפה נמי הויא** [הוא גם כן]. **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? **כל** שהוא **יתר,** הרי **כנטול דמי** [הוא נחשב], ולכן בהמה זו שיש לה רגל יתירה, רואים אותה כאילו נשמטה ירכה, שהיא טריפה. אבל כיון שאם נשמטה אחת מרגליה הקדמיות — כשרה היא, הוא הדין אם היתה לה רגל קדמית יתירה או חסרה.


###### Steinsaltz on Chullin 58b:5
[Steinsaltz on Chullin 58b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/58b:5)

מסופר, **ההיא חיותא דהוה לה תרתי סניא דיבי** [בהמה אחת היו לה שני מעי עיור], **אייתוה** [הביאו אותה] **לרבינא, וטרפה** [והטריפה] **מ**תוך דברי **רב הונא,** שכל היתר כנטול נחשב, וכאילו ניטל חלק מן המעיים, שדבר זה עושה טריפה. ומוסיפים: **ואי שפכן להדדי** [ואם הם שופכים זה לזה], כלומר, המזון עובר מזה לזה — הריהי **כשרה,** שאבר אחד הוא.


###### Steinsaltz on Chullin 58b:6
[Steinsaltz on Chullin 58b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/58b:6)

מסופר, **ההיא גובתא דהוה נפקא מבי כסי להובלילא** [מעשה בשפופרת של בשר, כעין מעי, שהיתה יוצאת מבית הכוסות להמסס], **סבר** [סבור היה] **רב אשי למיטרפה** [להטריף אותה]. **אמר ליה** [לו] **רב הונא מר בר חייא לרב אשי: כל הני חיוי ברייתא הכי אית להו** [כל בהמות הבר כך יש להן], כך היא ברייתן, ואין כאן חשש.


###### Steinsaltz on Chullin 58b:7
[Steinsaltz on Chullin 58b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/58b:7)

בהמשך לכך מסופר, **ההוא גובתא דהוה מעברא מבי כסי לכרסא** [מעשה בשפופרת שהיתה עוברת מבית הכוסות לכרס], **סבר** [סבור היה] **מר בר רב אשי לאכשורה** [להכשיר אותה] כמו במקרה הקודם. **אמר ליה** [לו] **רב אושעיא: אטו כולהו בחדא מחיתא מחתינהו** [וכי את כולם באריגה אחת ארגו]? **היכא דאתמר אתמר** [במקום שנאמר שכך דרכן של בהמות נאמר], **היכא דלא אתמר** [במקום שלא נאמר] **לא אתמר** [לא נאמר], והריהי איפוא טריפה.


###### Steinsaltz on Chullin 58b:8
[Steinsaltz on Chullin 58b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/58b:8)

ובענין דומה מסופר, **העיד נתן בר שילא רב טבחיא** [ראש הטבחים] של **ציפורי לפני רבי על שני בני מעים היוצאין מן הבהמה,** מן הקיבה שלה, **כאחד** — **שהיא טרפה,** **וכנגדן בעוף** בכגון זה — **כשרה,** שדבר זה מצוי בעוף. **במה דברים אמורים** שטריפה בבהמה? **שיוצאין בשני מקומות, אבל** אם **יוצאין במקום אחד,** בסמוך זה לזה, **וכלין** (ומסתיימים), כלומר, חוזרים ומתחברים למעי אחד **עד כ**שיעור **אצבע** ממקום שיצאו — **כשרה.**


###### Steinsaltz on Chullin 58b:9
[Steinsaltz on Chullin 58b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/58b:9)

ומעירים: **פליגי בה** [נחלקו בכך] **רב אמי ורב אסי** מתי היא כשרה כשיצאו ממקום אחד, **חד** [אחד מהם] **אמר:** ו**הוא דהדרי וערבי** [שהם חוזרים ומתערבים], כלומר, שהם הופכים להיות מעי אחד, **וחד** [ואחד מהם] **אמר: אף על גב דלא הדרי וערבי** [אף על פי שאינם חוזרים ומתערבים].


###### Steinsaltz on Chullin 58b:10
[Steinsaltz on Chullin 58b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/58b:10)

ושואלים: **בשלמא למאן דאמר** [נניח לדעת מי שאומר]: **הוא דהדרי וערבי** [שהם חוזרים ומתערבים], והופכים למעי אחד — **היינו דקתני** [זה שהוא שונה] **עד כאצבע,** שמיד לאחר שהם מתפצלים הריהם חוזרים ומתחברים בתוך כאצבע, **אלא למאן דאמר** [לדעת מי שאומר]: **אף על גב דלא הדרי וערבי** [אף על פי שאינם חוזרים ומתערבים], **מאי** [מהי] לשון "וכלין **עד כאצבע"?** ומשיבים: **עד כאצבע מלמטה,** שאם הם חוזרים ומתחברים עד מרחק של כאצבע מנקב הרעי — הרי זו כשרה.


###### Steinsaltz on Chullin 58b:11
[Steinsaltz on Chullin 58b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/58b:11)

ב שנינו במשנה, ש**ר' יהודה אומר: אם ניטלה הנוצה** (הפלומה הצמודה לעור) של העוף — **פסולה,** כלומר, טריפה, כמו בהמה שניטל עורה (גלודה). **אמר ר' יוחנן: ר' יהודה ור' ישמעאל אמרו דבר אחד, ר' יהודה** — **הא דאמרן** [זו שאמרנו], שהוא רואה את הנוצה כחלק מן העור, שאם ניטל מן העוף הרי זו טריפה. **ר' ישמעאל** — **דתנן** [ששנינו] בברייתא, לעניין מחשבת פיגול בחטאת העוף, **ר' ישמעאל אומר: הנוצה מצטרפת,** שאם הכהן מלק את העוף על מנת לאכול כזית מן הבשר ומן הנוצה למחר — הרי זה פיגול. הרי שגם ר' יהודה וגם ר' ישמעאל מחשיבים את הנוצה כעורו של העוף.


###### Steinsaltz on Chullin 58b:12
[Steinsaltz on Chullin 58b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/58b:12)

**אמר רבא: דילמא לא היא** [שמא אינו כן]! **עד כאן לא** שמענו כי **קאמר** [אומר] **ר' יהודה הכא** [כאן] שדינה של הנוצה כעור, **אלא לענין טרפה,** מפני **דליכא מידי דמגין עליה** [שכשהיא ניטלת — אין דבר שמגין עליו] על העוף, **אבל לענין איפגולי** [להתפגל] — **כרבנן סבירא ליה** [כדעת חכמים הוא סבור], שאין הנוצה נחשבת כעור, מפני שאינה ראויה לאכילה, ורק מחשבת פיגול בדבר שדרכו לאכול מפגלת **ו**להיפך, **עד כאן לא** שמענו כי **קאמר** [אומר] **ר' ישמעאל התם** [שם] **אלא לענין איפגולי** [להתפגל], מפני שהנוצה נחשבת כחלק מן העור, והעור עצמו נאכל, **אבל לענין טרפה** — **אגוני לא מגין** [להגן אין הנוצה מגינה] על העוף, להחשיבו טריפה אם ניטלה.


###### Steinsaltz on Chullin 58b:13
[Steinsaltz on Chullin 58b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/58b:13)

ג משנה בהמה שהיא **אחוזת הדם** כלומר, שיש לה עודף דם, **והמעושנת** שהזיק לה העשן, **והמצוננת** שנתקררה וחלתה, **ושאכלה הרדופני,** שיח רעיל לבעלי חיים, **ושאכלה צואת תרנגולים, או ששתת מים הרעים** — בכל אלה **כשרה,** למרות שחייה בסכנה. אבל אם **אכלה סם המות, או שהכישה נחש** — **מותרת משום טרפה,** אבל **אסורה משום סכנת נפשות** לאוכל אותה, בגלל הרעל שנספג בגופה.


###### Steinsaltz on Chullin 58b:14
[Steinsaltz on Chullin 58b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/58b:14)

ד גמרא **אמר שמואל:** אם **הלעיטה** את בהמתו **חלתית** שהיא עשב חריף מאד — הרי היא **טרפה, מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? **דמינקבה להו למעיינה** [משום שהיא מנקבת את בני המעיים].


###### Steinsaltz on Chullin 58b:15
[Steinsaltz on Chullin 58b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/58b:15)

**מתיב** [מקשה על כך] **רב שיזבי** ממה ששנינו בברייתא: **אחוזת הדם, והמעושנת, ושאכלה הרדופני, ושאכלה צואת תרנגולים, ושתת מים הרעים,** או **הלעיטה תיעה** (שיבואר עניינה להלן), **חלתית ופלפלין,** או **אכלה סם המות** — הרי זו **כשרה. הכישה נחש, או שנשכה כלב שוטה** — **מותרת משום טרפה, ואסורה משום סכנת נפשות.** ואם כן, **קשיא** [קשה] מ**חלתית** ששנינו שהיא כשרה, על מה שאמר שמואל שאם אכלה **חלתית** הריהי טריפה, וכן **קשיא** [קשה] ממה ששנינו בברייתא זו שאם אכלה **סם המות** הריהי כשרה, על מה ששנינו במשנה שאם אכלה **סם המות** הריהי אסורה משום סכנה!


###### Steinsaltz on Chullin 58b:16
[Steinsaltz on Chullin 58b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/58b:16)

ומתרצים: מ**חלתית** על **חלתית לא קשיא** [קשה]: **כאן** שאם אכלה חילתית היא כשרה — **ב**אוכלת **עלין** של חילתית, שאינם מזיקים כל כך, **כאן** שהיא טריפה — **ב**אוכלת **קרטין** (חתיכות קטנות) של חילתית, שיש בהן חריפות יתירה. וכן מ**סם המות** על ענין **סם המות** גם כן **לא קשיא** [קשה], **הא דידה** [זה שהיא מותרת הרי זה בסם המוות שלה] — שאכלה סם מוות שהורג רק בהמות, ואין בו סכנה לאדם. **הא** [זה] שהיא אסורה — בשאכלה סם שהורג **אדם.** ושואלים על הברייתא: **סם המות** של **בהמה היינו** [הרי זה] **הרדופני,** ומדוע הוצרך להזכיר את שניהם? ומשיבים: **תרי גווני** [שני סוגים] של **סם המות** שונה התנא, הרדופני וסם אחר.


###### Steinsaltz on Chullin 58b:17
[Steinsaltz on Chullin 58b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/58b:17)

אגב הבאת ברייתא זו שואלים: **מאי** [מה פירוש] **תיעה? אמר רב יהודה:**