## Steinsaltz on Chullin Daf 5a

###### Steinsaltz on Chullin 5a:1
[Steinsaltz on Chullin 5a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/5a:1)

ודוחים: יהושפט **לא הוה מפליג נפשיה מיניה** [לא היה מחלק עצמו ממנו] מאחאב, לשחוט ולאכול בפני עצמו, שהרי רצה להיות קרוב ומחובר אליו. ושואלים: **מנלן** [מנין לנו] דבר זה? **אילימא מדכתיב** [אם תאמר ממה שנאמר] שאמר לו יהושפט לאחאב: **"כמוני כמוך כעמי כעמך"** (מלכים א כב, ד), **אלא מעתה,** כשאמר **"כסוסי כסוסיך"** (שם) **הכי נמי** [כך גם כן] יכול אתה לפרש במשמעות זו?! **אלא** הכוונה היא: **מה דהוי אסוסיך תהוי אסוסי** [מה שיהיה על סוסיך יהיה גם על סוסי], שנלך יחד למלחמה, **הכא נמי** [כך גם כן] אתה צריך לפרש "כמוני כמוך כעמי כעמך" — **מאי דהוי עלך ועילוי עמך תיהוי עלי ועילוי עמי** [מה שיהיה עליך ועל עמך יהיה עלי ועל עמי], שגורל אחד יהיה לשנינו!


###### Steinsaltz on Chullin 5a:2
[Steinsaltz on Chullin 5a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/5a:2)

**אלא** הראיה שרצה יהושפט להיות קרוב ומחובר עם אחאב היא **מהכא** [מכאן], שנאמר: **"ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה יושבים איש על כסאו מלובשים בגדים בגורן פתח שער שומרון"** (שם י), ויש לשאול: **מאי** [מה פירוש] **גורן? אילימא** [אם תאמר] שישבו ב**גורן ממש, אטו** [וכי] **שער שומרון גורן הוה** [היה]? ודאי לא היה גורן בשער, שהוא המקום שבו יושבים זקני העיר ושופטיה! **אלא** הכוונה היא: **כי** [כמו] **גורן** היו יושבים, בעיגול, כשפניהם זה לזה, בידידות, וכמו **דתנן** [ששנינו במשנה]: **סנהדרין היתה** יושבת **כחצי גורן עגולה, כדי שיהו** החכמים **רואין זה את זה,** ואף כאן ישבו מלך יהודה ומלך ישראל באופן שיהיו רואים זה עם זה, כאות לידידות.


###### Steinsaltz on Chullin 5a:3
[Steinsaltz on Chullin 5a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/5a:3)

ומציעים: **לימא מסייע ליה** [האם לומר שאפשר לסייע לו] לרב ענן שאמר ששחיטת המשומד לעבודה זרה כשרה, ממה שנאמר באליהו: **"והעורבים מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב"** (שם יז, ו), **ואמר רב יהודה, אמר רב:** את האוכל היו מביאים **מבי טבחי** [מבית המטבחיים] של **אחאב,** ובוודאי לא היה אליהו אוכל מבשר זה אילולא השחיטה בבית אחאב היתה כשרה! ומשיבים: **על פי הדבור שאני** [שונה], שאליהו עשה כך על פי דבר ה' המפורש, ואין להביא מכאן ראיה.


###### Steinsaltz on Chullin 5a:4
[Steinsaltz on Chullin 5a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/5a:4)

אגב הזכרת פסוק זה שואלים: **מאי** [מה פירוש] **עורבים? אמר רבינא: עורבים ממש. אמר ליה** [לו] **רב אדא בר מניומי: ודלמא תרי גברי דהוי שמייהו** [ושמא היו אלו שני אנשים שהיה שמם] **עורבים! מי לא כתיב** [האם לא נאמר]: **"ויהרגו את עורב בצור עורב ואת זאב** הרגו ביקב זאב" (שופטים ז, כה)? משמע שיש שם פרטי "עורב"! **אמר ליה** [לו] רבינא בדחיה: **איתרמאי מילתא דתרוייהו הוה שמייהו** [וכי הזדמן הדבר ששניהם היה שמם] **עורבים?** אלא ודאי היו אלה עורבים ממש.


###### Steinsaltz on Chullin 5a:5
[Steinsaltz on Chullin 5a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/5a:5)

ומקשים עוד: **ודלמא** [ושמא] **על שם מקומן** נקראו "עורבים"! **מי לא כתיב** [האם לא נאמר]: **"וארם יצאו גדודים וישבו מארץ ישראל נערה קטנה"** (מלכים ב ה, ב), **וקשיא לן** [והיה קשה לנו] בהבנת הפסוק: **קרי** [קורא] **לה "נערה"** שהיא כמעט בוגרת, **וקרי** [וקורא] **לה** והיא **"קטנה"** שאינה בוגרת! **ואמר ר' פדת:** כוונת הפסוק היא ל**קטנה** ש**מן** המקום **נעורן.** וכשם שקראו לשפחת נעמן "נערה" על שם מקומה — שמא קראו לאלה "עורבים" על שם מקומם! ודוחים: **אם כן, "עורביים" מיבעי ליה** [צריך היה לו לומר], וכיון שאמר עורבים הכוונה לעורבים ממש.


###### Steinsaltz on Chullin 5a:6
[Steinsaltz on Chullin 5a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/5a:6)

ב ועוד מציעים: **לימא מסייע ליה** [האם אפשר לסייע לו] לרב ענן, שאמר שמשומד לעבודה זרה אינו נחשב משומד לכל התורה, ושחיטתו כשרה, ממה ששנינו: **הכל שוחטין, ואפילו כותי ואפילו ערל ואפילו ישראל משומד.** ונברר: **האי ערל היכי דמי** [ערל זה כיצד הוא בדיוק]? **אילימא** [אם תאמר] **שמתו אחיו מחמת מילה,** ומחמת הסכנה אינו נימול, הלוא **האי ישראל מעליא** [זה ישראל מעולה, כשר] לגמרי **הוא,** ואין כל חשש לגבי שחיטתו! **אלא פשיטא** [פשוט] שהכוונה היא ל**משומד לערלות,** שאינו רוצה למול עצמו.


###### Steinsaltz on Chullin 5a:7
[Steinsaltz on Chullin 5a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/5a:7)

ומעתה **אימא סיפא** [אמור את סופה] של ההלכה: **ואפילו ישראל משומד,** ונברר: **היכי דמי** [כיצד הוא בדיוק]? **אי** [אם] הכוונה **למשומד לדבר אחד** מן התורה — **היינו** [הרי הוא] דין **משומד לערלות** ששנינו כבר! **אלא לאו** [האם אין] הכוונה ל**משומד לעבודה זרה, וכ**דברי **רב ענן,** שמשומד כזה מותר לאכול משחיטתו?


###### Steinsaltz on Chullin 5a:8
[Steinsaltz on Chullin 5a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/5a:8)

ודוחים: **לא,** **לעולם אימר** [אומר] **לך** כי **משומד לעבודה זרה לא** שוחט, וכפי ש**אמר מר** [החכם]: **חמורה עבודה זרה, שכל הכופר בה כמודה בכל התורה כולה,** ומכאן שהמשומד לעבודה זרה נחשב ככופר בכל התורה, ונדון כגוי, ששחיטתו פסולה.


###### Steinsaltz on Chullin 5a:9
[Steinsaltz on Chullin 5a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/5a:9)

**אלא** הכוונה היא ל**משומד לאותו דבר,** כלומר, לענין שחיטה, שאוכל גם בהמות שלא נשחטו כראוי. **וכ**דברי **רבא** שאמר שהמשומד לאכול נבילות לתיאבון נותנים לו סכין בדוקה ושוחט.


###### Steinsaltz on Chullin 5a:10
[Steinsaltz on Chullin 5a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/5a:10)

ב **מיתיבי** [מקשים] על שיטת רב ענן, שמותר לאכול משחיטתו של משומד לעבודה זרה, ממה ששנינו בברייתא: נאמר "אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה" (ויקרא א, ב), ומדייקים: **"מכם"** — **ולא כולכם, להוציא את המשומד,** שאין מקבלים ממנו קרבן. ועוד: **"מכם"** — **בכם** בבני ישראל **חלקתי** בין משומד לאחר, **ולא באומות,** שמהם מקבלים קרבן מכל אדם, גם אם הוא עובד עבודה זרה. ועוד דרשו: "מכם **מן הבהמה"** (שם) — **להביא** (לרבות) **בני אדם שדומים לבהמה,** כלומר, אנשים שאינם מקיימים את מצוות התורה, שאף מהם מקבלים קרבן. **מכאן אמרו** חכמים: **מקבלין קרבנות מפושעי ישראל כדי שיחזרו בהן בתשובה, חוץ מן המשומד, ומנסך את היין** לעבודה זרה, **ומחלל שבתות בפרהסיא.**


###### Steinsaltz on Chullin 5a:11
[Steinsaltz on Chullin 5a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/5a:11)

ותחילה מבררים את לשון הברייתא: **הא גופא קשיא** [ברייתא זו עצמה קשה], **אמרת** [אומר אתה] מתחילה **"מכם"** — **ולא כולכם, להוציא את המשומד,** שאין מקבלים ממנו קרבן, **והדר תני** [וחוזר ושונה]: **מקבלין קרבנות מפושעי ישראל!**


###### Steinsaltz on Chullin 5a:12
[Steinsaltz on Chullin 5a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/5a:12)

ומשיבים: **הא לא קשיא** [זה אינו קשה], **רישא** [בתחילה] שאין מקבלים מן המשומד, הכוונה ל**משומד לכל התורה כולה,** ואילו **מציעתא** [בהלכה האמצעית] שמקבלים קרבן מפושעי ישראל, הכוונה היא ל**משומד לדבר אחד.**


###### Steinsaltz on Chullin 5a:13
[Steinsaltz on Chullin 5a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/5a:13)

ומעתה, **אימא סיפא** [אמור את סופה של הברייתא]: **חוץ מן המשומד ומנסך את היין ומחלל שבת בפרהסיא** שאין מקבלים מהם קרבן, ונברר: **האי משומד היכי דמי** [משומד זה כיצד הוא בדיוק]? **אי** [אם] **משומד לכל התורה כולה** — **היינו רישא** [הרי זה מה שכבר שנינו בתחילת הברייתא], "מכם" — להוציא את המשומד! **ואי** [ואם] מדובר ב**משומד לדבר אחד** — **קשיא מציעתא** [קשה ההלכה האמצעית], משם עולה שמקבלים קרבן ממשומד לדבר אחד!


###### Steinsaltz on Chullin 5a:14
[Steinsaltz on Chullin 5a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/5a:14)

**אלא לאו הכי קאמר** [האם לא כך הוא אומר]: **חוץ מן המשומד לנסך את היין** לעבודה זרה, **ולחלל שבתות בפרהסיא. אלמא** [מכאן] ש**משומד לעבודה זרה הוה** [הרי הוא] נחשב **משומד לכל התורה כולה,** ששחיטתו פסולה כשחיטת הגוי, **ותיובתא** [וקושיה חמורה] על דברי **רב ענן,** שאמר ששחיטתו כשרה! ומסכמים: אכן **תיובתא** [קושיה חמורה היא], ונדחו דבריו.


###### Steinsaltz on Chullin 5a:15
[Steinsaltz on Chullin 5a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/5a:15)

אגב כך שואלים: **והא** [וזה] שאין מקבלים קרבן מן המשומד **מהכא נפקא** [מכאן, מפסוק זה הוא יוצא]? הלוא **מהתם נפקא** [משם, הוא יוצא], ממה שנאמר בענין קרבן חטאת: