## Steinsaltz on Chullin Daf 60b

###### Steinsaltz on Chullin 60b:1
[Steinsaltz on Chullin 60b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/60b:1)

**לר' חנינא בר פפא** שדרש דרשה זו, **מהו? כיון דלא כתב בהו** [שלא כתוב בהם בציווי] **"למינהו"** — **לא מיחייב** [אין אדם חייב] על הרכבה של דשאים. **או דילמא** [שמא] **כיון** ש**הסכים** הקדוש ברוך הוא **אידיהו** [על ידם], כפי שדרש את הכתוב "ישמח ה' במעשיו" — **כמאן דכתיב בהו** [כמי שכתוב בהם] **"למינהו" דמיא** [נחשב] הדבר? שאלה זו לא נפתרה ועל כן **תיקו** [תעמוד] במקומה.


###### Steinsaltz on Chullin 60b:2
[Steinsaltz on Chullin 60b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/60b:2)

א ועוד במקראות במעשה הבריאה הנראים כסותרים. **ר' שמעון בן פזי רמי** [השליך, הראה סתירה], **כתיב** [נאמר]: **"ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים"** (בראשית א, טז), **וכתיב** [ונאמר]: **"את המאור הגדול ואת המאור הקטן"** (שם), הרי שאחד מהם קטן! אלא כך היה המעשה: בתחילה נעשו השמש והירח שניהם גדולים, **אמרה ירח לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם,** וכי **אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד?** ומוכרח הדבר שיהיה סדר דרגות של ראשון ושני לו! **אמר לה: לכי ומעטי את עצמך,** ואז לא יהיו שנים משתמשים בכתר אחד!


###### Steinsaltz on Chullin 60b:3
[Steinsaltz on Chullin 60b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/60b:3)

**אמרה לפניו: רבונו של עולם, הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון** **אמעיט את עצמי?! אמר לה** כדי לפייסה: **לכי ומשול ביום ובלילה,** שתאירי לא רק בלילה אלא גם ביום, כשהשמש מאירה. **אמרה ליה** [לו]: **מאי רבותיה** [מה גדולתו] של דבר זה? **דשרגא בטיהרא מאי אהני** [שנר בצהרים מה מועיל]? **אמר לה: זיל** [לכי], **לימנו** [שימנו] **בך ישראל ימים ושנים,** ובכך תהא חשיבותך. **אמרה ליה** [לו]: **יומא נמי** [השמש גם כן], **אי אפשר דלא מנו ביה תקופותא** [שלא ימנו בו תקופות], **דכתיב** [שנאמר] **"והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים"** (שם יד)! אמר לה: **זיל** [לכי], **ליקרו צדיקי בשמיך** [שייקראו צדיקים בשמך], כמו שנאמר **"יעקב הקטן", "שמואל הקטן", "דוד הקטן".**


###### Steinsaltz on Chullin 60b:4
[Steinsaltz on Chullin 60b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/60b:4)

**חזייה דלא קא מיתבא דעתה** [ראה אותה שאין דעתה מתיישבת], **אמר הקדוש ברוך הוא: הביאו כפרה עלי שמיעטתי את הירח! והיינו דאמר** [וזהו שאמר] **ר' שמעון בן לקיש: מה נשתנה שעיר של ראש חדש** משאר שעירי חטאת שבפרשת קרבנות המועדים, **שנאמר בו** "ושעיר עזים אחד לחטאת **לה' "**(במדבר כח, טו)? **אמר הקדוש ברוך הוא: שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הירח.**


###### Steinsaltz on Chullin 60b:5
[Steinsaltz on Chullin 60b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/60b:5)

ב ועוד במקראות בפרשת הבריאה הנראים כסותרים. **רב אסי רמי** [השליך, הראה סתירה], **כתיב** [נאמר]: **"ותוצא הארץ דשא"** (בראשית א, יב), ודבר זה נאמר **בתלת בשבתא** [בשלישי בשבת], **וכתיב** [ונאמר]: **"וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ"** (שם ב, ה) ודבר זה הוא **במעלי שבתא** [בערב שבת, ביום השישי], קודם בריאת האדם. כיצד? **מלמד שיצאו דשאים** ביום השלישי **ועמדו על פתח קרקע,** אבל לא יצאו החוצה **עד שבא אדם הראשון ובקש עליהם רחמים, וירדו גשמים וצמחו. ללמדך שהקדוש ברוך הוא מתאוה לתפלתן של צדיקים.**


###### Steinsaltz on Chullin 60b:6
[Steinsaltz on Chullin 60b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/60b:6)

ובענין זה מסופר, **רב נחמן בר פפא הויא ליה ההיא גינתא** [היתה לו גינה אחת], **שדי ביה ביזרני ולא צמח** [זרע בה זרעים ולא צמחו], **בעא רחמי אתא מיטרא** [ביקש רחמים בתפילה בא הגשם] **וצמח, אמר: היינו** [הוא שאמר] **רב אסי,** שהקדוש ברוך הוא מתאוה לתפילתן של צדיקים.


###### Steinsaltz on Chullin 60b:7
[Steinsaltz on Chullin 60b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/60b:7)

ג בפרשת בעלי החיים הטהורים והטמאים שבספר דברים נאמר: "אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה השסועה את הגמל ואת הארנבת ואת השפן" (דברים יד, ז). **אמר רב חנן בר רבא: השסועה** אינו תיאור של הפרסה, שהיא מחולקת לשתים, אלא **בריה בפני עצמה היא, שיש לה שני גבין ושני שדראות,** ונראית כמחולקת לשני בעלי חיים נפרדים. ויש לשאול: **וכי משה רבינו** שציוה על כך **קניגי** (צייד) **היה או בליסטרי** (רובה קשת) **היה,** ומכיר בכל מיני חיות שאינן מצויות? אלא **מכאן תשובה לאומר אין תורה מן השמים,** שהרי רק משום שגילו לו מן השמים על חיה זו יכול היה לצוות עליה!


###### Steinsaltz on Chullin 60b:8
[Steinsaltz on Chullin 60b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/60b:8)

**אמר ליה** [לו] **רב חסדא לרב תחליפא בר אבינא:** **זיל כתוב** [לך וכתוב] אגדה זו של **"קניגי ובליסטרי" באגדתיך** [בספר האגדה] שלך, **ופרשה** את המילים הללו שבה, שאינן ידועות לכל.


###### Steinsaltz on Chullin 60b:9
[Steinsaltz on Chullin 60b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/60b:9)

וכיוצא בזה מסופר, נאמר: **"ואת חמשת סרני פלשתים העזתי והאשדודי האשקלוני הגתי והעקרוני והעוים"** (יהושע יג, ג), וקשה, ש**אמר** תחילה **חמשה** סרני פלשתים **וחשיב שיתא** [ומנה שישה]! **אמר ר' יונתן** בטעם הדבר: באמת היו ששה, ואולם **ארונקי שלהן,** החשובים שבהם, הם **חמשה. אמר ליה** [לו] **רב חסדא לר' תחליפא בר אבינא: כתוב** דרשה זו של **"ארונקי" באגדתיך** [באגדתך], **ופרשה** את המלה הזו. ומעירים: **ופליגא** [וחלוקה] דרשה זו על שיטת **רב,** ש**אמר רב: עוים** אינם מן הפלישתים, אלא **מתימן באו.**


###### Steinsaltz on Chullin 60b:10
[Steinsaltz on Chullin 60b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/60b:10)

**תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: **עוים מתימן באו, ולמה נקרא שמן עוים** ולא "תימנים"? על שום **שעיותו** והחריבו **את מקומן** כשיצאו משם. **דבר אחר: עוים** בחילוף ע' וא' — משום **שאיוו לאלהות הרבה. דבר אחר: עוים** — שהיו מפחידים כל כך **שכל הרואה אותם אוחזתו עוית. אמר רב יוסף: ואית להו שיתסרי דרי שיני לכל חד וחד** [ויש להם שש עשרה שורות שיניים לכל אחד ואחד].


###### Steinsaltz on Chullin 60b:11
[Steinsaltz on Chullin 60b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/60b:11)

ובענין העוים מביאים מה שאמר ר' שמעון בן לקיש: הרבה מקראות יש **שראויין לשרוף כספרי מינין** (כופרים), שנראה שאין בהם צורך, ואינם ראויים להיכתב, **ו**אולם **הן הן גופי** (עיקרי) **תורה.** כגון האמור: **"והעוים היושבים בחצרים עד עזה** כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם" (דברים ב, כג), ולכאורה, **מאי נפקא לן מינה** [מה יוצא לנו מכאן]? לשם מה נכתב?


###### Steinsaltz on Chullin 60b:12
[Steinsaltz on Chullin 60b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/60b:12)

אלא כך הוא טעמם של דברים: **מדאשבעיה** [ממה שהשביע] **אבימלך** מלך פלשתים **לאברהם "אם תשקור לי ולניני ולנכדי"** (בראשית כא, כג), נמצא שבני ישראל לא יוכלו לרשת את ארץ פלשתים עד לאחר ארבעה דורות, לכן **אמר הקדוש ברוך הוא:** **ליתו** [יבואו] **כפתורים, ליפקו** [יוציאו] את הארץ **מ**ה**עוים, דהיינו** [שהם] מן ה**פלשתים, וליתו** [ויבואו] **ישראל ליפקו** [יוציאו] **מ**ה**כפתורים.**


###### Steinsaltz on Chullin 60b:13
[Steinsaltz on Chullin 60b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/60b:13)

**כיוצא בדבר אתה אומר** על פסוק אחר הנראה כסיפור דברים שאין בו צורך. לאחר שתיארה התורה את כיבוש עבר הירדן מיד סיחון מלך האמורי, נאמר: **"כי חשבון עיר סיחון מלך האמורי היא, והוא נלחם במלך מואב"** (במדבר כא, כו), ולכאורה **מאי נפקא מינה** [מה יוצא מכאן]? לשם מה נאמר שנלחם במלך מואב? אלא משום **דאמר להו** [שאמר להם] **הקדוש ברוך הוא לישראל: "אל תצר את מואב"** (דברים ב, ט), **אמר הקדוש ברוך הוא: ליתי** [יבוא] **סיחון ליפוק** [ויוציא] **ממואב** שטחים אלו, **וליתו** [וכך יבואו] **ישראל וליפקו** [ויוציאו] אותם **מ**יד **סיחון,** וכך לא יעברו על האיסור. ומעירים, **והיינו דאמר** [וזהו שאמר] **רב פפא: עמון ומואב טיהרו בסיחון,** כלומר חלקים מארצם נעשו **כשרים לכיבוש ישראל על ידי כיבושו של סיחון. ועוד**


###### Steinsaltz on Chullin 60b:14
[Steinsaltz on Chullin 60b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/60b:14)

כתוב שאינו מובן: **"צידונים יקראו לחרמון שריון** והאמורי יקראו לו שניר" (דברים ג, ט), ועל כך **תנא** [שנה החכם]: והרי **שניר ושריון** — **מהרי ארץ ישראל** הם! אלא **מלמד שכל אחד ואחד מאומות העולם הלך ובנה לו כרך גדול לעצמו, והעלה** (קרא) **לו** שם **על שם** אחד מ**הרי ארץ ישראל. ללמדך, שאפילו הרי ארץ ישראל חביבין על האומות העולם.**


###### Steinsaltz on Chullin 60b:15
[Steinsaltz on Chullin 60b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/60b:15)

**כיוצא בו** מה שנאמר ביוסף **במצרים: "ואת העם העביר אותו לערים"** (בראשית מז, כא), **מאי נפקא מינה** [מה יוצא מכאן]? מה בא ללמדנו? את אהבתו וכבודו של יוסף לאחיו, שהיגלה את כל המצרים ממקומם כדי **דלא ליקרו לאחיו גלוותא** [שלא יקראו לאחיו שבאו מארץ ישראל גולים].


###### Steinsaltz on Chullin 60b:16
[Steinsaltz on Chullin 60b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/60b:16)

ד שנינו במשנה: **סימני העוף לא נאמרו** בתורה. ושואלים: **ו**כי **לא** נאמרו? וכי אי אפשר ללמוד אותם מן הכתוב? **והתניא** [והרי שנויה ברייתא]: **נשר** (ויקרא יא, יג) נמנה בין רשימת העופות הטמאים, וממנו יש ללמוד: