## Steinsaltz on Chullin Daf 62b

###### Steinsaltz on Chullin 62b:1
[Steinsaltz on Chullin 62b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/62b:1)

**פוסלין מי חטאת** (מים שנותנים לתוכם אפר פרה אדומה) כששתו מהם, מפני שלאחר שהם שותים — מקצת מן המים שבפיהם (שנפסלו) — נופלים בחזרה לכלי. ודבר זה הוא בכל העופות **חוץ מן היונה, מפני שמוצצת** את המים, ואין המים חוזרים מפיה לכלי. **ואם איתא** [אכן] תסיל הוא מין יונה — גם הוא מוצץ, ואם כן **ליתני** [שישנה]: **חוץ מיונה ותסיל!** **אמר ר' זירא:** אף על פי שהוא ממינה, וגם הוא מוצץ, מכל מקום לענין מי חטאת יש הבדל ביניהם, **זה** התסיל — **מוצץ ומקיא** חלק מן המים בחזרה, ולכן הוא פוסל, **וזה** היונה — **מוצץ ואינו מקיא.**


###### Steinsaltz on Chullin 62b:2
[Steinsaltz on Chullin 62b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/62b:2)

**אמר רב יהודה: הני כופשני צוצייני** [אותם תורים הקרויים תורים צוציינים] **כשרים** להקרבה **לגבי מזבח, והן הן** **תורין של רחבה,** שנאמר בעמוד הקודם שהם כשרים משום תורים. **מיתיבי** [מקשים על כך] ממה ששנינו: **אזוב** שהצריכה התורה בעניינים שונים, וכגון לטהרת המצורע, הוא אזוב סתם, **ולא** זה הקרוי **אזוב יון, ולא אזוב כוחלי, ולא אזוב רומי, ולא** אזוב **מדברי, ולא כל אזוב שיש לו שם לווי.** ולפי זה נמצא שגם לענין תורים, רק תורים סתם כשרים להקרבה, ולא תורים צוציינים שיש להם שם לווי!


###### Steinsaltz on Chullin 62b:3
[Steinsaltz on Chullin 62b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/62b:3)

**אמר אביי: כל שנשתנה שמו קודם מתן תורה,** שהיו בו כמה מינים בעלי שם לווי קודם מתן תורה, **והקפידה תורה עליו,** ולא הזכירה אותו בשם לווי, וכגון אזוב, אם **יש לו שם לווי** — הריהו **פסול.** **והני** [ואלה] התורים הצוציינים — **לא נשתנו שמן,** לא היו מכונים "תורים צוציינים" **קודם מתן תורה,** אלא תורים סתם. ולכן, למרות שעכשיו יש להם שם לווי — כשרים הם. **רבא אמר** תירוץ אחר: **הני כופשני צוצייני** [אלה התורים הצוציינים], **באתרייהו** **סתמא קרי להו** [במקומם, תורים סתם קוראים להם].


###### Steinsaltz on Chullin 62b:4
[Steinsaltz on Chullin 62b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/62b:4)

ובענין דומה **אמר רב יהודה: הני כרזי דבי חילפי שרו** [אותם מיני חגבים שמצויים בין שיחי הבר מותרים], שממיני החגבים הטהורים הם, **ודבי כרבי אסירי** [ושבין הכרובים אסורים]. **אמר רבינא: ומלקינן עלייהו** [ומלקים עליהם] את מי שאוכל אותם **משום שרץ העוף** ("וכל שרץ העוף טמא הוא לכם לא יאכלו". דברים יד, יט). **ואמר רב יהודה:** העוף הקרוי **צרדא** — **שרי** [מותר], והקרוי **ברדא** — **אסיר** [אסור], **וסימניך** כדי לזכור את האסור: הביטוי **"בר מיניה"** [חוץ ממנו], שמשמעו איסור, שיש לו דמיון למלה "ברדא". העוף הקרוי **מרדא** — **ספקא** [ספק] אם הוא כשר או לא.


###### Steinsaltz on Chullin 62b:5
[Steinsaltz on Chullin 62b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/62b:5)

**אמר רב אסי, שמונה** עופות **ספיקות הן: חובא, חוגא, סוגא והרנוגא, תושלמי, ומרדא, כוחילנא, ובר נפחא.** ומסבירים: **מאי ספיקייהו** [מה ספיקם]? **עופות טהורים קורקבנן** (העור הפנימי של הקורקבן) **נקלף,** כפי ששנינו במשנתנו, **וטמאין** — **אין קורקבנן נקלף; והני** [ושמונה אלה] **קורקבנן נקלף,** אבל לא ביד, **אלא** **בסכינא** [בסכין]. ושואלים: ומדוע אינו כשר?


###### Steinsaltz on Chullin 62b:6
[Steinsaltz on Chullin 62b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/62b:6)

**והא ההיא בר אווזא דהוה בי** [והרי אותו ברווז שהיה בביתו של] **מר שמואל, דלא הוה קא מקלף קורקבניה** [שלא היה נקלף קורקבנו], **ואותביה בשימשא** [והניח אותו בשמש], **וכיון דרפי איקליף** [וכיון שהתרפה קצת נקלף]! ומשיבים: **התם** [שם] **כי רפי איקליף בידא** [כאשר התרפה נקלף ביד], **הכא** [כאן] בשמונה ספקות אלה, **אף על גב דרפי לא מקליף אלא בסכינא** [אף על פי שמתרפה אינו נקלף אלא בסכין].


###### Steinsaltz on Chullin 62b:7
[Steinsaltz on Chullin 62b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/62b:7)

**אמר אביי: תרנגולא דאגמא** [תרנגול האגם, הביצה] **חד** [אחד] **משמונה ספיקות הוא, והיינו** [והוא] העוף הקרוי **מרדו** (מרדא). ובענין זה **אמר רב פפא: תרנגולא דאגמא אסירא** [תרנגול האגם אסור], אבל **תרנגולתא דאגמא שריא** [תרנגולת האגם מותרת], **וסימניך** לזכור איזה מהם מותר ואיזה איסור, מה שדרשו חכמים בכתוב "לא יבוא עמוני בקהל ה'" (דברים כג, ד) — **עמוני ולא עמונית,** שהזכר אסור והנקבה מותרת. **דרש מרימר** בציבור: **תרנגולתא דאגמא אסירא** [תרנגולת האגם גם היא אסורה], שהרי **חזיוה דדרסה ואכלה** [ראו אותה חכמים שהיא דורסת ואוכלת], **והיינו** [וזהו] העוף הנקרא **גירותא,** שידוע היה שהוא אסור (להלן קט,ב).


###### Steinsaltz on Chullin 62b:8
[Steinsaltz on Chullin 62b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/62b:8)

**אמר רב:** העוף המכונה **שבור אנדרפטא** — **שרי** [מותר], והמכונה **פירוז אנדרפטא** — **אסור, וסימניך** לזכור איזה מהם אסור — **פירוז רשיעא** [הרשע], שהיה רשע ידוע בשם זה. **אמר רב הונא:** העוף הנקרא **בוניא** — **שרי** [מותר], הקרוי **פרוא** — **אסיר** [אסור], **וסימניך** לזכור איזה מהם אסור — **פרואה אמגושא** [המכשף] הידוע.


###### Steinsaltz on Chullin 62b:9
[Steinsaltz on Chullin 62b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/62b:9)

**אמר רב פפא:** העוף הקרוי **"מרדו זגיד ואכיל"** [מרדו המסב ואוכל] — **שרי** [מותר], זה שנקרא "מרדו **סגיד ואכיל"** [המשתחוה ואוכל] — **אסור, וסימניך** — **"לא תשתחוה לאל אחר"** (שמות לד, יח), שהמשתחווה אסור. **אמר שמואל:** הצפור הנקראת **שתיא חמרא** [שתיינית יין] — **אסירא** [אסור], **וסימניך** — מה ששנינו שכהנים **שתויי יין פסולין לעבודה. ואמר שמואל:** הצפור הנקראת **מזגא חמרא** [מוזגת היין] — **אסירא** [אסור],