## Steinsaltz on Chullin Daf 64b

###### Steinsaltz on Chullin 64b:1
[Steinsaltz on Chullin 64b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/64b:1)

**לרבות** לאיסור אכילה **אפרוחים** של יונים ועוד **שלא נפתחו עיניהם!** ומשיבים: איסור זה הוא **מדרבנן** [מדברי חכמים], **וקרא** [והמקרא] שהבאנו הוא **אסמכתא בעלמא** [בלבד], שחכמים הסמיכו עליו את איסורם. אבל האוכל ביצת שרץ שריקמה — לוקה עליה משום "השרץ השורץ על הארץ".


###### Steinsaltz on Chullin 64b:2
[Steinsaltz on Chullin 64b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/64b:2)

א **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **גיעולי ביצים,** ביצים טהורות שהתבשלו עם הטמאות — **מותרות. ביצים מוזרות** שלא הופרו במעי התרנגולת על ידי זכר, ואין אפרוח נוצר בהן — מותרות, למרות שהתרנגולת ישבה עליהן ימים רבים, ו**נפש יפה** (אדם שאינו איסטניס) **תאכלם.** **נמצא עליה** על ביצה **קורט** (מעט) **דם** — **זורק את הדם,** שהוא תחילת ריקום האפרוח, **ואוכל את השאר.**


###### Steinsaltz on Chullin 64b:3
[Steinsaltz on Chullin 64b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/64b:3)

**אמר ר' ירמיה: והוא שנמצא** הדם **על קשר שלה,** במקום בחלבון שבו מתחילה יצירת האפרוח, שדבר זה מוכיח שלא נתפשט הריקום לשאר הביצה. וכן **תני** [שנה] **דוסתאי אבוה** [אביו] של **רב אפטוריקי** בברייתא: **לא שנו** שזורק את הדם והשאר מותר, **אלא שנמצא** הדם **על חלבון שלה,** כלומר, במקום הקשר, **אבל נמצא על חלמון שלה** — **אפילו ביצה** עצמה (ולא רק הדם) **אסורה, מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? — מורה הדבר **דשדא תכלא** [שנתפשט הקלקול] **בכולה.** **אמר ליה** [לו] **רב גביהה מבי כתיל לרב אשי: איפכא תני תנא קמיה** [ההיפך שנה התנא לפני] **אביי:** לא שנו אלא שנמצא על חלמון שלה, אבל נמצא על חלבון שלה — אפילו ביצה אסורה. **ואביי הוא דתרצה ניהליה הכי** [שתירץ, יישב, אותה כך].


###### Steinsaltz on Chullin 64b:4
[Steinsaltz on Chullin 64b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/64b:4)

ב **אמר חזקיה: מנין לביצת** עוף **טמאה** (של עוף טמא) **שהיא אסורה** באכילה **מן התורה? שנאמר: "ואת בת היענה"** (ויקרא יא, טז), **וכי בת יש לה ליענה? אלא איזו? זו ביצה טמאה,** שהיא נקראת בת היענה. ושואלים: **ודלמא היינו שמייהו** [ושמא זהו שמם] של עופות אלו, בת היענה! ומשיבים: **לא סלקא דעתך** [לא יעלה על דעתך] לומר כן, **דכתיב** [שהרי נאמר]: **"בת עמי לאכזר כיענים במדבר"** (איכה ד, ג), משמע ששמן הוא יענה.


###### Steinsaltz on Chullin 64b:5
[Steinsaltz on Chullin 64b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/64b:5)

ומוסיפים ושואלים: **ולא** בת יענה שמם? **והא כתיב** [והרי נאמר]: **"אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה"** (מיכה א, ח)! ומשיבים: הכוונה היא **כיענה זו שמתאבלת על בניה,** כלומר: אעשה אבל כאבל היענה על בנות היענה. ושואלים עוד: **והא כתיב** [והרי נאמר]: **"ושכנו שם בנות יענה"** (ישעיה יג, כא), הרי שזהו שמם! ומתרצים, גם כאן הכוונה היא: ושכנו שם **כיענה זו ששוכנת עם בניה.** ומוסיפים להקשות: כיצד ניתן לפרש ש"בת היענה" היא ביצת היענה?


###### Steinsaltz on Chullin 64b:6
[Steinsaltz on Chullin 64b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/64b:6)

**והכתיב** [והרי נאמר]: **"תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה** כי נתתי במדבר מים נהרות בישימון להשקות עמי" (שם מג, כ), שבעלי החיים שוכני המדבר יהללו את הקדוש ברוך הוא על החסד שהוא עושה לעמו. **ואי סלקא דעתך** [ואם עולה על דעתך] שבת היענה היא **ביצה,** וכי **ביצה בת מימר** [יכולה לומר] **שירה היא,** שתכבד את ה' בשירתה? **אלא** צריך לומר כך: **כתיב** [נאמר] בכתוב **"היענה", וכתיב** [ונאמר] גם **"בת היענה",** ושניהם שמות אפשריים של עוף זה, ולכאורה אין מכאן ראיה.


###### Steinsaltz on Chullin 64b:7
[Steinsaltz on Chullin 64b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/64b:7)

**ו**אולם **שאני הכא** [שונה כאן], הכתוב משנה כאן מהרגלו בשמות בעלי חיים, **דפסק ספרא** [שפוסק הסופר] את שם העוף **לשתי תיבות,** "בת היענה", למרות שמדובר בעוף אחד, **ומדפסיק להו ספרא** [ומכיון שפוסק אותם הסופר]