## Steinsaltz on Chullin Daf 65b

###### Steinsaltz on Chullin 65b:1
[Steinsaltz on Chullin 65b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/65b:1)

**ציפורת כרמים,** שכמו הארבה גם לה אין גבחת, שאין ראשה חלק, אלא יש בו כמין שערות.


###### Steinsaltz on Chullin 65b:2
[Steinsaltz on Chullin 65b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/65b:2)

וממשיכה הברייתא: ויש לשאול, **אין לי** להכשיר לפי זה **אלא** מין חגב **הבא** לפנינו **ואין לו גבחת,** אבל **הבא** לפנינו **ויש לו גבחת מנין** שגם הוא כשר? **תלמוד לומר: "סלעם"** (ויקרא יא, כב) — **זה ניפול,** שיש לו גבחת. וממה שנאמר אחר כך **"למינהו",** שהוא כלל, יש לדרוש גם כאן במידת כלל ופרט וכלל (אשר לו כרעים... סלעם... למינהו), לרבות מה שהוא כעין הפרט — **להביא את האושכף,** שיש לו גבחת, שהוא כשר כמו הסלעם.


###### Steinsaltz on Chullin 65b:3
[Steinsaltz on Chullin 65b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/65b:3)

ויש לשאול: והרי יש צד משותף לאלו שאין להם זנב, **ו**אם כן **אין לי** להתיר **אלא** חגב **הבא** לפנינו **ואין לו גבחת** כמו ארבה, וכן **חגב** **הבא** לפנינו **ויש לו גבחת,** כמו הסלעם, ואולם מדובר בחגב **הבא** לפנינו **ואין לו זנב;** אבל **הבא ויש לו זנב, מנין** שהוא כשר? **תלמוד לומר** מיד אחר כך: **"חרגול"** — **זה רשון,** שיש לו זנב. ומה שנאמר לאחריו **"למינהו"** — הרי זה כלל, לדון שוב במידת כלל ופרט וכלל — **להביא את הכרספת ואת השחלנית,** שכמו החרגול, גם להם יש זנב.


###### Steinsaltz on Chullin 65b:4
[Steinsaltz on Chullin 65b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/65b:4)

וממשיכה הברייתא: **ואין לי** להכשיר ממה שלמדנו עד כה, **אלא** חגב **הבא** לפנינו **ואין לו גבחת,** או **הבא ויש לו גבחת,** וכן **הבא ואין לו זנב,** או **הבא ויש לו זנב,** ואולם דווקא זה **הבא ואין ראשו ארוך,** שהרי כל אלו אין ראשם ארוך; אבל **הבא** לפנינו **וראשו ארוך, מנין** שהוא כשר?


###### Steinsaltz on Chullin 65b:5
[Steinsaltz on Chullin 65b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/65b:5)

ומשיבים: **אמרת** (אומר אתה), **הרי אתה דן** במידת **בנין אב משלשתן:** הרי שלושתם אינם דומים, **לא ראי** (ענין) **ארבה** שאין לו גבחת ואין לו זנב, **כראי חרגול** שיש לו גבחת ויש לו זנב; **ולא ראי חרגול כראי ארבה; ולא ראי שניהם כראי סלעם,** שיש לו גבחת ואין לו זנב, **ולא ראי סלעם כראי שניהם.** הרי שיש בכל אחד מהם צדדים שאין בחבירו, ואת שלושתם הכשיר הכתוב, ונמצא שאין הטהרה תלויה בסימנים אלה, אלא בצד השווה בכולם, ו**הצד השוה שבהן** הוא — **ש**לכל אחד מהם **יש לו ארבע רגלים, וארבע כנפים, וקרצולים** (רגלי ניתור), **וכנפיו חופין את רובו,** ומכאן נלמד כבנין אב: **אף כל שיש לו ארבע רגלים, וארבע כנפים, וקרצולים,** **וכנפיו חופין את רובו** — כשר.


###### Steinsaltz on Chullin 65b:6
[Steinsaltz on Chullin 65b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/65b:6)

ויש לשאול: **והלא הצרצור הזה יש לו ארבע רגלים וארבע כנפים וקרצולים וכנפיו חופין את רובו, יכול יהא מותר?** לכן **תלמוד לומר** בסוף הפסוק: **"חגב"** — לומר שצריך **ש**יהא **שמו חגב,** וכל אלו שנזכרו הם ממיני החגבים.


###### Steinsaltz on Chullin 65b:7
[Steinsaltz on Chullin 65b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/65b:7)

ויש לשאול: **אי** (אם) **שמו חגב, יכול** יהיה כשר גם אם **אין בו כל הסימנין הללו? תלמוד לומר** מיד אחר כך: **"למינהו"** — ללמד שגם אם שמו חגב אינו כשר **עד שיהא בו כל הסימנין הללו:** ארבעה רגלים, וארבעה כנפים, וקרצולים, וכנפיו חופות את רובו. עד כאן הברייתא ששנה החכם מבית מדרשו של ר' ישמעאל.


###### Steinsaltz on Chullin 65b:8
[Steinsaltz on Chullin 65b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/65b:8)

**פריך** [הקשה] על כך **רב אחאי:** וכיצד אתה למד בבנין אב מארבה סלעם וחרגול, לכל שיש לו ארבע רגלים וארבע כנפים וקרצולים וכנפיו חופים את רובו? **מה להנך** [לשלושה אלה], **שכן** יש בהם צד משותף, ש**אין ראשן ארוך!** ואם כן חגב שראשו ארוך, מניין שהוא כשר? **וכי תימא** [ואם תאמר], **כיון דשוו** [שהם שווים] **בארבעה סימנין** — **מייתינן ולא פרכינן** [מביאים, לומדים אנו לכל שיש בו ארבעה סימנים אלה, ואיננו פורכים, שוברים את הלימוד], שבמידת "כלל ופרט וכלל" אין צורך שהפרטים הנלמדים יהיו שווים לגמרי לפרט המפורש; **אי הכי** [אם כך] אתה מניח, **חרגול נמי** [גם כן], **דשוו להו** [ששווה להם] לארבה וסלעם בארבעה סימנים אלה — **לא ליכתוב** [שלא ייכתב], **ותיתי** [ושיבוא, יילמד] **מארבה וסלעם** במידה זו!


###### Steinsaltz on Chullin 65b:9
[Steinsaltz on Chullin 65b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/65b:9)

**אלא** מדוע הוצרך הכתוב להכשיר חרגול במפורש — מפני שאם היו כתובים רק ארבה וסלעם **איכא למיפרך** [יש מקום להקשות]: **מה להנך** [לאלה] לארבה וסלעם, **שכן אין להן זנב,** וכיון שלחרגול יש זנב, ואינו דומה להם בכל ענין, אינו יכול להילמד מהם. אם כן, **הכי נמי איכא למיפרך** [כך גם כן יש לפרוך]: **מה להנך** [לאלו] שנזכרו בפסוק, **שכן אין ראשן ארוך,** ומניין להכשיר מין חגב שיש בו ארבעה סימנים אבל ראשו ארוך?


###### Steinsaltz on Chullin 65b:10
[Steinsaltz on Chullin 65b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/65b:10)

**אלא אמר רב אחאי,** מכאן למד התנא להכשיר חגב שראשו ארוך: **סלעם** שנזכר בפסוק — **יתירא** [יתר] **הוא,** שכן **לא ליכתוב רחמנא** [שלא תכתוב התורה] **סלעם, ותיתי** [ותביא אותו] בבנין אב **מארבה ומחרגול,** בצד השווה בהם, שיש בהם ארבעה רגלים, וארבע כנפיים, וקרצולים, וכנפיהם חופים את רובם. **דמאי פרכת** [שמה אתה מקשה]? **מה לארבה** שאין אתה יכול ללמוד ממנו לסלעם, שהרי **אין לו גבחת,** ולסלעם יש גבחת — **הרי חרגול** שנזכר בכתוב **יש לו גבחת.** ואם תקשה: **מה לחרגול** ש**יש לו זנב,** ולסלעם אין זנב — **הרי** הכשיר הכתוב **ארבה** ש**אין לו זנב!** ואם כן **סלעם דכתב רחמנא** [שכתבה התורה] **למה לי?** אלא **אם אינו ענין** (אם לא הוצרך) **לגופו** — **תנהו ענין ל**חגב ש**ראשו ארוך,** לומר שהוא כשר.