## Steinsaltz on Chullin Daf 66b

###### Steinsaltz on Chullin 66b:1
[Steinsaltz on Chullin 66b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/66b:1)

הדגים הקרויים **אקונס, ואפונס, כספתיאס, ואכספטיאס, ואטונס** — **הרי זה מותר.**


###### Steinsaltz on Chullin 66b:2
[Steinsaltz on Chullin 66b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/66b:2)

**תנן התם** [שנינו שם] במשנה במסכת נדה: **כל שיש לו קשקשת** ודאי **יש לו סנפיר, ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת. יש לו קשקשת ויש לו סנפיר** — הרי זה **דג טהור, יש לו סנפיר ואין לו קשקשת** — **דג טמא.**


###### Steinsaltz on Chullin 66b:3
[Steinsaltz on Chullin 66b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/66b:3)

ושואלים: **מכדי** [הואיל] ורק **על** **קשקשת קא סמכינן** [אנו סומכים] להכשיר דג שבא לפנינו, שהרי כל שיש לו קשקשת ודאי יש לו סנפיר, אבל סנפיר לבד יש גם בדג טמא, אם כן **ליכתוב רחמנא** [שתכתוב התורה] **קשקשת** כסימן טהרה, **ולא ליכתוב** [ושלא תכתוב] **סנפיר** כלל! ומשיבים: **אי כתב רחמנא** [אילו היתה כותבת התורה] **קשקשת ולא כתב** [ולא היתה כותבת] **סנפיר, הוה אמינא** [הייתי אומר]: **מאי** [מה פירוש] **קשקשת?** לא אותם קשקשים הקבועים בו, אלא **סנפיר** שהוא שט בו, **ו**הייתי מכשיר **אפילו דג טמא,** לכן **כתב רחמנא** [כתבה התורה] **סנפיר וקשקשת,** כדי שלא יבואו לידי טעות.


###### Steinsaltz on Chullin 66b:4
[Steinsaltz on Chullin 66b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/66b:4)

ושואלים: **והשתא דכתב רחמנא** [והרי גם עכשיו שכתבה התורה] **סנפיר וקשקשת, ממאי** [ממה, מנין] אנו יודעים ש**קשקשת לבושא** [לבוש] הדג **הוא,** ולא מה שהוא שט בו — ממה **דכתיב** [שנאמר] במקום אחר: **"ושריון קשקשים הוא לבוש"** (שמואל א יז, ה); ואם כן חוזרת השאלה: **וליכתוב רחמנא** [ושתכתוב התורה] רק **קשקשת, ולא ליכתוב** [ושלא תכתוב] **סנפיר,** שהרי אנו יודעים מהי קשקשת, ואין חשש שנבוא לידי טעות, לומר שקשקשת היא סנפיר!


###### Steinsaltz on Chullin 66b:5
[Steinsaltz on Chullin 66b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/66b:5)

**אמר ר' אבהו, וכן תנא דבי** [שנה החכם מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל:** רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה, שנאמר: "ה' חפץ למען צדקו **יגדיל תורה ויאדיר"** (ישעיהו מב, כא), והרחיב גם במקום שניתן היה לכאורה לצמצם.


###### Steinsaltz on Chullin 66b:6
[Steinsaltz on Chullin 66b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/66b:6)

א ובענין הדגים הטהורים והטמאים, **תנו רבנן** [שנו חכמים], נאמר: "את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת" (ויקרא יא, ט), ואחר כך נאמר: "וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת... לא תאכלו" (שם י— יא). ויש לשאול: מדוע הוצרכנו לשניהם? והרי **ממשמע שנאמר: אכול את שיש לו** סנפיר וקשקשת, **שומע אני** ממילא: **אל תאכל את שאין לו, וממשמע שנאמר: אל תאכל את שאין לו** סנפיר וקשקשת, **שומע אני: אכול את שיש לו, ולמה שנאן? לעבור עליו,** על אכילת דג טמא, **ב**איסור **עשה ו**איסור **לא תעשה.** ודנים במקרים בהם מותר לאכול דגים או שאר שרצי מים.


###### Steinsaltz on Chullin 66b:7
[Steinsaltz on Chullin 66b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/66b:7)

נאמר: "את זה תאכלו מכל אשר במים, כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אותם תאכלו" (שם ט), ויש לשאול: "את זה **תאכלו מכל אשר במים" מה תלמוד לומר?** מה בא ללמד? ומסבירים: **ש**לולא כתוב זה **יכול** היית לומר: **הואיל והתיר** הכתוב בפסוק אחד שרצי מים (שאין להם סנפיר וקשקשת) **במפורש, והתיר** אותם בפסוק אחר **בסתם,** שלא בצורה מפורשת (וכפי שיבואר להלן), אם כן יש ללמוד מזה על זה: **מה כשהתיר במפורש** **לא התיר אלא** את אלה שנמצאים במים ש**בכלים,** כמבואר להלן, **אף כשהתיר בסתם** — **לא התיר אלא בכלים.** ואם כן **מנין לרבות** ולהתיר גם **בורות** **שיחין** (חפירות מאורכות) **ומערות, ששוחה ושותה מהן** מים, **ואינו נמנע** מלשתותם עם השרצים שבתוכם? **תלמוד לומר "תאכלו מכל אשר במים",** להתיר גם אלו שבבורות שיחין ומערות.


###### Steinsaltz on Chullin 66b:8
[Steinsaltz on Chullin 66b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/66b:8)

ואומרים: **היכן התיר בכלים? דכתיב** [שנאמר]: **"את זה תאכלו מכל אשר במים** כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אותם תאכלו" (שם), ודי היה לומר: "במים", ומדוע נאמר "בימים ובנחלים"? לומר: דווקא **בימים ובנחלים הוא דכי אית ליה** [שכאשר יש לו] סנפיר וקשקשת **אכול** אותו, **דלית ליה לא תיכול** [שאין לו סנפיר וקשקשת אל תאכל] אותו, **הא** [אבל] זה שנמצא במים ש**בכלים** — **אף על גב דלית ליה** [אף על פי שאין לו] סנפיר וקשקשת **אכול.**


###### Steinsaltz on Chullin 66b:9
[Steinsaltz on Chullin 66b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/66b:9)

ושואלים, **אימא** [אמור] ודייק להיפך: דווקא בימים ובנחלים — אם יש לו סנפיר וקשקשת תאכל, אבל **בכלים** — **אף על גב דאית ליה** [אף על פי שיש לו] סימנים אלה **לא תיכול** [אל תאכל]! ודוחים: **לא סלקא דעתך** [לא יעלה על דעתך] לומר כן, **דכתיב** [שהרי נאמר] בהמשך: **"וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים** וכו' לא תאכלו" (שם י— יא), לומר: **בימים ובנחלים** הוא **דלית ליה לא תיכול** [שאם אין לו סנפיר וקשקשת אל תאכל], **הא** [אבל] **בכלים** — **אף על גב דלית ליה** [אף על פי שאין לו] סימנים אלה **אכול.** ושואלים: ומדוע הוצרכנו לכתוב "תאכלו מכל אשר במים" להתיר שרצי מים שבבורות שיחין ומערות?


###### Steinsaltz on Chullin 66b:10
[Steinsaltz on Chullin 66b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/66b:10)

**ואימא** [ואמור] ודרוש כך: "את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים", "את זה תאכלו מכל אשר **במים"** — הרי זה **כלל, "בימים ובנחלים"** — **פרט, כלל ופרט** — **אין בכלל אלא מה שבפרט,** ב**ימים ונחלים** — **אין** [כן], אכול רק את שיש לו סנפיר וקשקשת, אבל בכל מים אחרים, כגון אלו המצויים ב**נעיצין וחריצין,** בברכות ותעלות, וכן בבורות שיחין ומערות — **לא** נאמרה מצוה זו, אלא מותר אתה לאכול גם את אלו שאין להם סנפיר וקשקשת!


###### Steinsaltz on Chullin 66b:11
[Steinsaltz on Chullin 66b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/66b:11)

ומשיבים: מה שנאמר שוב **"במים"** בפסוק זה, לפני "בימים ובנחלים" — **חזר וכלל,** ויש כאן כלל ("מים") ופרט ("בימים ובנחלים") וכלל ("מים"), ולפי כללי מדרש ההלכה, בכלל ופרט וכלל — לא רק הפרט המפורש נאסר, אלא כל שהוא כעין הפרט, ואם כן כל מים שנמצאים בקרקע בכלל זה, משום כך הוצרך הכתוב "תאכלו מכל אשר במים" — כדי להתיר את אלה הנמצאים בבורות שיחין ומערות (ולא בנעיצין וחריצין).


###### Steinsaltz on Chullin 66b:12
[Steinsaltz on Chullin 66b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/66b:12)

ושואלים: וכיצד אתה דורש פסוק זה בדרך כלל ופרט וכלל? והלא **הני תרי כללי דסמיכי להדדי נינהו** [אלה שני כללים שסמוכים זה לזה הם], ש"במים" השני נאמר גם כן לפני הפרט "בימים ובנחלים", ואם יש כאן כלל וכלל ופרט! **אמר רבינא, כדאמרי במערבא** [כמו שאומרים בארץ ישראל]: **כל מקום שאתה מוצא שני כללות** **הסמוכין זה לזה,** אם יש פרט סמוך להם —