## Steinsaltz on Chullin Daf 67a

###### Steinsaltz on Chullin 67a:1
[Steinsaltz on Chullin 67a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/67a:1)

**הטל** את ה**פרט ביניהם ודונם בכלל ופרט וכלל.** ולפי זה, כך יש לדרוש את הכתוב "מכל אשר במים וכו' במים בימים ובנחלים אותם תאכלו" (ויקרא יא, ט) כאילו נאמר: "כל אשר במים וכו' בימים ובנחלים במים אותם תאכלו": **"במים"** — הרי זה **כלל, "בימים ובנחלים"** — **פרט, "במים"** —


###### Steinsaltz on Chullin 67a:2
[Steinsaltz on Chullin 67a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/67a:2)

**חזר וכלל, כלל ופרט וכלל** — **אי** (אין) **אתה דן אלא כעין הפרט, מה הפרט מפורש** — ימים ונחלים, שהם **מים נובעים, אף כל** **מים נובעים** נאסר בהם מה שאין לו סנפיר וקשקשת. ואם כן **מאי רבי** [מה ריבה בכך]? ריבה **חריצין ונעיצין לאיסורא** [לאיסור], שהמים שבהם נובעים, **ומאי** [ומה] **מיעט? בורות שיחין ומערות להתירא** [להיתר], שאין המים שבהם נובעים, אלא מי גשמים נאספים לתוכם.


###### Steinsaltz on Chullin 67a:3
[Steinsaltz on Chullin 67a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/67a:3)

ושואלים, **ואימא** [ואמור] כך: **מה הפרט מפורש** — **מים גדלין** (נמצאים) **על גבי קרקע** — **אף כל** שהוא **מים גדלין על גבי קרקע. ו**לפי זה, **מאי רבי** [מה ריבה] בכך — **אפילו בורות שיחין ומערות לאיסורא** [לאיסור], **ומאי** [ומה] **מיעט** בכך? **מיעט** רק מים שב**כלים!**


###### Steinsaltz on Chullin 67a:4
[Steinsaltz on Chullin 67a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/67a:4)

ומשיבים: **אם כן,** הכתוב **"תאכלו** מכל אשר במים" (שם), שנאמר בתחילת הפסוק כדי להתיר, **מאי אהני ליה** [מה הועיל לו]? מה הוא בא להתיר? הרי גם בלעדיו לא היינו אוסרים כלים, שהרי אינם דומים כלל לפרט המפורש, שהוא מים המצויים על הקרקע! אלא לכך נאמר "תאכלו" — ללמדנו שמה שנאסר כעין הפרט, הוא רק חריצין ונעיצין.


###### Steinsaltz on Chullin 67a:5
[Steinsaltz on Chullin 67a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/67a:5)

א התנא **דבי** [בבית מדרשו] של **ר' ישמעאל תנא** [שנה] כך, דרש כך את הכתוב: מה שנאמר בפסוק זה **"במים" "במים" שתי פעמים** ("מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אותם תאכלו". ויקרא יא, ט) — **אין זה כלל ופרט, אלא** צריך ללמוד אותו בדרך של **ריבה ומיעט,** ובאופן זה: **"במים"** — **ריבה, "בימים ובנחלים"** — **מיעט, "במים"** — **חזר וריבה.** ולפי כללי מדרש ההלכה **ריבה ומיעט וריבה** — **ריבה הכל,** חוץ ממה שאינו דומה כלל לימים ונחלים. ואם כן, **מאי רבי** [מה ריבה]? את הדגים שאין להם סנפיר וקשקשת ב**חריצין ונעיצין לאיסורא** [לאיסור], **ומאי** [ומה] **מיעט?** את אלה שב**בורות שיחין ומערות להתירא** [להיתר].


###### Steinsaltz on Chullin 67a:6
[Steinsaltz on Chullin 67a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/67a:6)

ושואלים, הואיל ואתה מרבה הכל חוץ ממה שאינו דומה כלל לימים ונחלים, **אימא** [אמור]: **מאי** [מה] **ריבה?** ריבה **בורות שיחין ומערות לאיסורא** [לאיסור], **ומאי** [ומה] **מיעט** להיתר? **מיעט** רק **כלים!** ומשיבים: **אם כן, "תאכלו"** שנאמר בתחילת הפסוק להתיר, **מאי אהני ליה** [מה הועיל לו]? הרי לדרך זו, כבר הותרו כלים על ידי ריבוי ומיעוט! אלא בוודאי בא כדי ללמדנו שיש ללמוד בריבוי ומיעוט להתיר את אלה שבבורות שיחין ומערות.


###### Steinsaltz on Chullin 67a:7
[Steinsaltz on Chullin 67a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/67a:7)

ושואלים: **ואיפוך אנא** [ואהפוך אני], ואומר שריבה בורות לאיסור, ומיעט חריצין ונעיצין להיתר! ומשיבים: יש לתרץ דבר זה **כדתני** [כמו ששנה] החכם **מתתיה, דתני** [ששנה] **מתתיה בר יהודה: מאי** [מה] **ראית לרבות בורות שיחין ומערות להתירא** [להיתר], **ולהוציא חריצין ונעיצין לאיסורא** [לאיסור]? **מרבה אני בורות שיחין ומערות שהן** המים **עצורים** (סגורים בתוכם) **ככלים, ומוציא אני חריצין ונעיצין שאין עצורין ככלים,** אלא המים זורמים לתוכם ויוצאים מהם.


###### Steinsaltz on Chullin 67a:8
[Steinsaltz on Chullin 67a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/67a:8)

ב בברייתא שהובאה בעמוד הקודם נאמר כי הכתוב התיר פעמיים שרץ המים שאין לו סנפיר וקשקשת, פעם במפורש ופעם בסתום, מה כשהתיר במפורש — התיר במים שבכלים, אף כשהתיר בסתום — לא התיר אלא במים שבכלים. ושואלים: **הי** [איזהו] ה**סתום והי** [ואיזהו] ה**מפורש? פליגי בה** [נחלקו בכך] **רב אחא ורבינא, חד** [אחד מהם] **אמר:** הכתוב המתיר כל ש**יש לו** סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים (ויקרא יא, ט) הוא ה**מפורש, ו**הכתוב האוסר זה **ש****אין לו** סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים (שם י—יא) הוא ה**סתום. וחד** [ואחד מהם] **אמר:** הכתוב האוסר את ש**אין לו** סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים, הוא ה**מפורש, ו**הכתוב המתיר את ש**יש לו** סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים, הוא ה**סתום.**


###### Steinsaltz on Chullin 67a:9
[Steinsaltz on Chullin 67a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/67a:9)

ושואלים: **מאי טעמא דמאן דאמר** [מה הטעם של מי שאומר] שהכתוב המתיר כל ש**יש לו** סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים הוא ה**מפורש?** ומשיבים, **אמר לך** [יכול הוא לומר לך] כך: **מיניה הוא דקא משתרו** [שהרי ממנו, מפסוק זה הוא שלמדנו שמותרים] השרצים שבמים ב**כלים.** שכן דרשנו: בימים ובנחלים הוא שתאכלו את שיש לו סנפיר וקשקשת, ולא את זה שאין לו סנפיר וקשקשת. אבל בכלים — אפילו זה שאין לו סנפיר וקשקשת מותר.


###### Steinsaltz on Chullin 67a:10
[Steinsaltz on Chullin 67a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/67a:10)

ושואלים: **מאי טעמא דמאן דאמר** [מה הטעם של מי שאומר] שהכתוב האוסר זה ש**אין לו** סנפיר וקשקשת הוא ה**מפורש?** ומשיבים: מפני **דהאי הוא דקמוכח אהאיך** [שהוא שמוכיח על הכתוב האחר, הראשון] שהוא בא להתיר. **דאי מהאיך** [שאם מהאחר] **הוה אמינא** [הייתי אומר] ומדייק לאיסור: בימים ובנחלים הוא שתאכל את שיש לו סנפיר וקשקשת, ומכאן ש**בכלים** — **אף על גב דאית ליה** [אף על פי שיש לו סנפיר וקשקשת] **נמי לא תיכול** [גם כן לא תאכל], ולכן בא כתוב זה "וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים לא תאכלו", לומר: בימים ובנחלים לא תאכלו את שאין לו סנפיר וקשקשת, אבל בכלים — אף את זה שאין לו סנפיר וקשקשת תאכלו.


###### Steinsaltz on Chullin 67a:11
[Steinsaltz on Chullin 67a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/67a:11)

ג ובענין המים שבכלים, שהשרצים שגדלים בהם מותרים, **אמר רב הונא: לא לשפי אינש שיכרא בצבייתא באורתא** [לא ישפוך אדם שיכר לכלי דרך קיסמים בלילה] כדי לסננו, **דילמא פריש לעיל מצבייתא והדר נפיל לכסא** [שמא יפרוש השרץ על הקיסמים ואחר כך יפול מהם לכוס], **ו**כשהוא שותה את השיכר עם השרצים שבתוכו, מתוך הנחה שלא באו מן החוץ (שהרי סינן את השיכר), אלא נוצרו בכלי והריהם מותרים, **הוי** [הריהו] **עובר** עליו **משום "שרץ השורץ על הארץ"** (ויקרא יא, מא).


###### Steinsaltz on Chullin 67a:12
[Steinsaltz on Chullin 67a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/67a:12)

ושואלים: **אי הכי** [אם כך], שאתה חושש לכעין זה, **במנא נמי** [בשיכר סתם הנמצא בכלי גם כן] יש לחשוש, **דלמא פריש לדפנא דמנא והדר נפיל למנא** [שמא פרש לדופן הכלי וחזר ונפל לכלי]! ומשיבים: **התם היינו רביתיה** [שם זהו דרך גידולו], שכשהוא בכלי הוא נדבק לדופן הכלי, ואין זה נחשב כמי שפרש מן המים.


###### Steinsaltz on Chullin 67a:13
[Steinsaltz on Chullin 67a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/67a:13)

**ומנא תימרא** [ומנין תאמר] שדבר שהוא בדרך גידולו אין מקפידים עליו? **דתניא** [ששנויה ברייתא]: **מנין לרבות** מים שב**בורות שיחין ומערות ששוחה ושותה מהן, ואינו נמנע** מלשתותם עם שרצים שבהם? **תלמוד לומר: "תאכלו מכל אשר במים"** (שם ט), להתיר הגדל במים שבבורות, למרות שאין לו סנפיר וקשקשת; **ו**לכאורה **ליחוש דלמא פריש לדפנא והדר נפיל** [ושנחשוש שמא פרש לדופן הבור, ונעשה שרץ הארץ, וחזר ונפל] למים! **אלא** אומר אתה: **היינו רביתיה** [זהו דרך גידולו], ואינו נאסר בכך — **הכא נמי** [כאן גם כן] בכלי, אמור: **היינו רביתיה** [זוהי דרך גידולו] ואינו נאסר בכך.


###### Steinsaltz on Chullin 67a:14
[Steinsaltz on Chullin 67a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/67a:14)

**אמר ליה** [לו] **רב חסדא לרב הונא, תניא דמסייע לך** [שנויה ברייתא שמסייעת לך], שרק בשיכר שסיננו יש לחשוש לשרצים שפרשו ונפלו לתוכו. ששנינו: מה שנאמר **"כל השרץ השורץ על הארץ"** (שם מא) — הרי זה בא **לרבות יבחושין** הנמצאים במים (או שאר משקים) **שסיננן;** ונדייק: **טעמא** [הטעם, דווקא] ש**סיננן, הא** [אבל] אם **לא סיננן** — **שרי** [מותרים הם], ואין לחשוש אם פרשו לדופן הכלי וחזרו.


###### Steinsaltz on Chullin 67a:15
[Steinsaltz on Chullin 67a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/67a:15)

ד ועוד בענייני "שרץ השורץ על הארץ". **אמר שמואל: קישות** (מלפפון) **שהתליעה** (שגדלו בה תולעים)