## Steinsaltz on Chullin Daf 68b

###### Steinsaltz on Chullin 68b:1
[Steinsaltz on Chullin 68b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/68b:1)

**הבשר,** כלומר, כל בשר העובר חוץ מן היד, וכן בשר הבהמה שנשחטה — טמאים בטומאת **מגע נבלה,** כדין בשר הנוגע בנבילה, שהרי נגעו באבר מן החי, שמטמא כנבילה, אלו **דברי רבי מאיר.**


###### Steinsaltz on Chullin 68b:2
[Steinsaltz on Chullin 68b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/68b:2)

**וחכמים אומרים:** למרות שהאבר עצמו אסור באכילה, הועילה שחיטת האם לטהרו מידי נבילה, כשם ששחיטה מועילה לטריפה. ולכן דין בשר העובר ובשר הבהמה — כדין **מגע טריפה שחוטה,** שמדין תורה היא טהורה, וחכמים גזרו שתטמא בשר קדשים שנגע בה.


###### Steinsaltz on Chullin 68b:3
[Steinsaltz on Chullin 68b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/68b:3)

**קתני מיהא רישא** [הריהו שונה על כל פנים בתחילה]: **הוציא עובר את ידו והחזירה ואחר כך שחט את אמו** — **מותר באכילה; מאי לאו** [האם לא] מדובר על ה**אבר,** שהוא מותר כשהחזירו, ושלא כדברי רב? ודוחים: **לא,** הכוונה ל**עובר.**


###### Steinsaltz on Chullin 68b:4
[Steinsaltz on Chullin 68b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/68b:4)

ומקשים: **אי** [אם] על ה**עובר** מדובר, **אימא סיפא** [אמור את סופה, המשכה של הברייתא]: **שחט את אמו ואחר כך החזירו** (את היד) — **אסור באכילה, ואי** [ואם] הכוונה ל**עובר, אמאי** [מדוע] הוא עצמו **אסור?** הרי ניתר בשחיטת אמו!


###### Steinsaltz on Chullin 68b:5
[Steinsaltz on Chullin 68b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/68b:5)

ומשיבים, **כדאמר** [כמו שאמר] **רב נחמן בר יצחק: לא נצרכה** הלכה זו **אלא ל**אסור בגוף העובר את **מקום** ה**חתך** של היד שיצאה, **הכא נמי** [כאן גם כן] נאמר: **לא נצרכה** הלכה זו **אלא למקום חתך,** שאם לא החזיר את היד קודם שחיטה — גם מקום החתך אסור. ומכל מקום היד עצמה אסורה בכל מקרה, גם אם החזירה.


###### Steinsaltz on Chullin 68b:6
[Steinsaltz on Chullin 68b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/68b:6)

ושואלים: **איני** [וכך הוא]? **והא כי אתא** [והרי כאשר בא] **אבימי מבי חוזאי, אתא ואייתי מתניתא בידיה** [בא והביא ברייתא זו בידו]: בכתוב שממנו למדנו שעובר ניתר בשחיטת אמו הוזכרו "פרסה" ו"פרסות", ומשם יש ללמוד כי אם הוציא העובר **פרסה** (יד) ו**החזיר** — **אכול,** וכן אם הוציא **פרסות** ו**החזיר** — **אכול. מאי לאו** [האם אין] הכוונה: **החזיר פרסה** — **אכול פרסה,** החזיר פרסות — אכול פרסות? הרי שהאבר שהחזירו מותר. ושלא כדברי רב!


###### Steinsaltz on Chullin 68b:7
[Steinsaltz on Chullin 68b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/68b:7)

ודוחים: **לא,** הכוונה היא: **החזיר פרסה** — **אכול** את ה**עובר,** ולא את הפרסה. ומקשים: **אי** [אם] מדובר בהיתר אכילה של ה**עובר, מאי איריא** [מה שייך, מדוע דווקא] כש**החזיר** פרסה? **אפילו לא החזיר נמי** [גם כן] העובר עצמו מותר! **אמר רב נחמן בר יצחק: לא נצרכה** הלכה זו **אלא למקום חתך** (מקום חיבור היד שיצאה לגוף), שאם החזיר את היד — לא נאסר מקום החתך שבגוף העובר, ואם לא החזירו — נאסר מקום החתך.


###### Steinsaltz on Chullin 68b:8
[Steinsaltz on Chullin 68b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/68b:8)

ומקשים: **והא תרי קראי קא נסיב לה** [והרי שני מקראות הוא מביא], "פרסה" ו"פרסות", **מאי לאו** [האם לא] **חד** [אחד מהם] נאמר **ל**ענין היתר ה**אבר** שהחזירו, **וחד** [ואחד מהם] **ל**היתר **מקום חתך?** ודוחים: **לא, חד** [אחד מהם] **ל**היתר **מקום חתך, וחד** [ואחד מהם] לענין אחר, **ל**התיר עובר **קלוט** (שפרסותיו קלוטות, אינן שסועות) שנמצא **במעי פרה,** לומר שהוא מותר בשחיטתה.


###### Steinsaltz on Chullin 68b:9
[Steinsaltz on Chullin 68b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/68b:9)

**ו**הוצרכנו לכך **אליבא** [על פי שיטתו] של **ר' שמעון,** ש**אמר ר' שמעון: קלוט בן פרה אסור,** מפני שאינו שוסע שסע, שהוא אחד מסימני הטהרה של בהמה, ובא הכתוב לומר: **הני מילי** [דברים אלה אמורים] **היכא** [במקום] ש**יצא לאויר העולם,** ואז הוא אסור, **אבל במעי אמו** — **שרי** [מותר], כחלק ממנה.


###### Steinsaltz on Chullin 68b:10
[Steinsaltz on Chullin 68b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/68b:10)

א עד כאן דנו בשיטת רב יהודה בשם רב, שאם הוציא עובר אבר ממעי אמו — אותו אבר נאסר, למרות שהחזירו. ובניגוד לכך, **עולא אמר** בשם **ר' יוחנן: ואבר עצמו מותר.**


###### Steinsaltz on Chullin 68b:11
[Steinsaltz on Chullin 68b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/68b:11)

**אמר ליה** [לו] **רב יהודה לעולא, והא** [והרי] **רב ושמואל דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם]: **אבר עצמו אסור! אמר ליה** [לו] עולא: **מאן יהיב לן מעפרא** [מי יתן לנו מעפרם] של **רב ושמואל ומלינן עיינין** [ונמלא ממנו את עינינו], שאני מכבדם ומעריצם. **אלא** שאני הולך בשיטת ר' יוחנן, והרי **הכי** [כך] **אמר ר' יוחנן: הכל,** כל היוצאים מן המחיצה שבתוכה הם מותרים, **היו בכלל** הכתוב **"בשר בשדה טרפה** **לא תאכלו"** (שמות כב, ל), לומר שמשעה שיצאו חוץ ממחיצתם ("בשדה") — נאסרו עולמית, ובכלל זה עובר במעי אמו, וכן קדשים שיצאו ממקומם, כגון קדשים קלים שיצאו חוץ לירושלים, וקדשי קדשים שיצאו חוץ לחומת העזרה;


###### Steinsaltz on Chullin 68b:12
[Steinsaltz on Chullin 68b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/68b:12)

**כש**חזר ו**פרט לך הכתוב** בפרשת שמיני (ויקרא י, יח) **גבי** [אצל] **חטאת שיצתה** (שיצאה) **חוץ למחיצתה וחזרה,** שהיא **אסורה,** למרות שלא הוצרך לכך, הרי זה בא ללמד: **חטאת הוא דפרט רחמנא בה** [שפרטה התורה בה], שגם אם חזרה למחיצתה עדיין נשארה באיסורה, **אבל כל מילי** [הדברים] שיצאו למחיצתם — **כיון דהדור שרי** [שחזרו למקומם מותרים], ובכלל זה עובר שהוציא את ידו והחזירה, שהיד מותרת.


###### Steinsaltz on Chullin 68b:13
[Steinsaltz on Chullin 68b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/68b:13)

**מיתיבי** [מקשים על דברי ר' יוחנן] ממה ששנינו בברייתא: מה שנאמר **"בשר בשדה טרפה לא תאכלו", מה תלמוד לומר?** אם ללמד על בשר שיצא ממחיצתו ("שדה") שהוא אסור, לשם מה נזכרה שם טריפה? אלא **לפי שמצינו במעשר שני ובכורים, שאף על פי שיצאו חוץ למחיצתן,** חוץ לירושלים, שרק בה הם מותרים באכילה, **ו**למרות זאת, אם **חזרו** למקומם — **מותרין, יכול אף זה,** העובר שהוציא ידו ממעי אמו, דינו **כן,** שאם חזר האבר למחיצתו — מותר? **תלמוד לומר "טרפה".**


###### Steinsaltz on Chullin 68b:14
[Steinsaltz on Chullin 68b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/68b:14)

ושואלים: **מאי תלמודא** [מה התלמוד], כיצד הדברים נלמדים מן הכתוב? **אמר רבה:** לומר שדינו של בשר שיצא ממחיצתו הוא **כטרפה, מה טרפה,** **כיון שנטרפה** — **שוב אין לה היתר, אף בשר, כיון שיצא חוץ למחיצתו** — **שוב אין לו היתר!** ואם כן הרי זו **תיובתא** [קושיה חמורה] על **עולא** בשם ר' יוחנן. ומסכמים: אכן **תיובתא** [קושיה חמורה] היא, ונדחו דבריו.


###### Steinsaltz on Chullin 68b:15
[Steinsaltz on Chullin 68b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/68b:15)

ושבים לדון במה ש**אמר מר** [החכם] בברייתא: **לפי שמצינו במעשר שני ובכורים** שאם יצאו חוץ למחיצתם, כלומר, חוץ לירושלים, וחזרו — מותרים. ושואלים: **היכן מצינו** דבר זה?


###### Steinsaltz on Chullin 68b:16
[Steinsaltz on Chullin 68b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/68b:16)

ומשיבים: **דכתיב** [שנאמר]: **"לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך...** ותרומת ידך (כלומר, ביכורים) כי אם לפני ה' אלקיך תאכלנו" **וגו'** (דברים יב, יז— יח). ולכאורה, די היה לומר "לפני ה' אלקיך תאכלנו", אלא ממה שנאמר "לא תוכל בשעריך" (כלומר, בכל עריך) אתה למד הדגשה נוספת: **בשעריך הוא דלא תיכול** [שלא תאכל] מעשר שני וביכורים שיצאו חוץ לירושלים, **אבל** אם **יצאו חוץ למחיצתן** (חוץ לירושלים) **וחזרו** לירושלים — **מותרין.**


###### Steinsaltz on Chullin 68b:17
[Steinsaltz on Chullin 68b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/68b:17)

ב ומעירים: בבבל היו שונים את המחלוקת בענין עובר שהוציא את ידו והחזירה, כפי שנאמר לעיל, שרב אמר: ואבר עצמו אסור, ור' יוחנן אמר: ואבר עצמו מותר. **במערבא מתנו הכי** [בארץ ישראל היו שונים את המחלוקת כך, בלשון אחרת], **רב אמר: יש לידה לאברים,** שאבר שיצא הריהו כנולד, ואינו ניתר בשחיטת אמו, אפילו אם החזירו. **ור' יוחנן אמר: אין לידה לאברים,** ולכן אם החזיר את האבר — הריהו מותר.


###### Steinsaltz on Chullin 68b:18
[Steinsaltz on Chullin 68b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/68b:18)

ושואלים: **מאי בינייהו** [מה ההבדל ביניהם] להלכה בין שתי הלשונות? ומשיבים: **איכא בינייהו** [יש ביניהם הבדל] כשיצא רובו של אבר, ולענין **למיסר** [לאסור] **מיעוט אבר ש**נשאר **בפנים,** שלפי הלשון הראשונה שאמר רב: אבר עצמו אסור — רק מה שיצא אסור, למרות שהחזירו, אבל מה שנותר בפנים לא נאסר. אבל לפי הלשון "יש לידה לאיברים" — כיון שיצא רובו הריהו נחשב כאילו יצא כולו, ובכך נאסר גם המיעוט שבפנים.


###### Steinsaltz on Chullin 68b:19
[Steinsaltz on Chullin 68b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/68b:19)

**איבעיא להו** [נשאלה להם] שאלה בבית המדרש: **לדברי האומר אין לידה לאברים,** אם **הוציא העובר את ידו והחזירה, וחזר והוציא את ידו** השניה **והחזירה,** והוציא אבר אחר והחזירו, **עד שהשלימו לרובו,** שרובו של העובר יצא וחזר, **מהו? מי אמרינן** [האם אומרים אנו] **הא נפק ליה רובא** [הרי יצא לו הרוב], ואם כן כנולד הוא, ולא תועיל שחיטת אמו להתירו. **או דלמא** [או שמא] נאמר: **כיון דהדר הדר** [כיון שחזר — חזר], והותר בשחיטתה?


###### Steinsaltz on Chullin 68b:20
[Steinsaltz on Chullin 68b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/68b:20)

ו**אם תמצי לומר כיון דהדר הדר** [אם תמצא לומר כיון שחזר חזר], ואין רואים את הדבר כיציאת רובו, יש לשאול: אם **הוציא עובר את ידו וחתכה** אדם, **וחזר והוציא את ידו** האחרת **וחתכה,** וכן הלאה, **עד שהשלימו לרובו** של עובר, **מהו? מי אמרינן** [האם אומרים אנו] **הא נפיק ליה רובא** [הרי יצא לו רובו] של העובר, ולא תועיל שחיטת האם למה שנותר ממנו בפנים. **או דלמא** [שמא]: **רובא** [רוב] שיצא **בבת אחת בעינן** [צריכים אנו], כדי שייחשב כילוד?


###### Steinsaltz on Chullin 68b:21
[Steinsaltz on Chullin 68b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/68b:21)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה ממה ששנינו במשנתנו: