## Steinsaltz on Chullin Daf 69b

###### Steinsaltz on Chullin 69b:1
[Steinsaltz on Chullin 69b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/69b:1)

ומשיבים: **בעינא** [צריכים אנו] שיהיו **פרסות,** כפי שנאמר שם "וכל בהמה וכו' ושוסעת שסע שתי פרסות ומעלת גרה בבהמה אותה תאכלו" (דברים יד, ו), **וליכא** [ואין כאן].


###### Steinsaltz on Chullin 69b:2
[Steinsaltz on Chullin 69b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/69b:2)

ושואלים: **אלא מעתה,** שצריך שיהיו לו פרסות, עובר **קלוט** (שפרסותיו אינן שסועות לשתיים) שנמצא **במעי פרה ליתסר** [שייאסר]! ומשיבים: **הא תנא דבי** [הרי שנה החכם בבית מדרשו] של **ר' ישמעאל כ**שיטת **ר' שמעון בן יוחי:** מה שנאמר שם **"פרסה... בבהמה** אותה **תאכלו"** (שם), מלמד שעובר הנמצא במעי בהמה, שיש לו פרסה אחת, שאינה שסועה לשתים — מותר באכילה.


###### Steinsaltz on Chullin 69b:3
[Steinsaltz on Chullin 69b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/69b:3)

**רב שימי בר אשי אמר: לעולם** יש להסביר **כדקאמרת מעיקרא** [כמו שאמרת מתחילה], שעובר הנמצא במעי פרה מותר מן הביטוי "בהמה... בבהמה אותה תאכלו" (שם), שעובר קרוי "בהמה בבהמה". **ודקא קשיא לך** [ומה שהיה קשה לך] לדרך זו, ממה ששנינו במשנה בתמורה: **אין ממירין** בעוברים, שאין דין תמורה בעוברים, למרות שגם שם נאמר "בהמה בבהמה" (ויקרא כז, י), על כך יש להשיב כי **הא מני** [זו, אותה משנה, כשיטת מי היא]? שיטת **רבי שמעון היא,** ש**מקיש** (משוה) במקום אחר **תמורה למעשר** בהמה, לומר שדין תמורה שייך רק בדברים שנוהג בהם מעשר בהמה, ולשיטתו יש לומר גם: **מה מעשר אינו נוהג באברים ועוברים,** אלא רק בבעלי חיים שיכולים ללכת, שנאמר: "כל אשר יעבור תחת השבט" (ויקרא כז, לב) — **אף תמורה אינה נוהגת באברים ועוברים.**


###### Steinsaltz on Chullin 69b:4
[Steinsaltz on Chullin 69b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/69b:4)

**ומנא תימרא** [ומנין אתה אומר] שמשנה זו, שיטת ר' שמעון היא? **דתנן** [ששנינו] באותה משנה, **אמר ר' יוסי: והלא במוקדשים,** כלומר, כשמקדיש בדרך רגילה, **האומר: "רגלה של** בהמה **זו עולה"** — הרי **כולה** נעשית **עולה.** ואם כן, **אף** בתמורה, **כשיאמר:** **"רגל של** בהמה **זו תחת** בהמה **זו"** — **תהא** הבהמה **כולה,** ולא רק הרגל, **תמורה תחתיה.** ומדברים אלו משמע שגם התנא שר' יוסי חולק עליו מסכים עמו בהנחה הבסיסית, שבמוקדשים, כשאומר "רגלה של זו עולה" — כולה עולה.


###### Steinsaltz on Chullin 69b:5
[Steinsaltz on Chullin 69b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/69b:5)

ויש לשאול: **למאן קא מהדר ליה** [למי הוא משיב] דברים אלו? כלומר, מי הוא התנא של המשנה, שעמו הוא דן? **אילימא** [אם תאמר] **לר' מאיר ור' יהודה, מי אית להו האי סברא** [האם יש להם, מקבלים הם סברה זו] במוקדשים? **והתניא** [והרי שנויה ברייתא]: **יכול האומר "רגלה של זו עולה"** — **תהא כולה עולה? תלמוד לומר:** "ואם בהמה אשר יקריבו ממנה לה' **כל אשר יתן ממנו לה' יהיה קדש"** (ויקרא כז, ט), ומכאן יש לדייק: מה שיתן **ממנו** יהיה **קדש** — **ולא כולו** יהיה **קדש.**


###### Steinsaltz on Chullin 69b:6
[Steinsaltz on Chullin 69b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/69b:6)

**יכול** יפדה אותו אבר שהוקדש, וכך **תצא** בהמה זו כולה **לחולין? תלמוד לומר: "יהיה** קדש" — **בהוייתה תהא,** שאותו אבר ישאר בקדושתו. **הא כיצד** יש לנהוג? **תמכר** הבהמה **לצרכי עולות,** לאנשים שצריכים להקריב קרבן עולה, והם יקדישו אותה כולה לעולה, **ודמיה** שקיבל תמורתה יהיו **חולין, חוץ מדמי** אותו **אבר שבה** שהקדיש, אלו **דברי ר' מאיר ור' יהודה.**


###### Steinsaltz on Chullin 69b:7
[Steinsaltz on Chullin 69b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/69b:7)

**ר' יוסי ור' שמעון אומרים: מנין לאומר "רגלה של זו עולה"** — **תהא כולה עולה? תלמוד לומר: "יהיה** קדש" — **לרבות את כולה.** ואם כן, **למאן** [למי] משיב ר' יוסי, שכשם שאם הקדיש אבר אחד חלה הקדושה על הבהמה כולה, כך אם המיר אבר של בהמת חולין בבהמת קדשים תהא בהמת החולין כולה תמורה?


###### Steinsaltz on Chullin 69b:8
[Steinsaltz on Chullin 69b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/69b:8)

**אי** [אם] תאמר שהוא משיב **לר' מאיר ור' יהודה** — **מי אית להו האי סברא** [האם יש להם סברה זו] במוקדשים? והרי לשיטתם אין הקדושה חלה על כולה! **אלא לאו** [האם אינו] משיב **לר' שמעון** הסבור כן? ונמצא שר' שמעון הוא התנא של אותה משנה.


###### Steinsaltz on Chullin 69b:9
[Steinsaltz on Chullin 69b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/69b:9)

ודוחים: **לא,** יש לומר שהתנא של אותה משנה הוא ר' מאיר או ר' יהודה. ומה שטען ר' יוסי: והלא במוקדשים האומר "רגלה של זו עולה" — כולה עולה, אין זה משום שכך סבור גם התנא הראשון, אלא **ר' יוסי טעמא דנפשיה קאמר** [את הטעם של עצמו הוא אומר], לשיטתו שלו, ואין מכאן ראיה לענייננו.


###### Steinsaltz on Chullin 69b:10
[Steinsaltz on Chullin 69b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/69b:10)

א משנה בהמה **המבכרת** (העומדת ללדת את ולדה הראשון), **המקשה לילד,** ובעליה רוצה שלא תמות — **מחתך אבר אבר** מהעובר שבמעיה, **ומשליך לכלבים,** ואינו צריך לקבור כל אבר שחתך, כדין קדשים שאסורים בהנאה, לפי שאין הבכור קדוש בבכורה עד שיצא רובו מן הרחם. ואם **יצא רובו** של הוולד כאחד, וחתכו — **הרי זה יקבר,** משום שביציאת רובו חלה עליו קדושת הבכורה. **ו**האם **נפטרת מן הבכורה,** שהוולד הבא שייוולד לה אינו בכור.


###### Steinsaltz on Chullin 69b:11
[Steinsaltz on Chullin 69b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/69b:11)

ב גמרא **אתמר** [נאמר] שנחלקו אמוראים במקרה זה: **יצא שליש** העובר חוץ לרחם אמו, **ומכרו** את השליש הזה **לגוי, וחזר ויצא שליש אחר,** ובכך יצא רובו — **רב הונא אמר:** ולד זה **קדוש** בבכורה, **רבה אמר: אינו קדוש.**


###### Steinsaltz on Chullin 69b:12
[Steinsaltz on Chullin 69b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/69b:12)

ומסבירים את טעמיהם: **רב הונא** ש**אמר קדוש, קסבר** [סבור הוא]: בכור שמתקדש כשיצא רובו — **למפרע** הוא **קדוש, וכיון דנפק ליה רוביה** [שיצא לו רובו] — **איגלאי מילתא למפרע דמעיקרא הוה** [התגלה הדבר למפרע שמתחילה היה] **קדוש, ו**לפיכך **מאי דזבין** [מה שמכר] לגוי — **לא כלום זבין** [מכר], שאינו יכול למכור דבר שאינו שלו.


###### Steinsaltz on Chullin 69b:13
[Steinsaltz on Chullin 69b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/69b:13)

ואילו **רבה** ש**אמר אינו קדוש, קסבר** [סבור הוא]: בכור **מכאן ולהבא** הוא **קדוש,** רק משעה שיצא רובו, **ו**לפיכך, **מאי דזבין** — **שפיר זבין** [מה שמכר לגוי מתחילה — יפה מכר], ונמצא שוולד זה פטור מבכורה, מפני החלק שנמכר לגוי.


###### Steinsaltz on Chullin 69b:14
[Steinsaltz on Chullin 69b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/69b:14)

ומעירים: **ואזדו לטעמייהו** [והולכים רב הונא ורבה לשיטותיהם]. **דאתמר** [שנאמר] שנחלקו בשאלה זו: אם **יצא שליש** מן הבכור **דרך דופן** הרחם, בניתוח, **ו**אחר כך יצאו שאר **שני שלישי** העובר **דרך** פתח **רחם** — **רב הונא אמר: אינו קדוש** בבכורה, **רבה אמר: קדוש.**


###### Steinsaltz on Chullin 69b:15
[Steinsaltz on Chullin 69b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/69b:15)

ומסבירים: **רב הונא אמר: אינו קדוש** — **רב הונא לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו], ש**אמר:** בכור **למפרע** הוא **קדוש,** שלאחר שיצא רובו מתברר כי כשנולד נתקדש. **ו**אולם במקרה זה **רובא קמא ליתיה** [הרוב הראשון לא היה בלידה] **ב**דרך ה**רחם,** והרי בכור שיצא שלא דרך פתח הרחם אינו קדוש בבכורה. ואילו **רבה אמר: קדוש** — **רבה לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו], ש**אמר:** בכור **מכאן ולהבא קדוש,** משייוולד רובו. **ו**הרי במקרה זה, כשיצא **רובא** [הרוב] — **דרך** פתח ה**רחם נפיק** [יצא].


###### Steinsaltz on Chullin 69b:16
[Steinsaltz on Chullin 69b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/69b:16)

ומעירים: **וצריכא** [וצריכה] המחלוקת להיאמר בשני המקרים. **דאי אשמעינן בהא** [שאם היה משמיע לנו רק בזו], שיצא שליש ומכרהו לגוי, הייתי אומר: **בהא קאמר** [בזו אמר] **רב הונא** שלמפרע הוא קדוש, **משום** שאם היינו אומרים מכאן ולהבא הוא קדוש, נמצא **דלקולא** [שהוא מקל], שהוא פוטרו מן הבכורה. **אבל בהך** [בזו], שיצא שליש דרך דופן, **דלחומרא** [שהוא להחמיר], שאם נאמר כדברי רבה, שמכאן ולהבא הוא קדוש, הריהו מחייבו בבכורה — **אימא מודי ליה** [אמור שמודה הוא לו] רב הונא **לרבה.**