## Steinsaltz on Chullin Daf 6a

###### Steinsaltz on Chullin 6a:1
[Steinsaltz on Chullin 6a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/6a:1)

**ואי סלקא דעתיך לא קבלה מיניה** [ואם עולה על דעתך לומר שלא קיבל אותה ממנו] ר' זירא מר' יעקב, שרבן גמליאל אסר את שחיטת הכותי רק כשישראל אינו עומד על גביו, **לישני ליה** [שיתרץ לו, לעצמו] באופן אחר: **כאן כשישראל עומד על גביו** מותרת שחיטת כותי, ובמקרה זה אכל ר' יוחנן, **כאן** כשאסר רבן גמליאל — **כשאין ישראל עומד על גביו! אלא לאו שמע מינה קבלה מיניה** [האם לא תלמד מכאן שקיבל אותה ממנו] שרב גמליאל אסר את שחיטת כותי בכל מקרה? ומסכמים: אכן, **שמע מינה** [למד מכאן] שכן הוא.


###### Steinsaltz on Chullin 6a:2
[Steinsaltz on Chullin 6a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/6a:2)

א ולעצם הענין מסבירים: **ומאי טעמא גזרו בהו רבנן** [ומה טעם גזרו בהם חכמים, רבן גמליאל ובית דינו] בכותים, לאסור את שחיטתם כגויים? **כי הא** [כמו מעשה זה] ש**ר' שמעון בן אלעזר שדריה** [שלח אותו] **ר' מאיר לאתויי חמרא מבי כותאי** [להביא יין ממקום הכותיים], **אשכחיה ההוא סבא** [מצא אותו זקן אחד], **אמר ליה** [לו]: **"ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה"** (משלי כג, ב), לרמוז לו שיתרחק מהם, ולא ישתה משלהם, משום שאין לסמוך עליהם. **הלך ר' שמעון בן אלעזר וספר דברים** אלו **לפני ר' מאיר, וגזר עליהן** ר' מאיר שיהא יינם אסור כדין יינם של גויים.


###### Steinsaltz on Chullin 6a:3
[Steinsaltz on Chullin 6a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/6a:3)

ושאלו: **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? מה היה הפגם שמצאו בהם? **אמר רב נחמן בר יצחק: דמות יונה מצאו להן בראש הר גריזים שהיו** היושבים בהר גריזים **עובדין אותה, ור' מאיר לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו], **דחייש למיעוטא** [שהוא חושש גם למיעוט] ואינו סומך על הרוב, **וגזר רובא אטו מיעוטא** [וגם במקרה זה גזר על הרוב משום המיעוט], שעובדים עבודה זרה זו. **ורבן גמליאל ובית דינו** שגזרו על שחיטתם **נמי** [גם כן] **כ**דעת **ר' מאיר סבירא להו** [סבורים הם].


###### Steinsaltz on Chullin 6a:4
[Steinsaltz on Chullin 6a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/6a:4)

ושואלים: **פשטיה דקרא** [פשוטו של אותו מקרא] "ושמת סכין בלועך" וגו' **במאי כתיב** [במה נאמר]? ומשיבים: **בתלמיד היושב לפני רבו** שצריך להיזהר בדבריו, **דתני** [ששנה] **ר' חייא** ברייתא זו: נאמר, **"כי תשב ללחום את מושל בין תבין את אשר לפניך ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה"** (שם, א— ב), ונדרש הכתוב בכך:


###### Steinsaltz on Chullin 6a:5
[Steinsaltz on Chullin 6a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/6a:5)

**אם יודע תלמיד ברבו שיודע להחזיר לו טעם** (תשובה) לשאלתו — **בין,** כלומר, שאל ממנו בינה, **ואם לאו** שסבור אתה שאינו יודע להשיב — **תבין את אשר לפניך ושמת סכין בלועך,** הימנע מלשאול, כדי שלא יבוא הרב לידי בושה. ומוסיף הכתוב, **אם בעל נפש אתה** ורצונך לקבל תשובה לשאלתך — **פרוש** (היבדל) **הימנו,** ומצא לך רב שיוכל להשיב על שאלה זו.


###### Steinsaltz on Chullin 6a:6
[Steinsaltz on Chullin 6a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/6a:6)

מסופר, **ר' יצחק בן יוסף שדריה** [שלח אותו] **ר' אבהו לאתויי חמרא מבי כותאי** [להביא יין ממקום הכותיים], **אשכחיה ההוא סבא** [מצא אותו זקן אחד], **אמר ליה** [לו]: **לית** [אין] **כאן** במקום הזה **שומרי תורה,** ואין לסמוך על בני המקום! **הלך רבי יצחק וספר דברים** אלה **לפני ר' אבהו, והלך ר' אבהו וספר דברים** אלה **לפני ר' אמי ור' אסי,** ודנו בדבר, **ולא זזו משם עד שעשאום גויים גמורין.**


###### Steinsaltz on Chullin 6a:7
[Steinsaltz on Chullin 6a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/6a:7)

ושואלים: **למאי** [למה] לאיזה ענין עשאום כגויים גמורים? **אי** [אם] תאמר **ל**ענין **שחיטה** שאין סומכים על שחיטתם, **ו**שיינם **יין נסך,** הלוא **מהתם גזרו בהו רבנן** [משם, מזמנו של ר' מאיר ורבן גמליאל, כבר גזרו בהם חכמים]! ומשיבים: **אינהו גזור ולא קבלו מינייהו** [הם הראשונים גזרו ולא קיבלו מהם], **אתו** [באו] **ר' אמי ור' אסי** וחזרו ו**גזרו** גזירה זו **וקבלו מינייהו** [מהם].


###### Steinsaltz on Chullin 6a:8
[Steinsaltz on Chullin 6a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/6a:8)

ושואלים: **מאי** [מה] משמעות של הביטוי **"גויים גמורין"? אמר רב נחמן בר יצחק:** לענין **לבטל רשות** שיש לו בחצר משותפת בשבת, **ו**כן **ליתן רשות** בחצר, שיידונו הכותים לענין זה כגויים.


###### Steinsaltz on Chullin 6a:9
[Steinsaltz on Chullin 6a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/6a:9)

**וכדתניא** [וכמו ששנויה ברייתא]: **ישראל** שהיה **משומד** לחלל שבת, אבל היה **משמר שבתו בשוק,** שבפני רבים נזהר מלחלל שבת, אם לא עירב עירובי חצירות לפני השבת — דינו כישראל כשר, **מבטל** את ה**רשות** שלו בחצר המשותפת, **ו**כן **נותן** את ה**רשות** שלו לשאר בני החצר, ומותר לשאר הישראלים שעשו עירוב לטלטל בחצר. **ו**אולם מי **שאינו משמר שבתו** גם **בשוק** — **אינו מבטל רשות ונותן רשות.**


###### Steinsaltz on Chullin 6a:10
[Steinsaltz on Chullin 6a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/6a:10)

וטעם הדבר, **מפני שאמרו** חכמים: **ישראל נותן רשות ומבטל רשות** בדיבור בלבד, **ובגוי** אין מועיל **עד שישכור** ממנו את רשותו בכסף, ומחלל שבת בפרהסיא דינו כגוי. והוא הדין לכותי.


###### Steinsaltz on Chullin 6a:11
[Steinsaltz on Chullin 6a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/6a:11)

ומוסיפים, **כיצד** הוא האופן של נתינת רשות, או ביטול רשות (על ידי ישראל)? אם **אמר לו** לשכנו: **"רשותי קנויה לך"** או **"רשותי מבוטלת לך"** — **קנה** את הרשות, **ואינו צריך לזכות** לו את רשותו באחת מדרכי הקנין הקבועות.


###### Steinsaltz on Chullin 6a:12
[Steinsaltz on Chullin 6a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/6a:12)

ב ושבים לדון בענין שהוזכר בעמוד הקודם, שצדיקים אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה של חטא על ידם. מסופר, **ר' זירא ורב אסי איקלעו לפונדקא** [הזדמנו לפונדק] של המקום **יאי, אייתו לקמייהו** [הביאו לפניהם] **ביצים המצומקות** (שבושלו הרבה עד שהצטמקו) **ב**תוך **יין, ר' זירא לא אכל** לפי שחשש שמא לא הפרישו מעשר מן היין, **ורב אסי אכל. אמר ליה** [לו] **ר' זירא לרב אסי: ולא חייש מר** [וכי אין אדוני חושש] **לתערובת** יין **דמאי** (יבול שספק אם הופרש ממנו מעשר) שיש בביצים? **אמר ליה** [לו]: **לאו אדעתאי** [לא עלה הדבר בדעתי].


###### Steinsaltz on Chullin 6a:13
[Steinsaltz on Chullin 6a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/6a:13)

**אמר ר' זירא** בליבו: **אפשר גזרו** חכמים **על התערובת** של **דמאי** שתהיה אסורה, **ומסתייעא מילתא** [ויסתייע הדבר, יקרה בפועל] ל**רב אסי למיכל איסורא** [לאכול איסור]? **השתא** [עכשיו, הרי] **בהמתן של צדיקים אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידן, צדיקים עצמן לא כל שכן?** ולכן צריך לבדוק אם יש בכך איסור.


###### Steinsaltz on Chullin 6a:14
[Steinsaltz on Chullin 6a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/6a:14)

**נפק** [יצא] **רבי זירא דק ואשכח** [דקדק ומצא], שאכן לא נכשל רב אסי, **דתנן** [ששנינו בברייתא]: **הלוקח** (הקונה) בשוק **יין לתת לתוך המורייס** (ציר של דגים) **או לתוך האלונתית** (משקה מעורב ביין), או שקנה **כרשינין לעשות מהן טחינין** (מאכל שמעורבים בו כרשינים טחונים) או **עדשים לעשות מהן רסיסין** (מאכל שמעורבים בו עדשים), אם ספק לו אם עושרו — **חייב** לעשר אותם **משום דמאי, ואין צריך לומר** שאם ברור לו שלא עושרו שחייב לעשרם **משום ודאי.**


###### Steinsaltz on Chullin 6a:15
[Steinsaltz on Chullin 6a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/6a:15)

**והן עצמן,** המורייס והאלונתית, הטחינין והרסיסין, כשקונה אותם מעם הארץ כשהם מוכנים — **מותרין, מפני שהן תערובת.** משמע, איפוא, שאין איסור בתערובת דמאי.


###### Steinsaltz on Chullin 6a:16
[Steinsaltz on Chullin 6a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/6a:16)

ותוהים: **ו**האם **לא גזרו על תערובת דמאי? והתניא** [והרי שנויה ברייתא]: **הנותן לשכנתו** שהיא מעמי הארץ **עיסה לאפות** ונתן עמה שאור לצורך האפיה, **וקדירה לבשל** ותבלין עמה — **אינו חושש לשאור ותבלין שבה,** בעיסה או בתבשיל שהכינה, **לא משום שביעית** שמא אינה שומרת שביעית והחליפה בתבלינים שלה שהם של שביעית, **ולא משום מעשר, ו**אולם


###### Steinsaltz on Chullin 6a:17
[Steinsaltz on Chullin 6a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/6a:17)

**אם אמר לה** במפורש **"עשי לי משליכי** (משלך)", מן השאור או התבלין שלך — **חושש לשאור ותבלין שבה משום שביעית ומשום מעשר,** למרות שמדובר בתערובת דמאי!


###### Steinsaltz on Chullin 6a:18
[Steinsaltz on Chullin 6a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/6a:18)

ודוחים: **שאני התם** [שונה שם], ש**כיון דקאמר** [שהוא אומר] **לה "עשי לי משליכי"** — **כמאן דעריב בידים דמי** [כמי שמערב בידיו הוא נחשב], כאילו מכניס בעצמו דמאי, ובאופן זה ודאי אינו רשאי לאכול עד שיעשר. **רפרם אמר** תירוץ אחר: **שאני** [שונה] **שאור ותבלין, דלטעמא עביד** [שלטעם הוא עשוי], **וטעמא לא בטיל** [וטעם לא בטל], אף על פי שהוא בתערובת.


###### Steinsaltz on Chullin 6a:19
[Steinsaltz on Chullin 6a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/6a:19)

ותוהים: **ולחלופי לא חיישינן** [ולהחלפה אין אנו חוששים] שמא תחליף השכנה את מה שהביא לה בשלה? **והתנן** [והרי שנינו במשנה]: **הנותן לחמותו** שהיתה חשודה על המעשרות, עיסה לאפות — הרי הוא **מעשר** תחילה **את** מה **שהוא נותן לה,** כדין כל מי שנותן מאכל לעם הארץ, **ו**כן מעשר גם **את** מה **שהוא נוטל ממנה** בחזרה, **מפני שחשודה** שהיא **מחלפת** את הדבר **המתקלקל,** שאם נתן לה דבר והתקלקל, היא מחליפה בשלה! ומשיבים: **התם כדתניא טעמא** [שם יש דין מיוחד, כמו ששנוי הטעם], **אמר ר' יהודה: רוצה היא בתקנת בתה,** כלומר, היא מעוניינת בטובת בתה שתאכל מאכל משובח, ו**בושה** (מתביישת) **מחתנה,** ואינה אומרת לו במפורש שהיא מחליפה את מה שהתקלקל, אלא מחליפה בחשאי.