## Steinsaltz on Chullin Daf 75b

###### Steinsaltz on Chullin 75b:1
[Steinsaltz on Chullin 75b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/75b:1)

הרי זה **טעון שחיטה** בעצמו ומותר באכילה, **ו**כיון שיש בו שחיטה לעצמו הריהו **חייב ב**נתינת **זרוע והלחיים והקבה,** שצריך לתת לכהן מכל בהמת חולין שנשחטה, **ואם מת** — **טהור מלטמא במשא** כנבילה, ששחיטת אמו כשהוא במעיה טיהרה אותו.


###### Steinsaltz on Chullin 75b:2
[Steinsaltz on Chullin 75b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/75b:2)

**אמר ליה** [לו] **רבא** לרב חסדא בתמיהה: כשאתה אומר **טעון שחיטה, כמאן** [כדעת מי] אתה אומר? **כ**דעת **ר' מאיר** במשנתנו, שבן תשעה חי אינו ניתר כלל בשחיטת אמו, **ו**כשאתה אומר **ש****אם מת טהור מלטמא במשא, כמאן** [כדעת מי] אתה אומר? **כרבנן** [כדעת חכמים] אתה אומר, ששחיטת אמו מטהרתו!


###### Steinsaltz on Chullin 75b:3
[Steinsaltz on Chullin 75b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/75b:3)

אמר לו רב חסדא: **וליטעמיך** [ולשיטתך], **הא דתני** [ברייתא זו ששנה] **רבי חייא: השוחט את הטרפה ומצא בה בן תשעה חי** — **טעון שחיטה, וחייב בזרוע והלחיים והקבה, ואם מת** — **טהור מלטמא במשא** — גם על ברייתא זו תקשה: **טעון שחיטה, כמאן** [כשיטת מי]? **כר' מאיר, ואם מת** — **טהור מלטמא במשא, כרבנן** [כדעת חכמים]!


###### Steinsaltz on Chullin 75b:4
[Steinsaltz on Chullin 75b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/75b:4)

השיב לו רבא: **הא לא קשיא** [זה אינו קשה], כי אפשר לומר ש**ר' חייא, אם כבר מצאו מת** במעי אמו **קאמר** [אמר] שאינו מטמא במשא, ובמקרה זה גם ר' מאיר מודה ששחיטת אמו מטהרתו, כפי ששנינו במשנה, ויש לומר שברייתא זו כולה כשיטת ר' מאיר. **אלא לדידך** [לשיטתך] שלא תירצת כך, **קשיא** [קשה]!


###### Steinsaltz on Chullin 75b:5
[Steinsaltz on Chullin 75b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/75b:5)

**אמר ליה** [לו] רב חסדא: **לדידי נמי לא קשיא** [לשיטתי גם כן לא קשה], כי יש לומר שברייתא זו כולה שיטת חכמים, הסבורים ששחיטת האם מטהרתו, ולמרות זאת הריהו ניתר בשחיטה עצמו, כי **ארבעה סימנים אכשר ביה רחמנא** [הכשירה בו התורה] בבן תשעה, בשחיטת סימנים (קנה וושט) של אמו, וגם בשחיטת סימנים שלו.


###### Steinsaltz on Chullin 75b:6
[Steinsaltz on Chullin 75b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/75b:6)

מסופר, **כי סליק** [כאשר עלה] **ר' זירא** לארץ ישראל, **אשכחיה** [מצא אותו] את **רב אסי דיתיב** [שיושב], **וקאמר ליה להא שמעתא** [ואמר את השמועה הזו], שאמר רב חסדא, שארבעה סימנים הכשירה התורה בבן תשעה חי. **אמר ליה** [לו]: **יישר** [יפה], **וכן אמר ר' יוחנן.** שאל אותו ר' זירא: האם **מכלל** הדברים יש להבין **דפליג** [שחלק] **עליה ר' שמעון בן לקיש** שהיה יושב עמו בבית המדרש?


###### Steinsaltz on Chullin 75b:7
[Steinsaltz on Chullin 75b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/75b:7)

אמר לו: לא נתברר לי הדבר, כי **משהא הוה שהי ליה ושתיק ליה** [שוהה היה לו ושותק לו] באותה שעה, ואיני יודע האם לאחר מכן חלק עליו. **ואיכא דאמרי** [ויש שאומרים] שכך אמר רב אסי: **משתא הוה שתי ושתיק ליה** [שותה היה דבר מה ושותק לו], ואין אני יודע אם חלק עליו או לא.


###### Steinsaltz on Chullin 75b:8
[Steinsaltz on Chullin 75b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/75b:8)

א שנינו במשנה, שלדעת חכמים, בן תשעה חי הנמצא במעי בהמה שחוטה (בן פקועה) — הותר בשחיטתה. **רבי שמעון שזורי אומר: אפילו** בן חמש שנים וחורש בשדה — שחיטת אמו (כשהיה במעיה) מטהרתו, ואינו טעון שחיטה. ושואלים: שיטת ר' שמעון שזורי **היינו תנא קמא** [הרי זו שיטתו של התנא הראשון], דעת חכמים! **אמר רב כהנא:** אם **הפריס** (עמד, הניח פרסותיו) **על גבי קרקע איכא בינייהו** [יש ביניהם]. שלדעת התנא הראשון, אם לאחר שהוציאוהו ממעי אמו נעמד על רגליו — הריהו טעון שחיטה, גזירה שמא יבואו אנשים להתיר בהמות אחרות ללא שחיטה.


###### Steinsaltz on Chullin 75b:9
[Steinsaltz on Chullin 75b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/75b:9)

ובענין בן פקועה **אמר רב משרשיא: לדברי** התנא **האומר** ש**חוששין** בבהמה **לזרע האב,** כלומר, מתחשבים גם באב בהגדרת הוולד, **בן פקועה** שאינו טעון שחיטה, **הבא על בהמה מעלייתא** [מעולה, רגילה] — **הולד** של זו **אין לו תקנה** להתירו בשחיטה, כיון שמצד אמו הוא טעון שחיטה, ומצד אביו אינו טעון שחיטה. ושבים למחלוקת חכמים ור' שמעון שזורי.


###### Steinsaltz on Chullin 75b:10
[Steinsaltz on Chullin 75b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/75b:10)

**אמר אביי: הכל,** כלומר, גם חכמים המצריכים שחיטה לבן פקועה שהפריס, גם הם **מודים** לענין **קלוט** (שפרסתו אינה שסועה, כשל בהמה רגילה) **בן פקועה, ש**הוא **מותר** בלא שחיטה; **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? **כל מלתא דתמיהא מידכר דכירי לה אינשי** [כל דבר תמוה, חריג, זוכרים אותו בני האדם], שכיון שהוא קלוט, זוכרים שהוא מקרה יוצא דופן, ולא יבואו ללמוד ממנו. **איכא דאמרי** [יש שאומרים] בלשון אחרת, **אמר אביי: הכל מודים בקלוט בן קלוטה בן פקועה שמותר** בלא שחיטה, **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? **תרי תמיהי מידכר דכירי אינשי** [שני דברים תמוהים זוכרים אנשים].


###### Steinsaltz on Chullin 75b:11
[Steinsaltz on Chullin 75b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/75b:11)

**אמר זעירי אמר ר' חנינא: הלכה כר' שמעון שזורי,** שבן פקועה מותר בלא שחיטה, אפילו הפריס על גבי הקרקע. **וכן היה רבי שמעון שזורי מתיר בבנו** של בן פקועה **ובן בנו עד סוף כל הדורות. ר' יוחנן אמר: הוא מותר, ובנו אסור.**


###### Steinsaltz on Chullin 75b:12
[Steinsaltz on Chullin 75b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/75b:12)

מסופר, **אדא בר חבו הוה ליה** [היה לו] **בן פקועה דנפל דובא עליה** [שנפל דוב עליו], טרף אותו, ועמד למות. **אתא לקמיה** [בא לפני] **רב אשי** לשאול מה לעשות, **אמר ליה** [לו]: **זיל שחטיה** [לך שחוט אותו] קודם שימות כדי שתוכל לאוכלו, וכדין בן פקועה שהפריס על גבי קרקע. **אמר ליה** [לו], **האמר** [הרי אמר] **זעירי אמר ר' חנינא: הלכה כר' שמעון שזורי** שבן פקועה אינו טעון שחיטה, **וכן היה ר' שמעון שזורי מתיר בבנו ובן בנו עד סוף כל הדורות. ואפילו ר' יוחנן לא קאמר** [אמר] שיש לאסור **אלא** את **בנו, אבל איהו** [הוא עצמו] — **לא!**


###### Steinsaltz on Chullin 75b:13
[Steinsaltz on Chullin 75b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/75b:13)

**אמר ליה** [לו]: **רבי יוחנן לדברי ר' שמעון שזורי קאמר** [אמר], שגם לדברי ר' שמעון שזורי, דווקא בן פקועה עצמו מותר, אבל בנו אסור. ואולם ר' יוחנן עצמו סבור כחכמים, שגם בן הפקועה עצמו אסור.


###### Steinsaltz on Chullin 75b:14
[Steinsaltz on Chullin 75b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/75b:14)

הוסיף והקשה לו אדא בר חבו: **והאמר** [והרי אמר] **רבין בר חנינא אמר עולא אמר רבי חנינא** לענין אחר: **הלכה כרבי שמעון שזורי; ו**הוסיף כי **לא עוד, אלא כל מקום ששנה ר' שמעון שזורי במשנתנו** (בששה סדרי משנה) **הלכה כמותו!**


###### Steinsaltz on Chullin 75b:15
[Steinsaltz on Chullin 75b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/75b:15)

**אמר ליה** [לו] רב אשי: **אנא כי הא סבירא לי** [אני כשיטה זו סבור אני], ש**אמר רבי יונתן: הלכה כר' שמעון שזורי ב**דין **מסוכן, וב**דין **תרומת מעשר של דמאי,** ולא בשאר דברים כגון בדין בן פקועה.


###### Steinsaltz on Chullin 75b:16
[Steinsaltz on Chullin 75b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/75b:16)

ומפרטים: **מסוכן** מהו? **דתנן** [ששנינו במשנה]: **בראשונה היו אומרים, היוצא בקולר** ליהרג **ואמר: "כתבו גט לאשתי",** אף על פי שלא אמר **"תנו" —** **הרי אלו** השומעים **יכתבו ויתנו,** שבוודאי לכך היתה כוונתו. **חזרו לומר** — **אף המפרש** לים **והיוצא בשיירא** שאמר "כתבו" — דנים אותו כאילו אמר "תנו", ו**ר' שמעון שזורי אומר: אף** החולה **המסוכן.**


###### Steinsaltz on Chullin 75b:17
[Steinsaltz on Chullin 75b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/75b:17)

**תרומת מעשר של דמאי,** מה עניינה? **דתנן** [ששנינו במשנה]: **תרומת מעשר של דמאי,** שהפרישו מתבואה של עם הארץ החשוד על המעשרות, **שחזרה** ונפלה **למקומה** והתערבה עם שאר התבואה, **ר' שמעון שזורי אומר:** במקרה זה, לא רק בשבת התירו לשאול את עם הארץ אם עישר את תבואתו, ולסמוך עליו, אלא **אף בחול שואלו, ו****אם אמר שהוא היה מעושר מתחילה —** **אוכלו על פיו.**