## Steinsaltz on Chullin Daf 77a

###### Steinsaltz on Chullin 77a:1
[Steinsaltz on Chullin 77a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/77a:1)

**נמנין עליהן בפסח** לאוכלם, משום שהם נחשבים כבשר. **ועוד: התורה חסה על ממונן של ישראל.**


###### Steinsaltz on Chullin 77a:2
[Steinsaltz on Chullin 77a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/77a:2)

**אמר ליה** [לו] **רב פפא לרבה** בתמיהה: והרי **ר' שמעון בן לקיש** חולק על ר' יוחנן, וסבור שאין נמנים על גידים כאלה, מפני שסופם להקשות, **ואיסורא דאורייתא** [ויש כאן חשש לאיסור תורה] של אכילת טריפה, **ואת אמרת מאי ליחוש להו** [ואתה אומר מה נחשוש להם]?! **אישתיק** [שתק] רבה.


###### Steinsaltz on Chullin 77a:3
[Steinsaltz on Chullin 77a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/77a:3)

ושואלים: **ואמאי אישתיק** [ומדוע שתק]? **והאמר** [והרי אמר] **רבא: הלכתא כוותיה** [הלכה כשיטתו] של **ר' שמעון בן לקיש** במחלוקתו עם ר' יוחנן רק **בהני תלת** [באותם שלושה] עניינים שהוזכרו במסכת יבמות (לו,א), ולא בעניינים אחרים, ואם כן יכול היה לומר שאין הלכה כריש לקיש בענין זה!


###### Steinsaltz on Chullin 77a:4
[Steinsaltz on Chullin 77a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/77a:4)

ומשיבים: **שאני הכא דהדר ביה** [שונה כאן, בענין גידים שסופם להקשות, שחזר בו] **ר' יוחנן לגביה** [לשיטתו] של **ר' שמעון בן לקיש.** שהרי בענין עור רך שעתיד להקשות אמר שהוא נדון על שם סופו. וכשהקשה לו ריש לקיש ממשנה שמוכח ממנה להיפך, **אמר לו: אל תקניטני,** אל תצער אותי, אל תקשה עלי מאותה משנה, ש**בלשון יחיד אני שונה אותה,** שדעת יחיד היא, ואין הלכה כמותו.


###### Steinsaltz on Chullin 77a:5
[Steinsaltz on Chullin 77a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/77a:5)

ובפסיקת הלכה למעשה בענין משנתנו מסופר, **ההוא** [אותו מקרה] ש**נשבר העצם** של רגל הבהמה **ויצא לחוץ,** והיה מכוסה ברובו בבשר ועור, אלא **דאישתקיל קורטיתא מיניה** [שניטלה חתיכה קטנה ממנו] מן העצם, **אתא לקמיה** [בא אותו מקרה לפני] **אביי. שהייה תלתא ריגלי** [השהה אותו אביי שלושה רגלים] כדי להתייעץ בדבר עם חכמים אחרים.


###### Steinsaltz on Chullin 77a:6
[Steinsaltz on Chullin 77a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/77a:6)

**אמר ליה** [לו] **רב אדא בר מתנא** לבעל הבהמה: **זיל קמיה** [לך לפני] **רבא בריה** [בנו] של **רב יוסף בר חמא,** הוא רבא המפורסם, **דחריפא סכיניה** [שחריפה סכינו] כלומר, שהוא פוסק במהירות. **אתא לקמיה** [בא לפניו] ושאלו, **אמר** לו רבא: **מכדי** [הואיל] ו**נשבר העצם ויצא לחוץ תנן** [שנינו] במשנתנו, שאם רוב הבשר קיים שחיטתו מטהרתו, **מה לי** אם **נפל** העצם, **מה לי איתיה** [אם ישנו] במקומו?


###### Steinsaltz on Chullin 77a:7
[Steinsaltz on Chullin 77a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/77a:7)

עוד בעניינים אלה, **אמר ליה** [לו] **רבינא לרבא:** אם נשברה העצם והבשר מכסה את רובה כשהוא **מתלקט** מעט כאן ומעט כאן, **מהו?** וכן אם היה הבשר **מתרוסס,** מרוסק ודק, **מהו?** וכן אם היה **מתמסמס** (רקוב) **מהו?** ושואלים: **היכי דמי** [כיצד הוא בדיוק] **מתמסמס? אמר רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע: כל** שהוא בשר כזה **שהרופא קודרו,** חותך אותו מסביב ומוציא אותו, כדי שיוכל המקום להירפא.


###### Steinsaltz on Chullin 77a:8
[Steinsaltz on Chullin 77a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/77a:8)

**איבעיא להו** [נשאלה להם]: אם **ניקב** הבשר המכסה את העצם **מהו?** האם דינו כניטל? וכן אם **נקלף** הבשר מעל העצם **מהו?** אם **נסדק מהו?** אם **ניטל שליש התחתון** של עוביו, הצמוד לעצם, וכל השאר מנותק מן העצם, אבל עדיין מכוסה בעור, **מהו?**


###### Steinsaltz on Chullin 77a:9
[Steinsaltz on Chullin 77a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/77a:9)

ומשיבים: **תא שמע** [בוא ושמע] ממה ש**אמר עולא אמר ר' יוחנן: עור הרי הוא כבשר,** הרי שדי במה שנשאר העור. ודוחים: מכאן אין להוכיח, **דלמא** [שמא] עוסק ר' יוחנן במקום שמעיקרו אין בו בשר, אלא רק עור, כגון סמוך לארכובה, **דקנה משכא דידיה** [שקנה, החזיק העור בשלו], שהעור דבוק לעצם ומחזיקו. אבל במקום שהבשר ניטל והעור אינו דבוק לעצם לא אמר!


###### Steinsaltz on Chullin 77a:10
[Steinsaltz on Chullin 77a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/77a:10)

**אמר רב אשי: כי הוינן בי** [כאשר היינו בבית] **רב פפי איבעיא לן** [נשאלה לנו] השאלה: אם **נקדר,** נחתך הבשר והעור בסכין **כמין טבעת** סביב מקום השבר, ומכל מקום רוב היקף העצם מכוסה בבשר, **מהו? ופשטנא מהא** [ופתרנו שאלה זו מזו] ש**אמר רב יהודה אמר רב: דבר זה שאלתי לחכמים ולרופאים,** מה לעשות כשנשבר העצם וחתכו את הבשר סביב, **ואמרו: מסרטו** את מקום החתך **ב**חתיכת **עצם** חדה, והדם שיוצא נקרש, **ו**כך הוא **מעלה ארוכה.** ומעירים: ודווקא כשסורטים בעצם, **אבל פרזלא מזרף זריף** [ברזל רק חותך] ואינו מתקן. **אמר רב פפא: והוא** שאנו רואים **דקנה גרמא דידיה** [שקנה, החזיק העצם את הבשר שלו], שהוא דבוק אליו.


###### Steinsaltz on Chullin 77a:11
[Steinsaltz on Chullin 77a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/77a:11)

א משנה **השוחט את הבהמה ומצא בה** ברחמה **שליא** — **נפש היפה** (מי שאינו איסטניס) **תאכלנה,** מפני שהותרה בשחיטת הבהמה. **ו**כל עוד לא חישב אדם לאוכלה, השליה **אינה מטמאה לא טומאת אוכלין,** שאם נגעה בה טומאה אינה נטמאת, לפי שאינה עומדת לאכילה, ודינה כפרש בלבד. **ו**כן מטעם זה, אם מתה הבהמה **לא** מטמאה השליה **טומאת נבלות,** שהנוגע בה אינו טמא. אבל אם **חישב עליה** לאכול אותה — **מטמאה טומאת אוכלין, אבל לא טומאת נבלות.**


###### Steinsaltz on Chullin 77a:12
[Steinsaltz on Chullin 77a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/77a:12)

**שליא שיצתה** אפילו **מקצתה** קודם שנשחטה הבהמה — הרי היא **אסורה** כולה **באכילה,** שכן שליה היא **סימן ולד באשה וסימן ולד בבהמה,** ויש לחשוש שבאותו מקצת שיצא — יצא ראש העובר, ובמקרה זה דינו כילוד שאינו נטהר בשחיטת אמו, וכשנאסר הוולד — נאסרה השליה שלו.


###### Steinsaltz on Chullin 77a:13
[Steinsaltz on Chullin 77a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/77a:13)

**המבכרת** שעדיין לא ילדה, **שהפילה שליא** — **ישליכנה לכלבים,** ואין חוששים שהיה שם זכר והוא בכור. **ובמוקדשין** אם היתה זו בהמה שהוקדשה לקרבן — **תקבר** השליה, מפני שאין שליה בלא ולד, ובהמת קדשים שילדה — ולדה קדוש בקדושתה, בין זכר ובין נקבה. ועוד אמרו בענין שליה: **ואין קוברין אותה בפרשת** (בצומת) **דרכים, ואין תולין אותה באילן,** כדי שבהמה זו לא תפיל עוד, **מפני דרכי האמורי,** שהן אמונות טפילות שבהם נוהגים הגויים.


###### Steinsaltz on Chullin 77a:14
[Steinsaltz on Chullin 77a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/77a:14)

ב גמרא על מה ששנינו ששליה שנמצאת בבהמה מותרת באכילה, אומרים: **מנא הני מילי** [מנין הדברים הללו]? **דתנו רבנן** [ששנו חכמים], **"כל** ב**בהמה** אותה **תאכלו"** (דברים יד, ו), לשון "כל" — הרי זה בא **לרבות את השליא. יכול אפילו יצתה מקצתה** של השליה קודם שחיטה הריהי מותרת? **תלמוד לומר: "אותה** תאכלו" — **אותה ולא** את **שליתה.**


###### Steinsaltz on Chullin 77a:15
[Steinsaltz on Chullin 77a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/77a:15)

ושואלים: **מכדי** [הואיל] ואנו מניחים כי **אין שליא בלא ולד,** הרי די בטעם זה כדי לאוסרה, ואם כן **למה לי קרא** [מקרא] ללמד שאם יצאה מקצתה אסורה? ומשיבים: **קרא אסמכתא בעלמא** [הכתוב היא אסמכתא בלבד], שהסמיכו אליו דין זה, אף שבאמת אין צורך ללומדו מכאן.


###### Steinsaltz on Chullin 77a:16
[Steinsaltz on Chullin 77a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/77a:16)

ג שנינו על השליה הנמצאת במעי בהמה שנשחטה: **ואינה מטמאה** לא טומאת אוכלין ולא טומאת נבלות. **בעי** [שאל] **ר' יצחק בר נפחא: עור חמור ששלקו** (שבישל אותו), **מהו** דינו? ושואלים: **למאי** [לאיזה ענין] הוא שואל, **אי** [אם] **ל**ענין **טומאת אוכלין** — **תנינא** [שנינו] כבר דבר זה,