## Steinsaltz on Chullin Daf 77b

###### Steinsaltz on Chullin 77b:1
[Steinsaltz on Chullin 77b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/77b:1)

**אי** [אם] **ל**ענין **טומאת נבלות** — **תנינא** [שנינו]!


###### Steinsaltz on Chullin 77b:2
[Steinsaltz on Chullin 77b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/77b:2)

ומפרטים: **טומאת אוכלין** — **דתניא** [ששנויה ברייתא]: **העור והשליא** — **אין מטמאין טומאת אוכלין,** אבל **עור ששלקו, והשליא שחישב עליה** — **מטמאין טומאת אוכלין.**


###### Steinsaltz on Chullin 77b:3
[Steinsaltz on Chullin 77b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/77b:3)

**טומאת נבילות נמי תנינא** [גם כן שנינו]: שעור ששלקו אינו מטמא, שנאמר: "וכי ימות מן הבהמה וכו' הנוגע בנבלתה יטמא עד הערב" (ויקרא יא, לט), ודרשו חכמים **"בנבלתה"** — **ולא בעור, ולא בעצמותיו, ולא בגידין, ולא בקרנים, ולא בטלפים.**


###### Steinsaltz on Chullin 77b:4
[Steinsaltz on Chullin 77b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/77b:4)

**ואמר רבה בר רב חנא: לא נצרכה** הלכה זו **אלא** אפילו **שעשאן ציקי קדרה,** שבישל את העור והעצמות וכו' בישול מרובה עם תבלינים, שבכל זאת אינם מטמאים. ואם כן, מדוע הוצרך ר' יצחק נפחא לשאול מה דינו של עור חמור ששלקו?


###### Steinsaltz on Chullin 77b:5
[Steinsaltz on Chullin 77b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/77b:5)

ומשיבים: **לעולם** שאל ר' יצחק נפחא מה דינו לענין **טומאת אוכלין, ו**אף שלכאורה שנינו שעור ששלקו מיטמא טומאת אוכלים, יש לומר ש**שאני** [שונה] **עור חמור דמאיס** [שהוא מאוס], והשאלה היתה האם על ידי הבישול הוא נעשה אוכל.


###### Steinsaltz on Chullin 77b:6
[Steinsaltz on Chullin 77b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/77b:6)

א שנינו במשנה: **שליא שיצתה** מקצתה קודם שחיטה אסורה באכילה, שמא יצא באותו מקצת ראשו של העובר. **אמר ר' אלעזר: לא שנו אלא שאין עמה ולד** שלם במעי הבהמה, **אבל יש עמה ולד** שלם — **אין חוששין לולד אחר** שהיה בשליה זו ויצא ראשו או רובו. **ור' יוחנן אמר: בין אין עמה ולד, בין יש עמה ולד** — **חוששין לולד אחר** שהיה בה, ויצא, ואסורה באכילה. ומכאן עולה שר' יוחנן הוא המחמיר ור' אלעזר מיקל.


###### Steinsaltz on Chullin 77b:7
[Steinsaltz on Chullin 77b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/77b:7)

ושואלים: **איני** [כן הוא]? **והא** [והרי] **אמר ר' ירמיה** בקשר למחלוקת זו: **לחומרא** [להחמיר] **אמרה ר' אלעזר,** ור' יוחנן הוא המיקל!


###### Steinsaltz on Chullin 77b:8
[Steinsaltz on Chullin 77b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/77b:8)

**אלא, אי אתמר הכי אתמר** [אם נאמר כך נאמר], **אמר ר' אלעזר: לא שנו** ששליה שיצאה מקצתה אסורה באכילה **אלא** במקרה **שאינה קשורה בולד** (שלם) שנמצא במעי הבהמה, **אבל** אם **קשורה בולד** — **אין חוששין לולד אחר.**


###### Steinsaltz on Chullin 77b:9
[Steinsaltz on Chullin 77b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/77b:9)

**ור' יוחנן אמר: אנו אין לנו** לאסור **אלא** ב**שליא בלא ולד, אבל יש עמה ולד, בין קשורה בולד בין אין קשורה בולד** — **אין חוששין לולד אחר. והיינו** [והוא] ש**אמר ר' ירמיה: לחומרא** [להחמיר] **אמרה ר' אלעזר.**


###### Steinsaltz on Chullin 77b:10
[Steinsaltz on Chullin 77b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/77b:10)

**תניא כוותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **ר' אלעזר:** אשה **המפלת** עובר הנראה כ**מין בהמה חיה ועוף, ושליא עמהן, בזמן ש**השליה **קשורה בהן** — **אין חוששין לולד אחר,** וכיון שעובר כזה אינו נחשב לוולד — אין האשה נחשבת יולדת, להביא עליו קרבן ולשבת בגללו ימי טומאה וימי טהרה. אבל אם השליה **אינה קשורה בהן** — **הריני מטיל עליה חומר שני ולדות,** שדנים אותה להחמיר כיולדת זכר וכיולדת נקבה,


###### Steinsaltz on Chullin 77b:11
[Steinsaltz on Chullin 77b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/77b:11)

**שאני אומר: שמא נימוח שפיר** (עובר) **של שליא** זו שנמצא שם, והיתה בו צורת אדם (ואין ידוע אם זכר או נקבה), ו**שמא נימוחה שליתו של שפיר** זה שנמצא, שיש לו צורת בהמה, והשליה שנמצאה היא של עובר אחר בצורת אדם שהיה שם.


###### Steinsaltz on Chullin 77b:12
[Steinsaltz on Chullin 77b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/77b:12)

ב שנינו: **המבכרת שהפילה** שליה — יכול להשליכה לכלבים, ואין חוששים שהיה שם זכר והוא בכור. ושואלים: **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? **אמר רב איקא בריה** [בנו] של **רב אמי: רוב בהמות יולדות דבר הקדוש בבכורה** כלומר, ולד גמור, **ומיעוט בהמות** יולדות **דבר שאינו קדוש בבכורה, ומאי ניהו** [ומהו זה]? **נדמה,** שהוא דומה ליצור אחר ולא לאמו;


###### Steinsaltz on Chullin 77b:13
[Steinsaltz on Chullin 77b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/77b:13)

**וכל היולדות** — **יולדות מחצה זכרים ומחצה נקבות.** אם כן, **סמוך מיעוטא** [צרף את המיעוט] לשל **נדמה** שפטור מבכורה, **למחצה** של **נקבות, והוו להו** [ונמצאו] ה**זכרים מיעוטא** [מיעוט], ולכן אין לחשוש שזו שליה של בכור. עוד שנינו:


###### Steinsaltz on Chullin 77b:14
[Steinsaltz on Chullin 77b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/77b:14)

**ו**שליה שנמצאה **ב**מעי בהמת **מוקדשין** — **תקבר,** מפני שהיא אסורה בהנאה. ומסבירים: **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? **רובא בר מיקדש** [רוב הוולדות בן הקדשה] **הוא,** שהרי בניגוד לבכורה, בשאר קדשים גם ולד נקבה קדוש.


###### Steinsaltz on Chullin 77b:15
[Steinsaltz on Chullin 77b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/77b:15)

ג עוד שנינו בענין שליה, **ואין קוברים אותה** בפרשת דרכים. ובענין זה, **אביי ורבא דאמרי תרווייהו** [שאמרו שניהם]: **כל דבר שיש בו רפואה,** שאנשים עושים אותו כדי להתרפא — **אין בו משום** איסור **דרכי האמורי,** וכל דבר ש**אין בו רפואה,** אלא עושים אותו כמין כישוף — **יש בו משום דרכי האמורי.**


###### Steinsaltz on Chullin 77b:16
[Steinsaltz on Chullin 77b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/77b:16)

ומקשים: **והתניא** [והרי שנויה ברייתא]: **אילן שמשיר פירותיו,** שפירותיו נושרים — **סוקרו** (צובעו) **בסיקרא** בצבע אדום, **וטוענו** (מעמיס אותו) **באבנים! בשלמא** [נניח] שמה ש**טוענו באבנים** יש לזה טעם מסברה — **כי היכי** [כדי]