## Steinsaltz on Chullin Daf 79a

###### Steinsaltz on Chullin 79a:1
[Steinsaltz on Chullin 79a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/79a:1)

**ו**מן הצד השני, **ל**שיטת **חנניה,** **כתיב** [נאמר] **"אותו"** ש**משמע זכר, וכתיב** [ונאמר] **"בנו"** — **מי שבנו כרוך אחריו,** ש**משמע נקבה, הלכך** [על כן] **נוהג** איסור זה **בין בזכרים בין בנקבות.**


###### Steinsaltz on Chullin 79a:2
[Steinsaltz on Chullin 79a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/79a:2)

ובפסיקת ההלכה במחלוקת זו, **אמר רב הונא בר חייא אמר שמואל: הלכתא** [הלכה] **כחנניה,** שאיסור אותו ואת בנו נוהג בין בזכרים ובין בנקבות. ומעירים: **ואזדא** [והלך] **שמואל לטעמיה** [לטעמו לשיטתו]: **דתנן** [ששנינו במשנה] במסכת כלאיים, **ר' יהודה אומר:** כל **הנולדים מן** נקבת **הסוס, אף על פי שאביהן** של אחד מהם **חמור,** ושל האחר סוס — **מותרין זה בזה** בהרבעה, שכיון ששניהם בני סוסה — הריהם נחשבים בני אותו מין. **אבל הנולדין מן** נקבת **החמור עם הנולדין מן** נקבת **הסוס,** גם אם אביו של זה ושל זה חמור או סוס — **אסורין** בהרבעה זה בזה משום כלאיים.


###### Steinsaltz on Chullin 79a:3
[Steinsaltz on Chullin 79a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/79a:3)

**ואמר רב יהודה אמר שמואל: זו דברי ר' יהודה,** ש**אמר אין חוששין לזרע האב** בקביעת זהות הוולד, אלא הוולד מתייחס רק לאמו, **אבל חכמים אומרים:** זהות הוולד נקבעת גם לפי האם וגם לפי האב, ולכן **כל מיני פרדות,** כל תערובת של סוס וחמור — **אחת הן,** נחשבים למין אחד, ומותרים בהרבעה זה בזה.


###### Steinsaltz on Chullin 79a:4
[Steinsaltz on Chullin 79a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/79a:4)

והרי **מאן** [מי הוא] הקרוי כאן **חכמים? חנניה הוא,** ש**אמר חוששין לזרע האב,** שהרי לדעתו חל איסור אותו ואת בנו גם על הזכר ובנו. **ו**אם כן, גם לענין כלאיים, **האי בר סוסיא וחמרא** [זה הפרד בן הסוסה והחמור], **והאי בר חמרא וסוסיא** [וזה הפרד בן החמורה והסוס] — **כולהו חדא מינא נינהו** [כולם מין אחד הם].


###### Steinsaltz on Chullin 79a:5
[Steinsaltz on Chullin 79a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/79a:5)

**איבעיא להו** [נשאלה להם] ללומדים: **מי פשיט ליה** [האם פשוט לו] **לר' יהודה** ש**אין חוששין לזרע האב,** ואין מתחשבים בו כלל בהגדרת הוולד, **או דלמא ספוקי מספקא ליה** [שמא מסופק בעיניו הדבר]? ושואלים: **למאי נפקא מינה** [מה יוצא מכאן משאלה זו] להלכה?


###### Steinsaltz on Chullin 79a:6
[Steinsaltz on Chullin 79a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/79a:6)

ומשיבים: **למישרא** [להתיר] **פרי** (ולד הסוס והחמור) בהרבעה **עם** מין **האם,** כגון להתיר הרבעה של פרד בן סוסה וחמור, עם סוסה. **אי אמרת** [אם אתה אומר]: **מיפשט פשיטא ליה** [פשוט לו] שאין חוששים כלל לזרע האב, אם כן **פרי עם האם שרי** [מותר], שהרי שניהם מין סוס בלבד, **אלא אי אמרת** [אם אתה אומר]: **ספוקי מספקא ליה** [מסופק לו], הרי גם **פרי עם האם** כגון פרד בן חמור וסוסה, עם סוסה — **אסור** בהרבעה, שמא יש לחשוש לזרע האב שבו, שהוא חמור.


###### Steinsaltz on Chullin 79a:7
[Steinsaltz on Chullin 79a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/79a:7)

ואם כן, **מאי** [מה] התשובה לכך? ומציעים, **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לשאלה ממה ששנינו לעיל, **ר' יהודה אומר: כל הנולדים מן** נקבת **הסוס, אף על פי שאביהן חמור** — **מותרין זה בזה.** ונברר: **היכי דמי** [כיצד בדיוק מדובר], **אילימא דאבוה דהאי** [אם תאמר שמדובר בפרד ופרדה, שאביו של זה] הוא **חמור** ואמו סוסה, **ואבוה דהאי** [וגם אביו של זה, של הנקבה] **חמור** ואמה סוסה, **צריכא למימר** [צריך הדבר להיאמר] שהם מותרים זה בזה? והרי מדובר באותו מין בעל חיים! **אלא לאו** [האם לא] מדובר **דאבוה דהאי** [שאביו של זה] **סוס** ואמו סוסה, **ואבוה דהאי** [ואביו של זה, של הנקבה] **חמור** ואמה סוסה?


###### Steinsaltz on Chullin 79a:8
[Steinsaltz on Chullin 79a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/79a:8)

**וקתני** [והוא שונה] שהם **מותרים זה עם זה. אלמא מיפשט פשיטא ליה** [מכאן שפשוט לו] שאין חוששים כלל לזרע האב, שאם היה לו ספק אם חוששים לזרע האב — צריך היה לאסור, שהרי אביו של זה סוס ושל זו חמור!


###### Steinsaltz on Chullin 79a:9
[Steinsaltz on Chullin 79a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/79a:9)

ומשיבים: **לא,** אין מכאן ראיה, **לעולם** תפרש שמדובר **דאבוה דהאי** [שאביו של זה] **חמור, ואבוה דהאי** [ואביו של זה, הנקבה] גם כן **חמור. ודקאמרת, צריכא למימר** [ומה שאמרת, וכי צריך הדבר להיאמר] שהם מותרים? על כך יש להשיב, כי יש בכך חידוש, שכן **מהו דתימא** [שתאמר]: הרי בכל אחד מהם יש צד סוס מצד האם, וצד חמור מצד האב, ואם כן נאמר: **אתי** [בא] **צד** ה**סוס** שבזכר ו**משתמש** (רובע) **בצד** ה**חמור** שבנקבה, **וצד** ה**חמור** שבזכר **משתמש** (רובע) **בצד** ה**סוס** שבנקבה, ויש פה לכאורה הרבעת כלאיים, על כן **קא משמע לן** [משמיע לנו] ר' יהודה שאין אומרים כן, אלא כולם מין אחד הם.


###### Steinsaltz on Chullin 79a:10
[Steinsaltz on Chullin 79a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/79a:10)

ומציעים, **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לשאלה ממה ששנינו בברייתא, **ר' יהודה אומר: פרדה שתבעה** זכר — **אין מרביעין עליה לא סוס ולא חמור, אלא מינה,** כלומר, פרד. **ואי אמרת מפשט פשיטא ליה** [ואם אתה אומר שפשוט לו] לר' יהודה שאין חוששים לזרע האב, אלא רק לאם — **לרבע עלה מינא דאמה** [שירביע עליה את מין אמה], שאם היתה אמה סוסה — ירביע עליה סוס, ואם היתה אמה חמורה — ירביע עליה חמור! אלא מכאן שלדעתו יש לחשוש מספק לזרע האב, ולכן אם היה אביה חמור ואמה סוסה — אינו יכול להרביע עליה סוס, בגלל זרע החמור שיש בה. ודוחים: יש לומר שמדובר במקרה **דלא ידעינן מינא דאמה מאי ניהו** [שאין אנו יודעים מין אמה מהו].


###### Steinsaltz on Chullin 79a:11
[Steinsaltz on Chullin 79a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/79a:11)

ומקשים: **והא** [והרי] בלשון "אין מרביעין עליה **אלא מינה" קתני** [הוא שונה], משמע שאנו יודעים מהו מינה! ומשיבים, **הכי קאמר** [כך אומר]: **אין מרביעין עליה לא מין סוס ולא מין חמור, לפי ש**סתם פרדה שלפנינו **אין** אנו **יודעין במינה** של אמה. ושואלים: וכיצד ייתכן הדבר? **וליבדוק** [ושיבדוק] **בסימנין** שיש בגופה, ש**אמר אביי: עבי קליה** [פרד שעבה קולו] — **בר חמרא** [בן חמורה] הוא, **צניף קליה** [דק קולו] — **בר סוסיא** [בן סוסה] הוא. **ו**כן **אמר רב פפא: רברבן אודניה וזוטרא גנובתיה** [גדולות אוזניו וקטן זנבו] — **בר חמרא** [בן חמורה] הוא, **זוטרן אודניה ורבה גנובתיה** [קטנות אוזניו וגדול זנבו] — **בר סוסיא** [בן סוסה] הוא! ומשיבים: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים]? **ב**פרדה שהיא **אלמת,** שאין לה קול, **ו**היא **גידמת,** שאזניה וזנבה קצוצים. ואין להוכיח מכאן את שיטתו של ר' יהודה.


###### Steinsaltz on Chullin 79a:12
[Steinsaltz on Chullin 79a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/79a:12)

ושואלים: בסופו של דבר **מאי הוי עלה** [מה היה עליה]? כיצד נפתרה השאלה ביחס לשיטת ר' יהודה? ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לשאלה זו ממה ש**אמר רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע:** בענין הרבעה של פרד, **הכל,** ובכללם ר' יהודה, **מודין** **ב**הרבעת **פרי עם האם,** כגון פרד בן חמור וסוסה, עם סוסה — **שאסור; שמע מינה** [למד מכאן] **ספוקי מספקא ליה** [שמסופק לו] לר' יהודה האם חוששים לזרע האב. שאם ודאי לו שאין חוששים לזרע האב — מותר היה הפרד במין אמו, שהרי אין חשיבות למין האב. ומסכמים: אכן **שמע מינה** [למד מכאן] שכן הוא.


###### Steinsaltz on Chullin 79a:13
[Steinsaltz on Chullin 79a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/79a:13)

ובענין זה מסופר, **אמר ליה** [לו] **ר' אבא לשמעיה** [לשמשו]: **אי מעיילת לי כודנייתא בריספק** [אם אתה מכניס לי פרדות בעגלה], **עיין להנך דדמיין להדדי, ועייל לי** [בדוק את אלה שדומות זו לזו בקולותיהן, וכן בגודל האזנים והזנב שלהן, והכנס לי], שלא אהיה נוהג בכלאיים. **אלמא קסבר** [מכאן שהוא סבור]: **אין חוששין לזרע האב,** שהרי כפי שנאמר לעיל, הסימנים הללו מורים על מין האם.