## Steinsaltz on Chullin Daf 7b

###### Steinsaltz on Chullin 7b:1
[Steinsaltz on Chullin 7b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/7b:1)

**חבטינהו** [ניפו אותן את השעורים] לנקותן ו**לא אכל, נקרינהו** [בררו אותן] ביד מן הפסולת ו**לא אכל,** ותהו למה אין החמור אוכל. **אמר להו** [להם] ר' פנחס בן יאיר למארחיו: **דלמא לא מעשרן** [שמא אינן מעושרות]? **עשרינהו** [עישרו אותן] **ואכל** החמור. **אמר** להם: בהמה **ענייה** (מסכנה) **זו הולכת לעשות רצון קונה** בדרך של מצוה, לפדיון שבויים, **ואתם מאכילין אותה טבלים?** והוא מה שנאמר לעיל, שבהמתן של צדיקים אין הקדוש ברוך הוא מביא תקלה על ידן.


###### Steinsaltz on Chullin 7b:2
[Steinsaltz on Chullin 7b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/7b:2)

ותוהים: **ומי מיחייבא** [והאם התבואה חייבת] במקרה זה במעשר מן הספק? **והתנן** [והרי שנינו במשנה]: **הלוקח** (הקונה) מן השוק תבואה **ל**שם **זרע** או **ל**מאכל **בהמה,** או **קמח ל**עיבוד **עורות,** או **שמן** להדליק בו את ה**נר, ו**כן **שמן לסוך בו את הכלים,** ואינו יודע אם נתעשרו, כל שאינו למאכל אדם — **פטור מהדמאי,** שלא חייבוהו חכמים לעשרו מן הספק!


###### Steinsaltz on Chullin 7b:3
[Steinsaltz on Chullin 7b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/7b:3)

ומשיבים: **התם הא אתמר עלה** [שם הרי נאמר על כך], **אמר ר' יוחנן: לא שנו אלא שלקחן מתחלה לבהמה,** או לשאר צרכים שאינם מאכל אדם, **אבל לקחן מתחלה לאדם ונמלך עליהם** לתתן **לבהמה** — **חייב לעשר;** **והתניא** [וכן שנויה ברייתא]: **הלוקח פירות מן השוק לאכילה, ונמלך עליהן לבהמה** — **הרי זה לא יתן לא לפני בהמתו ולא לפני בהמת חברו אלא אם כן עישר.** ושעורים אלו שניתנו לפני האתון נלקחו מתחילה למאכל אדם.


###### Steinsaltz on Chullin 7b:4
[Steinsaltz on Chullin 7b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/7b:4)

**שמע רבי** שהגיע ר' פנחס בן יאיר לעירו, **נפק לאפיה** [יצא לקראתו] לקבל פניו, **אמר ליה** [לו]: **רצונך** ל**סעוד אצלי? אמר לו** ר' פנחס: **הן. צהבו** (האירו) **פניו של רבי** מחמת שמחה, שנתכבד בדבר זה, שהיה הדבר מפורסם שאין ר' פנחס בן יאיר סועד אצל אחרים.


###### Steinsaltz on Chullin 7b:5
[Steinsaltz on Chullin 7b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/7b:5)

**אמר לו** ר' פנחס: **כמדומה אתה שמודר הנאה מישראל אני?** **ישראל קדושים הן,** אלא ש**יש רוצה** להכניס אורחים **ואין לו,** ואיני רוצה ליהנות מסעודה שאינה מספקת לבעליה, **ויש שיש לו ואינו רוצה** שיאכלו אצלו, **ו**ביחס לאדם כזה **כתיב** [נאמר]: **"אל תלחם** (תאכל) את **לחם רע עין ואל תתאו למטעמותיו כי כמו שער בנפשו כן הוא אכול ושתה יאמר לך ולבו בל עמך"** (משלי כג ו-ז), ולכן אני חושש לסעוד אצל אחרים. **ואתה רוצה** לארחני **ו**גם **יש לך,** ולכן אליך אני מוכן לבוא.


###### Steinsaltz on Chullin 7b:6
[Steinsaltz on Chullin 7b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/7b:6)

**מיהא השתא מסרהיבנא** [אולם עכשיו אני ממהר], **דבמלתא דמצוה קא טרחנא** [משום שבדבר של מצוה אני טורח], **כי הדרנא אתינא עיילנא לגבך** [כאשר אחזור ואבוא לעירכם אכנס אליך]. וכך אכן עשה.


###### Steinsaltz on Chullin 7b:7
[Steinsaltz on Chullin 7b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/7b:7)

**כי אתא** [כאשר בא] לביתו של רבי, **איתרמי על בההוא פיתחא דהוו קיימין ביה כודנייתא חוורתא** [הזדמן שנכנס בפתח אחד שהיו עומדות בו פרדות לבנות], **אמר** ר' פנחס: **מלאך המות בביתו של זה ואני אסעוד אצלו?** משום שפרדות ממין זה היו מפורסמות כמזיקות בבעיטותיהן.


###### Steinsaltz on Chullin 7b:8
[Steinsaltz on Chullin 7b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/7b:8)

**שמע רבי נפק לאפיה** [יצא לקראתו], **אמר ליה** [לו]: **מזבנינא להו** [מוכר אני אותן]. **אמר ליה** [לו] ר' פנחס: והרי בכך תעבור על **"ולפני עור לא תתן מכשול"** (ויקרא יט, יד), שהרי לכל אחד מישראל נאסר להחזיק חיות מזיקות בביתו.


###### Steinsaltz on Chullin 7b:9
[Steinsaltz on Chullin 7b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/7b:9)

אמר לו: **מפקרנא להו** [אפקיר אותם]. אמר לו: אם כן, **מפשת היזקא** [אתה מרבה את ההיזק], שעכשיו לא יהיו להם בעלים שישמרו עליהן, ויזיקו לכל. אמר לו: **עקרנא להו** [אני מעקר את פרסותיהן שלא יזיקו]. ענה לו: **איכא** [יש בכך] **צער בעלי חיים.** אמר לו: **קטילנא להו** [אהרוג אותן]. אמר לו: **איכא** [יש בכך] איסור של **"בל תשחית"** (דברים כ, יט).


###### Steinsaltz on Chullin 7b:10
[Steinsaltz on Chullin 7b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/7b:10)

**הוה קא מבתש ביה טובא** [היה רבי מפציר בו הרבה] שייכנס לביתו, **גבה טורא בינייהו** [הר ביניהם], ולא יכול היה רבי להמשיך ולדבר עמו. **בכה רבי ואמר: מה בחייהן** של צדיקים **כך** הם גדולים, **במיתתן על אחת כמה וכמה!** ומסבירים: והוא כפי ש**אמר ר' חמא בר חנינא: גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהן, שנאמר: "ויהי הם קוברים איש והנה ראו** את **הגדוד וישליכו את האיש בקבר אלישע** (הנביא) **וילך ויגע האיש בעצמות אלישע ויחי ויקם על רגליו"** (מלכים ב יג, כא).


###### Steinsaltz on Chullin 7b:11
[Steinsaltz on Chullin 7b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/7b:11)

**אמר ליה** [לו] **רב פפא לאביי:** מה הראיה מכאן שצדיק גדול במותו יותר מבחייו? **ודילמא לקיומי ביה ברכתא** [ושמא נעשה הדבר באלישע כדי לקיים בו את ברכת] **אליהו, דכתיב** [שנאמר] שאלישע ביקש ממנו: **"ויהי נא פי שנים ברוחך אלי"** (שם ב, ט), שאליהו החיה מת אחד ואלישע החיה שנים! **אמר ליה** [לו] אביי בתמיהה: **אי הכי** [אם משום כך], **היינו דתניא** [וכי זהו ששנויה ברייתא]: "ויקם על רגליו" — **על רגליו עמד** אבל **לביתו לא הלך** (אלא מת מיד)?! ומשמע שלא היתה כאן תחיית מתים ממש, ואם כן לא נתקיימה בכך ברכת אליהו.


###### Steinsaltz on Chullin 7b:12
[Steinsaltz on Chullin 7b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/7b:12)

ושואלים: **אלא במה איקיים** [במה התקיימה] הברכה של "פי שנים"? ומשיבים: **כ**מו ש**אמר ר' יוחנן: שריפא** אלישע **צרעת נעמן, שהיא** (צרעת) **שקולה כמת.** ומנין שצרעת שקולה כמיתה — **שנאמר** במרים שנצטרעה: **"אל נא תהי כמת"** (במדבר יב, יב).


###### Steinsaltz on Chullin 7b:13
[Steinsaltz on Chullin 7b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/7b:13)

אגב שהוזכרו פרדות לבנות ("מלאך הבית בביתו של זה"), מביאים מה ש**אמר ר' יהושע בן לוי: למה נקרא שמן** של פרדים **"ימים"** (ראה בראשית לו, כד) — מלשון אימה, משום **שאימתם מוטלת על הבריות,** ש**אמר ר' חנינא** שהיה רופא: **מימי לא שאלני אדם על מכת פרדה לבנה וחיה** (ונשאר חי) ממכה זו, משמע שהם מסוכנים ביותר. ותוהים: **והא קחזינא דחיי** [והרי אנו רואים שאנשים חיים] מבעיטות אלה! ומשיבים: **אימא** [אמור] ותקן בלשון **"וחיית"** [והבריאה] המכה, שהפצע מבעיטה זו אינו מבריא. ומקשים: **והא קחזינא דמיתסי** [והרי רואים אנו שהפצעים הללו מבריאים]! ומשיבים: לא בכל הפרדות הלבנות מדובר, אלא באלה **דחיוורן ריש כרעייהו** [שלבנים ראשי רגליהם] **קא אמרינן** [אומרים אנו]. אגב שהוזכרו דברי ר' חנינא מביאים עוד מדבריו.


###### Steinsaltz on Chullin 7b:14
[Steinsaltz on Chullin 7b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/7b:14)

על הנאמר **"אין עוד מלבדו"** (דברים ד, לה) — **אמר רבי חנינא: ואפילו כשפים,** שאין כשפים יכולים לפעול נגד רצון שמים. ומסופר, **ההיא איתתא דהות קא מהדרא למישקל עפרא מתותיה כרעיה** [אשה אחת היתה מחזרת, משתדלת לקחת עפר מתחת רגליו] של **ר' חנינא** כדי לעשות לו כישוף, **אמר לה: שקולי** [קחי], **לא מסתייעא מילתיך** [לא יסתייע הדבר שלך, מה שאת רוצה לעשות], **"אין עוד מלבדו" כתיב** [נאמר], והוא מגן עלי. ומקשים: **והאמר** [והרי נאמר] **ר' יוחנן: למה נקרא שמן "כשפים"** — הרי זה כעין נוטריקון — **שמכחישין פמליא של מעלה,** ומשמע שלכאורה הם פועלים גם כנגד רצון של מעלה! ומשיבים: אכן כך, ואולם **שאני** [שונה] **ר' חנינא, דנפישא זכותיה** [שמרובה זכותו], ואין כשפים שולטים בו.


###### Steinsaltz on Chullin 7b:15
[Steinsaltz on Chullin 7b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/7b:15)

**ו**עוד **אמר** בשם **ר' חנינא: אין אדם נוקף** (מכה, פוצע) **אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה** שהוא צריך להיפצע, **שנאמר: "מה' מצעדי גבר כוננו ואדם מה יבין דרכו"** (ראה תהלים לז, כג. משלי כ, כד). בענין זה **אמר ר' אלעזר: דם ניקוף** (מכה) **מרצה** ומכפר לאדם **כ**אילו היה זה **דם עולה. אמר רבא:** מדובר פה **בגודל** (בוהן) **ימין,** שאדם משתמש בו בכח, והמכה חזקה יותר, **ובניקוף** (מכה) **שני** באותו מקום קודם שהתרפאה המכה הראשונה, **והוא דקאזיל** [כשהיה הולך] באותה שעה **לדבר מצוה,** שאז הניקוף מרצה.


###### Steinsaltz on Chullin 7b:16
[Steinsaltz on Chullin 7b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/7b:16)

בקשר למסופר לעיל על ר' פנחס בן יאיר מעירים כי **אמרו עליו על ר' פנחס בן יאיר: מימיו לא בצע** (חתך, פתח באכילה) **על פרוסה שאינה שלו, ומיום שעמד על דעתו לא נהנה** אפילו **מסעודת אביו,** שלא רצה ליהנות כלל משל אחרים.