## Steinsaltz on Chullin Daf 86a

###### Steinsaltz on Chullin 86a:1
[Steinsaltz on Chullin 86a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/86a:1)

ומתרצים: בלשון **לא מיבעיא קאמר** [לא נצרכה הוא אומר], **לא מיבעיא** [לא נצרכה] כשאמר: **"צא נחור"** פטור מכיסוי, **דלאו** [שלא] **שחיטה היא כלל, אבל** כשאומר: **"צא טרוף"** — **אימא** [אמור]: **שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה, וליבעי** [ויצטרך] **כסוי,** על כן **קא משמע לן** [משמיע לנו] **כ**דבריו של **ר' חייא בר אבא,** שראה רבי את דברי ר' שמעון בכיסוי הדם, ששחיטה שאינה ראויה אינה שחיטה, ופטורה מכיסוי.


###### Steinsaltz on Chullin 86a:2
[Steinsaltz on Chullin 86a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/86a:2)

ושואלים: **ולמאן דאמר** [ולשיטת מי שאומר] **"צא נחור"** אמר לו רבי לר' חייא, **מאי טעמא** [מה טעם] **לא אמר** לו רבי: **"צא טרוף"? וכי תימא** [ואם תאמר], **קסבר** [סבור רבי] כי **שחיטה שאינה ראויה** — **שמה שחיטה,** ומחייבת בכיסוי; **והא** [והרי] **אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: ראה רבי דבריו של רבי שמעון בכסוי הדם, ושנאו בלשון חכמים!**


###### Steinsaltz on Chullin 86a:3
[Steinsaltz on Chullin 86a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/86a:3)

ומתרצים: **לא מיבעיא קאמר** [בלשון לא נצרכה הוא אומר], **לא מיבעיא** [לא נצרכה] **"צא טרוף"** אינו חייב בכיסוי, מפני ש**שחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה, אבל "צא נחור"** — **אימא** [אמור]: **אין שחיטה לעוף מן התורה, ו**אם כן **נחירתו זו היא שחיטתו, וליבעי** [ויצטרך] **כסוי,** על כן **קא משמע לן** [משמיע לנו], שיש לעוף שחיטה מן התורה, כפי שדרש רבי מ**"כאשר צויתיך"** (דברים יב, כא).


###### Steinsaltz on Chullin 86a:4
[Steinsaltz on Chullin 86a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/86a:4)

ושואלים על גוף המעשה: **ומי נפל ליה יאניבא בכיתניה** [והאם נפל לו לר' חייא עש בפשתנו]? **והאמר** [והרי אמר] **רבין בר אבא, ואמרי לה** [ויש אומרים] ש**אמר** זאת **ר' אבין בר שבא: משעלו בני הגולה** מבבל לארץ ישראל **פסקו** בארץ ישראל **הזיקין** (כוכבי שביט) **והזועות** (רעידות אדמה) **והרוחות** הסוערות, **והרעמים, ולא החמיץ יינם, ולא לקה פשתנם** בעש וכדומה, **ונתנו חכמים עיניהם** ותלו דבר זה **בר' חייא ובניו** שעלו מבבל, וזכותם הועילה לבני ארץ ישראל. ואם כן, כיצד ייתכן שנפל עש בפשתנו של ר' חייא עצמו?


###### Steinsaltz on Chullin 86a:5
[Steinsaltz on Chullin 86a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/86a:5)

ומשיבים: **כי מהניא זכותייהו** — **אעלמא, אדידהו** — **לא** [כאשר מועילה זכותם — הרי זה על העולם, אבל עליהם — לא]. ו**כ**דברי **רב יהודה אמר רב,** ש**אמר רב יהודה אמר רב: בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת: "כל העולם כולו ניזון בשביל** (בגלל, בזכות) **חנינא בני,** הוא חנינא בן דוסא, שהיה ידוע בחסידותו, **וחנינא בני** — **די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת.**


###### Steinsaltz on Chullin 86a:6
[Steinsaltz on Chullin 86a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/86a:6)

א משנה **חרש שוטה וקטן ששחטו** חיה או עוף **ואחרים רואין אותם** שהם שוחטים כראוי, שבאופן זה שחיטתם כשרה (לעיל ב,א) — **חייב** הרואה אותם שוחטים **לכסות** את הדם אחריהם. שחטו **בינן לבין עצמן** ששחיטתם פסולה — משנודע הדבר לאחר, הריהו **פטור מלכסות.**


###### Steinsaltz on Chullin 86a:7
[Steinsaltz on Chullin 86a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/86a:7)

**וכן לענין** איסור **אותו ואת בנו** בבהמה: חרש שוטה וקטן **ששחטו** את האם, **ואחרים רואין אותן** — **אסור לשחוט** את הבן **אחריהם** באותו יום; שחטו **בינן לבין עצמן** — **ר' מאיר מתיר לשחוט אחריהן, וחכמים אוסרים,** שמא שחטו כראוי. **ומודים** חכמים **שאם שחט** אחריהם בו ביום — **שאינו סופג את הארבעים,** שמא לא שחטו כראוי.


###### Steinsaltz on Chullin 86a:8
[Steinsaltz on Chullin 86a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/86a:8)

ב גמרא ושואלים: **ורבנן** [וחכמים], **מאי שנא רישא דלא פליגי** [במה שונה תחילת המשנה, לענין כיסוי הדם, שאינם חלוקים] על כך שחרש שוטה וקטן ששחטו בינם לבין עצמם — פטור מלכסות אחריהם, ומתוך כך משמע שגם לדעתם כששחטו בינם לבין עצמם אין שחיטתם שחיטה. **ומאי שנא סיפא דפליגי** [ובמה שונה הסוף, לענין אותו ואת בנו, שחכמים חולקים] על ר' מאיר, וסבורים שאם חרש שוטה וקטן שחטו את האם — אסור לשחוט את הבן בו ביום, ומשמע ששחיטתם בינם לבין עצמם נחשבת שחיטה?


###### Steinsaltz on Chullin 86a:9
[Steinsaltz on Chullin 86a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/86a:9)

ומשיבים: **רישא** [בתחילה], בענין כיסוי הדם, **אי אמרינן** [אם אנו אומרים] ש**חייבין לכסות** אחריהם, **אמרי** [אומרים אנשים]: שחיטתם **שחיטה מעלייתא** [מעולה, כשרה] **היא, ואתי למיכל** [ויבואו לאכול] **משחיטתן,** ובאמת נאסר הדבר.


###### Steinsaltz on Chullin 86a:10
[Steinsaltz on Chullin 86a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/86a:10)

ומקשים, אם כן, **סיפא נמי** [בסופה גם כן], לענין אותו ואת בנו, מדוע אסרו לשחוט אחריהם? והלא **כיון דקאמרי רבנן** [שאומרים חכמים] **אסור לשחוט אחריהם** את הבן, נחשוש שמא **אמרי** [אומרים אנשים]: **שחיטה מעלייתא** [מעולה, כשרה] **היא, ואתי למיכל** [ויבואו לאכול] **משחיטתן!**


###### Steinsaltz on Chullin 86a:11
[Steinsaltz on Chullin 86a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/86a:11)

ומשיבים: **סיפא** [בסוף, באותו ואת בנו] גם אם נאסור לשחוט אחריהם — אין לחשוש שיבואו אנשים להכשיר את שחיטתם, מפני ש**אמרי** [אומרים האנשים]: טעם הדבר שלא שחטו את הבן אחריהם הוא מפני ש**בשרא דלא קא מיבעיא ליה** [בשר הוא שלא נצרך לו] לבעלים. ומקשים: **רישא נמי** [בתחילה גם כן], בכיסוי הדם, אם נחייב לכסות אחריהם — אין לחשוש, שכן **אמרי** [אומרים אנשים]: **לנקר** (לנקות) **חצירו הוא צריך!**


###### Steinsaltz on Chullin 86a:12
[Steinsaltz on Chullin 86a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/86a:12)

ודוחים: אם חרש שוטה וקטן **שחט באשפה, מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? הרי כאן לא שייך נימוק זה! וכן במקרה ששחטו והרואה אותם **בא לימלך** בבית הדין האם צריך לכסות את הדם אחר שחיטתם, **מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? הרי אם נצריך אותו לכסות אחריהם, יבוא להכשיר את שחיטתם! וכיון שבמקרים כגון אלו יבואו לטעות — אסרו לכסות אחריהם בכל מקרה, וגם כשהוא שוחט בחצירו.


###### Steinsaltz on Chullin 86a:13
[Steinsaltz on Chullin 86a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/86a:13)

ומקשים: **וליטעמיך** [ולטעמך, לשיטתך], שחכמים חוששים משום מקרים אלה, **סיפא נמי** [בסוף גם כן], באותו ואת בנו, אם **בא** הרואה **לימלך** אם מותר לשחוט את הבן אחריהם, ואוסרים עליו, **מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? הרי יכול הוא לטעות ולהכשיר את שחיטתם, ומדוע אסרו חכמים לשחוט אחריהם?


###### Steinsaltz on Chullin 86a:14
[Steinsaltz on Chullin 86a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/86a:14)

**אלא** צריך לומר כי **רבנן אכולה מילתא פליגי** [חכמים על כל הענין חולקים], והם סבורים שחרש שוטה וקטן ששחטו — צריך לכסות אחריהם, כפי שלענין אותו ואת בנו אסרו לשחוט אחריהם. **ונטרי ליה לר' מאיר עד דמסיק לה למילתא, והדר פליגי עילויה** [והמתינו לו חכמים לר' מאיר עד שיסיים את דבריו, ואחר כך חלקו עליו].


###### Steinsaltz on Chullin 86a:15
[Steinsaltz on Chullin 86a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/86a:15)

ושואלים: ומעתה, **בשלמא רבנן** [נניח, מובנת דעת חכמים] — משום שהם הולכים **לחומרא** [להחמיר], שלמרות שאסרו לאכול משחיטתם, החמירו לחייב בכיסוי הדם אחריהם, ולענין אותו ואת בנו אסרו לשחוט אחריהם מספק שמא שחטו כראוי. **אלא רבי מאיר,** שפטר מכיסוי הדם אחריהם, והתיר לשחוט את הבן אחריהם, **מאי טעמא** [מה טעמו]? מדוע לא יחמיר מספק?


###### Steinsaltz on Chullin 86a:16
[Steinsaltz on Chullin 86a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/86a:16)

**אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן: מחייב היה רבי מאיר** מלקות **על** האוכל מ**שחיטתן משום נבלה.** כלומר, הוא סבור ששחיטתם אינה קרויה כלל שחיטה, עד שניתן להתרות באוכל משחיטתם התראת ודאי שהוא עומד לאכול נבילה, ולהלקותו אם עשה כן. ושואלים: **מאי טעמא** [מה טעמו]? **אמר רבי אמי: הואיל ורוב מעשיהן** של חרש שוטה וקטן **מקולקלים,** אינם נעשים כראוי, ויש להניח שלא שחטו כראוי.


###### Steinsaltz on Chullin 86a:17
[Steinsaltz on Chullin 86a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/86a:17)

**אמר ליה** [לו] **רב פפא לרב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע, ואמרי לה** [ויש אומרים] שאמר **רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע לרב פפא: מאי איריא** [מה שייך], מדוע הוצרך ר' אמי לנימוק של **רוב?** הרי **אפילו** אם **מיעוט** מעשיהם מקולקלים **נמי** [גם כן] היה ר' מאיר אומר כן! **דהא** [שהרי] שמענו את **רבי מאיר** שהוא **חייש למיעוטא** [חושש למיעוט], מתחשב בו כנגד הרוב, כשיש חזקה המסייעת לו. ואם כן, גם אם רוב מעשיהם של חרש שוטה וקטן מתוקנים, יש לומר: **סמוך מיעוטא** [צרף את המיעוט] של המקלקלים בשחיטתם, **לחזקה** של איסור שיש בבהמה, שהרי בהמה שלא נודע לך שנשחטה כראוי עומדת בחזקת איסור, **ואתרע ליה רובא** [והורע לו הרוב]! ומניין שכך סבור ר' מאיר?


###### Steinsaltz on Chullin 86a:18
[Steinsaltz on Chullin 86a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/86a:18)

**דתנן** [ששנינו במשנה] בענייני טהרות: **תינוק שנמצא בצד העיסה ובצק בידו** — **רבי מאיר מטהר** את העיסה כולה, שאינו חושש שטימא אותה התינוק. **וחכמים מטמאין** את העיסה, **מפני שדרכו של תינוק לטפח,** לגעת בידיו בעיסה. **ואמרינן** [והיינו אומרים, שואלים]: **מאי טעמא** [מה טעמו] של **רבי מאיר?** **קסבר** [סבור הוא]: **רוב תינוקות מטפחין, ומיעוט** תינוקות **אין מטפחין, ועיסה זו בחזקת טהרה עומדת** —