## Steinsaltz on Chullin Daf 87a

###### Steinsaltz on Chullin 87a:1
[Steinsaltz on Chullin 87a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/87a:1)

ודוחים: **הכי השתא** [כך אתה משווה]? **התם** [שם] במעשה בתלמידי רב — **משתא וברוכי בהדי הדדי** [לשתות ולברך ביחד] **לא אפשר,** ולכן, משעה שזימנו עצמם לברך, נתנו דעתם שלא לשתות יותר. אבל **הכא** [כאן], כששחט חיה, והוא רוצה לשחוט עוף, כשהוא מכסה את דם החיה אינו מסיח דעתו מן השחיטה, שהרי **אפשר דשחיט בחדא, ומכסי בחדא** [שישחוט ביד אחת, ויכסה ביד אחת].


###### Steinsaltz on Chullin 87a:2
[Steinsaltz on Chullin 87a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/87a:2)

א משנה **שחט** חיה או עוף **ולא כסה** את הדם בעפר, **וראהו אחר** — **חייב** האחר **לכסות. כסהו ונתגלה** — **פטור מלכסות. כסהו הרוח** — **חייב לכסות.**


###### Steinsaltz on Chullin 87a:3
[Steinsaltz on Chullin 87a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/87a:3)

ב גמרא **תנו רבנן** [שנו חכמים]: נאמר **"ושפך וכסה"** ("ושפך את דמו וכסהו בעפר", ויקרא יז, יג), ודברים אלו שנאמרו ברצף אחד מלמדים כי **מי ששפך** כלומר, שחט את החיה או העוף — מצוה ש**יכסה** את דמו. **שחט ולא כסה, וראהו אחר, מנין שחייב לכסות? שנאמר** באותה פרשה: **"ואומר לבני ישראל"** (שם יד) — **אזהרה לכל בני ישראל.**


###### Steinsaltz on Chullin 87a:4
[Steinsaltz on Chullin 87a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/87a:4)

ומעיהם **תניא אידך** [שנויה ברייתא אחרת] על כתוב זה: **"ושפך וכסה", במה ששפך** — **בו יכסה,** כלומר בידו, או בסכין, **שלא יכסנו ברגל,** כדי **שלא יהיו מצות בזויות עליו.** וכן **תניא אידך** [שנויה ברייתא אחרת]: **"ושפך וכסה", מי ששפך** — **הוא יכסנו. מעשה באחד ששחט** חיה או עוף, **וקדם חבירו וכסה, וחייבו רבן גמליאל ליתן לו עשרה זהובים.**


###### Steinsaltz on Chullin 87a:5
[Steinsaltz on Chullin 87a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/87a:5)

**איבעיא להו** [נשאלה להם]: האם עשרה זהובים אלה הם **שכר מצוה** שגזל ממנו, **או שכר ברכה,** ברכת המצוות? ומסבירים, **למאי נפקא מינה** [מה יוצא ממנה] משאלה זו למעשה — **לברכת המזון, אי אמרת** [אם אתה אומר] **שכר מצוה** חייבו רבי — ברכת המזון כולה מצוה **אחת היא, ואי אמרת** [ואם אתה אומר] **שכר ברכה** — ארבע ברכות של ברכת המזון **הויין** [הריהן] שוות **ארבעים** זהובים. **מאי** [מה] התשובה?


###### Steinsaltz on Chullin 87a:6
[Steinsaltz on Chullin 87a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/87a:6)

ומציעים, **תא שמע** [בוא ושמע] ממה שמסופר ש**אמר ליה** [לו] **ההוא מינא** [אותו מין, כופר] **לרבי** בקינטור: **מי שיצר הרים לא ברא רוח,** **ומי שברא רוח לא יצר הרים, דכתיב** [שנאמר]: **"כי הנה יוצר הרים ובורא רוח"** (עמוס ד, יג), הרי שיש יוצר ויש בורא! **אמר ליה** [לו] רבי: **שוטה, שפיל לסיפיה דקרא** [רד, המשך לסופו של הכתוב], שנאמר: **"ה'** אלהי **צבאות שמו",** שהוא גם היוצר וגם הבורא.


###### Steinsaltz on Chullin 87a:7
[Steinsaltz on Chullin 87a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/87a:7)

**אמר ליה** [לו] אותו מין: **נקוט לי זימנא תלתא יומי ומהדרנא לך תיובתא** [תן לי זמן שלושה ימים ואחזיר לך תשובה]. **יתיב רבי תלת תעניתא** [ישב רבי שלוש תעניות], באותם שלושה ימים, כדי שלא ימצא לו אותו מין תשובה, שלא יהיה בכך חילול שם שמים. **כי הוה קא בעי מיברך** [כאשר עברו אותם שלושה ימים, והיה רוצה רבי לסעוד], **אמרו ליה** [לו] לרבי: **מינא קאי אבבא** [מין עומד בשער]. **אמר** רבי על עצמו את הפסוק: **"ויתנו בברותי רוש** (עשב מר) **ולצמאי ישקוני חומץ"** (תהלים סט, כב), כלומר, נותנים דבר מר לסעודתי.


###### Steinsaltz on Chullin 87a:8
[Steinsaltz on Chullin 87a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/87a:8)

**אמר ליה** [לו] המין שעמד בפתח: **רבי, מבשר טובות אני לך, לא מצא תשובה אויבך, ונפל** (הפיל עצמו) **מן הגג ומת. אמר לו** רבי: הואיל ובישרת לי בשורה טובה, **רצונך שתסעוד אצלי? אמר לו: הן. לאחר שאכלו ושתו, אמר** **ליה** [לו] רבי: **כוס של ברכה אתה שותה,** כלומר האם רצונך לברך ברכת מזון על הכוס, **או ארבעים זהובים אתה נוטל,** ואני אברך? **אמר לו: כוס של ברכה אני שותה. יצתה בת קול ואמרה: כוס של ברכה ישוה ארבעים זהובים.**


###### Steinsaltz on Chullin 87a:9
[Steinsaltz on Chullin 87a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/87a:9)

**אמר רבי יצחק: עדיין ישנה לאותה משפחה** של אותו מין שבישר לו את הבשורה, **בין גדולי רומי, וקוראין אותה משפחת בר לויאנוס.**


###### Steinsaltz on Chullin 87a:10
[Steinsaltz on Chullin 87a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/87a:10)

ג שנינו במשנה: **כסהו ונתגלה** — חייב לכסות. **אמר ליה** [לו] **רב אחא בריה** [בנו] של **רבא לרב אשי: מאי שנא** [במה שונה הדבר] **מהשבת אבדה,** ש**אמר מר** [החכם]: מה שנאמר "השב תשיבם" (דברים כב, א) **"השב"** — **אפילו מאה פעמים?**


###### Steinsaltz on Chullin 87a:11
[Steinsaltz on Chullin 87a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/87a:11)

**אמר ליה** [לו]: **התם לא כתיב מיעוטא** [שם לא נאמרה לשון מיעוט], **הכא, כתיב מיעוטא** [כאן נאמרה לשון מיעוט] **"וכסהו"** כלומר, כסה אותו, כיסוי זה ולא יותר.


###### Steinsaltz on Chullin 87a:12
[Steinsaltz on Chullin 87a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/87a:12)

ד שנינו במשנה: **כסהו הרוח** — חייב לכסות. **אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שחזר ונתגלה** לאחר שכיסהו הרוח. **אבל לא חזר ונתגלה** — **פטור מלכסות.** ושואלים: **וכי** [וכאשר] **חזר ונתגלה מאי הוי** [מה בכך]? **הא אידחי ליה** [הרי כבר נדחה] ממצות הכיסוי כשכיסהו הרוח! **אמר רב פפא, זאת אומרת: אין** מושג **דיחוי** שייך **אצל מצות,** וכיון שנתחייב הדם בכיסוי — לא נדחתה ממנו המצוה, ואם נתגלה — עומדת בעינה המצוה לכסותו.


###### Steinsaltz on Chullin 87a:13
[Steinsaltz on Chullin 87a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/87a:13)

ושואלים: ואם כסהו הרוח ולא נתגלה, מדוע פטור מלכסות? **ומאי שנא מהא דתניא** [ובמה שונה הדבר מזו ששנויה בברייתא]: **השוחט** חיה או עוף **ונבלע דם בקרקע** — **חייב לכסות?** ומשיבים: **התם** [שם מדובר] **כשרשומו** של הדם **ניכר** בקרקע, שלא נבלע לגמרי.


###### Steinsaltz on Chullin 87a:14
[Steinsaltz on Chullin 87a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/87a:14)

ה משנה **דם** חיה או עוף **שנתערב במים, אם יש בו מראית דם** בתערובת — **חייב לכסות. נתערב** הדם **ביין** שהוא אדום — **רואין אותו** את היין **כאילו הוא מים,** ואם בכמות כזו של מים היתה מראית דם — חייב לכסות. **נתערב** דם החיה או העוף **בדם הבהמה**