## Steinsaltz on Chullin Daf 89a

###### Steinsaltz on Chullin 89a:1
[Steinsaltz on Chullin 89a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/89a:1)

**"אם מחוט ועד שרוך נעל** ואם אקח מכל אשר לך" (בראשית יד, כג), שלא רצה ליהנות ממה שאינו שלו, וקידש שם שמים — **זכו בניו לשתי מצות, לחוט של תכלת** בציצית, שנאמר "ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת" (במדבר טו, לח), **ורצועה של תפילין,** שהיא עשויה עור, כמו שרגיל היה להיות שרוך של נעל.


###### Steinsaltz on Chullin 89a:2
[Steinsaltz on Chullin 89a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/89a:2)

ושואלים: **בשלמא** [נניח, מובן הדבר] מה זכות מיוחדת ב**רצועה של תפילין,** שהרי **כתיב** [נאמר]: **"וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך** ויראו ממך" (דברים כח, ו), **ותניא** [ושנויה ברייתא], **ר' אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש,** שניכר בהם ששם השם נקרא על ישראל. **אלא חוט של תכלת מאי** [מה] **היא** הזכות המיוחדת שיש בו?


###### Steinsaltz on Chullin 89a:3
[Steinsaltz on Chullin 89a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/89a:3)

ומשיבים: **דתניא** [ששנויה ברייתא], **רבי מאיר אומר: מה נשתנה תכלת מכל** מיני **הצבעונין,** שנותנים אותו על ציצית הכנף? **מפני שתכלת דומה** בצבעה **לים, וים דומה** בצבעו **לרקיע** **ורקיע דומה לאבן ספיר, ואבן ספיר דומה לכסא הכבוד,** וזכות מיוחדת היא לישראל שזכר כסא הכבוד נמצא על בגדיהם. ומנין שרקיע דומה לאבן ספיר, ואבן הספיר דומה לכסא הכבוד? **דכתיב** [שנאמר]: **"ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו** כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטוהר" (שמות כ״ד:י׳), הרי שמראה אבן הספיר הוא כעצם השמים, כלומר כמראה הרקיע. **וכתיב** [ונאמר] בחזון יחזקאל: **"כמראה אבן ספיר דמות כסא"** (יחזקאל א, כו), הרי שכסא הכבוד הוא כמראה אבן ספיר.


###### Steinsaltz on Chullin 89a:4
[Steinsaltz on Chullin 89a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/89a:4)

אגב שנזכרו דברי אברהם למלך סדום, מביאים מה ש**אמר ר' אבא: קשה** השבת **גזל** של הדבר שכבר **נאכל** יותר מגזל רגיל, **שאפילו צדיקים גמורים אינן יכולין להחזירו, שנאמר:** "ואם אקח מכל אשר לך **בלעדי רק אשר אכלו הנערים"** (בראשית יד, כד), הרי שחוט ושרוך נעל החזיר, ולא יכול היה להחזיר מה שאכלו הנערים.


###### Steinsaltz on Chullin 89a:5
[Steinsaltz on Chullin 89a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/89a:5)

א מתוך שהוזכרו דברי אברהם "ואנכי עפר ואפר", מביאים מה ש**אמר** בענין זה **ר' יוחנן משום ר' אלעזר בר' שמעון: כל מקום שאתה מוצא דבריו של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי בהגדה** — **עשה אזניך כאפרכסת,** כמשפך, לקלוט את דבריו. שכך אמר על הפסוק **"לא מרבכם מכל העמים חשק ה' בכם** ויבחר בכם כי אתם המעט מכל העמים" (דברים ז, ז) — **אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: חושקני** (חושק אני) **בכם, שאפילו בשעה שאני משפיע לכם גדולה** — **אתם ממעטין עצמכם לפני;**


###### Steinsaltz on Chullin 89a:6
[Steinsaltz on Chullin 89a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/89a:6)

**נתתי גדולה לאברהם** — **אמר לפני: "ואנכי עפר ואפר"** (בראשית יח, כז), נתתי גדולה **למשה ואהרן** — **אמר** משה: **"ונחנו מה"** (שמות טז, ז), נתתי גדולה **לדוד** — **אמר: "ואנכי תולעת ולא איש"** (תהלים כב, ז).


###### Steinsaltz on Chullin 89a:7
[Steinsaltz on Chullin 89a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/89a:7)

**אבל אומות העולם אינן כן, נתתי גדולה לנמרוד** — **אמר: "הבה נבנה לנו עיר** ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם" (בראשית יא, ד), נתתי גדולה **לפרעה** — **אמר: "מי ה' "**(שמות ה, כ), נתתי גדולה **לסנחריב** — **אמר: "מי בכל אלהי הארצות** אשר הצילו את ארצם מידי, כי יציל ה' את ירושלים מידי" (מלכים ב יח, לה), נתתי גדולה **לנבוכדנצר** — **אמר: "אעלה על במתי עב"** (ישעיהו יד, ד), נתתי גדולה **לחירם מלך צור** — **אמר: "מושב אלהים ישבתי בלב ימים"** (יחזקאל כח, ב).


###### Steinsaltz on Chullin 89a:8
[Steinsaltz on Chullin 89a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/89a:8)

אגב כך מביאים מה ש**אמר רבא, ואיתימא** [ויש אומרים] **ר' יוחנן: גדול** מה **שנאמר במשה ואהרן יותר ממה שנאמר באברהם,** ש**אילו באברהם כתיב** [נאמר]: **"ואנכי עפר ואפר", ואילו במשה ואהרן כתיב** [נאמר]: **"ונחנו מה",** כלומר, איננו כלום, אפילו לא עפר ואפר. **ואמר רבא ואיתימא** [ויש אומרים] **ר' יוחנן: אין העולם מתקיים אלא בשביל** (בגלל, בזכות) **משה ואהרן, כתיב הכא** [נאמר כאן]: **"ונחנו מה", וכתיב התם** [ונאמר שם]: **"תולה ארץ על בלימה"** (איוב כו, ז), כלומר, הארץ תלויה על מי שאמר "ונחנו מה", שאינו כלום.


###### Steinsaltz on Chullin 89a:9
[Steinsaltz on Chullin 89a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/89a:9)

ודרשה אחרת בענין "בלימה" **אמר רבי אילעא: אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה, שנאמר "תולה ארץ על בלימה". רבי אבהו אמר:** אין העולם מתקיים אלא בשביל **מי שמשים עצמו כמי שאינו, שנאמר "ומתחת זרועות עולם"** (דברים ל, כז), כלומר, מי שמשים עצמו מתחת — הריהו כזרועות המחזיקות את העולם.


###### Steinsaltz on Chullin 89a:10
[Steinsaltz on Chullin 89a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/89a:10)

**אמר רבי יצחק: מאי דכתיב** [מהו שנאמר] **"האמנם אלם צדק תדברון מישרים תשפטו בני אדם"** (תהלים נח, ב)? **מה אומנותו** ("האמנם") **של אדם בעולם הזה** — **ישים עצמו כאלם,** ישתוק. **יכול אף לדברי תורה** ישים עצמו כאלם? **תלמוד לומר: "צדק תדברון",** שמצוה לדבר בדברי תורה. ושמא תעלה על דעתך: הואיל ומותר ואף מצוה להרבות בדברי תורה, **יכול יגיס דעתו,** שהעוסק יתגאה? **תלמוד לומר: "מישרים תשפטו בני אדם",** שצריך לנהוג במישור, בדרך ענוה.


###### Steinsaltz on Chullin 89a:11
[Steinsaltz on Chullin 89a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/89a:11)

ב ושבים לדין כיסוי הדם. **אמר רבי זעירא, ואיתימא** [ויש אומרים] **רבה בר ירמיה: מכסין** דם חיה או עוף **בעפר עיר הנדחת,** שהדיחו אנשיה את יושבי עירם לעבוד עבודה זרה, ודין העיר וכל אשר בה לשריפה (דברים יד, יז). ומתחילה הבינו כי הכוונה היא לאפר השריפה, ושאלו: **ואמאי** [ומדוע] מכסים? והרי אפר זה **איסורי הנאה הוא,** שנאמר שם: "ולא ידבק בידך מאומה מן החרם" (דברים יג, יח), ממה שהוחרם ונשרף!


###### Steinsaltz on Chullin 89a:12
[Steinsaltz on Chullin 89a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/89a:12)

**אמר זעירי: לא נצרכה** הלכה זו **אלא לעפר עפרה,** כלומר, לעפר הקרקע של עיר הנידחת, שהוא איננו אסור בהנאה, **דכתיב** [שנאמר]: **"ואת כל שללה תקבוץ אל תוך רחובה ושרפת"** (שם יז) — **מי שאינו מחוסר אלא קביצה ושרפה** נאמר בו דין זה, **יצא זה,** עפר עפרה — **שמחוסר** גם **תלישה** מן הקרקע, וגם **קביצה ושרפה.**


###### Steinsaltz on Chullin 89a:13
[Steinsaltz on Chullin 89a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/89a:13)

**ורבא אמר:** גם באפר השריפה שאסור בהנאה ניתן לקיים כיסוי הדם, מפני ש**מצות לאו** [לא] **ליהנות ניתנו,** שאין מתייחסים לקיום מצוה כאל הנאה, אלא כקיום גזירת ה'.


###### Steinsaltz on Chullin 89a:14
[Steinsaltz on Chullin 89a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/89a:14)

מסופר, **יתיב** [יושב היה] **רבינא וקאמר לה להא שמעתא** [ואומר שמועה זו] של רבא, שניתן לקיים מצות כיסוי הדם באיסורי הנאה. **איתיביה** [הקשה לו] **רב רחומי לרבינא** ממה ששנינו בברייתא: **שופר של עבודה זרה,** שאסור בהנאה — **לא יתקע בו; מאי לאו** [האם אין] הכוונה ש**אם תקע** — **לא יצא?** השיב לו: **לא,** לכתחילה לא יתקע, אבל **אם תקע** — **יצא.**


###### Steinsaltz on Chullin 89a:15
[Steinsaltz on Chullin 89a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/89a:15)

עוד הקשה לו ממה ששנינו: **לולב של עבודה זרה לא יטול** בסוכות, **מאי לאו** [האם אין] הכוונה ש**אם נטל** — **לא יצא?** השיב לו: **לא, אם נטל** — **יצא.** ומקשים: **והתניא** [והרי שנויה ברייתא] מפורשת: **תקע** בשופר — **לא יצא, נטל** לולב — **לא יצא!**


###### Steinsaltz on Chullin 89a:16
[Steinsaltz on Chullin 89a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/89a:16)

**אמר רב אשי: הכי השתא** [כך אתה משווה]? מתחילה אין להקשות מדין שופר ולולב של עבודה זרה על מצוות כיסוי הדם, שכן **התם** [שם] בשופר ולולב של עבודה זרה, טעם הדבר שלא יצא אינו משום שהוא אסור בהנאה, שהרי מצוות לא ליהנות ניתנו, אלא