## Steinsaltz on Chullin Daf 8a

###### Steinsaltz on Chullin 8a:1
[Steinsaltz on Chullin 8a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/8a:1)

א **אמר ר' זירא אמר שמואל: ליבן סכין** חימם אותה עד שנעשתה לוהטת **ושחט בה** — **שחיטתו כשרה,** ואין אומרים שהסימנים (הקנה והושט) נשרפו תחילה בחוד הסכין, ובכך נעשתה הבהמה טריפה עוד קודם שנגמרה שחיטתה. אלא **חידודה** החיתוך שנעשה בחוד הסכין **קודם** **ל**כויה שגורם **ליבונה.** ומקשים: **והאיכא** [והרי יש] **צדדין** של הסכין שהם שורפים את צדדי מקום השחיטה! ומשיבים: **בית השחיטה מירווח רווח** [נעשה מרווח], שדפנות החתך מתרחקות זו מזו על ידי החיתוך, ואין הסכין שורפת את הצדדים.


###### Steinsaltz on Chullin 8a:2
[Steinsaltz on Chullin 8a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/8a:2)

ומעירים: דברי ר' זירא הובאו כדי לפתור שאלה אחרת ש**איבעיא להו** [נשאלה להם] לחכמים: **ליבן שפוד** של מתכת **והכה בו** אדם, ולאחר שנרפאה המכה עלה בו נגע צרעת, האם נגע זה **משום** צרעת ה**שחין נדון או משום** צרעת ה**מכוה נדון?**


###### Steinsaltz on Chullin 8a:3
[Steinsaltz on Chullin 8a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/8a:3)

ומסבירים: **למאי נפקא מינה** [מה יוצא מזה להלכה] אם הוא נדון משום שחין או מכוה **—** **לכדתניא** [לכמו ששנויה ברייתא]: צרעת ה**שחין ו**צרעת ה**מכוה מטמאין בשבוע אחד** של הסגר, ו**בשני סימנין** — **בשער לבן** שצומח בנגע, **ובפסיון** (אם הנגע מתפשט), **ולמה חלקן הכתוב** לשתי פרשיות נפרדות, אף שדינם שווה? **לומר שאין מצטרפין זה עם זה** לטמא, ואם לא היה בכל אחד מהם שיעור נגע (שהוא כגודל גריס) אינו מיטמא.


###### Steinsaltz on Chullin 8a:4
[Steinsaltz on Chullin 8a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/8a:4)

**ותניא** [ושנויה ברייתא]: **איזהו שחין ואיזהו מכוה?** אם **לקה** (הוכה, נפצע) **בעץ,** או **באבן,** או **בגפת** (פסולת הזיתים), או **בחמי טבריא** מי מעיינות חמים, **ובכל דבר שלא בא מחמת האור** (האש), ומסבירה הגמרא: **לאתויי** [להביא] **אבר מעיקרו** שכורה עופרת ממקומה, ופעמים היא לוהטת — הרושם הנשאר בעור **זהו שחין. ואיזהו מכוה?** כל ש**נכוה בגחלת, ברמץ, בסיד רותח, בגפסית רותח, ובכל דבר הבא מחמת האור,** ומסבירים: **לאתויי** [להביא] **חמי האור** (מים שנתחממו באש) — **זו היא מכוה.**


###### Steinsaltz on Chullin 8a:5
[Steinsaltz on Chullin 8a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/8a:5)

**ותניא** [ושנויה ברייתא]: **שחין ומכוה** באותו מקום, ועלה שם נגע — הולכים אחר האחרון, ולכן **אם שחין קודם למכוה** — **בטל** ה**מכוה את השחין,** והנגע העולה באותו מקום נדון משום צרעת המכוה, **ואם** ה**מכוה קודמת לשחין** — **בטל שחין את המכוה.**


###### Steinsaltz on Chullin 8a:6
[Steinsaltz on Chullin 8a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/8a:6)

**והכא** [וכאן], שנשאלה השאלה האם נדון משום צרעת שחין או משום צרעת מכוה, **היכי דמי** [כיצד בדיוק מדובר]? **כגון דהוה ביה** [שהיה בו] שיעור **חצי גריס** צרעת ה**שחין מעיקרא** [מתחילה], **וליבן שפוד והכה בו, ונפק ביה** [ויצא בו] **חצי גריס אחר,** והשאלה היא:


###### Steinsaltz on Chullin 8a:7
[Steinsaltz on Chullin 8a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/8a:7)

**מאי** [מה] דינו? האם **חבטא קדים** [החבטה קודמת לכויה], **ואתי הבלא ומבטל ליה לחבטא** [ובא ההבל, החום, ומבטל את החבטה], **והוה ליה** [והרי זה] חצי גריס צרעת **ה****שחין ו**חצי גריס צרעת ה**מכוה,** **ולא מצטרפין. או דלמא הבלא קדים** [שמא ההבל, החום, קודם], **ואתי חבטא ומבטל ליה להבלא** [ובאה החבטה ומבטלת את החום], **והוה ליה** [והרי זה] **שחין ושחין, ומצטרף?**


###### Steinsaltz on Chullin 8a:8
[Steinsaltz on Chullin 8a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/8a:8)

ומשיבים: **תא שמע** [בוא ושמע], ממה ש**אמר ר' זירא אמר שמואל: ליבן סכין ושחט בה** — **שחיטתו כשירה,** מפני ש**חידודה קודם לליבונה, אלמא חבטא קדים** [מכאן שהחבטה קודמת לחום]! ומשיבים: אין מכאן הוכחה, ויש לומר כי **חדוד** (חוד הסכין) **שאני** [שונה], שמפני שהוא חד — החיתוך קודם לכויה, ואין ללמוד מכאן למכה של שפוד.


###### Steinsaltz on Chullin 8a:9
[Steinsaltz on Chullin 8a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/8a:9)

ומציעים, **תא שמע** [בוא ושמע] תשובה לשאלה ממה ששנינו בברייתא: אם **ליבן שפוד והכה בו,** ונרפא הפצע ועלה בו נגע — **נדון משום מכות אש, אלמא חבטא קדים** [מכאן שהחבטה קודמת], שהרי אנו הולכים אחר האחרון! ומשיבים: **התם נמי** [שם גם כן] יש לומר **דברזייה מיברז** [שנעץ אותו] בבשר, ולא היכה בו, **דהיינו** [שהוא אותו דין] שיש ב**חדוד,** ואין מכאן ראיה לענין מכה סתם.


###### Steinsaltz on Chullin 8a:10
[Steinsaltz on Chullin 8a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/8a:10)

ב **אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: סכין של עבודה זרה** ששימשה לצורך עבודה זרה, והיא אסורה בהנאה — **מותר לשחוט בה,** אבל **אסור לחתוך בה בשר.** ומסבירים: **מותר לשחוט בה** — משום ששחיטה בגדר **מקלקל הוא,** שבחייה הבהמה שווה יותר, ונמצא שלא נהנה מן הסכין. **ואסור לחתוך בה בשר** — משום שאחר השחיטה **מתקן הוא,** שחותך אותה לחתיכות ראויות לשימוש.


###### Steinsaltz on Chullin 8a:11
[Steinsaltz on Chullin 8a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/8a:11)

**אמר רבא: פעמים שהשוחט** בסכין של עבודה זרה **אסור** — **ב**בהמה **מסוכנת,** העומדת למות, שאם אינו שוחטה תמות מאליה, ויפסיד. **ומחתך מותר** — **באטמי דקיימין לקורבנא** [בירכים שעומדות למתנה] לאדם חשוב, כמות שהן, ומי שחותך אותן לחתיכות קטנות מפסיד מערכן.


###### Steinsaltz on Chullin 8a:12
[Steinsaltz on Chullin 8a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/8a:12)

ומקשים: **ותיפוק ליה** [ותצא לו] ההלכה שאסור לחתוך בשר בסכין של עבודה זרה, לא משום איסור ההנאה, אלא **משום שמנונית דאיסורא** [שמנונית של איסור] הדבוקה בסכין!