## Steinsaltz on Chullin Daf 93b

###### Steinsaltz on Chullin 93b:1
[Steinsaltz on Chullin 93b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/93b:1)

סבור כי **מדלא קא בריין** [מכיון שאינן מבריאות, שאין הביצים הללו מתפתחות] לאחר שנמעכו, הרי זה מוכיח כי כאילו פרשו מגופה משנמעכו, וממילא **הני** [אלה] **אבר מן החי נינהו** [הן], ולכך שחיטתה לא התירה אותם באכילה. והרי זה כשאר אבר שנלקח מן החי, שאסור באכילה. ואילו **מאן דשרי** [מי שהתיר] את הביצים באכילה, סבור כי **מדלא קא מסרחן** [מכיון שאינן מסריחות], הרי זה מוכיח כי **הני חיותא אית בהו** [אלה חיות יש בהם], שהריהן עדיין יונקות מהבהמה, ואינן נחשבות כאילו פרשו מן הבהמה ואינן בכלל איסור אבר מן החי ושחיטתן מתירתן.


###### Steinsaltz on Chullin 93b:2
[Steinsaltz on Chullin 93b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/93b:2)

ושואלים: **ואידך** [והחכם האחר, האוסר], מה הוא אומר על כך שאין הביצים מסריחות? ומשיבים: סבור הוא כי **האי דלא קא מסרחן** [זה שהן לא מסריחות] אין הוא משום שהן עדיין יונקות מהבהמה, אלא משום **דלא קא שליט בהו אוירא** [שאין שולט בהן האויר] הגורם לרקבונו ולסרחונו של דבר שנלקח מן החי, שהרי ביצים אלה נתונות בתוך כיס האשכים. ושואלים לצד האחר, **ואידך** [והחכם האחר המתיר] מה הוא משיב להוכחה מהעובדה שאין הביצים מתפתחות? ומשיבים: סבור הוא כי **האי דלא בריין כחישותא הוא דנקט להו** [זה שאינן מתפתחות] אינו משום שהן מנותקות מגוף הבהמה, אלא משום ש**כחישותא** [רזון, חולשה] **הוא דנקט להו** [שאחזה בהן].


###### Steinsaltz on Chullin 93b:3
[Steinsaltz on Chullin 93b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/93b:3)

ומביאים בענין ביצים אלה, ש**אמר ליה** [לו] **ר' יוחנן לרב שמן בר אבא: הני ביעי חשילתא שריין** [אותן ביצים המעוכות הריהן מותרות] באכילה, **ו**אולם **את לא תיכול** [ואתה אל תאכל מהם] **משום "ואל תטוש תורת אמך"** (משלי א, ח), שכך הוא מנהג מקומך, שאתה בא מארץ בבל, ושם נוהגים איסור בהן.


###### Steinsaltz on Chullin 93b:4
[Steinsaltz on Chullin 93b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/93b:4)

א ועוד בדיני ביצי בהמת זכר. **אמר מר בר רב אשי: הני ביעי דגדיא** [אלה הביצים של גדי], בפרק הזמן מלידתו של הגדי **ו****עד** שהוא מגיע להיות בן **תלתין יומין** [שלושים יום] — **שריין** [מותרות] הביצים אף **בלא קליפה** של הקרום שעליהן, שכן בשלב זה של התפתחותו, עדיין אין בגדי כמות דם הנבלעת בקרום ביציו. ואולם **מכאן ואילך, אי אזרען** [אם יש בהן זרע] — הריהן **אסורין, ואי לא אזרען** [ואם אין בהן זרע] — הריהן **שריין** [מותרות]. **מנא ידעינן** [מנין יודעים אנו] אם יש בהן זרע? — **אי אית בהו שורייקי סומקי** [אם יש בהן גידים אדומים] — סימן הוא שיש בהן זרע ו**אסירן** [אסורות], ואם **לית בהו שורייקי סומקי** [אין בהן גידים אדומים] — סימן הוא שאין בהן זרע ו**שריין** [מותרות].


###### Steinsaltz on Chullin 93b:5
[Steinsaltz on Chullin 93b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/93b:5)

ב ומתוך שהובא למעלה בדינן של ביצים, מביאים כי בדינם של **אומצי ביעי ומזרקי** [אומצות בשר, חתיכות בשר חי שלא בושל, ביצי בהמת זכר, ומזרקים, ורידי הצוואר], **פליגי בה** [נחלקו בכך] **רב אחא ורבינא.** ובטרם מציגים את הדעות החלוקות אומרים: **בכל** דיני **התורה כולה** שנחלקו בהם רב אחא ורבינא, ולא נתפרש מיהו המיקל ומיהו המחמיר במחלוקות הללו, דעת **רבינא** היא **לקולא** [להקל] **ו**דעת **רב אחא** היא **לחומרא** [להחמיר], **ו**נקבעה **הלכתא** [הלכה] במחלוקות הללו **כ**דעת **רבינא לקולא** [להקל], **לבר מהני תלת** [חוץ משלוש מחלוקות אלה] שבהן **רב אחא** הוא זה שהולך בהן **לקולא** [להקל] **ו**אילו **רבינא** הוא זה הולך בהן **לחומרא** [להחמיר], **ו**נקבעה בהן **הלכתא** [הלכה] **כרב אחא לקולא** [להקל].


###### Steinsaltz on Chullin 93b:6
[Steinsaltz on Chullin 93b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/93b:6)

ומפרטים מהן שלוש מחלוקות אלה: **אומצא דאסמיק** [חתיכת בשר חי שהאדימה] מחמת מכה שהוכתה הבהמה בחייה במקום שממנו נלקחה האומצה, אם עמד ו**חתכה** לאומצה זו לחתיכות רבות, **ומלחה** — הרי המלח שאב את הדם ממנה, ומעתה **אפילו ל**תבשיל ב**קדרה נמי שפיר דמי** [גם כן יפה הדבר, מותר לעשות כן], וכמו כן אם עמד ו**תלייה נמי בשפודא** [תלה אותה גם כן בשיפוד] בתוך התנור לצלותה, אף שלא חתכה לחתיכות, ולא מלחה אלא בשיעור מועט (כראוי לבשר הנצלה) — הריהי מותרת באכילה, שכן **דאיב דמא** [זב הדם]. ואולם אם הניח אותה **אגומרי** [על גחלים], **פליגי בה** [נחלקו בכך] **רב אחא ורבינא.** ש**חד** [אחד מהם] **אמר** שהריהי מותרת לאכילה, שכן הגחלים **משאב שאיבי ליה** [שואבים אותו, את הדם] והוא יוצא כולו. **וחד** [ואחד מהם] **אמר** שאסורה, שכן הגחלים **מצמת צמתי ליה** [מצמיתים, מקרישות אותו, את הדם], והוא נשאר באומצה. **וכן** נחלקו רב אחא ורבינא בדין **ביעי** [ביצים], **וכן** נחלקו בדין **מזרקי** [ורידי הצוואר].


###### Steinsaltz on Chullin 93b:7
[Steinsaltz on Chullin 93b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/93b:7)

ג מתוך שהוזכר למעלה דין האומצה הניתנת על הגחלים, מביאים דין דומה. **רישא** [ראש בהמה] שרוצים להסיר את שערו, ולשם כך כובשים אותו **בכיבשא** [ברמץ, אפר חם], אם **אותביה** [הושיב אותו] על **בית** (מקום) **השחיטה,** שהניח את ראש הבהמה באופן שמקום השחיטה שבראש נתון מלמטה — באופן זה **דייב דמא ושרי** [זב הדם, ומותר]. ואם הניח את ראש הבהמה **על ה****צדדין** — באופן זה **מיקפא קפי** [קופא, נקרש] הדם בתוך הראש, **ואסור.** ואם **אותביה אנחיריה** [הושיב אותו על נחיריו], אם **דץ ביה מידי** [נעץ בו דבר] שלא ייסתמו — **שרי** [מותר], **ואי** [ואם] **לא** נעץ בו דבר — **אסיר** [אסור].


###### Steinsaltz on Chullin 93b:8
[Steinsaltz on Chullin 93b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/93b:8)

**איכא דאמרי** [יש שאומרים] הלכה זו בנוסח אחר: אם הניח את ראש הבהמה באפר **אנחיריה** [על הנחירים] ועל **בית השחיטה** — **דאיב** [זב] הדם, ומותר. ואם הניח אותו על ה**צדדין, אי דץ ביה מידי** [אם נעץ בו דבר] — הריהו **שרי** [מותר], **ואי** [ואם] **לא** — הריהו **אסיר** [אסור].


###### Steinsaltz on Chullin 93b:9
[Steinsaltz on Chullin 93b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/93b:9)

ד ושבים לבירור דינו של גיד הנשה, כמובא למעלה (צא,א). **אמר רב יהודה, אמר שמואל: שני גידין הן** בגיד הנשה, הגיד **הפנימי** ה**סמוך לעצם** — **אסור** מן התורה, **וחייבין** מלקות **עליו,** על אכילתו. ואילו הגיד ה**חיצון** ה**סמוך לבשר** — **אסור** באכילה, **ו**אולם **אין חייבין עליו** מלקות.


###### Steinsaltz on Chullin 93b:10
[Steinsaltz on Chullin 93b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/93b:10)

ומקשים: **והתניא** [והרי שנויה ברייתא]: הגיד **ה****פנימי סמוך לבשר,** ושלא כדברי שמואל! **אמר רב אחא, אמר רב כהנא:** הגיד הפנימי אכן סמוך לעצם, אך הוא חוזר ו**איקלודי מיקליד** [חודר] אל תוך הבשר.


###### Steinsaltz on Chullin 93b:11
[Steinsaltz on Chullin 93b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/93b:11)

ומוסיפים ומקשים על דברי שמואל בגיד החיצון שסמוך לבשר: **והא תניא** [והרי שנויה ברייתא] כי הגיד **ה****חיצון** הוא זה **הסמוך לעצם! אמר רב יהודה:** הברייתא מדברת **היכא דפרעי טבחי** [במקום הירך שבו חותכים וחושפים הטבחים את הגיד] ששם הגיד החיצון הוא סמוך לעצם.


###### Steinsaltz on Chullin 93b:12
[Steinsaltz on Chullin 93b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/93b:12)

ה מתוך שהוזכר מנהג הטבחים המנקרים את הבהמה מן הדברים האסורים בה, מביאים עוד בענין זה. **איתמר** [נאמר]: **טבח שנמצא חלב אחריו,** שלאחר שהוציא את החלב, עדיין נותר חלב בבשר, **רב יהודה אמר:** שיעור החלב שדנים את הטבח הוא **בכשעורה. ר' יוחנן אמר:** שיעורו הוא **בכזית.**


###### Steinsaltz on Chullin 93b:13
[Steinsaltz on Chullin 93b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/93b:13)

**אמר רב פפא: ולא פליגי** [ולא נחלקו ביניהם רב יהודה ור' יוחנן], אלא כל אחד אמר את דבריו לענין אחר. **כי** **כאן** שאמר ר' יוחנן ששיעורו בכזית, מדובר לענין **להלקותו** לאותו טבח על רשלנותו. ואילו **כאן** שאמר רב יהודה ששיעורו בכשעורה, הרי זה לענין **לעברו** (להעבירו, להדיח את הטבח מתפקידו), שכיון שהתרשל מעבירים אותו ממלאכתו.


###### Steinsaltz on Chullin 93b:14
[Steinsaltz on Chullin 93b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/93b:14)

הסבר אחר בדבר: **אמר מר זוטרא:** רב יהודה ור' יוחנן אינם חלוקים, וזה שאמר **רב יהודה** **כשעורה** — הכוונה היא שנמצא החלב דווקא **במקום אחד.** וזה שאמר ר' יוחנן **כזית** — הכוונה היא **אפילו** היה מפוזר החלב **בשנים ובשלשה מקומות.** ומסכמים: **והלכתא** [והלכה] היא: לענין **להלקותו** — הרי זה דווקא **ב**חלב שיש בו שיעור **כזית,** לענין **לעברו** (להעבירו מתפקידו) — אפילו **בכשעורה.**


###### Steinsaltz on Chullin 93b:15
[Steinsaltz on Chullin 93b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/93b:15)

ו שנינו במשנתנו שלדעת ר' מאיר **אין הטבחין נאמנין** על גיד הנשה, ולדעת חכמים הריהם נאמנים. **אמר ר' חייא בר אבא, אמר ר' יוחנן: חזרו** אחר כך **לומר** שלדעת הכל הטבחים **נאמנין.**


###### Steinsaltz on Chullin 93b:16
[Steinsaltz on Chullin 93b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/93b:16)

**אמר רב נחמן** בתמיה: וכי **אכשור דרי** [הוכשרו הדורות], שדורות אחרונים נאמנים יותר מדורות ראשונים? ומשיבים: לא מטעם זה אלא **מעיקרא דהוו סברי לה** [מתחילה שהיו סבורים] **כ**שיטת **ר' מאיר** בברייתא המצריך לחטט אחר גיד הנשה היטב, ויש בדבר זה טירחה מרובה — **לא הוו מהימני** [לא היו נאמנים] הטבחים על גיד הנשה. **ו**אולם **לבסוף סברי** [סברו] **כ**שיטת **ר' יהודה** שאין צריך לחטט אחר גיד הנשה אלא די לגודעו ("גוממו"), ובדבר קטן זה אין לחשוד בטבחים שלא יעשוהו, ולכך האמינום.


###### Steinsaltz on Chullin 93b:17
[Steinsaltz on Chullin 93b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/93b:17)

**איכא דמתני לה אסיפא** [יש ששונים אותה הלכה על סוף משנתנו], ששנינו בה: **וחכמים אומרים נאמנין עליו,** על גיד הנשה, **ועל החלב,** ועל כך **אמר ר' חייא בר אבא, אמר ר' יוחנן: חזרו** חכמים **לומר אין נאמנין. אמר רב נחמן** על כך: ואולם **בזמן הזה נאמנין** הטבחים.


###### Steinsaltz on Chullin 93b:18
[Steinsaltz on Chullin 93b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/93b:18)

ותוהים: וכי **אכשור דרי** [הוכשרו הדורות]? ומשיבים: **מעיקרא סברוה** [מתחילה חכמים סברו] **כ**דעת **ר' יהודה,** שאין צורך לחטט היטב היטב, ולכך האמינו לטבחים על כך. ואולם **הדר סברוה** [חזרו אחר כך וסברו] **כ**שיטת **ר' מאיר,** המצריך לחטט אחר גיד הנשה.


###### Steinsaltz on Chullin 93b:19
[Steinsaltz on Chullin 93b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/93b:19)

וכל **כמה דהוו דכירי לה** [זמן שהיו הטבחים עדיין זוכרים אותה], את שיטת **ר' יהודה** ונהגו לפיה — **לא מהימני** [לא היו נאמנים]. **והשתא דאנשיוה** [ועכשיו ששכחוה] את שיטת **ר' יהודה** והמנהג הוא כשיטת ר' מאיר — הרי הם **מהימני** [נאמנים].


###### Steinsaltz on Chullin 93b:20
[Steinsaltz on Chullin 93b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/93b:20)

ז למעלה הוזכר שלדעת חכמים במשנה הטבחים נאמנים על גיד הנשה **ועל החלב.** ותוהים: **חלב, מאן דכר שמיה** [מי הזכיר את שמו]. שהרי לא הזכיר ר' מאיר בדבריו חלב! ומשיבים: **הכי קאמר** [כך הוא, ר' מאיר, אמר], כך יש לשנות: **אין נאמנין עליו,** על גיד הנשה, **ו**כן אין נאמנים אף **על החלב.** **ו**כנגד זה אמרה המשנה כי **חכמים אומרים** ש**נאמנין** הטבחים הן **עליו ו**הן **על החלב.**


###### Steinsaltz on Chullin 93b:21
[Steinsaltz on Chullin 93b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/93b:21)

ח משנה אף שאסור אדם מישראל באכילת גיד הנשה, **שולח** (מותר שישלח) **אדם** מישראל **ירך** שלימה של בהמה **לגוי** כמתנה, אף על פי **שגיד הנשה בתוכה** של ירך זו. ואין אנו חוששים שמא יחזור הגוי וימכרנה לאדם מישראל, ונמצא השולח לגוי מכשיל ישראל, **מפני שמקומו** של גיד הנשה **ניכר** הוא בירך. ואדם מישראל הקונה ירך מן הגוי הריהו רואה שלא ניטל ממנה גיד הנשה.


###### Steinsaltz on Chullin 93b:22
[Steinsaltz on Chullin 93b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/93b:22)

ט גמרא שנינו במשנתנו כי רשאי אדם מישראל לשלוח ירך בהמה לגוי, אף שגיד הנשה לא הוצא ממנה. ומן הלשון "ירך" שמשמעה — ירך שלימה, מדייקים: דווקא ירך **שלמה** — **אין** [כן] מותר לשלוח לגוי, בלא שהוציאו את גיד הנשה מתוכה, ואולם ירך **חתוכה** שלא הוצא ממנה גיד הנשה — **לא** הותר לשלוח לגוי. שיש לחשוש שמא יקנה ישראל מידי הגוי את הירך הזה, ויחשוב שהוצא גיד הנשה ממנה, ויבוא לכלל עבירה. ומבררים: **במאי עסקינן** [במה עוסקים אנו]? **אילימא** [אם תאמר] שמדובר **במקום ש**בו כל השוחטים הם ישראליים, וכאשר מזדמנת להם בהמה טריפה **אין** הם **מכריזין** (מפרסמים) שמכרו באותו **יום בשר טריפה לגוי — הרי במקום כזה אין בני ישראל לוקחים בשר מאת הגויים (שמא הוא בשר טריפה), ומעתה לא רק ירך שלימה מותר לשלוח לגוי, אלא אף**