## Steinsaltz on Chullin Daf 95b

###### Steinsaltz on Chullin 95b:1
[Steinsaltz on Chullin 95b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/95b:1)

**מחוור רישא** [מנקה ראש] של בהמה, ששטף אותו במי הנהר. **נפל** הראש **מיניה** [ממנו] אל תוך הנהר, **אזל אייתי סילתא** [הלך אותו אדם והביא סל] כדי להוציא באמצעותו את ראש הבהמה שנפל. **שדא אסיק תרין** [השליך אותו אדם את הסל אל תוך המים והעלה עם הסל שני ראשי בהמה]. **אמר רב:** וכי **עבדי נמי הכי** [עשויים הדברים להיות גם כן כך], האם כך הוא הדבר הרגיל, שאדם מאבד חפץ אחד ומוצא במקומו שנים? אם כן יתכן שאף לא אחד מהם הוא זה שנפל מידיו למים. ולכך עמד ו**אסרינהו ניהליה** [אסר אותם עליו].


###### Steinsaltz on Chullin 95b:2
[Steinsaltz on Chullin 95b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/95b:2)

**אמרי ליה** [אמרו לו] **רב כהנא ורב אסי לרב** בשאלה: מדוע ייאסרו שני הראשים הללו, שהרי אף אם לא אחד מהם הוא זה שנפל מידיו, מכל מקום וכי דווקא ראשי בהמה **דאיסורא שכיחי** [של איסור מצויים], ואילו ראשי בהמה **דהתירא לא שכיחי** [של היתר אין מצויים], ושמא אלה הם ראשי בהמה של היתר! **אמר להו** [להם] רב בתשובה: יש לאסור את הראשים הללו, משום שראשי בהמה **דאיסורא שכיחי טפי** [של איסור מצויים יותר] מראשי בהמה של היתר. ומכאן מסיקים שרב סבור שבשר שהתעלם מן העין אסור באכילה, שמא עורבים הביאו את הבשר הזה, שהינו אסור, ממקום אחר.


###### Steinsaltz on Chullin 95b:3
[Steinsaltz on Chullin 95b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/95b:3)

ושואלים: **וכי** [ואם] אמנם לא אמר רב את הדבר במפורש, אלא שלמדים אנו את שיטתו זו **מכללא** [מכלל] מעשה שהיה, **מאי** [מה] בכך, הרי על כל פנים יש ללמוד מכאן שזו היא שיטת רב. ומשיבים: משום שאין לסמוך על אותו מעשה כמקור להלכה כללית בבשר שהתעלם מן העין, שאסור אף במקום שבו רוב השוחטים ישראלים. שכן המקום בו אירע מעשה זה, **פרוותא** [הנמל] של **גוים הואי** [היה], ואולי דווקא באופן זה אסר רב, ואינו סבור כך במקום שיש בו רוב ישראל. ומביאים ראיה לדבר: **תדע** שכן הוא, **דקאמר להו** [שהרי הוא אמר להם, לרב כהנא ורב אסי]: ראשי בהמה **דאיסורא שכיחי טפי** [של איסור מצויים יותר] מראשי בהמה של היתר, והרי זה מורה שמדובר במקום שיש בו רוב גויים.


###### Steinsaltz on Chullin 95b:4
[Steinsaltz on Chullin 95b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/95b:4)

ושואלים: **אלא רב,** האוסר בכל מקרה שבו לא הושגח הבשר אפילו זמן קצר ביותר, **היכי** [כיצד] אם כן **אכל** רב **בשרא** [בשר] מימיו? ומשיבים: רב לא אכל בשר אלא **בשעתיה** [בשעתו], מיד לאחר שנשחט, באופן זה **דלא עלים עיניה מיניה** [שלא העלים עינו ממנו] מן השחיטה ועד לאחר שהוכן לאכילה, ואז אכלו. **איבעית אימא** [אם תרצה אמור]: רב היה אוכל בשר רק **ב**אופן שהוא **ציירא וחתומא** [צרור וחתום], שמובטח שלא הוחלף. **ואי נמי** [או גם כן] באופן זה היה רב אוכל בשר: **ב**זמן שהיה בבשר **סימנא** [סימן] המלמד שהוא אותו בשר שנשחט, ולא הוחלף בבשר אחר. **כי הא** [כמו דרך זו] ש**רבה בר רב הונא** היה **מחתך ליה** [אותו], את הבשר ששלח לידי אשתו בידי גוים, **אתלת קרנתא** [בשלש זויות, משולש], בדרך המיוחדת לו, וכך הבטיח שתמיד ניתן יהיה לזהות את הבשר כבשר שנשלח על ידו.


###### Steinsaltz on Chullin 95b:5
[Steinsaltz on Chullin 95b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/95b:5)

א ועוד מהנהגות רב באכילת בשר שהתעלם מן העין. מסופר כי **רב הוה קאזיל לבי** [היה הולך לבית] **רב חנן חתניה** [חתנו], **חזי מברא דקאתי לאפיה** [ראה מעבורת שהולכת לקראתו], **אמר: מברא קאתי לאפי, יומא טבא לגו** [מעבורת הריהי באה לקראתי, אף שלא הזמנתיה, הרי זה סימן כי יום טוב, סעודה גדולה, מזומנת לנו בפנים].


###### Steinsaltz on Chullin 95b:6
[Steinsaltz on Chullin 95b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/95b:6)

**אזל, קם אבבא** [הלך רב, עמד על שער ביתו של חתנו], **אודיק בבזעא דדשא** [הסתכל דרך סדק שבדלת] אל תוך הבית, ו**חזי חיותא דתליא** [ראה בהמה שתלויה, שמוכנה לבישול], **טרף אבבא** [דפק רב על השער], **נפוק אתו כולי עלמא לאפיה** [יצאו הכל לקראתו], **אתא טבחי נמי** [באו הטבחים גם כן] לקראתו, **לא עלים** [העלים] **רב עיניה מיניה** [עינו ממנו] מן הבהמה, והסתכל בה כל הזמן. **אמר להו** [להם]: **איכו השתא** [איך שנהגתם עכשיו], שהסרתם את עיניכם מהבהמה, כי אז **ספיתו להו איסורא** [הייתם מאכילים דבר איסור] **לבני ברת** [בתי], לבניו של רב חנן חתנו. ומספרים כי **לא אכל רב מההוא בישרא** [מאותו בשר].


###### Steinsaltz on Chullin 95b:7
[Steinsaltz on Chullin 95b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/95b:7)

ושואלים: **מאי טעמא** [מה טעם] לא אכל? **אי** [אם] **משום איעלומי** [העלמת עין] — **הא** [הרי] **לא איעלים** [לא נעלם] בשר זה מן העין, שהרי רב הסתכל בו. **אלא** מפני **דנחיש** [שניחש] רב בענין הזה, כסימן בבוא המעבורת, ולכך קנס את עצמו בכך שלא לאכול מן הבשר, אף שמותר היה.


###### Steinsaltz on Chullin 95b:8
[Steinsaltz on Chullin 95b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/95b:8)

ותוהים: **והאמר** [והרי אמר] **רב** כי **כל נחש** (ניחוש) **שאינו** סומך עליו ממש, **כ**דרך שנהג **אליעזר עבד אברהם** בלכתו להביא אשה ליצחק אבינו (בראשית כד, יד), בסימן שעשה לו שהנערה שתשאב מים עבורו ועבור גמליו מן הבאר, היא זו שתהיה ליצחק לאשה. **וכ**סימן שעשה **יונתן בן שאול** עבורו ועבור נערו במלחמתו עם מחנה הפלשתים במעבר מכמש (שמואל א יד, ט—י), באופן בו יאמרו אליהם השומרים לכשיחשפו לפניהם. שסמך על כך לתוקפם, למרות מספרם הרב, **אינו נחש.** והרי רב לא סמך ממש על ניחוש זה של בוא המעבורת! ומשיבים: **אלא** הטעם שלא אכל רב מסעודה זו, שכן **סעודת הרשות הואי** [היתה], זו, **ורב לא מתהני** [לא נהנה] **מסעודת הרשות,** שלא היה **אוכל אלא בסעודת מצוה.**


###### Steinsaltz on Chullin 95b:9
[Steinsaltz on Chullin 95b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/95b:9)

ב מתוך שהובא למעלה סימן שנתן רב בבוא המעבורת, מביאים עוד בענין זה. **רב בדיק במברא** [היה בודק, מנחש אם להמשיך בדרכו במעבורת], שאם היתה המעבורת מזומנת לו בקלות **—** היה מפליג בה. **ו****מביאים עוד מהנהגות חכמים בדרך על פיה היו בודקים דברים:** **שמואל בדיק בספרא** [היה בודק בספר], שהיה פותח את הספר לדעת על פיו מה מזדמן לו. **ר' יוחנן בדיק בינוקא** [היה בודק בתינוק] שהיה שואל תינוק מהו הפסוק שלמד, ולפיו היה קובע.


###### Steinsaltz on Chullin 95b:10
[Steinsaltz on Chullin 95b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/95b:10)

ובענין זה מסופר כי **כולהו שני** [כל שנות] **רב,** כגדול התורה שבארץ בבל, **הוה כתב ליה** [היה כותב לו] **ר' יוחנן** במכתביו: **לקדם** [לכבוד] **רבינו שבבבל. כי נח נפשיה** [כאשר נפטר] רב, **הוה כתב** [היה ר' יוחנן כותב] **לשמואל: לקדם** [לכבוד] **חבירינו שבבבל. אמר** שמואל: וכי **לא ידע** [אין ידוע] **לי מידי** [דבר], שאני יודעו ור' יוחנן אינו יודעו, שמפני כך **רביה אנא** [רבו אני]? עמד שמואל ו**כתב שדר ליה עיבורא דשיתין שני** [שלח לו לר' יוחנן, חשבון עיבור ששים השנים הבאות]. **אמר** ר' יוחנן: **השתא, חושבנא בעלמא ידע** [עכשיו, רואה אני כי חשבון בלבד הוא יודע], ואולם אין בכך כדי שייחשב לרבי.


###### Steinsaltz on Chullin 95b:11
[Steinsaltz on Chullin 95b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/95b:11)

חזר שמואל ו**כתב שדר ליה תליסר גמלי** [שלח לו לר' יוחנן, שלושה עשר גמלים] טעונים ב**ספקי טריפתא** [טריפות], התפעל ר' יוחנן ו**אמר: אית** [יש] **לי רב בבבל, איזיל איחזייה** [אלך ואראה אותו]. ברם לפני שעשה כן, עמד ו**אמר ליה** [לו] **לינוקא** [לתינוק]: **פסוק לי** את **פסוקיך** שאותו אתה לומד היום! **אמר ליה** [לו] התינוק את הפסוק: **"ושמואל מת"** (שמואל א כח, ג) **אמר** ר' יוחנן: **שמע מינה נח נפשיה** [למד מכאן כי נפטר] **שמואל,** ולכן לא נסע.


###### Steinsaltz on Chullin 95b:12
[Steinsaltz on Chullin 95b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/95b:12)

ואומרים: **ולא היא** (לא כך היה), שבאמת באותה עת **לא שכיב** [לא נפטר] עדיין **שמואל, אלא** נזדמן פסוק זה לפני ר' יוחנן, **כי היכי דלא ליטרח** [כדי שלא יטרח] **ר' יוחנן** בנסיעה ארוכה וקשה לבבל.


###### Steinsaltz on Chullin 95b:13
[Steinsaltz on Chullin 95b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/95b:13)

ג ועוד בענין ניחוש, **תניא** [שנויה ברייתא], **ר' שמעון בן אלעזר אומר:** מי שהצליח (או הפסיד) בסחורה הראשונה לאחר שבנה **בית,** או לאחר שנולד לו **תינוק, ו**לאחר שנשא לו **אשה** — בכל אלה, **אף על פי שאין נחש,** שאסור לנחש, מכל מקום **יש** בכך משום סתם **סימן.** שאם הצליח — סימן לו שהריהו הולך ומצליח, ואם לא הצליח — הרי זה סימן לו שלא ירבה לצאת בסחורה.


###### Steinsaltz on Chullin 95b:14
[Steinsaltz on Chullin 95b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/95b:14)

**אמר ר' אלעזר** בהגדרת דברי ר' שמעון בן אלעזר: **והוא** (אין המדובר אלא) בזמן **דאיתחזק תלתא זימני** [שהוחזק הדבר שלוש פעמים] שרק אז יש בדבר משום סימן. וראיה לדבר, **דכתיב** [שכן נאמר] בדברי יעקב אבינו **"יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימין תקחו** עלי היו כולנה" (בראשית מב, לו), שכן אם ילקח בנימין ממנו, הרי אלה שלוש צרות, ויוחזק בכך בסימן לא טוב.


###### Steinsaltz on Chullin 95b:15
[Steinsaltz on Chullin 95b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/95b:15)

ד ושבים לבירור שיטת רב בדין בשר שהתעלם מן העין. **בעא מיניה** [שאל ממנו] **רב הונא מרב:** בשר שהיה **בחרוזין,** שהיו חתיכות הבשר חרוזות במחרוזת אחת, ולזמן מסוים התעלם הבשר מן העין ושב ונמצא, **מהו** דינו, האם אף זה בכלל בשר שהתעלם מן העין, שאסור? **אמר ליה** [לו] רב בתשובה: **אל תהי שוטה** בשאלה זו, שהרי ודאי שבשר **בחרוזין הרי זה סימן. איכא דאמרי** [יש שאומרים] הלכה זו באופן שונה, שכך **אמר רב הונא אמר רב:** בשר **בחרוזין הרי זה סימן.**


###### Steinsaltz on Chullin 95b:16
[Steinsaltz on Chullin 95b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/95b:16)

ה ועוד בענין בשר שהתעלם מן העין, מסופר: **רב נחמן מנהרדעא איקלע לגבי** [הזדמן אצל] **רב כהנא** בעיר **פום נהרא במעלי יומא דכפורי** [בערב יום הכיפורים], שמרבים בו באכילת בשר. **אתו עורבי שדו כבדי וכוליתא** [באו עורבים והשליכו ארצה כבדים וכליות], **אמר ליה** [לו] רב כהנא לרב נחמן: **שקול** [קח] **ואכול** מהכבדים והכליות הללו, שאין אלה אסורים משום בשר שהתעלם מן העין, שכן **האידנא דהיתרא שכיח טפי** [עכשיו, בערב יום הכיפורים, בשר של היתר מצוי יותר] מבשר של איסור, שהיהודים מרבים לשחוט.


###### Steinsaltz on Chullin 95b:17
[Steinsaltz on Chullin 95b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/95b:17)

ועוד מסופר ש**רב חייא בר אבין איתבד ליה כרכשא בי דנא** [אבדו לו מעיים של בהמה בין חביות היין]. חיפש ומצא בין החביות מעי בהמה. **אתא לקמיה** [בא לפני] **רב הונא** לשאול מה דין הבשר. **אמר ליה** [לו] רב הונא: האם **אית** [יש] **לך סימנא בגויה** [סימן בו] שעל פיו תדע שזהו הבשר שאבד לך? **אמר ליה** [לו]: **לא.** חזר רב הונא ושאלו: האם **אית** [יש] **לך טביעות עינא בגויה** [טביעת עין בו] שתכיר אותו כבשר שלך? **אמר ליה** [לו]: **אין** [כן], אמר לו: **אם כן, זיל שקול** [לך קח] אותו לאכילה, שאפשר לסמוך בענין זה על טביעות עין.


###### Steinsaltz on Chullin 95b:18
[Steinsaltz on Chullin 95b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/95b:18)

ועוד מסופר: **רב חנינא חוזאה איתבד ליה גבא דבשרא** [אבד לו גב של בשר], ולאחר מכן נמצא אותו בשר. **אתא לקמיה** [בא לפני] **רב נחמן** לשאול מה דין הבשר. **אמר ליה** [לו] רב נחמן: האם **אית** [יש] **לך סימנא בגויה** [יש לך סימן בו]? **אמר ליה** [לו]: **לא.** חזר ושאלו רב נחמן: האם **אית** [יש] **לך טביעות עינא בגויה** [טביעת עין בו]? **אמר ליה** [לו]: **אין** [כן], אמר לו רב נחמן: **אם כן, זיל שקול** [לך קח] בשר זה לאכילתך.


###### Steinsaltz on Chullin 95b:19
[Steinsaltz on Chullin 95b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/95b:19)

וכן מסופר ב**רב נתן בר אביי** ש**איתבד ליה קיבורא דתכלתא** [אבדה לו פקעת של חוטי תכלת לציצית], ולאחר מכן חזרה ונמצאה. **אתא לקמיה** [בא לפני] **רב חסדא,** לשאול אם החוטים הללו כשרים לציצית, או שיש לחשוש שמא הם חוטים אחרים שאינם כשרים לציצית. **אמר ליה** [לו] רב חסדא: האם **אית** [יש] **לך סימנא בגויה** [סימן בו]? **אמר ליה** [לו]: **לא.** חזר רב חסדא ושאל: האם **אית** [יש] **לך טביעות עינא בגויה** [טביעת עין בו]? **אמר ליה** [לו]: **אין** [כן], אמר לו רב חסדא: **אם כן, זיל שקול** [לך קח] אותם להשתמש בהם לציצית.


###### Steinsaltz on Chullin 95b:20
[Steinsaltz on Chullin 95b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/95b:20)

ו בסיפורים שהובאו למעלה דובר על סימנים שיש בדבר שאבד, ועל טביעות עין שיש בו. ובענין זה **אמר רבא: מרישא הוה אמינא** [מתחילה הייתי אומר] **כי** **סימנא** [סימן] **עדיף מטביעות עינא** [עין], **דהא מהדרינן אבידתא בסימנא** [שהרי אנו מחזירים אבידה בסימן],