## Steinsaltz on Chullin Daf 96a

###### Steinsaltz on Chullin 96a:1
[Steinsaltz on Chullin 96a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/96a:1)

**ולא מהדרינן** [ואין אנו מחזירים] אבידה **ב**הסתמך על **טביעות עינא** [עין] של בעל האבידה המזהה אותה כשלו. ואולם **השתא דשמעתינהו להני שמעתתא** [עכשיו ששמעתי את כל השמועות הללו], שלא היה לבעלי האבידה סימן בדבר, אלא טביעת עין בלבד, ובכל זאת הותרו להם הדברים שאבדו להם, אף שהיה חשש איסור בהם, **אמינא** [אומר אני]: **טביעות עינא עדיפא** [טביעת עין עדיפה] מסימנים.


###### Steinsaltz on Chullin 96a:2
[Steinsaltz on Chullin 96a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/96a:2)

**דאי לא תימא הכי** [שאם לא תאמר כך], **היאך** (איך) **סומא** (עיור) **מותר ב**תשמיש המיטה עם **אשתו,** והלא יש לחשוש שמא זו היא אשה אחרת? **ו**אף **בני** ה**אדם** הרואים, **איך** הם **מותרין ב**תשמיש המיטה עם **נשותיהן בלילה,** בזמן שאינם רואים? **אלא** יש לומר כי הותר הדבר **ב**הסתמך על **טביעות עינא דקלא** [טביעת עין, הכרה של הקול]. **הכא נמי בטביעות עינא** [כאן, בשמועות הללו, שהותרו דברים שיש בהם חשש איסור, גם כן הרי זה בהסתמך על טביעת עין].


###### Steinsaltz on Chullin 96a:3
[Steinsaltz on Chullin 96a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/96a:3)

**אמר רב יצחק בריה** [בנו] של **רב משרשיא: תדע** שכך הוא, שטביעת עין עדיפה על סימנים, שכן **אילו אתו בתרי ואמרי** [יבואו שנים עדים ויאמרו] לפני בית הדין כי **פלניא, דהאי סימניה והאי סימניה, קטל נפשא** [פלוני, שזה סימנו וזה סימנו, הרג נפש] — **לא קטלינן ליה** [אין אנו הורגים אותו], שאין בסימניו כדי לזהותו בשלמות. **ו**אולם **אילו אמרי** [אומרים] כי מזהים אנו שכן **אית לן** [יש לנו] **טביעות עינא בגויה** [טביעת עין בו] — על סמך עדות זו **קטלינן ליה** [הורגים אנו אותו].


###### Steinsaltz on Chullin 96a:4
[Steinsaltz on Chullin 96a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/96a:4)

וכן **אמר רב אשי** ראיה שטביעת עין עדיפה על סימנים: **תדע,** ש**אילו אמר ליה איניש לשלוחיה** [לו אדם לשלוחו]: **קרייה לפלניא, דהאי סימניה והאי סימניה** [קרא אלי את פלוני, שזה סימנו וזה סימנו] — **ספק ידע ליה** [מכיר, מזהה, אותו] השליח בכך, **ספק לא ידע ליה** [אין מכיר אותו], **ואילו** כאשר **אית ליה טביעות עינא בגויה** [יש לו טביעת עין בו] — **כי חזי ליה, ידע ליה** [כאשר רואה אותו, מכיר אותו].


###### Steinsaltz on Chullin 96a:5
[Steinsaltz on Chullin 96a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/96a:5)

א משנה **הנוטל** את **גיד הנשה** מן הירך, **צריך** שיחטט היטב בכל מקום בירך שבו נמצא הגיד, עד **שיטול את** הגיד **כולו.** **ר' יהודה אומר:** אין צורך לחטט אחר הגיד, אלא די בחיתוכו מלמעלה, בחלק שעל כף הירך **כדי לקיים בו** בכך **מצות נטילה** של גיד הנשה.


###### Steinsaltz on Chullin 96a:6
[Steinsaltz on Chullin 96a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/96a:6)

**האוכל מגיד הנשה** שיעור **כזית** — **סופג** (לוקה) **ארבעים** (חסר אחת) מלקות, ככל העובר על איסור תורה. **אכלו** את גיד הנשה כולו, **ו**אולם **אין בו** בגיד זה כולו שיעור **כזית,** וכגון שבא מבהמה קטנה ביותר — **חייב** מלקות על כך. שכן גיד הנשה השלם נחשב בריה בפני עצמה, שחייבים על אכילתה אף בשיעור הקטן מכזית. היו לפניו שני גידי הנשה, של ירך ימין ושל ירך שמאל, ו**אכל מזה** שיעור **כזית ומזה** שיעור **כזית** — **סופג שמונים** (שתי סדרות מלקות, שכל אחת בת ארבעים חסר אחת). **ר' יהודה אומר: אינו סופג אלא** סדרה אחת של **ארבעים** מלקות, על אכילת גיד הנשה של ירך ימין ולא על אכילת הגיד של ירך שמאל.


###### Steinsaltz on Chullin 96a:7
[Steinsaltz on Chullin 96a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/96a:7)

ב גמרא שנינו במשנתנו שלדעת חכמים יש ליטול את כל גיד הנשה, ואילו לדעת ר' יהודה די בנטילת החלק שעל כף הירך. ובענין זה מסופר כי אדם בשם **בר פיולי הוה קאי קמיה** [היה עומד לפני] החכם **שמואל,** להכין לו סעודה, **וקא מנקר אטמא** [והיה מנקר את הירך]. ולא היה מחטט אחר גיד הנשה, אלא **הוה קא גאים ליה** [היה חותך אותה], ממה שעל כף הירך, וכשיטת ר' יהודה. **אמר ליה** [לו] שמואל: **חות ביה טפי** [הכנס בו בירך יותר], וחטט כדי להוציא את כל גיד הנשה, **השתא** [עתה] אם **לא חזיתך** [ראיתיך] כיצד אתה נוטל את גיד הנשה, כי אז **ספיתא** [היית מאכיל] **לי איסורא** [איסור]!


###### Steinsaltz on Chullin 96a:8
[Steinsaltz on Chullin 96a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/96a:8)

**אירתת** [נפחד] בר פיולי זה מפני נזיפתו של שמואל, ו**נפל סכינא מידיה** [סכין הניקור מידו] מרוב פחדו. **אמר ליה** [לו] שמואל: **לא תירתת** [אל תפחד], שכן אין אני חושד בכך שהינך עם הארץ (הנוהג כן מחוסר ידיעה) או רשע (הנוהג כן מתוך רשעותו), וודאי הינך נוהג כדרך שהורו לך. אולם אותו חכם **דאורי** [שהורה] **לך** לנהוג כן **—** **כ**שיטת **ר' יהודה אורי** [הורה] **לך,** ואין אני פוסק כן.


###### Steinsaltz on Chullin 96a:9
[Steinsaltz on Chullin 96a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/96a:9)

ובהסבר הדברים **אמר רב ששת: מאי דשקל** [מה שנטל, חתך] **בר פיולי** היה אותו חלק גיד הנשה שחייבים מ**דאורייתא** [מן התורה] ליטלו, **ל**דעת **ר' יהודה.** ותוהים על דבריו: **מכלל** הדברים נלמד שאותו חלק ש**שייר** בר פיולי ולא נטלו, חייבים ליטלו מ**דרבנן** [מדברי חכמים] אף **ל**דעת **ר' יהודה. אלא** מעתה, זה **דאורי ליה** [שהורה לו, לבר פיולי] לנהוג כפי שנהג, **כמאן אורי ליה** [כמי הורה לו], שהרי אף לדעת ר' יהודה חייבים למעשה ליטול את הכל!


###### Steinsaltz on Chullin 96a:10
[Steinsaltz on Chullin 96a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/96a:10)

**אלא** יש לתקן את נוסח הדברים, שכך **אמר רב ששת: מאי דשקל** [מה שנטל] **בר פיולי** היה חלק גיד הנשה שחייבים ליטלו מ**דאורייתא** [מן התורה] לדעת הכל, חכמים ור' יהודה. **ומאי** [ומה] ש**שייר** בר פיולי, הוא אותו חלק גיד הנשה שחייבים מ**דרבנן** [מדברי חכמים] ליטלו, **ל**שיטתם של חכמים במשנתנו, שהיא דעת **ר' מאיר** (כמובא בברייתא לעיל צב,ב), ולא לשיטת ר' יהודה. **דאי** [שכן אם] כשיטת **ר' יהודה** — **אפילו מדרבנן, שרי** [מדברי חכמים, מותר].


###### Steinsaltz on Chullin 96a:11
[Steinsaltz on Chullin 96a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/96a:11)

ג עוד שנינו במשנה כי **האוכל מגיד הנשה** שיעור כזית הריהו לוקה על כך. וכן האוכל גיד הנשה שלם, אף שאין בו כשיעור כזית, הריהו לוקה על כך. ובענין זה מביאים מה ש**אמר שמואל: לא אסרה תורה** באכילת גיד הנשה **אלא** את החלק **ש**נמצא **על הכף בלבד, ש**כן **נאמר** באיסור גיד הנשה: "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר **על כף הירך** עד היום הזה" (בראשית לב, לב).


###### Steinsaltz on Chullin 96a:12
[Steinsaltz on Chullin 96a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/96a:12)

**אמר רב פפא:** דברי שמואל אלה שנויים **כ**מחלוקתם של **תנאי** [תנאים]. שכך שנינו: אם **אכלו** את גיד הנשה בשלימותו, **ואין בו** שיעור **כזית** — **חייב** מלקות על כך. **ר' יהודה אומר:** אין האוכל גיד הנשה חייב **עד שיהא בו** שיעור **כזית.**


###### Steinsaltz on Chullin 96a:13
[Steinsaltz on Chullin 96a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/96a:13)

ומסבירים: **מאי טעמא דרבנן** [מה הטעם של חכמים]? — גיד הנשה **בריה היא,** ומכיון שכך, הרי אכילתו נחשבת, אף שאין בה שיעור כזית.