## Steinsaltz on Chullin Daf 97a

###### Steinsaltz on Chullin 97a:1
[Steinsaltz on Chullin 97a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/97a:1)

ומשיבים: אין להקשות מדברי רב הונא הללו על דברי שמואל, שכן **שאני** [שונה] הוא **חלב** מגיד הנשה, שהחלב **מפעפע** ועובר בכל הבשר שנצלה אתו, ואילו הגיד אינו מפעפע.


###### Steinsaltz on Chullin 97a:2
[Steinsaltz on Chullin 97a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/97a:2)

ומקשים על דברי רב הונא: **ו**האם גדי שנצלה **בחלב אסור** באכילה? **והאמר** [והרי אמר] **רבה בר בר חנה: עובדא הוה קמיה** [מעשה היה לפני] **ר' יוחנן בכנישתא** [בבית הכנסת] בעיר **מעון, בגדי שצלאו בחלבו, ואתו ושיילוה** [ובאו ושאלו] את **ר' יוחנן** מה דינו, **ואמר** בתשובתו כי בעל הגדי **קולף ואוכל עד שמגיע לחלבו,** ושלא כדברי רב הונא! ומשיבים: **ההוא** [אותו] גדי, **כחוש הוה** [היה], ולא היה בו חלב מרובה, ובאופן זה אין הגדי כולו נאסר בצליה.


###### Steinsaltz on Chullin 97a:3
[Steinsaltz on Chullin 97a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/97a:3)

**רב הונא בר יהודה אמר** הסבר אחר לדברי ר' יוחנן: לא היה זה גדי שלם שנצלה בחלבו, אלא **כוליא** [כליה] של גדי שנצלתה **בחלבה הוה** [היתה] זו, **ושריא** [והתיר] אותה ר' יוחנן באכילה, ומשום שיש עליה קרום החוצץ בינה לבין החלב שעליה, ומונע את כניסתו של החלב לתוכה אף בבישול. **רבין בר רב אדא אמר** הסבר אחר להלכה זו של ר' יוחנן: **כילכית** (דגיג, האסור באכילה) שנצלה **באילפס** (קלחת קטנה) **הוה** [היה] זה, **ואתו שיילוה** [ובאו ושאלו] את **ר' יוחנן** כיצד לנהוג, **ואמר להו** [להם]: **ליטעמיה קפילא ארמאה** [שיטעם אותו נחתום גוי], והוא יאמר לנו אם ניכר טעמו של הדג בתבשיל או לא.


###### Steinsaltz on Chullin 97a:4
[Steinsaltz on Chullin 97a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/97a:4)

א מתוך שהובאו דברי ר' יוחנן בקביעת דין התבשיל בהסתמך על טעימת קפילא, מביאים מה ש**אמר רבא** בענין זה: **מריש הוה קא קשיא לי הא דתניא** [מתחילה היתה קשה לי הלכה זו ששנויה בברייתא] ש**קדרה שבשל בה בשר** — **לא יבשל בה חלב, ואם** עבר ו**בשל** בה חלב — הרי זה אוסר את החלב **בנותן טעם.** וכיוצא בדבר: קדירה שבישל בה **תרומה** (האסורה באכילה למי שאינו כהן) — **לא יבשל בה חולין, ואם** עבר ו**בשל** בה חולין — **בנותן טעם.**


###### Steinsaltz on Chullin 97a:5
[Steinsaltz on Chullin 97a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/97a:5)

ויש לשאול: **בשלמא** [נניח, מובן הדבר] בכלי שהתבשלה בו **תרומה** ולאחר מכן התבשל בו דבר חולין, ניתן לבדוק בטעימה אם התרומה נתנה טעם בחולין — שכן **טעים לה** [טועם אותה] **כהן,** המותר באכילת תרומה. **אלא** קדירה שהתבשל בה **בשר** ולאחר מכן התבשלה **בחלב, מאן טעים ליה** [מי טועם את הדבר]?! **השתא** [עכשיו] ש**אמר ר' יוחנן** כי **סמכינן אקפילא ארמאה** [סומכים אנו על נחתום גוי] בענין כליה שנצלתה בחלבה, **הכא נמי סמכינן אקפילא ארמאה** [כאן גם כן, בענין בשר בחלב, סומכים אנו על נחתום גוי].


###### Steinsaltz on Chullin 97a:6
[Steinsaltz on Chullin 97a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/97a:6)

ב ובסיכום דיני ביטול דבר האסור באכילה שהתבשל עם הדבר המותר **אמר רבא** : ישנם אופנים בהם **אמור רבנן** [אמרו חכמים]: שהדבר תלוי **ב**נתינת **טעמא** [טעם], **ו**יש אופנים שבהם **אמור רבנן** [אמרו חכמים] כי הדבר תלוי **ב**טעימת **קפילא** [נחתום],