## Steinsaltz on Chullin Daf 97b

###### Steinsaltz on Chullin 97b:1
[Steinsaltz on Chullin 97b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/97b:1)

**ו**יש אופנים שבהם **אמור רבנן** [אמרו חכמים] כי הדבר תלוי **ב**שיעור פי **ששים** שיש בדבר המותר כנגד הדבר האסור. **הלכך** [על כן], כשהתבשלו ביחד דברי מאכל שהם **מין בשאינו מינו,** השונים בטעמם, והריהם **דהיתרא** [של היתר], ששניהם דברים **המותרים באכילה לאדם מישראל (כגון תרומה שהתבשלה עם חולין, שהתרומה אף שאסורה באכילה לישראל הריהי מותרת לכהן) —** בירור הדבר נעשה **בטעמא** [בטעימה], שטועם כהן המותר באכילת שני הדברים שבתערובת. וכשהתערבו יחד דברי מאכל השונים בטעמם (מין ושאינו מינו), והריהם **דאיסורא** [של איסור] — בירור הדבר נעשה **ב**טעימת **קפילא** [נחתום] גוי.


###### Steinsaltz on Chullin 97b:2
[Steinsaltz on Chullin 97b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/97b:2)

**ו**כשהתערבו שני מיני מאכל **מין במינו,** שהם שוים בטעמם, **דליכא למיקם אטעמא** [שמעתה אין מקום לעמוד, להבחין, על הטעם של דבר האיסור], **אי נמי** [או גם כן] במקרה של **מין בשאינו מינו דאיסורא** [של איסור] ובמקרה **דליכא קפילא** [שאין נחתום] גוי — בירור הדבר נעשה **ב**בדיקה האם יש **פי** **ששים** בדבר ההיתר כנגד דבר האיסור.


###### Steinsaltz on Chullin 97b:3
[Steinsaltz on Chullin 97b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/97b:3)

א למעלה הובאו דברי שמואל בדין הירך, שנתבשל או שניצלה בה גיד הנשה. ובענין זה מסופר: **הנהו אטמהתא דאימליחו בי ריש גלותא בגידא נשיא** [אותן ירכות שנמלחו בבית ראש הגולה בגיד הנשה בתוכן, שלא הוצא מהן לפני המליחה], נחלקו חכמים בדינן, ש**רבינא אסר** אותן, ואילו **רב אחא בר רב אשי שרי** [התיר] אותן. **אתו שיילוה** [באו אנשי בית ראש הגולה ושאלו אותו] את **מר בר רב אשי** מהו דין הירכות הללו, **אמר להו** [להם]: **אבא שרי** [אבי היה מתיר].


###### Steinsaltz on Chullin 97b:4
[Steinsaltz on Chullin 97b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/97b:4)

**אמר ליה** [לו] **רב אחא בר רב לרבינא: מאי דעתיך** [מה דעתך] שאתה אוסר את הירכות הללו — משום שאתה סומך על מה ש**אמר שמואל: מליח** (דבר הנתון במלח) — **הרי הוא** נחשב **כרותח,** דבר שהוא **כבוש** (נתון בחומץ ותבלינים) — **הרי הוא** נחשב **כמבושל.** ולכך נאסרו הירכות הללו שהיו נתונות במלח עם גיד הנשה שבהן, שהריהן כמי שנתבשלו עמו.


###### Steinsaltz on Chullin 97b:5
[Steinsaltz on Chullin 97b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/97b:5)

**ו**אולם **האמר** [הרי אמר] **שמואל** עצמו בהסבר דברי משנתנו בדין ירך שלא הוצא ממנה גיד הנשה כי **לא שנו** שנאסרת, **אלא** כ**שנתבשל בה** גיד הנשה, **אבל** כש**נצלה בה** גיד הנשה — אין הירך נאסרת בכך, והריהו **קולף ואוכל עד שמגיע לגיד,** ומעתה מדוע תיאסרנה הירכות הללו שנמלחו, ולא נתבשלו, עם גיד הנשה שבהן?


###### Steinsaltz on Chullin 97b:6
[Steinsaltz on Chullin 97b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/97b:6)

**וכי תימא** [ואם תאמר], **מאי** [מה פירוש] **"כרותח" דקאמר** [שהוא, שמואל, אמר], הכוונה שהריהו **כרותח** שב**מבושל** — **והא** [והרי] אין לומר כך, שכן **מדקאמר** [ממה שאמר] שמואל בהמשך דבריו כי **כבוש הרי הוא כמבושל, מכלל** [מכאן נסיק] שמה שאמר בתחילת דבריו כי "מליח הרי הוא כרותח", הכוונה ל**רותח דצלי קאמר** [הוא אמר]! ומסכמים: אכן **קשיא** [קשה] על שיטת רבינא.


###### Steinsaltz on Chullin 97b:7
[Steinsaltz on Chullin 97b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/97b:7)

ב למעלה הובא כי כאשר דבר מאכל אסור התבשל עם דבר היתר, והם מין בשאינו מינו, דבר האיסור בטל כשיש פי ששים בדבר ההיתר כנגדו. ובענין זה **אמר ר' חנינא: כשהן משערין** אם יש פי ששים כנגד האיסור, **משערין** בכל הנמצא בקדירה, **ברוטב, ובקיפה** (חתיכות קטנות שנושרות מן הבשר), **ובחתיכות** המאכל המתבשלות בקדירה, **ובקדרה.** ובהסבר דברי ר' חנינא שמשערים בקדירה, מביאים שתי שיטות: **איכא דאמרי** [יש שאומרים] שהכוונה היא שמשערים אף **ב**נפח ה**קדרה עצמה, ואיכא דאמרי** [ויש שאומרים] שהכוונה היא שמשערים **במאי דבלעה** [במה שבולעת] ה**קדרה.**


###### Steinsaltz on Chullin 97b:8
[Steinsaltz on Chullin 97b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/97b:8)

ג ומביאים עוד מדיני ביטול איסור בתערובת. **אמר ר' אבהו אמר ר' יוחנן: כל איסורין שבתורה** (חוץ מגיד הנשה) שהתערבו עם דברים המותרים, ואי אפשר לדעת באמצעות טעימה אם נתן האיסור טעם בהיתר — **משערינן** [משערים אנו] **כאילו הן** אותם דברי איסור היו **בצל וקפלוט,** שטעמם ניכר ביותר. ומעתה אם בצל וקפלוט בגודל הדומה לדבר איסור זה היו נותנים טעם בדבר היתר זה — אף תערובת זו אסורה.


###### Steinsaltz on Chullin 97b:9
[Steinsaltz on Chullin 97b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/97b:9)

**אמר ליה** [לו] **ר' אבא לאביי** בשאלה על הדברים הללו: **ולשערינהו** [ושישער אותם] כאילו היו דברי איסור אלה **בפלפלין ותבלין,** שנותנים טעם ביותר, עד **ש****אפילו ב**תערובת **אלף** הם **לא בטלין! אמר ליה** [לו] אביי בתשובה: כך **שיערו חכמים** ש**אין נותן טעם באיסורין** (שאין בין הדברים האסורים דבר שנותן **טעם)** **יותר מבצל וקפלוט.**


###### Steinsaltz on Chullin 97b:10
[Steinsaltz on Chullin 97b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/97b:10)

ד ועוד בדיני ביטול איסור בהיתר, **אמר רב נחמן: גיד** הנשה שהתערב בהיתר והתבשלו יחד — משערים אנו **בששים, ואין** ה**גיד** עצמו נחשב **מן המנין** של ששים של ההיתר, שצריכים אנו שיהיו ששים של היתר מלבדו. ואולם **כחל** (עטין של פרה שיש בו חלב) שהתבשל עם בשר, והרי לפנינו תערובת בשר בחלב — שיעור הביטול הינו **בששים, ו**ה**כחל** עצמו נחשב **מן המנין** של בשר ההיתר, לצורך ביטול החלב. ואילו **ביצה** של עוף טמא שהתבשלה עם דברי היתר — שיעור הביטול הריהו **בששים, ואין** ה**ביצה** נחשבת **מן המנין.**


###### Steinsaltz on Chullin 97b:11
[Steinsaltz on Chullin 97b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/97b:11)

**אמר ר' יצחק בריה** [בנו] של **רב משרשיא: ו**אף שלמדנו כי כחל שנתבשל עם בשר אחר, אם יש ששים בכלל התבשיל כנגד הכחל, לא נאסר התבשיל בכך — ה**כחל עצמו** הריהו **אסור** בכל מקרה, שכן הבשר שבתבשיל נתן טעם בחלב שבתוך הכחל, ונאסר בכך הכחל לאכילה. **ואי** [ואם] **נפל** הכחל **לקדרה אחרת** והתבשל שם — הריהו **אוסר** את הנמצא באותה קדירה, אם אין בה כשיעור ששים כנגד הכחל.


###### Steinsaltz on Chullin 97b:12
[Steinsaltz on Chullin 97b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/97b:12)

ה ומביאים עוד בדינו של כחל שהתבשל עם בשר, **אמר רב אשי: כי הוינן בי** [כאשר היינו לומדים בבית] של **רב כהנא, איבעיא לן** [נשאלה לנו] שאלה בדינו של כחל שהתבשל בקדירה עם בשר: **כי משערינן** [כאשר אנו משערים] ששים בהיתר, האם **בדידיה משערינן** [בו עצמו אנו משערים], שצריך שיהיה פי ששים כנגד כולו. **או** שמא **במאי דנפק מיניה משערינן** [במה שיצא ממנו אנו משערים], ובאופן שהכחל עצמו הוצא מן הקדירה?


###### Steinsaltz on Chullin 97b:13
[Steinsaltz on Chullin 97b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/97b:13)

ודנים בשאלה זו: **פשיטא** [פשוט] הוא **דבדידיה משערינן** [שבו עצמו אנו משערים], **דאי** [שאם] **במה דנפק מיניה** [שיצא ממנו] אנו משערים — **מנא ידעינן** [מנין יודעים אנו] כמה יצא?! ודוחים: **אלא מעתה,** שאתה אומר כי משערים בכחל עצמו, אם **נפל** הכחל **לקדרה אחרת** — **לא יאסר** אותה, שהרי כבר יצא כל איסורו, ולא כפי שלמדנו!


###### Steinsaltz on Chullin 97b:14
[Steinsaltz on Chullin 97b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/97b:14)

ומשיבים: **כיון** ש**אמר רב יצחק בריה** [בנו] של **רב משרשיא: וכחל עצמו אסור,** משמע ש**שויוה רבנן** [עשאוהו חכמים] כאילו היה **חתיכה** של **נבלה,** שאסורה היא כשלעצמה, ולא משום מה שיש בה. ולכך הריהי אוסרת את הנמצא בקדירה אחרת שבה התבשלה.


###### Steinsaltz on Chullin 97b:15
[Steinsaltz on Chullin 97b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/97b:15)

ו למדנו שאמר רב נחמן כי **ביצה** של עוף טמא שהתבשלה עם היתר, בטלה **בששים, ואין** ה**ביצה** עצמה נחשבת **מן המנין.** ובענין זה **אמר ליה** [לו] **רב אידי בר אבין לאביי: למימרא** [האם יש לומר, להסיק] מכאן שביצת עוף טמא המתבשלת עם ביצים כשרות, **דיהבה טעמא** [שנותנת היא בהן טעם]? **והא אמרי אינשי כי מיא דביעי בעלמא** [והרי אומרים אנשים כביטוי הרווח לדבר חסר טעם שהריהו "כמו מי ביצים סתם"], הרי שמי ביצים אין בהם טעם!


###### Steinsaltz on Chullin 97b:16
[Steinsaltz on Chullin 97b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Chullin/r/97b:16)

**אמר ליה** [לו] אביי בתשובה: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים]?